hagithalevy

[hagithalevy]

אם חד הורית - מהי המשמעות והזכאות?

משפחות שבראשן הורה עצמאי, מוגדרות כך במקרים שבהם ההורים החליטו לגור בנפרד זה מזו, או חלילה - כאשר אחד מהצדדים התאלמן, כאשר ישנה נטישה של אחד מן ההורים, או כאשר הילד הינו תוצר של פונדקאות. להורים יחידניים, מוקנות זכויות רבות מכוח החוק, שתכליתן לסייע לאותן משפחות להשתלב מבחינה כלכלית בשוק העבודה, וזאת בשל הקושי בגידול משפחה, ללא סיוע של בן או בת זוג.

מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור כיצד מוגדרת אם חד הורית, מהן הזכויות המוענקות לאם חד הורית וכיצד אם חד הורית הוגדרה בחקיקה.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ עורך דין לענייני משפחה.

:חקיקה

החקיקה הסדירה את זכויותיהן של אימהות חד הוריות או הורה שמוגדר עצמאי בראש משפחה, בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב-1992 (להלן: "החוק"). בעבר, החוק נקרא חוק למשפחות חד הוריות וכיום הוא שונה, בשביל לא ליצור מעין הפליה בין זוג הורים, לבין משפחה שבראשה אם חד הורית או הורה עצמאי.

הצעת חוק זו הוגשה באמצעות חבר כנסת, במאי 2014, כאשר הביאה עימה שינוי מהותי, בכדי לא לפגוע באותם ילדים שהינם ממשפחה עם הורה עצמאי. בחוק המקורי, ניתן לראות כי הכנסת צמצמה את המושג "הורה יחיד": נקבע כי הורה יחיד הינו תושב ישראל שאינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו, אשר בהחזקתו ילד הנמצא עימו. כיום, המושג הורה יחיד הורחב בחוק לקריטריונים נוספים, שבגינם ייכלל הורה עצמאי לילד שטרם מלאו לו 18 שנים. קריטריונים אלה יוזכרו בהמשך.

:הגדרת אם חד הורית או הורה יחידני

סעיף 1 לחוק המוזכר לעיל, קובע מי תיחשב אם חד הורית, כדלקמן: בחוק זה – "הורה עצמאי" – תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה: "(1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו; (2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו; (א) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות; (ב) היא עגונה, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; (ג) היא חיה בנפרד מבן זוגה, שהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות, מתוך תקופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום הראשון לשהותה במקלט כאמור, פתחה בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעלה במסגרת הליך זה במשך שישה חודשים לפחות; ואולם אישה תהא פטורה מפתיחת הליך כאמור אם המחלקה לשירותים חברתיים אישרה כי יש בכך כדי לסכן את חייה או את חיי ילדה; (3) הוא עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ופחות משנתיים ובן-זוגו לא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה, ובתנאי שאין לו בן זוג אחר".

ללמדנו, כי ההגדרה של הורה יחידני כוללת מספר חלופות, בהתאם לחוק הנ"ל.

:זכויות המוענקות לאם חד הורית

אם חד הורית שעומדת בראש המשפחה, זכאית להטבות ולהקלות. הטבות אלו באות לידי ביטוי בקבלת ילדיה למעון יום, במתן דיור וקורת גג לה ולילדיה. כמו כן, קיימת הטבה ממס הכנסה. מהי ההטבה? לאם חד הורית מגיעה נקודת זיכוי נוספת. כמו כן, מטעם ביטוח הלאומי, אם חד הורית תקבל הבטחת הכנסה בשיעור גבוה יותר. זאת ועוד, האם תהיה זכאית לרכוש ציוד לבית הספר עבור ילדיה. כלל ההטבות הינן לילדים עד גיל 18 במשפחה שבראשה הורה עצמאי. כאשר יגיע הילד לגיל 18, למשל, פקודת ��ס הכנסה לא תזכה את האם יותר, בנקודת זיכוי נוספת. הטבה מהותית ועיקרית שלה זכאית האם, הינה הכשרה מקצועית, כאשר האם קודמת לכל המשפחות שיש בהן זוג הורים. הכשרה מקצועית זו מעניקה לאם את היכולת לרכוש מקצוע.

:לסיכום

כיום, לאחר מאבקים חוזרים ונשנים של אימהות חד הוריות מול הרשויות, הן זוכות לזכויות דומות לאלו שזוכים להן שני הורים בראש משפחה. עם זאת, הן עדיין לא זכאיות למלוא הזכויות. שינוי נוסח החוק היה חיוני ושינה את המושג "הורה במשפחה חד הורית" למושג "הורה עצמאי". אי לכך, יש להיוועץ עם עורך דין בענייני משפחה, על מנת להכיר ולממש הטבות המגיעות לאם חד הורית, אשר נועדו לסייע גם לילד.

[hagithalevy]

?מזונות אישה - מתי וכיצד

כל עוד נישואיהם של בני הזוג תקפים, האישה תהיה זכאית למזונות אישה מבעלה. אם החליטו בני הזוג להתגרש, אזי בעת מתן הגט, הבעל כבר אינו נדרש לשאת בתשלום מזונות אישה, שכן הנישואים הופכים לחסרי תוקף וכך גם מזונות האישה.

חשוב להדגיש, כי אישה הורגלה לרמת חיים מסוימת על ידי בעלה, ולכן רמת החיים הזו צריכה לעמוד בעינה גם לאחר מתן הגט. במאמר זה נסקור: מהם מזונות אישה, מי אינה זכאית למזונות אישה, מה קורה בעניין מזונות האישה כאשר מדובר בזוג ידועים בציבור, מהם מזונות מעוכבת ועוד.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין לענייני משפחה.

:מזונות אישה

מזונות אישה הינם מכוח הדין האישי. סעיף 2(א) לחוק תיקון דיני המשפחה (מזונות), קובע כי אישה "עולה עמו ואינה יורדת עמו". במילים אחרות, ככל שתרגיל את אשתך לרמת חיים מסוימת, כך גם תצטרך לספק לה את אותה רמת חיים, כאשר תתגרש ממנה. מזונות אישה ישולמו עד מתן הגט. כאשר השניים כבר לא בעל ואישה, הבעל מפסיק לשאת בנטל מזונות האישה.

כמו כן, מזונות אישה הינם בסמכות בית המשפט לענייני משפחה וכן בסמכות בית הדין הרבני. ככל שהבעל מרגיל את אשתו לרמת חיים גבוהה יותר, כך חובת המזונות עולה. גם במקרים שבהם הבעל ירד מנכסיו, עדיין מוטלת עליו החובה לספק לה את אותה רמת חיים שהורגלה לה. במידה והבעל לא יעמוד בחובת המזונות, זו תהיה אי עמידה במחויבות של הבעל ומהווה עילה לגירושין.

:מתי האישה איננה זכאית למזונות

כאמור, "עולה עמו ואינה יורדת עמו", הוא הדין. עם זאת, כאשר האישה מרוויחה שכר גבוה ויש לה הכנסה מכובדת, הבעל יהיה פטור ממזונות אישה. בנוסף, הבעל יהיה פטור מלשלם מזונות אישה, כאשר האישה מרדה בו. למה הכוונה? לכך שהאישה מפרה אחת מהמחויבויות שלה כלפי בעלה. מקרה נוסף שבו הבעל יהיה פטור ממזונות אישה: כאשר אשתו בגדה בו או 'עשתה מעשה כיעור'. אם זה קרה, האישה כבר לא תהיה מותרת לבעלה ולכן לא תהיה זכאית למזונות אישה. כמו כן, ישנם מקרים נוספים ולא מדובר ברשימה סגורה.

:מזונות מדין מעוכבת

במקרים שבהם בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, מטיל על הבעל, מתן גט לאשתו, אבל הבעל אינו מעוניין לעשות זאת, אזי יוטלו עליו סנקציות, שביניהן: האישה תהיה זכאית למזונות מעוכבת. מזונות מעוכבת נועדו עבור אישה שבעלה מתנגד להתגרש ממנה, שכן לרוב, הליך גירושין נעשה בהסכמה על ידי שני הצדדים ומתוך רצון חופשי. אישה זאת תקבל מזונות מעוכבת, שכן איננה רשאית להתחתן עם מישהו אחר ולכן היא בגדר "מעוכבת".

:ידועים בציבור

על פי הדין האישי, הבעל חייב לשלם מזונות אישה, רק לאשתו. בכל הנוגע למזונות אישה אצל ידועים בציבור, אין חובה על הגבר, לשלם לאישה מזונות. דבר זה גרם לאי שוויון מהותי בין אישה שנשואה לבין אישה ידועה בציבור. מה ההבדל ביניהן בעצם? אישה נשואה תקבל מזונות ואישה ידועה בציבור לא תקבל מזונות. בשל הסערה, החליט בית המשפט העליון להחיל על ידועה בציבור "מזונות משקמים" שכן גם אישה שלא הייתה נשואה, אלא ידועה בציבור, הורגלה לרמת חיים מסוימת ואין כל סיבה שתהיה שונה מאישה נשואה שכן מקבלת מזונות.

במקרים של מזונות של ידועים בציבור, חשוב להבהיר, כי בית המשפט לא פועל מכוח הדין האישי, אלא מכוח דיני החוזים, ואז לא יהיה לאישה ידועה בציבור, חשש להתגרש ולא לקבל מזונות. עם זאת, חשוב לציין כי מזונות משקמים אינם ניתנים לכריכה במסגרת הדין האישי. נוסיף כי מזונות ילדים ישולמו באופן זהה לילדים של בני זוג נשואים ולילדים של בני זוג ידועים בציבור.

:לסיכום

לעיתים, לא נוכל להחיל על בני זוג ידועים בציבור, את כל הזכויות והחובות של בני זוג נשואים, שכן אין חקיקה מפורשת ומוסדרת. עם זאת, בתי המשפט מצאו פתח, באמצעות דיני החוזים. בעל שהרגיל את אשתו לרמת חיים כלשהי, יצטרך לדאוג לשמר את רמת החיים שאליה הורגלה. עם זאת, קיימים סייגים שבהם הבעל יהיה פטור ממזונות אישה, בעיקר כאשר האישה עובדת ומקבלת הכנסה גבוהה, ואז הבעל יהיה רשאי לטעון כי האישה יכולה לדאוג למזונותיה בעצמה. אי לכך, חשוב להיוועץ עם עורך דין לענייני משפחה, על מנת לקבל סיוע וייצוג הולם.

[hagithalevy]

?מי הוא מגשר מוסמך

עיקרו של הליך הגישור, הוא למעשה גיבוש פשרה יצירתית שתענה על רצונם של הצדדים, המבוססת על רצונותיהם האמיתיים של הצדדים. ההליך עצמו מנוהל בהשתתפות מלאה של הצדדים מול מגשר מסומך. ניתן לומר כי הליך הגישור בנוי ממספר שלבים, שהמקדמי שלהם הינו השלב שבו על בני הזוג לקבל החלטה משותפת ומלאה על פנייתם למגשר. למעשה ניתן להבין כי שלב מקדמי זה הינו השלב החשוב ביותר בהליך, היות ובלעדיו ההליך לא יתקיים כלל.

עוד נעיר, כי לבחירת מגשר, משמעות רבה, שכן פנייה למגשר מצד בני הזוג הינה פנייה עצמאית, כתוצאה מרצון והסכמה של שני הצדדים. פנייה למגשר, תתעורר בעיקר בעת גירושין בין בני זוג, כשעולות מחלוקות על מספר נושאים שונים. במאמר הבא נעמוד על נושא הגישור בין בני זוג. נסקור מיהו מגשר מוסמך ומדוע ישנה חשיבות גדולה בבחירת המגשר. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות, כדלקמן:

:מהותו של הליך הגישור

גישור משמעו פגישה של שני צדדים מסוכסכים, עם צד ג', המהווה צד נטרלי לצדדים המסוכסכים, והוא האמון על ניתוח והבנת הסכסוך, ולבסוף המטרה היא לגשר בין הצדדים, ולהעלות על הכתוב את ההסכמות ביניהם בנוגע למספר נושאים שבהם קיים סכסוך.

הליך הגישור מנוהל בצורה נעימה בין כל הצדדים המעורבים, שהם בני הזוג והמגשר. בעת הפגישה הראשונית, יבצע המגשר הכרות מוקדמת עם הצדדים, וכבר אז יהיה עליו להבין מהם הרצונות החשובים של כל אחד מהצדדים, רצונות אשר אין בכוונת מי מהצדדים לוותר עליהם. כלומר - השלב הראשוני בעבודת המגשר הגירושין, הוא למעשה להבין את מהות הסכסוך בין בני הזוג. על מנת להבין זאת בצורה הטובה ביותר והעמוקה ביותר, על המגשר לבצע שיחות אישיות ולעיתים שיחות משותפות, שבהן נוכחים בני הזוג, יחד.

כבר בשלב זה נבהיר כי על מנת שהליך גישור יהיה בסופו של דבר הליך מוצלח, על בני הזוג לפנות אל מגשר שעמו מרגישים השניים בנוח, שתהיה כימיה בין כולם ודבר זה יוביל לפתיחות ושקיפות מלאה בין הצדדים.

?מי הוא מגשר מוסמך

למעשה, מגשר מוסמך הוא אדם בעלת יכולות מיוחדות וניסיון עשיר, בעיקר ביחסי אנוש בין אנשים. תפקידו של המגשר הוא בעיקר לשמוע ולהקשיב לצדדים המגיעים אליו לגישור. מכאן, נראה כי על מגשר להיות אדם נעים, סבלני, בעל יכולת הבנה של נפש האדם והבנה בניהול מערכות יחסים בין אנשים.

מגשר מוסמך הוא למעשה צד שלישי, שאינו מעורב באופן אישי במחלוקת בין בני הזוג, ולכן הליך הגישור מצריך יכולת להישאר נטרלי בין הצדדים, מבלי לתפוס צד אחד ואת טובתו.

כאמור, הפנייה למגשר הינה וולונטרית, עצמאית ונתונה לשיקול הדעת הבלעדי של בני הזוג. מכאן, ישנה חשיבות גדולה בבחירת המגשר ובפנייה אליו. על הצדדים לקחת בחשבון, כי הליך הגישור והפגישות הנחוצות להליך זה, נתונים לשיקול הדעת הבלעדי של בני הזוג. לכן, עליהם לבחור בצורה נבונה עבורם, את המגשר אשר יעסוק בעניינם, ויובילם להסכמות משותפות.

:יתרונותיו של גישור

יתרון ראשון וברור להליך הגישור, הוא כמובן הבחירה החופשית של בני הזוג. בפנייה למערכת שיפוטית בדמות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין ה��בני, ההחלטות שניתנות, נקבעות על ידי גורם שיפוטי, ללא התערבותם של הצדדים. על הצדדים לבצע את ההחלטות של הערכאה השיפוטית, גם אם הן לא מוצאות חן בעיניהם. לכן, יתרון ברור, הוא יכולת הבחירה של בני הזוג בפנייה למגשר, ניהול ההליך ובחירת מספר המפגשים עמו.

יתרון נוסף וברור, הוא יתרון כלכלי. הליך גירושין טומן בחובו מגוון נושאים שעליהם יש לתת את הדעת. כמו מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת וכדומה. לכל נושא יש להגיש תביעה נפרדת. ברור כי מדובר בהליך משפטי נפרד לכל תביעה, המצריך את זמנם של הצדדים, ואת זמנו של עורך הדין המייצג, שכמובן גובה את שכר הטרחה שלו בהתאם.

בהליך גישור, שולטים בני הזוג בהוצאה הכספית, וזאת בשל החלטתם המשותפת על מספר הפגישות וההגעה יחדיו להסכמה על כל היבט בגירושין. כך למעשה עלותו של ניהול הליך הגישור, נמוכה בהרבה מעלותו של הליך גירושין בפני הערכאות הרלוונטיות.

יתרון נוסף הוא ניהול הליך נינוח, שבו הצדדים משמיעים את דעתם ורצונותיהם, מבלי להתווכח או להיכנס ל'מלחמת כוח' אחד בשני. בפגישות עם המגשר, הצדדים שניהם מעלים את האינטרסים שלהם, הרצונות שלהם והאני מאמין שלהם. המגשר מקשיב לכל צד בתורו, ויחד עמם, מעלה פתרון שבו שני הצדדים יהיו מרוצים.

[hagithalevy]

בקשה ליישוב סכסוך - מהי המשמעות?

הליך הגירושין הוא הליך סבוך, הן בפן הרגשי והן מבחינה משפטית. מלבד הסכסוכים הפנימיים בין בני הזוג שהובילו לרצון להתגרש, לעיתים ילוו שתי ערכאות משפטיות את הליך הגירושין, כל אחת בתחומה ובצורת החלטתה השונה, דבר שיוצר מורכבות רבה. אלא שאם בני הזוג התחתנו במוסד נישואין דתי, אזי בית הדין הרבני ישמש כערכאה שיפוטית בעניינם של בני הזוג וינהל את תביעת הגירושין שהוגשה לפתחו. ברור כי בית הדין הרבני יפעל רבות על מנת לשנות את החלטתם של בני הזוג, מתוך מטרה לזוגיות טובה יותר וגישור ביניהם.

כיום, יש האומרים שבשל עלייה באחוזי הגירושין, קיים גם הליך אזרחי, המקביל בתכליתו להסכם שלום בית. בהליך אזרחי זה, מחייבים את בני הזוג לעבור מעין הליך גישור, שנועד למנוע גירושין מיותרים ולפתור סכסוכים מסוימים הנוגעים לגירושין. יותר מכך, המחוקק, מצא לנכון להורות בחקיקה, שמעתה, בהליכים בתחום המשפחה, יפנו תחילה הצדדים (לא רק כאשר מדובר בבני זוג) להליך גישור, או בלשון אחרת – הצדדים יגישו בקשה ליישוב סכסוך, ורק לאחר תקופת ביניים, ובהיעדר הצלחה ביישוב הסכסוך, יוכלו הצדדים לפנות לבית המשפט.

בשורות הבאות נעסוק בהליך זה, המוכר בשמו כבקשה ליישוב סכסוך. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות.

?מהו הליך הגישור

הליך הגירושין הינו ההליך המרכזי, שבגינו יגיעו בני הזוג גם להליכי נגזרת, כתוצאה מהחיים המשותפים שאותם חיו לפני הנישואין, לדוגמא – הסדרי ראייה לילדים המשותפים. על מנת להגיע להליכי הנגזרת, בעיקר ללא סכסוכים ו/או למנוע מלכתחילה את הליך הגירושין, החוק החל בחיוב הליך גישור. מטרתו של הליך הגישור היא להגיע להסדר בין בני הזוג, מבחינת קיום קשר הנישואין, טרם הגעתם לערכאות משפטיות. להליך הגישור יש יתרונות רבים, התורמים לא רק לבני הזוג שלבסוף לעיתים מחליטים לסגת מהחלטתם לפרק את התא המשפחתי, אלא גם לעולם המשפט. כידוע, בהליך משפטי, דנים צדדים שיש להם סכסוך. כאשר מדובר בבני זוג ובתא משפחתי שעומד על הפרק, ברור כי הסכסוך יהיה מורכב ורגשי יותר. בשל כך נועד הליך הגישור, שבין היתר, אמור למנוע סכסוכים, הן בניהול ההליך המרכזי, כלומר הגירושין, והן בהליכי הנגזרת להליך זה.

:גישור בהיבט הדתי - שלום בית

שלום בית הינו הליך שבו בני הזוג מנסים ליישב את כלל הסכסוכים ביניהם. אל שלום הבית ניתן להגיע בשתי דרכים, המותוות על ידי בית הדין הרבני. האחת, הינה הסכם שלום בית המהווה מעין חוזה, שבו הצדדים יפרטו על המגרעות בקשר הזוגי וכיצד יוכלו לשפר זאת, כדי להגיע לשביעות רצונו של בן זוגם, ומכאן, להגיע לאידיליה המתוארת כ"שלום בית".

השנייה, הינה תביעת שלום בית. זוהי בעצם בקשה של אחד מבני הזוג, להקפיא את הליך הגירושין, על ידי הוראת בית הדין על תקופת ביניים, שבמהלכה בני הזוג ינסו לשקם את הקשר הזוגי ביניהם, ורק כאשר תקופה זו לא צלחה, ימשיכו לבצע את הליך הגירושין.

:גישור בהיבט האזרחי - יישוב סכסוך

כאמור, כיום המחוקק מחייב לפנות להליך גישור, בטרם ניהול הליך משפטי. הטעם לכך, הוא הרצון למנוע התקוטטויות משפטיות בין צדדים, בין אם מדובר בבני זוג או בהורים וילדים. בהתאם, עם כניסתו של חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה–2014 (להלן: "חוק הסדר התדיינויות"), על בני הזוג או צדדים אחרים שהם בני משפחה, חלה החובה לעבור את הליך גישור בטרם הגעתם ו/או פנייתם להליך הגירושין.

כאמור, תכליתו של חוק הסדר התדיינויות היא למנוע סכסוכים בניהול הליך הגירושין ובהליכי הנגזרת אליו, ובמקרים מסוימים גם למנוע גירושין מיותרים. הליך הגישור יכול להיעשות על ידי הצדדים, וזאת כפי שמתקיים בכל בקשה ליישוב סכסוך בכלל ההליכים האזרחים.

עם הגשת הבקשה, יזומנו הצדדים לפגישה עם מגשר, כאשר ניתן לקיים עד 4 פגישות. במידה והליך הגישור לא צלח, ישנה תקופת ביניים, שבמסגרתה הצדדים יכולים לפנות לבית המשפט. כך או אחרת, בשל מורכבות הנושא, אנו תמיד ממליצים להסתייע בעורך דין גירושין.

:סוף דבר

מלבד החובה בגישור, שחלה בחוק בעת האחרונה, יש להכיר כי להליך הגישור ישנ�� מספר יתרונות בולטים: תחושה טובה יותר בהגשת הליך הגירושין, ללא מריבות וללא הערמת קשיים על ידי בני הזוג, חסכון כספי, יעילות ההליך ושמירה על אווירה טובה לאחר הגירושין. ניתן לומר כי באמצעות ניהול הליך גישור בין בני הזוג, ההשפעות יהיו לטווח ארוך ועל התא המשפחתי כולו, וזאת בשל העובדה כי הצדדים הגיעו להחלטה משותפת בנוגע לעניינם, מבלי שצד שלישי יכפה ויקבע עליהם זאת.

[hagithalevy]

?מהי המשמעות של התנגדות לצוואה

לאחר מותו של אדם, מלבד העצבות האופפת את בני משפחתו וקרוביו, יש צורך לחלק נכסים, בין אם הנפטר השאיר מסמך המורה על דרך החלוקה, ובין אם יש לפנות לברירת המחדל על פי החוק. במקרים מסוימים, חלים סיבוכים הנוגעים לאי הסכמה בין היורשים, גילוי יורשים חדשים או נסיבות חיים. לכאורה, בעת צוואה הנכתבת על ידי המצווה, החיים אמורים להיות "קלים יותר", אך גם במקרים הללו עלולים להתעורר סיבוכים. אחד הסיבוכים מתעוררים בעת התנגדות לצוואה, על ידי "יורש פוטנציאלי".

החוק המסדיר את ענייני הירושות והצוואות בישראל הינו חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה עוסק בדין החל על ירושות ועל צוואות, הן בכל הנוגע לכתיבתן הצורנית והן לדרכי מימושן. יתרה מכך, החוק מסדיר את סמכותו של רשם הירושות, שהוא האחראי לבדיקת המסמכים האמורים ולקיום צוואה או ירושה, וכן את הפנייה לבית המשפט לענייני משפחה, בעת הצורך.

במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק באופן עריכת צוואה ומשמעותה. כמו כן, נבחן את האופציה העומדת ליורשים, להתנגד לצוואה. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. נציין כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד ומכאן שאין להסתמך על הכתוב, כתחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה.

:מהי צוואה

בטרם נעסוק בעריכת צוואה ובהתנגדות לקיומה, עלינו תחילה להבין מהי צוואה ומהי המשמעות המשפטית של מסמך זה. צוואה הינה מסמך משפטי, שבו מורה אדם, בחייו, על דרכי חלוקת נכסיו לאחר מותו. על מנת לתקף מסמך זה בצורה משפטית, החוק הישראלי מסדיר את התחום האמור, בדגש על נראותה ותוכנה של צוואה, במטרה שתהיה בתוקף, וזאת כאמור בחוק הירושה. חוק הירושה מציג את סוגי הצוואות הקיימות.

על מנת שצוואה תהיה ברת מימוש, עליה להיכתב בהתאם להוראות חוק הירושה ולעמוד בכלל התנאים המוצגים בחוק הירושה, לדוגמא: עריכת הצוואה על ידי אדם בחייו, והוראות על חלוקת נכסיו בעת מותו. אדם אינו יכול להתנות את חלוקת רכושו לאחר המוות, בקבלת תמורה לכך, היות ובמצב דברים כזה, הצוואה אינה צוואה ולמעשה הופכת לחוזה. לאדם העורך צוואה בחייו, ישנה קשת רחבה של אפשרויות ושיקול דעת חופשי ורחב, כיצד להוריש את רכושו ולמי.

?כיצד עורכים צוואה

תחילה חשוב לציין, כי צוואה הינה מסמך משפטי לכל דבר ועניין. חוק הירושה מחייב קיום מספר הוראות, כדי להפוך את הצוואה לברת מימוש. ההוראה הראשונה היא בנוגע לכותב הצוואה. סעיף 26 לחוק הירושה, מחריג קטינים ופסולי דין מכתיבת צוואה, בשל חשש כי אדם הנמנה על הקבוצות הללו, לא מבין את משמעות המסמך וההשלכות שלו. הוראה נוספת, בהתאם לסעיף 27 לחוק הירושה, מציגה את עליונותה של צוואה חוקית, על כל מצג, התחייבות או הבטחה שניתנו על ידי כותב הצוואה לצד שלישי. על מנת שצוואה תהפוך לברת מימוש, ברור כי עליה להיות מנוסחת וכתובה בצורה קוהרנטית ובהירה, ובהתאם לסוגי הצוואות שהחוק מגדיר. על פי חוק הירושה, ישנם ארבעה סוגי צוואות שניתן לערוך.

?כיצד מממשים צוואה

אם קיימת לרשותי זכות לירושה, יש לפנות לרשם הירושה, על ידי "בקשת מתן צו ירושה", שהיא טופס שאותו יש למלא. לאחר הגשת הבקשה לרשם הירושה, הנ"ל יפרסם את דבר הבקשה, כדי לאפשר לצדדים שלישיים להתנגד לצו. תקופה זו נקראת תקופת ביניים. באם לא הוגשה התנגדות, ימומש צו הירושה. אם קיימת התנגדות, רשם הירושה יעביר את הדיון בדבר ההתנגדות, לבית המשפט לענייני משפחה.

:התנגדות לצוואה

כאמור, הבקשה למתן צו קיום צוואה, מפורסמת על ידי רשם הירושות. הסיבות להתנגדות מצד גורמים שלישים, רבות ומגוונות. חשוב לציין כי נטל ההוכחה מוטל על המתנגד. עליו להציג ראיות ברורות המאששות את טענותיו.

הסיבה לכך היא שבית המשפט מנסה להיצמד לרצונו של הנפטר ולכן, ביטול צוואתו יעשה רק מסיבות של הטעייה משמעותית. חשוב להוסיף כי ניתן למחוק חלקים מסוימים בצוואה ולא את הצוואה כולה. בית המשפט, בבואו לבחון ביטול צוואה, לרוב ייצמד לרצון המת. כלומר, בית המשפט לא יאפשר בקלות את ביטול הצוואה וביטול רצונו של המנוח. מכאן, שהמתנגד לצוואה צריך להביא בחשבון, כי נטל ההוכחה עליו, מורכב וקשה, היות ועיקרון העל לפיו פועל בית המשפט, הינו רצון המנוח.

[hagithalevy]

?איך נעשית חלוקת רכוש בגירושין

הליך הגירושין מונה מספר נושאים, שבהם יאלצו בני הזוג לדון, בבוא העת. נושאים אלו יהיו לדוגמא מזונות, משמורת ורכוש. מכאן, שבכל תביעת גירושין שתוגש על ידי בני הזוג, יהיה עליהם לדון בנושאים האמורים. את התביעות יוכלו להגיש אל מי מהערכאות הדנות בדין האישי. מכאן, נושא מאמרנו זה, יהיה חלוקת רכוש. חלוקת הרכוש בעת הגירושין נתפסת כתביעה מורכבת למדי, בעיקר בשל העובדה שעיקר התביעה הינו נושא ממונות, והסתכלות על הרכוש שאותו צברו בני הזוג, יחד או לחוד, במהלך חייהם המשותפים.

תביעה זו מורכבת גם מהסיבה כי הליך הגירושין כשלעצמו, הופך לעיתים לארוך ומייגע. ההתמודדות המנטלית עמו הופכת לקשה, ויחד עם כל האמור, מתווספת ההוצאה הכספית הכבדה. בעת הגשת תביעת הרכוש, נראה כי כל צד 'ילחם' על רכושו ויגן על האינטרס האישי שלו.

בשורות הבאות נדון בתביעת רכוש וחלוקתו בעת גירושין. נעמוד על אלטרנטיבה לתביעת רכוש, והגעה להסכם בצורה נעימה מול בן/ בת הזוג. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות:

?מתי חלוקת הרכוש רלוונטית

ככלל, בני זוג הנישאים אשר מקימים משפחה, צוברים במהלך חיי הנישואין רכוש רב, אשר הופך להיות חלק ממסת הרכוש המשפחתית, וכפועל יוצא – הופך להיות רכוש משותף של שני בני הזוג. ברור כי אל הזוגיות ומיסוד הקשר, מגיעים השניים עם רכוש פר��י שלהם, שלימים הופך להיות משותף, אך כל אחד מהם עמל בצורה עצמאית להשיגו, להבדיל מהרכוש שהשיגו יחד כבני זוג. כל עוד בני זוג חיים יחדיו, בחיי זוגיות, הרי ששאלת הרכוש המשותף וחלוקתו אינה רלוונטית. עם זאת, כאשר בני זוג פותחים בהליך גירושין, הרי שאחת השאלות המוקדמות שעולות, היא כיצד תיערך חלוקת הרכוש המשותף.

:חקיקה רלוונטיות להיום

חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), משקף את ברירת המחדל כיום, בנוגע לחלוקת הרכוש בין בני זוג בעת פרידה. חוק יחסי ממון, אשר חוקק בשנת 1974, יחול על כל זוג שהתחתן לאחר שנת 74' שלא ערך הסכם ממון, עליו נרחיב בהמשך. חוק יחסי ממון, למעשה מסדיר את כלל המשאבים של בני הזוג, ויוצר איזון בעת חלוקתם בין בני הזוג. על פי חוק יחסי ממון, תתבצע חלוקה שוויונית, תוך בחינה ספציפית של כל מקרה, לרבות המאמץ שנעשה, הרכוש עצמו והצדדים עצמם.

?חזקת השיתוף - מתי

בטרם חוקק חוק יחסי ממון, חלוקת הרכוש בין בני זוג, בוצעה באמצעות חזקת השיתוף, אשר מורה כי רכוש משותף של בני הזוג, יחולק בצורה שווה בין בני הזוג, מבלי לבצע כלל הבחנה כיצד הושג הרכוש המשותף, באיזה שלב, והאם המאמץ היה שוויוני או לא. חזקת השיתוף חלה על בני זוג שהתחתנו עד שנת 74' (בשנה זו, כאמור, חוקק חוק יחסי ממון) וכן על ידועים בציבור. למעשה, אם כיום, זוג שהתחתן לפני השנה האמורה, יפנה להליך גירושין ויאלץ לדון בחלוקת הרכוש, אזי תבוצע חלוקת הרכוש על פי חזקת השיתוף, וזאת בשל העובדה שהשניים התחתנו לפני שנת 74', כך שחוק זה חל עליהם.

:הסכם ממון

חוק יחסי ממון והסדר איזון משאבים, משקפים את ברירות המחדל החוקיות הקיימות בישראל, בכל הנוגע לאופן חלוקת הרכוש בין בני זוג. אך חוק זה אינו חל כאשר בין בני הזוג ישנו הסדר ספציפי בדבר רכושם, לדוגמא – הסכם ממון.

הסכם הממון הינו הסכם הנחתם בטרם מיסוד הקשר הזוגי, ותוכנו יכיל שני נושאים עיקריים: הרכוש האישי של כל אחד מבני הזוג, בטרם מיסדו את הקשר ביניהם, והרכוש המשותף שאותו צברו יחד. על מנת למנוע חילוקי דעות ומחלוקות בעתיד, בעת שימוש בהסכם הממון, יש להתייחס בצורה ספציפית לכל ממון ורכוש שצוינו בהסכם, הקיימים בחייהם של השניים.

:מדוע הסכם ממון מהווה אלטרנטיבה חלופית לתביעת רכוש

עריכת הסכם הממון, בטרם ממסדים בני הזוג את הקשר ביניהם, תורמת לימים, בעת פרידה, וחוסכת מחלוקות ותביעות רכוש ביניהם, מול בית המשפט. למעשה, הסכם הממון אמור להגדיר, כבר בימים שבהם בני הזוג עדיין מאוהבים ומסכימים על הכל, מה יקרה ביום שבו יחליטו להפריד כוחות, וכיצד יחולק רכושם. הסכם ממון הינו חוזה לכל דבר ועניין, ומכאן שבני הזוג יוכלו להחליט בחופשיות לגבי כל סעיף שאותו הם מכניסים להסכם, ובהתאם – יוכלו לשנות את ההסכם במרוצת השנים, בהתאם לשינויים שהשניים עוברים בחיים, כמו הבאת ילדים משותפים.

[hagithalevy]

זכויות הגבר במשפחה - להלכה ולמעשה

הליך הגירושין הינו הליך שבו בני זוג אשר בחרו לקיים חיים משותפים, מחליטים על פירוק התא המשפחתי שאותו בנו. תהליך זה יכול לעבור בצורה נעימה ובהחלטה משותפת, אך לעיתים מדובר ב"מלחמות התשה" בין בני הזוג , שבהן בוחר כל אחד מהצדדים, באסטרטגיות, כשרות ולא כשרות, לניהול ההליך בדרך שתטיב עם מצבו האישי, בעת מתן הגט. בהליך הפרידה והגירושין, לרוב הפגיעה תהיה בזכויות הצדדים, ובתא המשפחתי שאותו הקימו. הליך גירושין ידוע כהליך מלחיץ, ובמהלכו, בני הזוג מרגישים ב'סיר לחץ', ואז ישנה השפעה על ההחלטות שאליהן מגיעים, על טענותיהם ועל הדרך שבה הם מנהלים את ההליך ומתנהלים אחד מול השני, רגע לאחר שהיו זוג אוהב ותומך, אחד כלפי השני.

במאמר המובא לפניכם/ן נעסוק במספר נושאים אשר נידונים כחלק מהליך הגירושין, ודווקא בנושאים אלו, נראה כיצד זכויותיו של הגבר נפגעות, וכיצד מעמדו האישי בהיבט המשפטי, נראה נמוך יותר ובעל סיכויי הצלחה פחותים יותר.

יובהר כבר עתה, כי מאמר זה אינו בא לשקף את המצב בכלל הליכי הגירושין, ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה. מאמר תוכן זה חובר עבורכם/ן, קוראים וקוראות, על מנת לחשוף אתכם/ן לפן המשפטי בנושא האמור:

:משמורת ילדים

במידה ולבני הזוג המתגרשים יש ילדים משותפים, מן הראוי כי ההליך יכלול את הסדרת מגוריהם של ילדיהם, ובו ידונו בשאלות מי האפוטרופוס של הילדים וכיצד יתנהלו הסדרי הראייה של ההורה שמוגדר כ"לא משמורן", כלומר, ההורה שהילדים אינם במשמורתו. כמעין נוהג בישראל, משמורת ילדים לרוב עוברת לחזקתה של האם. זאת מתפיסה שבה אם הילדים היא מטפלת מטבעה.

נוהג זה – כהמשך להלכה המתקיימת במדינת ישראל והיא "חזקת הגיל הרך", לפיה ילדים מתחת לגיל 6, יהיו במשמורת אצל האם באופן אוטומטי, אלא אם מדובר באם שאינה כשירה לגדל את ילדיה (סייג חריג). במרוצת השנים, התעוררו לא מעט מחלוקות בנוגע להחלטה זו, בעיקר בטענה כי קביעה לפי נוהג אשר היה מתאים לימי קדם, אינה מתאים לימינו, ואף גורמת לאי שוויון בין הגבר לאישה. טענות נוספות שעלו, הן כי האישה מנצלת קביעה זו לטובתה, ובעזרת כך 'משתמשת' בילדים בהליך הגירושין, למען סחיטות רגשיות של אביהם. יתרה מכך, קביעה בעניין משמורת הילדים לטובת האם, אשר תשמש כבעלת המשמורת הבלעדית, משפיעה רבות גם על סכום המזונות שייפסק בתום ההליך.

:מזונות ילדים

על פי הדת היהודית, שעליה כאמור מושתת הדין האישי במדינת ישראל, תשלום מזונות, דהיינו תשלום כלכול אדם את בני משפחתו, מושתת על אב המשפחה. המזונות מוכלים על אב המשפחה, אשר עליו מוטלת החובה לזון את ילדיו ואת אשתו. בנוגע למזונות אישה – בעלה יזון אותה עד אשר יותר קשר הנישואין ��יניהם, כלומר– עד ליום קבלת הגט. מכאן, בעת תביעת גירושין מתעוררות בעיות רבות, היות והאישה מצידה 'מושכת' את ההליך, ובכל הזמן הזה היא נהנית מתשלום מזונות.

בנוגע למזונות ילדים – על פי דין תורה, האב צריך לשלם מזונות עבור ילדיו עד גיל 15, וזאת גם אם אמם של ילדיו, היא זו ששימשה המפרנסת העיקרית. הכלל מגיעה מתפיסה קדומה, שבה הגבר הוא המפרנס והאישה היא עקרת בית. הלכה זו ויישומה במשפט, הביאה גברים רבים לקושי בהעברת התשלומים ומכאן – לבעיה כלכלית. כאשר גברים לא יכלו לשלם את הסכום הנקובים, אזי הנטל שלהם הועבר לביטוח לאומי ועליהם נפל חוב.

בכל הנוגע למזונות, הן אישה והן ילדים, על הגבר לדעת את הזכויות העומדות לרשותו, ובהתאם – לפנות לייעוץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה. יתרה מכך, במרוצת השנים, הפסיקה השתנתה לא פעם, בנוגע לגובה תשלום המזונות, וזאת בעיקר בשל העובדה כי בתי המשפט לענייני משפחה הבחינו בתופעה שבה האישה חותרת לקבלת כספים עבור ילדיה, אך משתמשת בהם למטרתה שלה.

כן נראו לא מעט מקרים שבהם ההליך נמשך יתר על המידה, ובכל אותה תקופה האישה נהנתה מכספי המזונות. גם בנוגע למשמורת הילדים, הפסיקה בחנה את מעמדו של הגבר, בעת קביעת משמורת בלעדית לאם ומזונות ילדים. לאחרונה, המצב שונה וקיימת הלכה פסוקה, כי החלטת משמורת בנוגע לילדים, תשפיע על גובה המזונות, וכך לעיתים גם על האם יוטלו מזונות ילדיה ולא רק על האבא.

:סוף דבר

במאמר זה עסקנו בקצרה בנושא מאוד מורכב, הנידון כחלק מהליך הגירושין – והינו נושא משמורת ילדים ומזונותיהם. תוך דיון קצר על נושא זה, ניתן הסבר, על קצה המזלג, כיצד עלולות להיפגע זכויותיו של הגבר, בניהול הליך משפטי בנושאים האמורים. בשל כך ולאור האמור, על מנת שלא ייפגעו זכויותיו ��ל הגבר, בנושאים אלו בפרט ובנושאים אחרים בכלל, מומלץ לפנות לייעוץ אצל עורך דין מומחה לתחום דיני המשפחה.

[hagithalevy]

הסכם ממון והסדר איזון משאבים - מה הדין?

הסכם ממון, כשמו כן הוא - הסכם אשר עוסק בענייני הממון שבין בני הזוג. הכוונה לבני זוג אינה חלה רק על בני זוג נשואים, ומכאן, כי הסכם ממון נכון ורלוונטי גם לזוגות המוכרים כידועים בציבור. בני זוג אשר מנהלים מערכת יחסים, למעשה יוצרים שיתוף ושילוב החיים של האחד בשני. מכאן, כי השיתוף מתרחש בכלל רבדי החיים, לרבות ובעיקר שיתוף בנוגע לנכסים שאותם רכשו במהלך חייהם, בנפרד או כזוג.

יש שיגידו כי עריכתו של הסכם ממון מנבאת רעות לזוג אשר התחיל את חיו המשותפים. מנגד, יש שיגידו שבקיומו של הסכם ממון, הדברים ברורים ובכך נמנעות מחלוקות קשות. חל שינוי מהותי בתפיסת החברה בנוגע להסכם הממון, וזאת בעיקר בשל ההבנה העמוקה של חשיבותו של הסכם הממון בחיי בני זוג.

מכאן, במאמר זה נעסוק בהסכם הממון, משמעותו, אופי עריכתו וכן נדון בקצרה בחשיבות של בחירת עורך דין בעת עריכת הסכם זה. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות.

:הליך הגירושין בישראל

הליך הגירושין במדינתנו, למעשה מתנהל על פי הדין הדתי, וזאת בשל העובדה כי הדין האישי כולו מושתת על הלכה יהודית קדומה. מכאן, כי ערכאות השיפוט הרלוונטיות לדיני המשפחה, פועלות על פי ההלכה היהודית. במדינתנו קיימות ערכאות שיפוט מקבילות, המחזיקות בסמכות לעסוק בנושאי הדין האישי: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, אלו הערכאות המשמשות ככתובת לדיון בתביעות בדין האישי.

?מהו הסכם ממון

הסכם ממון, כאמור, הינו חוזה כתוב הנערך על ידי בני הזוג, בהסכמה ותוך שיתוף פעולה מלא מצדם. ההחלטה לערוך הסכם ממון יכולה לעלות הן בין בני זוג נשואים כדת משה וישראל, והן ובין בני זוג שלא בחרו במוסד הנישואין, כלומר, ידועים בציבור. תוכנו של ההסכם הינו רכושי בלבד, כך שהשימוש בו ייעשה אך ורק במקרה שבו בני הזוג בחרו 'להפריד כוחות' ולפרק את התא המשפחתי שבנו יחדיו.

היות ומדובר בחוזה לכל דבר ועניין, הרי שכתיבתו תעשה בהתאם. נציג בקצרה את חלקיו של הסכם הממון ואופי כתיבתו, כדלקמן:

חלקו הראשון של הסכם הממון יכלול פירוט הרכוש שקיים לכל אחד מבני הזוג, טרם הנישואין או טרם החיים המשותפים. כלומר, החלק הראשון הינו החלק שמציג באיזה רכוש מדובר. ככל שחלק זה ינוסח בצורה בהירה וקוהרנטית, כך ההסכם יהיה ברור יותר ויכסה 'תחומים אפורים', אשר עשויים לעורר מחלוקות בעתיד בין בני הזוג. רוצה לומר, גם אם לבני הזוג ישנו רכוש שאותו מסכימים השניים שלא לחלק ביניהם, עדיין יש לציין זאת מפורשות. כך נוצר מצב שבו בני הזוג מקיפים ומתייחסים לכלל הנכסים שנמצאים ברשותם. חשוב לזכור כי בשלב זה מדובר ברכוש שצברו בני הזוג בנפרד.

החלק השני, לעומת זאת, יפרט את כלל הרכוש אשר יצברו בני הזוג ממועד הנישואין, או לחילופין, ממועד החתימה על הסכם הממון. למעשה, השוני בין החלקים תלוי במועד צבירת הנכסים. כלומר, בעוד החלק הראשון מציג את הנכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין, החלק השני מתייחס לנכסים שצברו יחד הזוג לאחר הנישואין, או לחלופין, במקרה של ידועים בציבור, מהרגע שהחלו לצאת או חתמו על ההסכם.

?כיצד עורכים הסכם ממון

במרבית המקרים, בני הזוג יחליטו על עריכת הסכם הממון, בטרם הגיעו תחת חופה וקידושין. על מנת לתקף את החוזה, על בני הזוג לערוך הסכם בכתב, אשר יכלול התייחסות ממשית לכלל הנכסים המוחזקים על ידם. ההסכם יכול להיערך באמצעות ובעזרת עורך דין, ויכול שלא. אך על מנת שיינתן להסכם תוקף משפטי, על בני הזוג להחתימו על ידי נוטריון, או באמצעות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה.

:חשיבות בחירת עורך הדין

על מנת לערוך הסכם ממון, רוב הזוגות שוכרים את שירותיו של עורך דין, על מנת שזה יהיה אחראי על עריכת ההסכם וההכוונה של בני הזוג. למעשה, לבחירת עורך הדין אשר יהיה אמון על עריכת ההסכם האמור, ישנה חשיבות גדולה, שכן בחירת עורך הדין צריכה להיות שקולה ונכונה. עורך דין טוב הוא עורך דין אשר יערוך את ההסכם בצורה הרמטית וסגורה מכל הכיוונים, וזאת כמובן על מנת למנוע סכסוכים ומחלוקות עתידיות. כלומר, עורך דין אשר עורך הסכם ממון לבקשת בני הזוג, צריך לעשות זאת בצורה מקצועית, תוך התייחסות ממשית לכל נכס וסכום כספי אשר נמצאים ברשות בני הזוג, כך שעוד בשלב הראשוני של הפגישה עם בני הזוג, עליו להסביר להם את חשיבותו ומשמעותו של ההסכם.

[hagithalevy]

מה חשוב לדעת על משמורת משותפת

רבים יטענו כי משמורת משותפת מגלמת את המשפחתיות באופן מיטבי, כאשר מדובר בהורים גרושים. זאת – בשל העובדה כי הילדים נהנים מהורים במשרה מלאה, ובכך גם הפגיעה הנלווית שנגרמת לילדים כתוצאה מגירושין, פוחתת בהרבה. גם מצד ההורים – נראה כי הם נהנים מאוד במשמורת משותפת, שכן הם נהנים מהאפשרות לבלות עם ילדיהם, זמן ממושך יותר. עם זאת, למרות כל היתרונות שצוינו לעיל, עדיין לנושא המשמורת המשותפת, יש חסרונות, כמו לדוגמא: הוצאות כספיות גבוהות מאוד ורמת מחויבות גבוהה מאוד, הרבה יותר מרמת המחויבות הנדרשת, כאשר ישנה משמורת רגילה.

במאמר הבא נדון בשאלת המשמורת המשותפת. תחילה נבין מהי משמורת משותפת, מה השפעתה המשפטית על ההורים, הילדים ומזונותיהם, וכן נבחן כיצד מבקשים משמורת משותפת. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות, לנוחיותכם/ן. יובהר כי מאמר זה הינו מאמר תוכן, ולכן הוא אינו מהווה שום תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחומו.

?מהי משמורת משותפת

הורים לילדים משותפים המבקשים להתגרש, צריכים להמשיך לטפל בילדיהם, שכן הגירושין אינם מנתקים את חובתם ההורית. לכן, בין הנושאים שאותם ההורים המתגרשים צריכים להסדיר, קיים נושא של משמורת ילדים.

למשמורת ילדים שני היבטים: ההיבט הראשון הינו המשמורת, שלרוב מוטלת על האם, אך לעיתים ובהתאם למקרה, מוטלת גם על האב. משמורת זו נקראת הסדרי ראייה. כלומר, ישנם הסדרי ראייה המוסדרים מראש להורה בעל המשמורת ולהורה שאינו. ההיבט השני הינו משמורת משותפת, ובמשמורת זו, בעיקר נעסוק במאמר זה. משמורת משותפת הינה משמורת אשר מוטלת באופן שווה על שני ההורים. במשמורת משותפת, הטיפול בילדים מתחלק באופן שווה בין ההורים. כך לדוגמא, במשמורת משותפת, הילדים מחלקים את זמנם באופן שווה בין האימא לאבא. באופן טבעי, סך ההוצאות הכספיות, מתחלקות גם הן בצורה שווה בין ההורים.

:השפעת המשמורת על מזונות ילדים

כאמור, משמורת היא החובה המוטלת על ההורים או אחד מההורים, לשאת בטיפול השוטף בילדים. מזונות משולמים ע"י האב לאם בכל הנוגע לטיפול בילדים. כך קובע הדין האישי– יהודי. כך שגם כאשר ישנה משמורת משותפת, מוטלת חובת תשלום דמי מזונות.

אלא שבמרוצת השנים, החל בית המשפט לענייני משפחה לעשות הבחנה חדה, בנוגע לאופי וגובה המזונות, בהתאם למשמורת שנפסקה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי כאשר בני זוג מחזיקים במשמורת משותפת, גובה המזונות יחולק ביניהם בהתאם למשמורת, וזאת בשל העובדה כי המשמורת המשותפת מחולקת באופן שווה ביניהם, וכך גם נכון בנוגע לעלות הכספית שאותה הם מוציאים על הילד. כמובן שבית המשפט בוחן כל עניין לגופו, כלומר – התחשבות בטובת הילד, ולא בטובת ההורה. זאת בשל העובדה כי מה שטוב לילד אחד, אינו בהכרח טוב לילד אחר.

?כיצד מבקשים משמורת משותפת

בכל הנוגע למשמורת ילדים, יש שתי אפשרויות: רא��ית, ניתן לעשות זאת בהסכמה בין ההורים, כאשר ההסכמה תבוא לידי ביטוי בחתימה על הסכם גירושין, שיכלול גם את נושא המשמורת. מצד שני, אפשר להגיש תביעת גירושין ולכרוך בה את נושא משמורת הילדים. תביעה כזו יש להגיש רק לבית הדין הרבני, משום שרק לו הסמכות לדון בנושא "נישואין וגירושין".

מצד שני, את תביעת המשמורת ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, וזאת ללא כל קשר לתביעת הגירושין. היות ובית המשפט לענייני משפחה משמש כערכאת שיפוט מקבילה לבית הדין הרבני, אזי שגם לו ישנה הסמכות לעסוק בשאלת המשמורת.

מכאן נראה, כי בשל קיומן של ערכאות שיפוט מקבילות, נוצר 'מרוץ סמכויות' בין הערכאות. מרוץ זה מורגש בעיקר בסיטואציה שבה בני הסוג מסוכסכים מאוד, ומרגישים כי הם נלחמים אחד בשני, ומה שעומד לנגד עיניהם הוא ה'ניצחון' בלבד. לכן, בעת הגשת תביעת משמורת, או תביעת מזונות, או כל תביעה אחרת הקשורה והנלוות להליך הגירושין, על הצדדים לדעת את המגמה הברורה הקיימת, של הערכאה שאליה הם מעוניינים לפנות.

:סוף דבר

במאמר זה עסקנו בקצרה במשמורת משותפת. תחילה, הצגנו מהי המשמורת המשותפת, מהן ערכאות הערעור הרלוונטיות לעניין הדין האישי, וכן בחנו כיצד מבקשים משמורת משותפת. לסיום, נוסיף טיפ קצר וחשוב – בעת הגשת תביעת המשמורת, שיש לה השפעה משמעותית על ההורים ועל הילדים, מומלץ להיוועץ תחילה עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה, אשר מכיר את ערכאות השיפוט מקרוב, ויכול לכוון לפי צרכיהם האישיים של התובעים.

[hagithalevy]

נישואים אזרחיים - להלכה ולמעשה:

מוסד הנישואין במדינת ישראל מושתת על פי הדין העברי הקדום, ובהתאם להלכות יהודיות קדומות שנקבעו עוד בימי קדם. מכאן, כי פסיקותיו של בית הדין הרבני מתבססות על הלכות יהודיות קדומות, שלעיתים מעוררות מחלוקות בחברה. במדינתנו, זוג יהודי שמחליט לקדם את מערכת היחסים ולמסד אותה, נאלץ לעשות זאת ברבנות, בשל הסיבות שהוצגו לעיל. מאחר ועל פי ההלכה, על כל זוג יהודי, להינשא כדת משה וישראל, אזי חלים על בני הזוג הלכות ומצוות יהודיות. אלא שבימינו אנו, עם הקידמה, התעורר מוסד נישואין מעט אחר, שבו מאמינים לא מעט זוגות, בין אם הם יהודים ובין אם לאו, ולכן הם פונים אליו בעת הצורך.

בימי קדם, מוסד הנישואין הקיים היה אך ורק חתונה בכפוף לדין הדתי, אך שבימינו אנו, הרצון להינשא תחת חוק חילוני שאינו דתי, גובר והופך למוכר ונפוץ. נישואין אלו, ייקראו נישואין אזרחיים, ואל אפשרות זו פונים הן בני זוג יהודים שאינם מעוניינים למסד את זוגיותם בכפוף לדין הדתי, והן בני זוג מעורבים, כמו יהודייה ונוצרי, שהדין הדתי אינו מאפשר להם לממש את אהבתם.

מכאן, במאמר המובא לפניכם/ן נעסוק בנושא הנישואין האזרחיים, על כלל רבדיו והשפעותיו. יוער כי מאמר זה חובר עבורכם/ן, קוראים וקוראות ולכן אין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה.

?מדוע פונים לנישואין אזרחיים

כאמור, הדין האישי במדינה מושתת על ההלכה היהודית הקדומה, וזאת בהתאם להלכות יהודיות קדומות. בשל כך, בית הדין הרבני הינו הערכאה המשפטית הרלוונטית ליהודים, ולו הסמכות הבלעדית לעסוק בכל הנושאים הקשורים להליך הנישואין והגירושין. עיקרון העל של בית הדין, הוא שמירה על יחסי הנישואין ושלום בית. ההלכה היהודית מתווה דרך לזוגות הנישאים, תוך אמונה כי כל זוגיות מבוססת על ערכים, כבוד, אמונה והרמוניה. עם זאת, במדינת ישראל חיים גם לא יהודים, ולעיתים ישנם זוגות מעורבים, כמו יהודייה ונוצרי. במקרים אלו, בני זוג מעורבים אשר מעוניינים לקדם את מערכת היחסים לכדי נישואין, נתקלים בקושי למסד את קשרם ברבנות.

כלומר, בשל העובדה כי הדין האישי מושתת על הלכה יהודית, הרי שדבר זה מערים קשיים לאותם אלו שאינם יכולים להתחתן. כל זאת גם נכון ורלוונטי לבני זוג יהודים שאינם מעוניינים למסד את הקשר בכפוף לדין דתי, מסיבות כאלו ואחרות.

מכאן, נראה כי הפנייה למוסד נישואין אזרחי, תעשה בעיקר מצדם של זוגות מעורבים, או זוגות יהודים שאינם מעוניינים למסד את הקשר באמצעות הרבנות – שהיא גוף דתי במדינה.

?נישואין אזרחיים בישראל - הכיצד

אנשים רבים טוענים כי להתחתן אזרחית, זוהי טעות ממשית. עם זאת, מדובר באמירה לא ברורה ולא נכונה, בעיקר בשל העובדה כי לא קיים הבדל מהותי בין זוגות אשר נישאו בנישואין דתיים, לבין זוגות אשר נישאו, אזרחית.

עיקר ההבדל הינו אך ורק ברישום. בעוד בני זוג שמתחתנים תחת דין דתי, יעברו הליך משמעותי ברבנות, שם תיבדק יהדותם והאפשרות לחיתון בניהם, בני זוג אשר יתחתנו בחתונה אזרחית, למעשה יקיימו את הטקס האזרחי במדינה שבה מכירים בחתונה אזרחית, ולאחר מכן יגיעו ויירשמו במשרד הפנים כזוג נשוי לכל דבר ועניין. מכאן נראה שלא קיים הבדל מהותי בין ההליכים, שכן הזכויות והחובות נתונות לשני ההליכים.

:סוף דבר

במאמר זה דנו בקצרה על הליך נישואין אזרחי, תוך הצגת ההליך וחשיבותו. בימינו, זוגות רבים מעוניינים להתחתן תחת דין אזרחי, ולכן פונים אל אלטרנטיבה זו, למרות שמדובר בזוגות יהודיים. עוד ראינו, כי נישואין אזרחיים מהווים במקרים רבים אלטרנטיבה חלופית לדין הדתי במדינה, וכן נותנים מענה לאותם זוגות שאינם מעוניינים להתחתן תחת הדין הדתי, או לחילופין – לזוגות שנתקלים בקשיים ואיסורים.

אם אתם/ן מתלבטים בנוגע להליך נישואין אזרחי או דתי, הנכם/ן רשאים לפנות לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום, שיציג בפניכם/ן את מהות ההליכים.

[hagithalevy]

בדיקת אבהות

בדיקת אבהות הינה בדיקה גנטית, שמטרתה מציאת התאמה בין ילד לאביו, בצורה מדעית. מדובר בבדיקתDNA אשר מוכיחה קשר גנטי בשיעור (ככלל) של 99% מהמקרים. הבדיקה תעשה על ידי נטילת רקמות, כלומר דם, ולפיה תתקבל תשובה אודות התאמה או אי התאמה גנטית. בדיקה זו מוסדרת בחוק מידע גנטי, תשס"א–2000 (להלן: "חוק המידע הגנטי"), אשר נועד להסדיר את אופן ביצוע הבדיקה, הסמכות הניתנת להטלת חובת ביצוע וזכויותיהם של הנבדקים.

נושא בדיקת האבהות, טומן בחובו שאלות משפטיות, הלכתיות כבדות משקל המשפיעות על חייהם של מבצעי הבדיקה. בשל העובדה כי ההלכה היהודית היא ההלכה המנחה את נושאי הדין האישי, אזי כל הקשור לשאלת בדיקת האבהות וביצועה, מעורר מחלוקות וקשיים הלכתיים, כאשר עד לימים אלו, הדעות והפסיקות אינן תואמות.

במאמר תוכן זה נעסוק בבדיקת האבהות, תוך בחינת מורכבותה ההלכתית והמשפטית. נעמוד על ערכאות השיפוט הרלוונטיות, המוסמכות לעסוק בהליך ביצוע הבדיקה ומתן ההוראה לבדיקה זו. יובהר, כי מאמר זה חובר עבורכם/ן, על מנת לחשוף אתכם/ן לנושא הכה מעניין ורווי המידע – בדיקת אבהות, איך אין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה ומקצועי בתחום דיני המשפחה.

:החוק המנחה

כאמור, חוק המידע הגנטי הינו החוק המנחה בנושא בדיקת אבהות. בשל ריבוי דעות ומחלוקות הלכתיות על אופי בדיקת הרקמות והשלכותיה, מנע המחוקק מלבצע את הבדיקה בקלות וללא אישור והוראה משפטית. תכלית החוק היא בעצם להגן על זכות הנבדק לפרטיות, לגבי ממצאי המידע הגנטי, וכן, בשל הרצון למנוע פגיעה הלכתית בפרט. כלומר – לצורך ביצוע הבדיקה, חוקק המחוקק הוראות ברורות בדבר ביצוע בדיקת האבהות.

על פי חוק המידע הגנטי, בדיקה גנטית תעשה אך ורק בהוראת צו בית משפט לענייני משפחה, המשמש כערכאה שיפוטית בדין האישי. בית הדין הרבני, המשמש כערכאה מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה, מנוע מלהורות על ביצוע בדיקת האבהות. רוצה לומר – הסמכות לעסוק בבדיקת האבהות, נתונה לידיו ולסמכותו הבלעדית של בית המשפט לענייני משפחה.

יובהר, כי אם ובמהלך דיון כזה או אחר, המתנהל בבית הדין הרבני, עולה שאלת בדיקת האבהות, אזי בית הדין הרבני כמובן יוכל לדון ולתת את הדעת. אלא שההוראה לביצוע הבדיקה, תינתן אך ורק על ידי בית המשפט לענייני משפחה. יתרה מכך, החוק קובע כי ביצוע בדיקת אבהות באופן עצמאי, ללא קבלת צו מבית המשפט, יחשב לעבירה פלילית שעונשה עד 5 שנות מאסר. בנוסף, כל בדיקה שתעשה בחוץ לארץ, כלומר – ללא אישורו והוראתו של בית המשפט לענייני משפחה, תהיה בדיקה ללא תוקף משפטי, ולכן לא תהווה דבר ולא חצי דבר בהצגתה.

:השפעת בדיקת אבהות בפן המשפטי

בדיקת אבהות קבילה בבית המשפט לענייני משפחה וזאת מכוח החוק. התיקים שבהם ידונו בדבר בדיקת אבהות, יהיו בדרך כלל בעניין מזונות וכן בדבר הכרה ואפוטרופסות. אב אשר ירצה להימנע מתשלום מזונות לילדיו, יצהיר כי הם לא ילדיו, ומכאן קמה יכולתו של בית המשפט לחייב את הטוען בביצועו בדיקת אבהות, אם קיים במקרה חשד סביר, על מנת לשלול או לאשש את טענות האב "לכאורה".

:השפעת בדיקת אבהות בפן ההלכתי

חוק המידע הגנטי טומן בחובו מחלוקות קשות בנושא סטטוס הילדים. על פי ההלכה והדין העברי, סטטוס הממזרות נחשב לאחד הסטטוסים הקשים, בעלי השפעות ארוכות טווח על אדם. ילד ממזר ייחשב לילד שנולד לאם יהודייה, מגבר יהודי אחר שאינו בעלה. לכן, אחת המחלוקות הקשות שעמה מתמודדים עד עצם היום הזה, בתי המשפט, היא השאלה – האם בדיקת אבהות יכולה לממזר ילד. כלומר, במקרה שבו יוכח כי אכן אין קשר גנטי בין אב ובנו והוא אכן אינו אביו הביולוגי של הילד, האם יהפוך הילד לממזר ויישא עמו את כל ההגבלות החלות על סטטוס הממזרות.

בהתאם, נבהיר כי במרוצת השנים התפתחה ההלכה והשתנתה במעט. יש כאלו הטוענים כי בדיקת אבהות יכולה לממזר ילד ולכן יש להימנע מביצועה. מנגד, ישנם הסוברים כי בדיקת אבהות אינה הופכת קטין לממזר, ואינה משפיעה על הסטטוס שלו, ולכן אפשר להורות, בעת הצורך, ל��צע את הבדיקה.

כיום, המצב הוא כזה שבית המשפט אינו מורה בכל מקרה לבצע בדיקת אבהות, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן. כמובן שאם מדובר במקרה חריג שבו קיימת סכנת חיים למי מהצדדים, סכנה שרק בדיקת אבהות וגילוי קשר הדם יכול להציל, אזי בית המשפט בהחלט יורה על ביצוע הבדיקה.

[hagithalevy]

?בגידה - מהי המשמעות

בגידה אומנם מהווה משבר ביחסים הבין אישיים של בני זוג, אך במידה ואלו בחרו להגיע לפתחו של בית המשפט, יתכן ויהיו השלכות להצהרה על הבגידה מול החלטות בית המשפט, במיוחד ובעיקר אם הפנייה תעשה לערכאה דתית. מכאן, במאמר זה נבחן את ההבדלים בגישה שבין בית הדין הרבני, שהוא ערכאה דתית, לבין בית המשפט לענייני משפחה, וכן את השלכות הבגידה על הליך הגירושין, אם וכאשר, ומה כדאי לעשות בעת חשיפת הבגידה.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

:בית הדין הרבני למול בית המשפט לענייני משפחה

בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה הינם ערכאות משפטיות שונות, שלעיתים יש ביניהן חפיפה בנושאים המועלים בפניהן. לאור החפיפה, וכחלק מאופן קבלת ההחלטות בכל ערכאה, קיים שוני מהותי בין יחסו של בית המשפט לענייני משפחה לבגידה, מאשר בית הדין הרבני. בית המשפט לענייני משפחה אינו מייחס חשיבות לעניין בגידה במערכת היחסים, ומיהו הצד הבוגד אינו רלוונטי, למעט טענת תום לב במקרים מסוימים.

לעומת זאת, בעייני בית הדין הרבני, שיש לו סמכות לדון בענייני נישואין וגירושין, על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, בגידה נתפסת בחומרה רבה, במיוחד כאשר הבגידה נעשית על ידי האישה. יש לציין כי הסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני, מאפשרת לערכאה הנ"ל לדון בכל הנושאים שקשורים מטבעם להליך הגירושין. נושאים אלו מכונים נושאים "כרוכים".

לאור כך, ובשל החפיפה לבית המשפט לענייני משפחה, מובא המינוח "מרוץ הסמכויות", והוא כחלק מנוהל, הקובע לאיזו ערכאה מבין השתיים, יש סמכות לדון בעניין המובא. המקום שבו ייפתח לראשונה התיק, שם ידונו בהליך. לכן, קיים משקל רב למקום שבו ידונו, בהתאם לצד המבקש (הבוגד או הנבגד). חשוב לציין כי במידה ואין רצון מצד הצדדים לסיים את הקשר לאור הבגידה, פרט זה צריך להיות חסוי לערכאה הדתית. הצהרה על בגידת האישה בבית הדין הרבני, תחייב את אותה ערכאה לגרש את האישה מבעלה ולא תאפשר להם להמשיך בקשר הנישואין. על כך – בהמשך.

:השלכות הבגידה על הליך גירושין

כאמור, בית המשפט לענייני משפחה אינו מייחס חשיבות לעניין הבגידה, ולכן לא תהיינה השלכות בהליכים הנגזרים להליך הגירושין. לעומת זאת, בבית הדין הרבני, יש הבדל משמעותי אם הבגידה נעשית על ידי הגבר או על ידי האישה. לגבר אומנם יכולות להיות מגרעות מסוימות לאור הבגידה, אך לא באופן מובהק, כפי שקורה כאשר מדובר בבגידת האישה בבעלה. בגידה על ידי האישה תיחשב עילה לגירושין, והיא סיבה שלפיה יכולים דייני בית הדין הרבני, להתיר לשניים גט ולסיים את נישואיהם. עילה זו מופעלת רק כלפי בגידת האישה כלפי הגבר ולא להפך.

כאשר תוכר עילת הגירושין כבגידה, ייפגעו שאר הנושאים הכרוכים, אם יידונו בבית הדין הרבני. לדוגמא: בגידת האישה תוכל למנוע מתן מזונות אישה, וכן לגרום לפגיעה בחלוקת הרכוש ופגיעה במשמורת ילדים, היות והאם ביצעה מעשה "בל יעבור" אשר עלול לפגוע בהתפתחות הילדים, ואישה שנתפסת כבוגדת עלולה לאבד זכאותה לתבוע את הכתובה. חשוב לציין, שאם ייחשף בית הדין הרבני לבגידת האישה, הוא לא יתיר את חזרת השניים לזוגיות, גם אם שניהם יהיו מעוניינים בכך. האישה תוגדר על פי דין תורה, כאסורה "לבעלה ובועלה".

כלומר, גם הגבר שאתו זנתה, יירשם ברישומיהם, ובמידה ותפנה בעתיד, לאחר גירושיה, להינשא לאותו גבר, בית הדין הרבני לא יחתן ביניהם. מנגד, גבר שייתפס בוגד, לא ייאסר עליו לחזור לאשתו הנבגדת ולהמשיך את נישואיו.

:בעת חשיפת בגידה - מומלץ

בעת חשיפת בגידה, חשוב לזכור את הדברים הבאים: אין לחשוף את דבר הבגידה או להתעמת עם הבוגד – יש לאסוף ראיות, וכן להיוועץ עם עו"ד, לפני פנייה לערכאה שיפוטית. בחירת הערכאה הרלוונטית לסיטואציה, הינה קריטית, על מנת להשיג עליונות בתיק ולפעול בשיקול דעת. יש להתייעץ עם גורמים מקצועיים בטרם עשיית מעשים קיצוניים. שכירת חוקר פרטי או הקלטה, אומנם יכולות להוות ראיה חזקה, אך לעיתים עלולות לסבך בפלילים, ולכן חשוב לפעול בצורה מבוקרת.

:לסיכום

הצהרת צד אחד בדבר בגידה, תוכל לסייע לצד השני בפנייה לערכאות המשפטיות. במקרה מסוימים, היא תהווה רקע לפנייה לערכאה, ובמקרים מסוימים (בבית הדין הרבני), אף תוביל להשלכות בהליכי הנגזרת. אי לכך, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, אשר יסביר את כלל ההשלכות, ייעץ בבחירת הערכאה הרלוונטית וייצג בערכאות השונות.

[hagithalevy]

:גישור גירושין – מה כדאי לדעת

הליך הגירושין הוא הליך סבוך, הן בפן הרגשי והן מבחינה משפטית. מלבד הסכסוכים הפנימיים בין בני הזוג (לרוב, אלו שהובילו לרצון להתגרש), לעיתים ילוו את בני הזוג שתי ערכאות משפטיות, כל אחת בתחומה ובאופי החלטתה השונה, דבר בעל מורכבות רבה. אי לכך, ומשום שמדובר בהליך לא פשוט, חשוב לעצור, להירגע ולבחון – מהי הסיבה האמתית שבגינה השניים רוצים לסיים את הקשר, והאם היא אכן מוצדקת. לכך נועד הליך הגישור, כמו בהליכים משפטיים נוספים. הליך הגישור, מטרתו לנסות ולפתור בעיות בין בני הזוג, ולהוביל את השניים להמשך זוגיות תקינה. במאמר זה נסקור: מהו הליך הגישור, מהי דרך ניהולו והאם כדאי לקיים את הליך הגישור.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

:הליך הגישור וניהולו

הליך הגירושין הינו ההליך המרכזי, שבגינו יגיעו שניים, להליך נגזרת, שהוא ניסיון לגשר בעזרת הליך גישור. מטרתו של הליך הגישור, היא להגיע להסדר בין בני הזוג, מבחינת קיום קשר הנישואין, לפני הגעתם של בני הזוג לערכאות משפטיות, וזאת – במטרה למנוע סכסוכים בלתי פוסקים בניהול ההליך המרכזי והליכי הנגזרת. בעבר, לא הייתה חובה לבצע הליך זה, אך כיום, עם כניסתו של חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה–2014 (להלן: "חוק הסדר התדיינויות"), על בני הזוג מוטלת החובה לעבור את הליך גישור בטרם הגעתם ו/או פנייתם להליך הגירושין. תכליתו של חוק הסדר התדיינויות, נועדה למנוע סכסוכים בניהול הליך הגירושין ובהליכי הנגזרת אליו, וגם למנוע גירושין מיותרים.

הליך הגישור יכול להיעשות על ידי הצדדים, על ידי פנייה למגשר פרטי, שלא כחלק מחוק הסדר התדיינויות. המגשר יכול להיבחר על ידי שניהם. יש לציין כי בפנייה לבית הדין הרבני, במידה ואין עילה המחייבת גירושין של השניים באופן מיידי, ישנו הליך זהה המכונה "הליך שלום בית". בהליך שלום בית ייקבע הסכם בין בני הזוג ותקופת ביניים, במטרה לבחון את חזרת הצדדים האחד לשנייה, וחזרתם מהרעיון לסיים את קשר הנישואין.

כמו כן, ניתן לחבר הסכם שלום בית עם הסכם גירושין, במידה ותקופת הביניים לא תצלח. כך בעצם בונים השניים הסכם בצורה שקולה, ולא במהלך סכסוך של הליך גירושין. כמו כן, חשוב לציין כי הסכם שלום בית גם כולל בתוכו סנקציות המוטלות על בני הזוג, במטרה להבטיח את קיום תקופת הביניים כהלכתה, לדוגמא: צו עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלות על חשוב הבנק, חיוב לגור באותה הדירה ועוד.

בחזרה להליך הגישור – ניהול ההליך ייעשה בעזרת הידברות של הצדדים בליווי מגשר גירושין, שהוא איש מקצוע ייעודי לנושא, לרוב – הוא יהיה עורך דין המוסמך, לגישור אך לא רק. הדבר יבוצע במספר פגישות, שבהן ידונו בני הזוג בהליך הגירושין ובהסדרים הנוגעים להליכי נגזרת, לדוגמא: מזונות ילדים ואישה, במידת הצורך, חלוקת הרכוש המשותף ומשמורת והסדרי ראייה (כאשר ישנם ילדים משותפים).

לאחר בחירת מגשר משותף על ידי בני הזוג, המגשר יקיים פגישות אישיות עם כל אחד מהצדדים, במטרה ליצור מעין תיאום ציפיות, לגבי רצונותיו של כל צד בהליך. לאחר מכן, הוא יפגיש בין הצדדים להידברות וינסה להגיע עימם להסדר שוויוני והוגן, הקרוב לרצונותיהם של השניים לפני הפגישה. במידה ואלו יסכימו על הסכם, השניים יוכלו לגשת להליך הגירושין בצורה מהירה ויעילה יותר, או לוותר עליו.

:למה כדאי לקיים הליך גישור

מלבד לחובה החקוקה שחלה בעת האחרונה, יש להכיר כי להליך הגישור ישנם מספר יתרונות: תחושה טובה יותר בהגשת הליך הגירושין, ללא מריבות וללא הערמת קשיים על ידי בני הזוג, חסכון כספי הנוגע למניעת מחלוקות וויכוחים בין עורכי הדין של הצדדים, וכן יעילות ההליך ושמירה על אווירה טובה לאחר הגירושין. לעומת זאת, ישנם מספר חסרונות: התייחסות לפשרה כאי החלטה – יתכן שעניין מסוים, שעבר כמחווה בהליכי הגישור, יפתח בעתיד ויגרור שוב הליך משפטי. כמו כן, יתכן שאחד הצדדים מבצע וויתור בהליך, באופן שאינו משקף את רצונותיו האמיתיים.

:לסיכום

בכל הנוגע להליך הגירושין ובהתאם למורכבות ההליך, חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, החל מהשלב שבו השיח על גירושין עולה, וזאת כדי להכיר את ההשלכות של כל דבר ודבר ולקבל החלטות שקולות. כמו כן, עורך דין לענייני משפחה יוכל לייצג את הפונה, הן בהליכי גירושין והן בהופעה בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הדתי.

[hagithalevy]

?מהי הורות משותפת

הורות משותפת למעשה מייצגת תפיסה של חלוקה שוויונית בין שני הוריו של הילד, מבחינת אחריותם על ילדם, מעורבותם בגידולו ובהתפתחותו וכן בנטל הנפשי והכלכלי, כלומר, כל היבטי החיים סביב ילדם המשותף. תפיסה זו היא תפיסה מובילה לגידול ילדים בעולם, ואף מציגה בצורה הטובה ביותר את עיקרון העל לפיו פועל בית המשפט לענייני משפחה – עיקרון טובת הילד. מכאן, במאמר הבא נעסוק בהגדרת המונח הורות משותפת. תחילה, נציג מהי התפיסה המייצגת הורות משותפת, כיצד והיכן התפתחה. בהמשך, נעמוד על סוגי משמורת ילדים ועל ההבדלים ביניהם, וכן נבחן כיצד משמורת משותפת משפיעה על עניין מזונות הילדים.

כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. יוער כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד, אשר חובר על מנת לחשוף אתכם/ לעולם המשפט, בכל הנוגע להורות משותפת. לכן, אין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.

:תפיסת הורות משותפת

כאמור, הגדרת המונח הורות משותפת משקפת תפיסה חברתית, לפיה גידול ילד בצורה הנורמטיבית והטובה ביותר, היא באמצעות התערבות ממשית של שני הוריו בחייו. רוצה לומר, על מנת לגדל ילד בצורה נורמטיבית, שלפיה הילד יגדל בצורה הטובה ביותר, נדרשים שני הוריו ולא רק אחד מהם.

תפיסה זו התפתחה עוד בבריטניה בימי קדם, ואף הוכנסה לחקיקתה. למעשה, הסכם בדבר הורות משותפת יכלול הסכם המשקף את רצונותיהם והחלטותיהם של שני ההורים יחדיו. כלומר, ההסכם יכלול עקרונות המצביעים על זכות הילד לקשר משמעותי עם שני הוריו ולקיחת אחריות של ההורים על הילד וכן החלוקה ביניהם.

נעיר כי הסכם זה, יתכן שיעשה בין הורים המגדלים את ילדיהם באותו בית, אך לא רק. ההסכם, יתכן שיערך בין הורים שמגדלים את ילדיהם יחד, אך לא באותו בית. מכאן, שמדובר בתפיסה הרלוונטית גם (ואולי בעיקר) להורים גרושים, היות ומרבית המחלוקות מתעוררת כאשר בני הזוג מחליטים לפרק את הבית המשותף. אחת הדרכים ליישם את עקרונות התפיסה של הורות משותפת, היא משמורת משותפת, שעליה נדון בהמשך.

:משמורת ילדים

בעת גירושין או פרידה, בני זוג מצויים בליבו של הליך הגירושין והנושא העיקרי שיתעורר, הינו שאלת משמורת הילדים. למעשה, בדין האישי קיימים שני סוגי משמורת שלפיהן הערכאה השיפוטית פוסקת: הראשונה הינה משמורת משותפת והשנייה הסדרי ראייה. ברור כי מדובר במשמורות שונות לחלוטין ובעלות הבדל מהותי ביניהן. המשמורת הרלוונטית לענייננו, אשר משקפת את עקרונות ההורות המשותפת בצורה הטובה ביותר, היא משמורת משותפת.

משמורת משותפת היא אופן פעולה שבו מתחלקים זמני הטיפול והלינה של הילדים המשותפים בין ההורים, שווה בשווה. בפועל, לילדים המשותפים ייווצרו שני חדרים בשני בתים שונים, אשר בכל אחד ישהו במחצית מהזמן. נראה כי באמצעות משמורת זו, ההורים יחדיו יהיו שותפים פעילים בחייהם של ילדיהם המשותף, ובכך, כל אחד יתרום תרומה ממשית לפיתוח וגידול הילד. מכאן, נראה כי משמורת זו משקפת את עקרונות ההורות המשותפת בצורה הטובה ביותר. מנגד, הסדרי הראייה הינם אופציה נוספת למשמורת ילדים. אלא שבמשמורת זו, זוכה אחד ההורים להיות ההורה המשמורן ואילו הסדרי הראייה ייקבעו מראש בין הורי הילד.

:השפעת המשמורת על מזונות ילדים

במרוצת השנים נראה כי שאלת מזונות הילדים עומדת בפתח הערכאות כל פעם מחדש, זאת בעקבות המחלוקת בנוגע לסמכות הערכאות לדון בנושא. למעשה, אופי פסיקת המזונות מושתת על פי ההלכה היהודית, ועל כך אין מחלוקת. אלא שלפי ההלכה, מזונות ילדים ישולמו על ידי אב המשפחה, ומכאן מתעוררות מחלוקות.

עם שינוי ההלכה במרוצת השנים, כיום ההלכה קובעת כי הסמכות לעסוק במזונות ילדים נתונה לשתי ערכאות שיפוט, הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. אלא שמה ששונה הוא אופי הפסיקה. ברור כי שתי הערכאות פוסקות על פי ההלכה היהודית, אלא שבאחד מפסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה, נקבעה מעין נוסחה, שלפיה יבחנו את המשמורת שניתנה להורים, וזאת תוך בחינת שכר ההורים.

למעשה, בית המשפט לענייני משפחה פסק בפס"ד זה, כי הורים בעלי משמורת משותפת, יחלקו את המזונות ביניהם בצורה שווה, זאת כמובן לפי בחינת הכנסות שכר הצדדים. מכאן, שבעקבות החלטה זו, גברים רבים עומדים על בקשתם לקבל משמורת משותפת, על מנת לחלק את סך המזונות עם הצד השני.

:סוף דבר

במאמר זה בחנו את עקרונות ההורות המשותפת. נראה כי נושא זה נוגע לכל ההורים, בין אם מדובר בהורים גרושים ובין אם לא. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בנוגע לנושא ולטובת הילד.

[hagithalevy]

?צוואה - מדוע חשוב לכתוב אותה

דיני הצוואות והירושות הינם רובד מהותי מדיני המשפחה. למעשה, העיסוק בצוואות וירושות נוגע לכל, ובשל היותו נושא סבוך ומורכב, מומלץ לשאוב מידע ולו הבסיסי ביותר, בכל הקשור לנושא. למעשה, כל אדם יכול לערוך צוואה: גם אם מדובר באדם בריא, הרי שעריכת הצוואה תעשה בעודו בחיים ובעל דעה צלולה. עריכת צוואה מראש יכולה למנוע סכסוכים ומחלוקות בין בני המשפחה, ולכן הינה מומלצת. בשל העובדה כי מדובר בנכסים וכספים שנמצאים ברשות עורך הצוואה, הרי שמחלוקות עלולות להתעורר בנוגע לאחריות ולזכאות בחלוקת הנכסים והכספים. מכאן, במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק בעריכת צוואה. תחילה, נציג מהי צוואה וכיצד עורכים צוואה. בהמשך, נעמוד על היתרונות של עורכי צוואה אל מול אלו שלא ערכו צוואה בעודם בחיים.

כל זאת נכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. יוער כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד ולכן אין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה ככלל, ובדיני הצוואות והירושות בפרט.

?מהי צוואה

צוואה הינה מסמך בעל תוקף משפטי, שבו אדם מורה על חלוקת רכושו לקרוביו בבוא היום שבו ילך לעולמו. לא כל מסמך המורה על חלוקה, ייחשב כצוואה תקינה ותקפה. חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"), הוא זה אשר מסדיר באילו מקרים תיחשב צוואה כצוואה תקפה.

למעשה, החוק מגדיר מספר סוגי צוואות, שהבולטת והמוכרת בהן היא צוואה כתובה. צוואה זו למעשה נכתבת על ידי המצווה. בגוף הצוואה יוצגו כלל הנכסים והכספים שנמצאים ברשות המצווה ושהוא מעוניין להעביר ליורשים שהוא קובע – ברגע שימסור את נשמתו לבורא.

יוער, כי חוק הירושה מונה רשימה של יורשים על פי דין, שלהם יחולקו נכסיו וכספיו של מנוח, אם לא נכתבה צוואה מראש. יורשים על פי דין, מפורטים בסעיף 10 לחוק הירושה, כך: מי שבעת מות המנוח היה בן/בת הזוג, צאצאיו של המנוח, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם. אך במידה ואדם עורך צוואה בטרם מותו, הוא רשאי לכתוב בצוואה כל אדם שעולה על דעתו, גם אם אין קשר דם ביניהם.

:תוקף הצוואה ואופי עריכתה

חוק הירושה גם קובע כי צוואה היא מסמך הגובר על כל התחייבות אחרת, לדוגמא: התחייבות בעל פה, שסותרת את הוראת הצוואה או הבטחה לצד שלישי, אין להן כל תוקף, אלא רק הוראות הצוואה, הן אשר תגברנה. זאת ועוד, הכלל הוא כי צוואה יכולה להיכתב אך ורק ע"י המצווה. כלומר, צוואה שנערכת ע"י צד שלישי, לכאורה בשם המצווה, היא צוואה אשר אין לה כל תוקף חוקי.

צוואה היא מסמך משפטי מהותי ובעל חשיבות רבה מאוד. זאת ועוד, מדובר במסמך שאמור לשקף את רצונו של אדם, מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. לכן, עריכת הצוואה באופן קוהרנטי וברור, הינה תנאי ראשון בעריכת צוואה.

כאמור, כל אדם יכול לערוך צוואה בהתאם לרצונותיו על חלוקת הרכוש. אך כדי שהצוואה תקבל תוקף משפטי, עליה להיחתם על ידי עורך דין. יש מספר סוגי צוואות, כפי שצוין לעיל. ישנה גם צוואה שתחתם על ידי רשות – צוואה שנערכת בפני רשות. לדוגמא: בצוואה שמוקראת ומוגשת לרשות כמו בית הדין הרבני, עורך הצוואה יקרא את צוואתו בפני הרשות והיא זו שתחתום על צוואתו.

:ירושה במקום צוואה

כאמור, אדם רשאי לערוך צוואה, המורה על חלוקת נכסיו וכספיו, בהתאם לרצונו האישי. אך במידה ואדם לא ערך צוואה ונפטר בטרם עת – חוק הירושה קבע "ברירת מחדל". כאשר אדם לא עורך צוואה בחייו, אשר במסגרתה הוא "מצווה" מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, אותה ברירת מחדל מגדירה מי יהיו היורשים על פי דין.

מכאן, ההבדל בין אדם שערך צוואה בעודו בחיים, השאיר הנחיות ברורות לאופי החלוקה, לעומת אדם שנפטר, לא ערך צוואה והשאיר את נכסיו וכספיו בידי ברירת המחדל, שהיא חלוקת נכסים וכספים בין היורשים על פי דין – מצב שיכול לפגוע לכאורה ברצונו של המנוח, אך לא ניתן לשנותו.

:סוף דבר

במאמר זה הצגנו על קצה המזלג, מהי צוואה ומהי ירושה. למעשה, דיני הצוואות והירושות טומנים בחובם מורכבות משפטית וכלכלית יחד. בשל העובדה שמדובר בכסף, ברור כי תביעה שהגיעה לפתחי בית המשפט, עשויה להפוך מהר למלחמה בין הצדדים. לא פעם נשמעה הטענה, כי צוואה יכולה להיות שקרית, פגומה ושאינה משקפת את רצון המנוח – ומכאן מתחילים סכסוכים ומחלוקות. לכן, על מנת להבין את אופי ניהול ההליך המשפטי בכל הנוגע לירושות וצוואות, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום.

[hagithalevy]

מה חשוב לדעת על - בית המשפט לענייני משפחה

במדינת ישראל קיימות ערכאות משפטיות מקבילות, להן הסמכות לעסוק בדין האישי. למעשה, הדין האישי במדינתנו מושתת על ההלכה היהודית הקדומה. מכאן, שהפסיקה מושפעת מהלכות אלו. עם זאת, במרוצת השנים התפתחה הפסיקה ושילבה הלכה יהודית עם חוק חילוני שמתאים לימינו אנו. הערכאות המשפטיות הן בית המשפט לענייני משפחה, השואב את סמכותו מכוח חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו–1995 (להלן: "חוק בתי המשפט לענייני משפחה"), ובית הדין הרבני השואב את סמכותו מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953.

במאמר הבא נעסוק בערכאה השיפוטית – בית המשפט לענייני משפחה. תחילה, נציג את אופי סמכות בית המשפט וכן נסקור בקצרה את הנושאים הנידונים בפתחו של בית המשפט. בהמשך, נציג את הערכאה המקבילה – בית הדין הרבני, נעמוד על ההבדלים בין הערכאות השונות וכן נבין מהו "מרוץ סמכויות"?

:בית המשפט לענייני משפחה

בית המשפט לענייני משפחה הינו טריבונל ייחודי ומומחה לכל הנוגע לענייני התא המשפחתי. הערכאה הינה ערכאה זהה לבית משפט שלום, אך השוני הוא במקצועיות שופטיו, אשר ממונים על ידי ועדת שופטים בראשות שרת המשפטים, כפי שמתבצע בנוגע לכלל השופטים בארץ, אם כי להם – מקצועיות ומומחיות בתחום דיני המשפחה.

כאמור, סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה נשאבת מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, אשר מסמיך את בית המשפט לעסוק בתחומים הקשורים למשפחה, כמו: מזונות, משמורת, רכוש, צוואות וירושות, תביעה להתרת נישואין ועוד. בנוסף, בית המשפט לענייני משפחה מחזיק בסמכות הבלעדית לעסוק בנושא בדיקת האבהות ולהורות על צו ביצוע בדיקת רקמות.

היות ובית המשפט לענייני משפחה משמש כבית משפט השלום, גם הליך הערעור על החלטתו, יהיה לבית המשפט המחוזי. כמו כן, על החלטת בית המשפט המחוזי, ניתן לערער ברשות לבית המשפט העליון. בבית המשפט לענייני משפחה דנים בנושאים רגישים הנוגעים לתא המשפחה, נושאים מורכבים וכואבים, שלעיתים ההחלטות בהם קשות. מכאן, שהדיון בבית המשפט לענייני משפחה לרוב יתנהל בדלתיים סגורות.

:בית הדין הרבני

בית הדין הרבני הינו הערכאה המקבילה לבית המשפט לענייני משפחה, זאת בשל הדין הדתי החל בישראל בנוגע לנישואין וגירושין. לכל דת בישראל קיים טריבונל דתי, התואם להלכה שעל פיה הם מאמינים, ולפיו ייקבע אופן הנישואין והגירושין. בדומה לשופט היושב בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין הרבני יושב דיין אשר מנהל את הדיון שלפניו. מינויים יתבצעו בדומה למינוי שופטים וזאת על ידי ועדת מינויים בראשות שרת המשפטים.

כאמור, הדין האישי מושתת על הלכה יהודית ומכאן – שבית הדין הרבני מחזיק בסמכות הבלעדית לדון בנושא הליך נישואין וגירושין. היות וההלכה היהודית מחזיקה בעיקרון כי בנית בית וזוגיות חשובה, בתי הדין הרבניים אינם ממהרים לאשר תביעות גירושין, ואף ידרשו מהזוג לנסות ולהסדיר את יחסיהם.

:מרוץ הסמכויות

מלבד הסמכות הבלעדית הנתונה לבתי הדין הרבניים בכל הנוגע לנישואין וגירושין, יכול בית הדין הרבני לדון בכל נושא אשר קשור מטבעו בהליכי הבסיס שבו הוא מטפל. אם ירצה הזוג כי בית הדין הרבני ידון לדוגמא במזונות הילדים ומזונות האישה, אזי יכרכו את הנושא המבוקש לתביעת הגירושין, וכך, בעצם, בית הדין הרבני "קונה" סמכות בלעדית לעסוק בנושא.

מנגד, גם בית המשפט לענייני משפחה יכול לדון בנושאים הנלווים לדין האישי, אך בשונה מבית הדין הרבני – לבית המשפט תוגש תביעה בנושא המדובר, ולמעשה, בית המשפט "יקנה" את הסמכות הבלעדית לעסוק ולדון בנושא האמור. מכאן, נראה כי נוצר "מרוץ סמכויות". במילים אחרות: לבני הזוג קיימת אפשרות לפנות הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה, לפי רצונם של בני הזוג. הלכה למעשה, כל אחד מבני הזוג, ימהר להגיש את התיק ראשון, כדי להקנות סמכות לערכאה שבה הוא מעוניין לנהל את התיק. הערכאה אליה לא מתקבלת התביעה או התיק ראשונה, נשארת ללא סמכות לדון בנושא ואם תדון בעניין האמור, הדבר יחשב "חריגה מסמכות".

:סוף דבר

בית המשפט לענייני משפחה פועל על פי עיקרון העל – טובת הילד. מכאן, שבכל דיון שבו יעלה נושא הקשור לילדים, בית המשפט יעמיד לנגד עיניו את טובת הילד תחילה. הדין האישי מורכב מהמון תחומים הנוגעים לתא המשפחתי. לעיתים, הדיון המשפטי וההליך עצמו, שואבים אמוציות ודורשים התמודדות נפשית וכלכלית רבה. לכן, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום המשפחה, על מנת שידע לכוון לערכאה הנכונה ביותר עבורכם/ן.

[hagithalevy]

הסכם ממון

אנשים רבים פונים למשרדנו בשאלה הקבועה, האם נכון יהיה לערוך הסכם ממון, או שמא עדיף להימנע מכך. למעשה, עלינו לציין שלמרות ניסיוננו הרב בתור עורכי דין משפחה, לא תמיד אפשר להצביע על מקרה ייחודי שבמסגרתו תמיד צריך לערוך הסכם ממון וגם להיפך. עם זאת, אנו סבורים שתמיד רצוי לערוך הסכם ממון, בעיקר בשביל הוודאות המשפטית וכן – דווקא כדי לשמור על תקינות במערכת היחסים. במאמר שלהלן, נסביר מהו הסכם ממון ומה כדאי לדעת על הסכם ממון ולכלול בהסכם ממון. את כל זאת נעשה לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים, כדלקמן:

:דיני הרכוש בין בני הזוג

כדי להבין מהו הסכם ממון, כדאי להבין את הדין באשר לחלוקת רכוש בין בני זוג. הדין בנושא, קבוע בחוק אשר נקרא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). חוק יחסי ממון, קובע כי בעת גירושין, הרכוש המשותף של בני הזוג, יחולק ביניהם באופן שווה. כמו כן, קובע חוק יחסי ממון, שלצורך קביעת הרכוש המשותף, לוקחים בחשבון את מלוא הרכוש, למעט מספר סוגים של רכוש, כגון – קצבת אלמנות, קצבת נכות, רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין ועוד. למעשה, ברירת המחדל החוקית בחוק יחסי ממון, היא חלוקת רכוש שווה.

:החריג - הסכם ממון

כאמור, ברירת המחדל לחוק יחסי ממון ולכלל החלוקה השווה, היא עריכה של הסכם ממון. דהיינו, בהיעדר הסכם, תחול ברירת המחדל. עם זאת, בני זוג שמעוניינים ליצור הסדר משפטי שונה במסגרת גירושין, בכל הנוגע לרכושם המשותף, יכולים לערוך הסכם ממון. במסגרת ההסכם, שהוא בעצם חוזה לכל דבר ועניין, יכולים בני הזוג לקבוע כל חלוקה שהיא מתאימה להם.

?איך מאשרים הסכם ממון

לא די בחתימה של בני הזוג על הסכם ממון, כדי לתת לו תוקף משפטי. למעשה, כדי להעניק להסכם ממון תוקף משפטי, יש לאשר אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה, או אם בני הזוג אינם נשואים – בפני נוטריון. רק אם ההסכם אושר באחת הדרכים הללו, ניתן יהיה לפעול מכוחו.

?מה כדאי לכלול בהסכם ממון

על פי מיטב ניסיוננו המשפטי, הסכם ממון טוב, הוא קודם כל הסכם ממון שנערך בפני עורך דין. כלומר, הסכם שנכתב על ידי עורך דין משפחה, בעל ניסיון. מעבר לכך, הבה נציג מספר נושאים, שכדאי מאוד לכלול במסגרת הסכם ממון:

קניין רוחני – לא אחת, לאחד מבני הזוג יש נכסים שמגולמים בקניין רוחני, למשל – ספרים שהוצאו ונכתבו על ידו, דיסקים ועוד. חשוב לקבוע בהסכם ממון, מה הדין באשר לזכאות של בן הזוג או בת הזוג האחר/ת, בכל הנוגע לקניין הרוחני.

עסק משותף – במידה ולבני הזוג יש עסק משותף, חובה לקבוע מה יהיה דינו של העסק והבעלות עליו לאחר גירושין.

דירת מגורים – אין ספק כי דירת מגורים של בני הזוג, היא לרוב הנכס המשמעותי שיש לבני הזוג. אי לכך, כדאי להסדיר את אופן חלוקת הנכס, לאחר גירושין. כמו כן, יש גם לקבוע מה הדין באשר למשכנתא, דהיינו – מי יישא בעלותה, במידה והדירה לא תימכר.

ביטוחים פנסיונים – רבים נוטים לסבור, כי פנסיה היא נכס ששייך רק לבן הזוג שמפריש כספים לקרן הפנסיה – אך זו סברה שגויה. פנסיה היא נכס "בר איזון" שנלקח בחשבון במסגרת חלוקת הרכוש בין בני הזוג. לכן, חשוב להסדיר את הנושא, במסגרת הסכם ממון.

:לסיכום

הסכם ממון, הוא הסכם חשוב מאוד, שיש בו כדי להסדיר את חלוקת הרכוש של בני הזוג בעת פרידה. אי לכך, לרוב אנו מציעים לבני זוג לערוך הסכם ממון, שיוכל להבטיח את עתידם, בעת גירושין. מעבר לכך, אנו ממליצים תמיד להיעזר בעורך דין דיני משפחה בעניינים אלו.