If you ask a non-jew what is the symbol of a Jewish wedding they will say it's breaking a glass. But why?
What you don't know is that when the groom breaks the glass the couple are already married. The rabbi has technically already pronounced them husband and wife (though there isn't really that part in a Jewish wedding).
The glass is crushed to represent the grief of the destruction of the temple. The groom says "If I forget you Jerusalem may my right hand be lost, may my tongue stick to the roof of my mouth if I don't remember you and don't put Jerusalem at the top of my joy" (my translation) Even at the happiest event of our lives we will always remember Jerusalem and Zion (i.e Israel) and how it was destroyed and how we were exiled from it. Then and only then, you may kiss the bride.
The verse is from the same psalm that starts with "By the rivers of Babylon, there we sat down, yea, we wept, when we remembered Zion"
This has been Jewish tradition for over 2,000 years and it doesn't matter if it was Jews in Europe, Africa, Asia - we always yearned to return to the land of Israel.
So if you say we aren't indiginous to the land of Israel or that we have no claim to the land, you need to educate yourself.
אם אתם קונים חטיפים או ארטיק מהמכונות בתחנת רכבת סבידור, תקנו עם google pay, זה אף פעם לא חייב אותי את המחיר הנכון. אני לא יודעת אם זה יעבוד לאחרים או בתחנות אחרות או אם הgoogle wallet שלי ספציפית דפוק, אבל רוב הזמן זה חייב אותי 5 שקל על ארטיקים שאמורים לעלות 10, וביומיים האחרונים זה חייב אותי רק שקל.
refrigerator
מקרר משמיים (עמוד 77, ברוכה את)
בדירה המשותפת היה לנו מטבח קטן ולא היה לנו מקרר. התחלנו לחפש מקררים יד שניה במודעות בעיתונים. נסענו בעקבות מקררים בכל רחבי חיפה, והם היו משומשים, מסריחים ובמצב מחריד. ויתרנו ונשארנו בלי מקרר.
הודעתי שאת המקרר הנכון אנחנו נמצא ברחוב, בחודש הקרוב ושהוא יהיה במצב טוב. יצרתי מחשבה קוראת למקרר טוב, גדול ותקין. בינתיים, השתמשנו רק במוצרים יבשים כפסטה…
צפיתי עכשיו במפקדת בפעם הראשונה ולמה אני לא מצליחה לבחור הין צליל ליוש למרות שהרעל ינטוף מהם אם זה יקרה לבין צליל ומייקי שטהור מדי בשבילה
לכן הבחירה הנכונה תהיה צליל וחגו! השילוב המנצח בין רעל נוטף ל-too good too pure!
למרות שתכל'ס לא תמיד צריך לשפפ אנשים, אפשר להנות מיחסים בין שתי דמויות בלי שיהיה לזה מרכיב רומנטי. בעונה הראשונה מאוד שמחתי שלא יצא שום דבר רומנטי מצליל ויוש כי זה היה הפחד הכי גדול שלי חח אפשר לייצר דינמיקות בלי רומנטיקה!! כנ"ל לגבי צליל ומייקי.
או לחלופין, למה לבחור אם אפשר להנות מהכל? כל דמות מוציאה משהו אחר מצליל ואפשר לאהוב את כל הצדדים האלה. כל דמות מאתגרת את צליל בצורה שונה וזה סבבה לגמרי לא לרצות לבחור רק מערכת יחסים אחת, כאילו אנחנו שנייה מלהיכנס לשנת 2023 חח למה לבחור משהו אחד?
בכל מקרה אני מקווה שנהנית מהסדרה! את מוזמנת להמשיך לשלוח הודעות אקראיות על הסדרה חח אני פורחת מאסקים על המפקדת 😜
Hebrew Israeli rant, non-Hebrew speakers are welcome to (try to) google translate
(edit: keep in mind that Google tends to translate the Hebrew term for the lgbtq+ community, הקהילה הגאה, as "the gay comunity" for whatever reason)
ANTIZIONISTS DNI
אוקיי. זה לא קשור לעמוד שלי בשום צורה, וזה גם ממש לא הפורמט, אבל הרגשתי צורך שהדברים האלה יהיו כתובים איפשהו ואני כבר לא ככ משתמשת ברשתות חברתיות אחרות
ואני יודעת שאנחנו בתקופה שיש לנו מספיק צרות על הראש והלב רק נסדק עוד ועוד בכל יום שעובר, דווקא בגלל זה זאת גם תקופה שבה קרעים שיש לנו בעם רק מטרידים יותר בכל הזדמנות שבה הם מתגלים.
יש משהו אצלנו, ישראלים - אנחנו כל כך רגילים לאנשים שעצם הצורה שבה אנחנו חיים מפריעה להם. וזה לא רק קשור לאנטישמיות ואנטיציונות או מה-שזה-לא-יהיה זה גם בינינו, החילונים רגילים לזה שיש כאלה שאומרים שהם לא יהודים ואפילו קוראים להם "גויים דוברי עברית" (כאילו שאנטישמים לא רוצים לשחוט לנו את הצורה בדיוק באותה המידה וכאילו שמשמעות המילה "גוי" היא לא "עם" במקור). חרדים רגילים לזה שרואים בהם קיצוניים בוגדי המדינה כאילו שאין חרדים שרואים בעצמם חלק מהמדינה וגם מתגייסים לצבא והכל. הדתיים רגילים שחילונים מסוימים רואים בהם תמהוניים פרמיטיביים שלא מאמינים במדע או כל שיט אחר שאנשים מצליחים לחשוב עליו
ותמיד מדברים על כמה שזה לא טוב והכל וכמה שחשוב לצמצם את הסטיגמות האלה וכל הדיבורים הנורא יפים האלה באוויר
ואז מגיעה הקהילה הגאה, ועוד יותר הקהילה הטראנסית
ויכול להיות שאני אדבר יותר מהכיוון של הקהילה הטראנסית כי זה משהו שקצת יותר קרוב אלי במובן מסויים
אבל כשזה מגיע לקהילה הגאה בארץ מרגיש לי שתמיד מסתכלים על זה מהכיוון של
יש חילונים שתומכים ואז יש חילונים שלא תומכים ואת הדתיים שלא תומכים
ולא יודעת, אולי בתור מישהי שגדלה בסביבה שכן יצא לי גם להיות הרבה בסביבת אנשים דתיים וגם להכיר אנשים מהקהילה שהגיעו גם להיות החברים הכי טובים שלי, אני תמיד איכשהו חשבתי שנקודת המבט הזאת של "הדתיים תמיד נגד" היא אבסורדית ושזה חלק מהסטיגמה והכל
ובאיזשהו מקום להיות בטאמבלר רק חיזק את קו המחשבה הזה כי אני רואה בחו"ל המון מקרים של יהודים דתיים שהם תומכים בקהילה הגאה וגם הרבה מקרים שהם חלק מהקהילה הגאה ומוצאים דרכים איך הדת היהודית יכולה לבוא עם זהויות גאות יד ביד
שבלי קשר, אני חושבת שזה ממש יפה כי זה הרי מה שאנחנו היהודים עושים כבר במשך אלפי שנים - מוצאים איך החיים שלנו כן יכולים להסתדר עם הדת ומנהגי היהדות כי אלוהים יצר את התורה בשבילנו ולכן לא יכול להיות שהיא לא תתאים לחיים שלנו, ולכן אם היא "לא מתאימה" אז סימן שאנחנו צריכים לפרש משהו באופן אחר כך שהיא כן תתאים כי היא נוצרה בשבילנו (ואני אומרת את זה ממקום חילוני לגמרי, פשוט מקצת היכרות עם אנשים דתיים וממקום אולי קצת יותר מסורתי)
ולא יודעת, במובן מסויים מרגיש לי שקיבלתי בימים האחרונים קצת סטירה לפרצוף
וזה מאוד קשה להסביר את זה בלי להכנס בדיוק למה שנתקלתי בו אבל בגדול זה נחשב "מכיל כלפי הדתיים" פשוט לא להכיר בקיום של הקהילה הגאה ולהדחיק את הנושא של הקהילה הגאה
וזה כזה. אנחנו לא מדחיקים את הקיום של החילונים בשביל להיות מכילים כלפי דתיים, נכון? אנחנו לא מדחיקים את הקיום של החרדים בשביל להיות מכילים כלפי חילונים, נכון? איך זה שמותר לדבר על זה שקיימים אנשים חילונים שאפילו לא אוכלים כשר וזה בסדר כלפי דתיים גם אם הם לא מסכימים עם זה, אבל לדבר על קבוצה אחרת של יהודים שחיים קצת אחרת זה לא בסדר רק מעצם ההזכרה שזה קיים? כאילו
זאת בסך הכל קבוצה של יהודים שחיים את החיים בצורה אחרת ונותנים ליהדות שלהם משמעות אחרת. לא משנה אם הם חילונים שהדת פחות חשובה להם אבל הם כן חלק מכלל ישראל, או יהודים דתיים שמצליחים לשלב יחד עם הדת (דבר שהוא שוב סופר מדהים בעיניי). אלה בסך הכל יהודים שחיים קצת אחרת ולא כופים את אורח חייהם על אף אחד אחר ולא שוללים את זכות הקיום של אף אחד אחר, ואם למישהו זה מפריע אז זה עליו, לא עליהם.
ואני פשוט פיזית לא יודעת אם זה משהו שאני בכלל אוכל לעמוד בו אם אני יום אחד אצליח להבין מה לעזאזל עובר עליי וזה יגמר בזה שאני "אצא מהארון" או איך שלא תקראו לזה
כי תמיד היו לי חברים דתיים ובמובן מסויים הייתי יותר קרובה אליהם מרוב האנשים החילונים בחיים שלי אבל לא יודעת. כל התקופה הארורה הזאת ערערה הרבה דברים שחשבתי שידעתי והייתי חייבת להעלות את זה על הכתב איכשהו.
אני חושבת שאני אקח הפסקה מטאמבלר לקצת זמן (לא שהעמוד הזה היה הכי פעיל בכל מקרה).
אף פעם לא הייתי ימין או שמאל, אבל תמיד עם אהבה גדולה לארץ ישראל וגאווה גדולה להיות יהודייה.
תמיד האמנתי שיש למדינה שלי כל זכות להגן על עצמה. שבמלחמה אין שחור ולבן, אבל לנו ללא ספק יש מוסר גבוה יותר וכבוד גדול יותר לחיים מארגוני טרור.
לאף אזרח, משום צד, לא מגיע למות בגלל כשלונות ממשלה או שטניות הטרור. אבל עם הכאב שאני מרגישה, אני לא מצליחה הפעם לעצור את החוסר אמפתיה לגמרי והלב קצת משחיר.
אזרחים כמוהו מחזירים לי קצת שפיות ומזכירים לי שזה לא כולם ויש מצב שהעולם מגיע לשינוי.
אבל לפחות לבנתיים, מבטיחה שזה לזמן קצר - אתן לכעס ולשנאה לארח לי חברה, כי אני לא מסוגלת להרגיש משהו אחר.
זה לפנזין אסטרואיד שהפירמידה בחיפה מוציאים בסוף החודש. יש שם טקסט על מישהי שהיא בתוך סוג של משחק מחשב ולאורך הסיפור היא כל הזמן מתה וחוזרת לחיים לעוד ניסיון אז עשיתי את זה סוג של. יהיה מודפס בריזו