hebrew-sideblog

[hebrew-sideblog]

כנראה שאני צריך לפרסם משהו פה. כמה דברים קרו

אני ממשיך לשפר את העברית שלי, ואני עדיין מתוסכל מעצמי כי אני עדיין לא מדבר עברית שוטפת, למרות שזה לא הגיוני לצפות לזה מעצמי. הצטרפתי לשיעור עברית מתקדם בדיסקורד, והמורה (שהוא נער ישראלי - לא ידעתי שהוא בן 16 כשהצטרפתי לשיעור הפעם הראשונה) מלמד את השיעור רק בעברית. ההקשבה שלי עדיין לא טובה ואני לא תמיד מבין את מה שהוא אומר. אני צופה בסדרות טלוויזיה וסרטונים ביוטיוב בעברית כדי לשפר את ההקשבה שלי, אבל אני מרגיש שהשיפור איטי מדי.

משהו אחר קרה אבל אני לא רוצה לכתוב על זה עכשיו

[hebrew-sideblog]

אני חושב שהעברית שלי משתפרת כי עכשיו אם אני מנסה לקרוא מאמר חדשות, אני בדרך כלל מבין מה קורה בו (לפחות אני מבין את המשמעות הבסיסית), למרות שתמיד יש הרבה מילים שאני לא מכיר. כמובן שאני גם מרגיש שאני לא לומד מספיק מהר.

[hebrew-sideblog]

אמרתי למישהו שאני מרגיש שנקראתי לעשות משהו ואני לא מבין למה, ועכשיו אני מרגיש שעשיתי משהו טיפשי למרות שלא אמרתי מה זה הדבר

[hebrew-sideblog]

אז אתמול הכנתי ארוחת ערב לחברה והיא דיברה על מישהי שאמרה שאין לנו תקווה, הסביבה תיהרס לגמרי, והיא רוצה לעזוב את המדינה או למות.

והחברה שלי אמרה שהיא לא מסכימה, שאנחנו צריכים לנסות לשפר את המצב שלנו גם אם הכל נראה רע מאוד, ולאבד תקווה זה לא עוזר (אני מסכים עם זה).

ואמרתי שאם טראמפ ייבחר אני כנראה אעשה עלייה, כי אני טרנס וכו.

והיא נראתה קצת כועסת וניסתה לשכנע אותי שטראמפ לא ייבחר. ואמרתי שאני מקווה שהוא לא ייבחר, אבל אני רוצה להיות מוכן אם זה יקרה. ועכשיו אני מרגיש רע כי גרמתי לה לכעוס או משהו. אני מרגיש שאמרתי משהו לא נכון.

לא יודע, אתמול נהגתי ליד הבניין שהאקס שלי גר בו, שגרנו בו במשך שנה, שבו הוא פגע בי, וחשבתי שאני לא רוצה להיות באיזור ההוא שוב. אני לא רוצה שהכל יזכיר לי את מה שהוא עשה.

היום שלחתי למישהו קישור לשיר "It's Too Late" של קרול קינג, וכשאני הקשבתי לו, זכרתי איך הרגשתי כשהחלטתי לעזוב את האקס שלי. ועכשיו אני מרגיש את אותו הדבר לגבי המדינה הזאת.

אבל אני לא חושב שזה רעיון טוב לספר לחברים שלי שאני מרגיש ככה.

[hebrew-sideblog]

הייתה לנו חזרת מקהלה הבוקר. דאגתי קצת כי לא הרגשתי מוכן, אבל אחרי שהחזרה התחילה הרגשתי יותר טוב. הגבר ששלח לי את המייל המייל הזועם לא גרם לבעיות, ואני חושב שאנשים נהנו מהחזרה. לרגע הרגשתי יותר כמו עצמי, הרגשתי מסוגל.

אני עדיין מרגיש כאילו משהו לא בסדר. לעיתים קרובות אני מרגיש כאילו עשיתי טעות גדולה, או כאילו אני ממש לא מסוגל.

וגם אני ממשיך להרגיש כאילו משהו פה השתנה בשבילי, וההחלטה הנכונה תהיה כנראה לעשות עלייה. קיוויתי שהחזרה שלי הביתה תעצור את ההרגשות האלה. אני עדיין לא מאמין שזה הגיוני. אני מאמין שההחלטה הנכונה היא לגור במקום הזה שיש לי חברים ואחריויות בו, ולהפסיק לחשוב על משהו שלא יקרה.

[hebrew-sideblog]

היום אני ממש מתוסכל מעצמי מסיבות רבות :/ ניסיתי לדבר בעברית עם מישהו ולא הכרתי את המילה "להסתדר" ושאלתי מה זה אומר, והרגשתי נבוך כי חשבתי שהאדם הזה חשב שאני טיפש.

וגם מישהו במקהלה שלח לי מייל שכתב בו שגרמתי לו להרגיש רע, והוא בא למקהלה כדי להנות, והסרתי לו את הכיף או משהו.

כבר הרגשתי שאני לא יכול להנחות את המקהלה, שאף אחד לא אוהב אותי, וכולי.

עכשיו הכל גורם לי לרצות לברוח.

[hebrew-sideblog]

[hebrew-sideblog]

סוף סוף אכלתי משהו הבוקר… לפני זה, לא אכלתי כלום במשך יומיים. עכשיו אני מרגיש אשם. ההפרעה הזאת מטומטמת מאוד. כאילו, אני באמת לא רוצה למות, אם אעשה מה שההפרעה רוצה אני אמות, למה אני מרגיש ככה?

[hebrew-sideblog]

ספייס נראה יותר שמח היום. שני החתולים עדיין קצת מפחדים, אבל המצב משתפר.

אני לא מרגיש מוכן לחזור למקהלה. למרות שלפני שהלכתי לבית החולים, ביצענו קונצרט נפלא, עכשיו אני מרגיש כאילו אני באמת לא יכול לנהל את המקהלה, כאילו אני לא יודע כלום על מוזיקה. כמובן שזה לא נכון, אבל ההרגשה נראית אמיתית.

כנראה שארגיש יותר טוב כשאהיה בחזרת מקהלה ולא פשוט חושב על כל הטעויות שאפשר שאעשה.

הכל נראה כל כך קשה עכשיו.

[hebrew-sideblog]

נראה לי שאני צריך לספר למישהו על כל הדברים שאני תמיד חושב עליהם. אבל כשאני מנסה לדבר על הדברים האלה, אני מרגיש כאילו זה בלתי אפשרי, ואני לא אומר את הכל, אני רק אומר חלק מהמכלול, או לא אומר כלום.

אז הערב אני אחבר שני דברים שאני בדרך כלל לא מדבר עליהם, בבלוג הזה שאף אחד לא קורא. (שלום לבן אדם אחד שקורא את זה, אני לא יודע למה את/ה פה.)

הדבר הראשון הוא שאני לא יודע אם אני רוצה (או אוכל) להישאר בארצות הברית. (האם אני דואג לבחירות הבאות??? כמובן שכן) הדבר השני הוא שאני רוצה לקבל תואר שני בפסיכולוגיה. ניסיתי לפני שנים רבות אבל לא סיימתי כי החיים שלי הלכו לעזאזל.

ואנשים אמרו שיותר זול ללמוד באוניברסיטות בישראל מאשר באוניברסיטות במדינה הארורה הזאת, וזה גורם לי לחשוב….. (כאילו, כמובן שאם הייתי מחליט לעשות את זה, הייתי צריך ללמוד הרבה יותר עברית. עכשיו אני חושב שאם הייתי נוסע לישראל, הייתי יכול להגיד "איפה השירותים" וזהו, לול. אני לא יכול לקרוא עיתון, אני צריך לחפש מילה אחת מכל שתיים. אבל נראה לי שאני לומד מהר.)

אבל אני לא רוצה להגיד את זה לאף אחד שמכיר אותי. אני לא רוצה שיחשבו שאני רציני. אז אני תקוע.

[hebrew-sideblog]

חזרתי הביתה. החתולים שלי בעיקר בסדר. ספייס לא נראה שמח, אבל הכל יהיה בסדר בסופו של דבר.

אני לא יודע מה אני צריך לעשות עכשיו. הפרעת האכילה שלי עדיין רעה, ואין לי תמיכה. אני יכול להתקשר אל חברים ולהזמין אותם לארוחת ערב… האם אעשה את זה? …… כנראה שלא. אני יודע שהפרעת האכילה שלי יכולה להרוג אותי ואני עדיין נותן לה לעשות את מה שהיא רוצה.

אני מאמין שעשיתי טעות גדולה כשהלכתי לבית החולים ההוא, אבל אני לא יודע מה הייתי צריך לעשות במקום זאת.

[hebrew-sideblog]

אעזוב מחר

סיפרתי לרופא שלי שרציתי ללכת הביתה, והוא אמר שאני עדיין לא אוכל מספיק אז לא אוכל לחזור לתוכנית הטיפול בזום. במקום זאת, אתמודד עם הפרעת האכילה לבד :/ (לא נראה לי שזה הגיוני.) אני קצת ��ואג.

הרבה דברים רעים קרו פה. עכשיו קשה לי לתאר מה קרה בגלל דיסוציאציה. אני מקווה שאוכל לכתוב את הסיפור אחרי שאחזור הביתה.

אני מרגיש כאילו אני חתיכת זבל שמישהו הפיל ברחוב.

[hebrew-sideblog]

חלמתי שגרתי קרוב לאוניברסיטה שלמדתי בה בשנות ה-2000, והלכתי לשיעור עברית. השיעור היה קל מדי. המורה נתנה לנו שיעורים כמו "מה זה שם עצם, מה זה פועל, תכתבו את שמות העצם בירוק במשפט הזה באנגלית"

אחרי השיעור, אמרתי "שלום" למורה, והתעלמה ממני. המשכתי לדבר, וניסיתי לומר "תודה שנתנת לי לבוא לשיעור, נראה לי שהשיעור הזה קל מדי, מה אני צריך לעשות" או משהו, אבל עשיתי הרבה טעויות טיפשיות. היא אמרה משהו משונה כמו "יש לך קול חלק מאוד" באנגלית (זה מזכיר לי אנימה שהאקס שלי הראה לי).

התעוררתי מרגיש נבוך ומבויש.

[hebrew-sideblog]

אני צריך לצאת מכאן. אני חושב שהמקום הזה משגע אותי.

[hebrew-sideblog]

אני חושב שאני צריך עצה

אבל אני לא יודע אילו שאלות לשאול

[hebrew-sideblog]

לאחרונה הרגשתי הרגשות משונות שאני לא מבין. בקיצור, לפעמים אני מרגיש כאילו אני רוצה לעשות עלייה, לא רק שאני אהיה צריך לעשות עלייה אם אנחנו נבחר בטרומפ.

אני לא מאמין שזה הגיוני. יש לי אחריויות פה, יש לי חברים וחתולים ודירה ומכונית וכולי. וגם העברית שלי לא טובה מאוד, ואפילו לא ביקרתי בישראל. ארצות הברית היא הבית שלי, גרתי פה כל החיים שלי. עלייה לא הייתה פותרת את הבעיות שלי, והייתה יוצרת בעיות חדשות.

אבל עדיין יש לי את הרצון הזה, ואני לא מבין. כאילו, במשך אלפי שנים היו יהודים בגלות שרצו לחזור לישראל, אבל בחיים לא חשבתי שאני הייתי רוצה לעשות את זה.

אישה בבית הכנסת שלי רוצה להתחיל פגישות לשמאלניים יהודים, ואני לא יודע למה אני לא מתרגש. אני רק מרגיש כאילו נמאס לי מהמדינה הזאת.

הרגשות הן לא הגיוניות.

[hebrew-sideblog]

עכשיו אני נמצא בבית החולים. אני רוצה ללכת הביתה.

זה לא פוסט מעניין.