prindlepost

[prindlepost]

האם דמנציה הינה מחלת נפש?

דמנציה היא מחלה ניוונית של המוח ולא מחלת נפש, אך יש מאפיינים משותפים שעלולים לגרום לבלבול גם במהלך האבחון וגם מבחינת הטיפול. במאמר הבא ננסה להבין לעומק את מקור הדילמה ולהצביע על סימני אזהרה שמחייבים מפגש עם רופא מקצועי

השאלה האם דמנציה הינה מחלת נפש חוזרת על עצמה לעיתים קרובות אצל גברים ונשים בטווח רחב של גילאים. כך לדוגמא היא רלוונטית אצל ילדים להורים מבוגרים שלפתע מזהים אצלם התנהגויות מבולבלות, נטייה לאלימות פיזית או מילולית, הזיות, חוסר ביטחון וחרדות. חוץ מזה, היא מתעוררת כאשר עוברים אבחון לדמנציה ועכשיו רק מחפשים את הדרך לטפל במחלה.

קראו עוד על דמנציה באתר של ירחמיאל ברבר

הבלבול שגורם לשאלה האם דמנציה הינה מחלת נפש נובע מהמאפיינים שלה. כמו כל מחלת נפש אחרת, גם דמנציה מתאפיינת בירידה בתפקודים הקוגניטיביים וביכולת החשיבה. מעבר לכך, היא כמעט בלתי נשלטת והיא פוגעת באופן הדרגתי בזיכרון, בהתמצאות בזמן ובמרחב וביכולת לזהות אנשים וחפצים. חוץ מזה, מה שבאמת גורם לבלבול זו העובדה שעל אף שמדובר במחלה חריפה – אין לה כמעט אף ביטוי פיזי חיצוני, בדיוק כמו רוב מחלות הנפש.

מה הופך דמנציה למחלה ניוונית של המוח?

התשובה הפשוטה לשאלה האם דמנציה הינה מחלת נפש היא לא: זו מחלה ניוונית של המוח ויש למעשה כמה מחלות שונות שעלולות להוביל אליה עקב פגיעתן ברקמת המוח. כך לדוגמא המחלות השכיחות שמובילות לדמנציה הן אלצהיימר, דמנציה וסקולרית או דמנציה עם גופיפי לוי.

דמנציה שונה מעט ממחלות נפש גם בכך שיש לה אופי הדרגתי של התדרדרות. המחלה אינה מופיעה ביום בהיר אחד ואפשר באופן תאורטי גם לחיות איתה במשך שנים רבות, אבל את ההתדרדרות ניתן רק לעכב ולא למנוע. למעשה, דמנציה מוגדרת מחלה ניוונית של המוח בדיוק בגלל האופי הזה שכולל כמה שלבים:

דמנציה קלה עם תפקוד עצמאי למדי ולמשך תקופה של 2-4 שנים

דמנציה בינונית כשלב ביניים ארוך שנמשך 2-10 שנים ומתאפיין בהחמרה באובדן הזיכרון, בחשדנות ובהזיות

דמנציה חריפה עם בעיות משמעותיות בתקשורת לתקופה של 1-3 שנים

איך יודעים שמדובר על דמנציה?

גם האבחון של דמנציה שונה מהאופן שבו מאבחנים מחלות נפש. ראשית, יש לשלול מחלות שעשויות ניתנות לריפוי ויש להן תסמינים דומים. כאן מדובר על שלילה או אישור של אבחון על מחלות זיהומיות, בעיות מטבוליות, חוסר תזונתי, תופעות לוואי של תרופות, תאונות וחבלות ראש וכן הלאה.

שנית, ניתן להתייעץ עם רופא המשפחה ולקבל ממנו הפניה לרופא מומחה. הרופא יכול להיות בעל התמחות בגריאטריה, נוירולוגיה או פסיכיאטריה ואת האבחון הוא יכול לבצע גם על בסיס התרשמות פיזית כללית מהמטופל וגם באמצעות נתונים על מדדים שיש לו.

איך מונעים דמנציה?

אי אפשר לדבר על הטעות הנפוצה שמייחסת לדמנציה מאפיינים של מחלת נפש בלי להזכיר את הקושי במניעה. כמו עם מחלות נפש, גם את הדמנציה לא ניתן למנוע ב-100%. מנגד, דמנציה שונה ממחלות נפש בכך שהיא קשורה אל אורח חיים. אז בעוד מחלות נפש אי אפשר למנוע עם הפסקת עישון, צריכת אלכוהול או ביצוע של פעילות גופנית, מחקרים מראים שמעל שליש מהמקרים של דמנציה ברחבי העולם דווקא כן קשורים לגורמי סיכון כאלה.

לסיכום, השאלה האם דמנציה הינה מחלת נפש בהחלט לגיטימית ומענה מסודר עליה יכול לסייע לקרובי משפחה שמעוניינים לתאם טיפול ליקיריהם. בשביל לבצע אבחון מקיף ויסודי, יש לפגוש רופא משפחה ולקבל ממנו הפניה מסודרת לרופא מומחה.

[prindlepost]

מחלת השיטיון

היכרות עם מאפיינים שונים של מחלת השיטיון יכולה לעזור לנו לדעת מתי להגיע להתייעצות עם הרופא, כיצד ניתן למנוע התדרדרות ומהן אפשרויות הטיפול שעל הפרק. במאמר הבא ניכנס אל עובי הקורה ונביא את כל המידע החשוב

מחלת השיטיון, שמכונה גם דמנציה, באה לידי ביטוי בירידה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי של האדם. בניגוד למחלות שפוגעות בתפקוד הפיזיולוגי, כאן הסימנים המעידים על מחלת השיטיון הם בעיקר אלו שקשורים לקוגניציה: החל מדיבור, דרך זיכרון ועד הסקת מסקנות. כמו כן, כדאי לדעת שהמושג מחלת השיטיון מתאר למעשה קבוצת מחלות ולא רק מחלה אחת.

מצד אחד, מחלת השיטיון שכיחה מאוד אצל מבוגרים וקיימת בקרב גברים ונשים בגילאים שונים. מצד שני, רבים מזהים אותה רק מאוחר מדי או מובכים לדבר עליה. בנוסף, זו מחלה ייחוד��ת מבחינת המעורבות של בני המשפחה: בהרבה מאוד מקרים, הילדים להורים מבוגרים הם אלו ששמים לב להתפתחות של מחלת השיטיון ולצורך בהתערבות מקצועית.

איך מזהים את מחלת השיטיון?

הירידה בתפקוד של קליפת המוח ולאחר מכן ההתדרדרות המנטאלית והקוגניטיבית ניתנים לזיהוי גם בעין בלתי מזוינת. אם שוקלים להתחיל טיפול ולא יודעים האם מדובר על מחלת השיטיון או על מחלות אחרות, יש כמה פרמטרים שאותם כדאי להביא בחשבון:

ליקויים בתחום החברתי 

רוב הזמן ניתן לראות את הסימנים המקדימים של מחלת השיטיון בתחום החברתי. אצל מבוגרים שנמצאים במסגרת חברתית מסוימת, זה יכול לבוא לידי ביטוי למשל בהתנהגות אגרסיבית כלפי חברים, בחוסר יכולת לזהות אותם או בחוסר רצון לצאת מהבית.

ליקויים בתחום האישי

קיימים גם סימנים מהתחום האישי שמעידים על התפתחות של מחלת השיטיון. כאן הדוגמא העיקרית היא פגיעה בזיכרון של גברים ונשים מבוגרים, גם אם מדובר על אנשים מהמעגלים הקרובים ביותר.

הערכה מעבדתית ותפקודית 

יש מקרים שבהם מטפלים מקצועיים מזהים את הסימנים של מחלת השיטיון גם בלי שהמשפחה תהיה מודעת לכך. כאן הדגש הוא על אבחון מקיף, שכולל למשל שילוב בין ממצאים של הערכה מעבדתית לבין הערכה תפקודית וסוציאלית.

למה חשוב לזהות את הסימנים של מחלת השיטיון?

זיהוי מוקדם של הסימנים המעידים על שיטיון יכול לסייע לעיכוב המחלה. למעשה, זו הדרך היחידה לדעת האם מדובר על מחלת בעלת התפתחות הדרגתית או על מחלה בעלת התפתחות מהירה ופתאומית. לאחר מכן, נתונים מתוך האבחון יכולים לעזור לכוון את הרופא לגבי הטיפול הרלוונטי – בין אם מדובר על טיפול קליני, על התערבות חברתיות או על נטילת תרופות.

מבחינת הסביבה הקרובה אל מבוגרים שחווים תסמינים של מחלת השיטיון, כדאי לפעול באופן אקטיבי על מנת לאשש או להפריך חששות מסוימים. כך למשל קיימות שאלות שאותן ניתן להעלות או נושאים שאחרים אפשר לעקוב, כגון מתי הסימפטומים הופיעו בפעם הראשונה, האם הם מחמירים, האם קיים קושי בזיהוי של בני אדם מסוימים וכן הלאה.

מה עושים כדי לטפל במחלת השיטיון?

צריך לאבחן את הסיבה להופעת השיטיון על מנת לטפל במחלה. אם הסיבה אובחנה ואפשר לטפל בה, כמו למשל במקרים של חוסר בוויטמינים, גידולים או דיכאון, מתמקדים במישור הזה ולאחר מכן נכנסים למעקב מסודר. מנגד, כדאי לדעת שלרוב הטיפול אינו מסוגל להביא לריפוי מלא אלא רק להאט את התפתחות הסימפטומים.

ברמה היום יומית, התמודדות עם מחלת השיטיון מחייבת התגייסות של כל הגורמים המעורבים. אבל בגלל הידע הקיים כיום, ניתן להגדיל את הסיכוי להאטה של המחלה ולשיפור באיכות החיים גם בטווח הארוך.

[prindlepost]

דמנציה לא תמיד אלצהיימר

דמנציה מוגדרת על פי הרפואה המודרנית בתור פגיעה רחבה בתפקודים קוגניטיביים שונים ולאחר מכן גם ביכולת התפקוד הכללית. עם זאת, הטעות הנפוצה גורסת שדמנציה נגרמת רק בגלל מחלת האלצהיימר – בעוד כיום כבר ברור שזה לא מדויק

דמנציה היא מחלה פרוגרסיבית שהולכת ומחמירה עם הזמן. בראש ובראשונה, היא מתאפיינת בפגיעה רחבה בשלל תפקודים קוגניטיביים של המוח. לאחר מכן, הפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי ממשיך ומתרחב לפגיעה מהותית בתפקוד. על רקע הפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי ולאחר מכן בתפקוד, ניתן להבין מדוע דמנציה היא מחלה אשר משבשת את איכות החיים גם של החולה וגם של מי שמטפלים בו.

מבחינת הסיבות לדמנציה, ניתן להזכיר בעיקר פגיעה, ניוון או מוות של תאים במוח על רקע אלצהיימר. מצד שני, אלצהיימר היא ממש לא המחלה היחידה שגורמת להופעת דמנציה ולפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי. כך למשל דמנציה קיימת גם אצל מבוגרים וגם אצל צעירים, עלולה להופיע על רקע תאונה פיזית ויכולה להתפתח כתוצאה משגרת חיים לא בריאה.

מה עושים עם דמנציה?

הסיבה להופעת דמנציה חשובה כי היא עשויה להשפיע על אופן, מהלך ואפקטיביות הטיפול. כיום אין תרופה לדמנציה משום שלא ניתן לרפא או לשחזר תאי מוח שנפגעו, לכן מדובר על מצב כרוני ובלתי הפיך. מנגד, קיימים פתרונות שונים שאותם ניתן לאמץ על מנת לנסות לעכב את מהלך המחלה או לכל הפחות לשפר את איכות החיים של החולים גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

התייעצות עם בעלי מקצוע

המון אנשים חיים במשך שנים רבות כאשר הם נמצאים במצב דמנטי בדרגת חומרה כזו או אחרת. עם זאת, כדאי לפנות לבעלי מקצוע כמה שיותר מוקדם ולא לחכות עד שהמחלה תחמיר. התייעצות עם בעלי מקצוע יכולה לסייע לפענח האם אכן מדובר על דמנציה על רקע אלצהיימר ואף לתאם טיפול רלוונטי.

שינוי באורח החיים

מאוד חשוב לערוך שינוי באורח החיים אם מגלים רמות כאלה ואחרות של דמנציה. השינוי באורח החיים יכול להיות מבוסס על פעילות גופנית, החלפת התזונה וכן הלאה. עם הזמן, השינוי באורח החיים אף עשוי לעכב את המשך המחלה ולמנוע תופעות לא רצויות גם מבחינה קוגניטיבית וגם מבחינה התנהגותית.

החלפת תרופות

דמנציה לא תמיד נגרמת בגלל אלצהיימר, אבל רוב חולי האלצהיימר סובלים ממנה. בחלק מהמקרים, הסיבה להחרפת מצב קיים של דמנציה היא תרופות מסוימות – כמו למשל לדילול או הורדת לחץ דם. אם רוצים להתמודד עם דמנציה ולנסות לשפר את איכות החיים תוך כדי עיכוב של המחלה, כדאי לברר מול רופא מומחה לגבי החלפת תרופות.

השלבים השונים של דמנציה

דמנציה נגרמת כאמור בגלל מחלות רבות ובהן אלצהיימר, בעקבות אירוע מוחי או אירועים מוחיים קטנים ולאחר נזק בכלי הדם המובילים למוח. אבל למרות שיש הבדלים בין הסיבות השונות להתחלה של דמנציה, השלבים של המחלה פחות או יותר חוזרים על עצמם.

כך לדוגמא השלבים הראשונים של מחלת דמנציה מתאפיינים באובדן זיכרון ופגיעה כללית בתפקוד, בעוד בשלבים מאוחרים החולה כמעט ולא יכול לעשות שום דבר ברשות עצמו. בשלבים האלה, חשוב לאפיין את הסיבה לדמנציה על מנת לבחור כיצד להתמודד עם המחלה המרכזית ולא רק עם ההשלכות שלה. גם כאן, התייעצות עם בעלי מקצוע ורופאים שמתמחים בנושא של דמנציה עוזרת לכל בני המשפחה ובעיקר משפרת את איכות החיים של החולים.

[prindlepost]

דמנציה ואלימות

חולי אלצהיימר שגם סובלים מדמנציה עלולים להגיב למצב שבו הם מתנהגים באלימות מילולית או פיזית. עם זאת, יש מה לעשות על מנת להקל עליהם ומאוד חשוב להתייעץ עם בעלי מקצוע בכל מקרה של דילמה או התלבטות

מחלת האלצהיימר שכיחה אצל קשישים ונפוצה יותר אצל נשים מאשר גברים. בין היתר, היא גורמת לפגיעה בזיכרון בטווח הקצר ולקשיי שפה. בהמשך, היא עלולה להתפתח עד כדי קושי להתמצא בזמן ובמרחב ולעיתים היא גורמת לדמנציה. כאשר אלצהיימר כמחלה גורמת לדמנציה ולפגיעה בזיכרון, לא נדיר למצוא קשישים שמתחילים להתנהג באלימות.

התנהגות אלימה ותוקפנית עלולה להיות מלווה בשוטטות, הפרעות שינה, מחשבות שווא, דיכאון והזיות. באופן כללי, מדובר על מחלה שגורמת אי שקט והיא אף משנה את האישיות של מי שסובל ממנה בצורה ניכרת לעין. במקרים כאלה, הפתרון המיידי הוא לנהוג באמפתיה ובסבלנות כלפי בני משפחה שסובלים מאלצהיימר בכלל ומדמנציה בפרט – כמו גם להתייעץ עם בעלי מקצוע ספציפית לגבי הטיפול באלימות.

מה עושים עם דמנציה ואלימות?

חולי אלצהיימר ודמנציה עלולים להפגין אלימות מילולית או פיזית. הפגנת האלימות הזו מתרחשת גם כלפי אנשים זרים, גם כלפי בני משפחה וגם כלפי מי שהכי קרובים אל החולה. עם זאת, צריך להבין שמדובר על ביטוי לתחושה של אובדן השליטה. בגלל שחולי אלצהיימר עם דמנציה מרגישים אובדן שליטה והם לא יודעים מה לעשות איתו, הם מאבדים את כושר השיפוט ומתנהגים בצורה שנתפסת אלימה.

כמו כן, יש מקרים שבהם הקשר בין דמנציה ואלימות נגרם בגלל טיפול תרופתי או הזיות שמהן סובלים חולי אלצהיימר. בכל אחד מהמקרים האלה, מאוד חשוב לבודד בין המשתנים כדי למצוא את הסיבה המדויקת ביותר. אם לא מוצאים את הסיבה המדויקת שבגללה חולי אלצהיימר או דמנציה מתנהגים באלימות, יהיה כמעט בלתי אפשרי לעזור להם.

איך עושים לחולי אלצהיימר עם דמנציה?

החדשות הטובות הן שיש פעולות שונות שניתן לעשות על מנת לעזור לחולי אלצהיימר עם דמנציה, בעיקר בנושא של מניעת אלימות. כמו כן, פעולות אלו יכולות להיות יעילות בטווח הקצר והארוך ולכל הפחות להקל על בני המשפחה מהמעגלים הקרובים או הרחוקים.

קראו גם על ביקורי בית של פסיכוגריאטר

הנה למשל כמה המלצות על פעולות אופרטיביות שאותן כדאי לנסות אם מזהים קשר כזה או אחר בין דמנציה ואלימות:

הרחקת חפצים חדים – הכי חשוב להרחיק מאדם שמתנהג באלימות כל סוג של חפץ חד. יש לזכור שחולי אלצהיימר עם דמנציה מתנהגים באלימות באופן בלתי מודע, בצורה שאינה נשלטת ולא בהכרח כדי להזיק פיזית למישהו אחר. עם זאת, יש להרחיק מאותם חולי אלצהיימר עם דמנציה כמה שיותר חפצים חדים כדי לא ליצור מצב של סיכון יתר.

בדיקת תופעות לוואי – מאוד חשוב להתייעץ עם הרופא לגבי בדיקת תופעות לוואי של צריכת תרופות. כאשר חולי אלצהיימר עם דמנציה צורכים תרופות מסוימות שאמורות לעזור להם להתמודד עם נסיבות פיזיולוגיות או נפשיות, זה מגדיל משמעותית את הסיכוי להופעת תופעות לוואי שאף גורמות אלימות.

התייעצות עם רופא – הדבר החשוב ביותר הוא להתייעץ עם איש מקצוע שמכיר בצורה ספציפית את המאפיינים של מחלת אלצהיימר. נכון שבני המשפחה מכירים את הקשישים שסובלים מדמנציה טוב יותר מכל אחד אחר, אבל אין להם את הידע הרפואי לגבי המצב הבריאותי של חולי אלצהיימר ולגבי הכלים שבהם ניתן להשתמש כדי לעזור להם.

לסיכום, השילוב ההרסני בין אלימות ודמנציה עלול להיות קשה. עם זאת, יש דרכים להתמודד ולהקל עליו.

[prindlepost]

האם דיכאון כרוני הוא תורשתי?

רגישות לדיכאון עשויה להיות קשורה לרקע גנטי, אבל היא ממש לא מבטיחה את התפתחות ההפרעה הנפשית הזו גם ברמה הכרונית. בכל מקרה, מה שאפשר וחשוב לעשות זה להתייעץ עם בעלי מקצוע שמגיעים מהתחום ומכירים אותו מקרוב

דיכאון כרוני מתאפיין בכך שהוא מתמשך, מתחיל בגיל מוקדם ולא בהכרח קשור לנסיבות אובייקטיביות. בניגוד לדיכאון על רקע סיום מערכת יחסים רומנטית או פיטורים ממקום העבודה, כאן מדובר על תופעה שהיא למעשה סוג של הפרעה נפשית. יתרה על כך, דיכאון כרוני עלול להתרחש אצל גברים ונשים בטווח רחב של גילאים ויש לו תסמינים שאמורים להקל על האפקטיביות של הטיפול.

אחת השאלות שמתעוררות סביב הנושא היא האם דיכאון כרוני הוא תורשתי. מצד אחד, יש תורשה גנטית שאכן אחראית על רגישות לדיכאון או על נטייה לפתח אותו. מצד שני, זה לא אומר שהתפרצות ההפרעה היא גזירת גורל. למעשה, תורשה גנטית עלולה להיות הטריגר – או לא להופיע בכלל על פני השטח.

איך יודעים אם מדובר על דיכאון כרוני?

החדשות הטובות הן שניתן וכדאי להתייעץ עם בעלי מקצוע בשלבים שונים של הופעת ההפרעה הנפשית. אם מתייעצים עם בעלי מקצוע שמגיעים מהתחום ומכירים אותו, יש סיכוי גבוה יותר לזהות את התפתחות ההפרעה הנפשית בשלבים מוקדמים. ספציפית עם דיכאון כרוני שהוא תורשתי, זה גם אומר שניתן יהיה לעקוב אחר ההתפתחות של ההפרעה מגיל ההתבגרות או אף מוקדם מכך.

בעלי המקצוע הרלוונטיים שאיתם כדאי להתייעץ לגבי מצבים שונים של דיכאון כרוני הם כמובן פסיכיאטרים. כאשר מתייעצים עם פסיכיאטר, משתמשים בידע שלו על מנת לאבחן את סוג ההפרעה הנפשית וכדי למצוא את הטיפול המתאים עבורה.

קראו עוד על דיכאון כרוני באתר של ד” ירחמיאל ברבר

מה הטיפול עבור דיכאון כרוני – עם או בלי רקע תורשתי?

האמת היא שאין משמעות לרקע התורשתי כאשר מחפשים שיטת טיפול אפקטיבית עבור הפרעה נפשית מהסוג של דיכאון כרוני. כאשר הדיכאון הוא כרוני ומתרחש במנותק מנסיבות אובייקטיביות כאלה ואחרות, הד��ר הראשון שאותו צריך לעשות זה לבדוק את התסמינים שלו. באמצעות התסמינים ניתן להגדיל את הסיכוי להתאמת הטיפול לבעיה שממנה המטופל סובל, בלי לגרום לו עוד נזק.

הנה למשל כמה שיטות טיפול שעליהן אפשר להשעין את ההתמודדות עם דיכאון כרוני, בלי קשר לשאלה האם הוא מתרחש על רקע תורשה גנטית או לא:

א. טיפול תרופתי – המטרה של טיפול תרופתי נגד דיכאון היא להשיג שינוי מהיר. אם מבצעים טיפול תרופתי, רואים תוצאות יחסית מהר אבל צריך גם להביא בחשבון את ההשלכות. בין היתר, יש להתייחס אל תופעות הלוואי של צריכת הכדורים ואל שאר ההשלכות של הטיפול עצמו.

ב. טיפול פסיכולוגי – יותר ויותר אנשים בוחרים כיום להתמודד עם מצב של דיכאון כרוני באמצעות כלים מתחום הפסיכולוגיה. זה אמנם לא תמיד עוזר, אבל היתרון הוא שאין לזה השלכות בטווח הארוך. יתרה על כך, לא אמורה להיות בעיה לשלב בין הטיפול הפסיכולוגי לבין הטיפול התרופתי.

ג. שינוי התנהגותי – טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי שמבוסס על שינוי התנהגותי יכול להשיג תוצאות מעולות גם בעת ההתמודדות עם דיכאון כרוני. בגלל שאי אפשר לנטרל את הגורם התורשתי, מנצלים את השינוי ההתנהגותי על מנת להסתכל קדימה וכדי להתמודד עם הדיכאון באופן יעיל.

לסיכום, דיכאון כרוני עלול להיות מבוסס על סיבות תורשתיות כאלה ואחרות. מנגד, לשאלה האם יש רקע תורשתי אין השפעה על הטיפול. בפועל, הדבר החשוב הוא להתאים את הטיפול לתסמינים ולצרכי המטופל.

[prindlepost]

אחת מההמלצות על דוקטור ירחמיאל ברבר

ההיכרות הראשונה שלי עם ד''ר ירחמיאל ברבר הייתה כאשר אמא שלי נפלה במדרגות, ספגה ירידה משמעותית ביכולת הקוגניטיבית והייתה זקוקה לעזרה. אז גם גיליתי שיש בכלל דבר כזה פסיכוגריאטריה והיום אני שמחה להמליץ על בעלי המקצוע לכל מי שאני מכירה

כיום אני בשנות ה-60 המוקדמות לחיי, אך אמי כבר נושקת לגיל 85. עד לפני מספר שנים הכל היה פחות או יותר כשורה, למעט ירידה קטנה ביכולת התפקוד. בפועל, זה בא לידי ביטוי למשל בהתחלה של דמנציה, בבעיות זיכרון כאלה ואחרות ובאופן כללי בחוסר חשק לתפקד או אפילו לצאת מהבית. אבל הרגשנו שאנחנו מתמודדים עם זה בסדר גמור, עד שהיא נפלה פעם אחת במדרגות.

הנפילה של אמא שלי במדרגות הכניסה לבית הייתה עבור כולנו אירוע טראומטי. קודם הבאנו אותה לבית חולים ואז התבשרנו על כך שהיא צריכה לעבור ניתוח להחלפת מפרק הירך. באופן עקרוני זה היה אמור להיות ניתוח פשוט וקל, אבל אמא שלי היא כאמור אישה מבוגרת עם יכולת התאוששות והחלמה מאוד מוגבלת.

הניתוח הצליח – אבל הגוף כבר לא יחזור לקדמותו

כבר בבית החולים הבאנו שדברים עומדים להשתנות. הרופא שהיה אחראי על הניתוח סיפר לנו למשל שמדובר על פרוצדורה פולשנית וכואבת ולכן צריך לתת לאמא שלי משככי כאבים מסוג מורפיום. לא הייתה לנו ממש ברירה או יכולת להתנגד, הסכמנו והתהליך אכן בוצע במלואה.

בתקופת ההתאוששות מהניתוח ראינו שמשהו השתנה בהתנהגות של אמי. בימים הראשונים היא אמנם הייתה מאוד פעילה ואפילו שמחה, אבל אז נקלעה לדיכאון. במקביל, אסור היה לה מטבע הדברים לדרוך על הרגל – אבל היא בכלל לא הבינה את זה וכל הזמן ניסתה לקום מהמיטה. כאשר תקופת ההתאוששות בבית החולים הסתיימה, העברנו אותה לשיקום מסודר במוסד ייעודי.

כך הגענו לפגישה עם ד''ר ירחמיאל ברבר

את הפגישה עם ד''ר ירחמיאל ברבר תי��מנו כאשר הבאנו שאנחנו זקוקים לחוות דעת חיצונית. אין לי תלונה אישית כלפי צוות השיקום של המוסד שאליו אמא שלי הגיעה, אבל ידעתי שזה פשוט לא מספיק. לכן הגעתי לפגישה עם ד''ר ירחמיאל ברבר וגיליתי שם איש מקצוע ברמה גבוהה. מהרגע הראשון, הבנתי שאני יכולה לפנות אליו בכל מקרה של שאלה או התלבטות וכך עודדתי גם את שאר המשפחה לעשות.

ההמלצה שלי ד''ר ירחמיאל ברבר נובעת מכך שהוא באמת מכיר את התחום. אבל בעוד אני מתארת לעצמי שיש הרבה רופאים שמתמחים בפסיכוגריאטריה ולכן יכולים לענות על שאלות נפוצות, מה שאהבתי אצל ד''ר ירחמיאל ברבר היה היחס האישי.

אין תחליף ��יחס אישי!

מי שעוד לא הגיע למצב בחיים שבו ההורים המבוגרים שלו זקוקים לעזרה סיעודית יתקשה להבין את החשיבות בשירות שאותו מספק ד''ר ירחמיאל ברבר. השירות הזה עושה את כל ההבדל עבור בני המשפחה, כי הוא מאפשר להם להתמודד עם הסוגיה בצורה קונקרטית ומדויקת. בלי מעורבות של ד''ר ירחמיאל ברבר, סביר להניח שהיינו נותנים לרגש להשתלט על ההיגיון וכך היינו חלילה פוגעים גם באינטרס של אמא שלי.

ד''ר ירחמיאל ברבר מומחה גם בפסיכיאטריה של הזקנה ולכן מבחינתי אפשר לסמוך עליו. כמובן שעדיין כדאי לבחון כל מקרה לגופו, אבל אין טעם לוותר על פגישת היכרות כללית איתו. מהרגע שבו נפגשים עם ד''ר ירחמיאל ברבר, אפשר להעביר לידיים שלו את כל הטיפול במקרה. זה מוכיח את עצמו בטווח הקצר והארוך, מתאים לאינטרסים של כל המשפחה ובעיקר עוזר ומסייע לקשישים.

[prindlepost]

הבדלים בין פסיכולוגיה לפסיכיאטריה?

https://prindlepsychology1.medium.com/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94-8f314815de4d

[prindlepost]

פסיכולוג – מיהו?

היכרות עם תחומי האחריות, אופי ההכשרה וסל התפקידים של פסיכולוג יכולה לסייע לגברים ונשים בטווח רחב של גילאים. במאמר הבא נרחיב על מאפייני המקצוע ונסביר כיצד הם יכולים להשפיע על המטופלים ועל הציבור

התפקיד העיקרי של פסיכולוג הוא לחקור את ההתנהגות של בני אדם יחידים. בשביל לעשות את זה, הפסיכולוג נדרש להכיר את התהליכים הנפשיים העוברים על המטופלים ספציפית ועל בני האדם באופן כללי. ככל שההיכרות של הפסיכולוג עם התנהגות הציבור הרחב היא טובה יותר, כך עולה גם הסיכוי שהוא יצליח לתאר, להסביר, לנבא ולשלוט גם בהתנהגות של היחיד.

במילים אחרות, מה שפסיכולוג עושה זה לחקור את נפש האדם. כחלק מהחקירה של הפסיכולוג את נפש האדם, עליו לקחת בחשבון השפעות של הקוגניציה, התודעה והרגש. לאחר מכן, מה שהפסיכולוג עושה זה גם לבדוק את ההקשר הרחב והמדעי של כל אחת מההתנהגויות הללו על מנת לשפר את איכות החיים של המטופלים שלו.

כך תורם פסיכולוג למטופליו

פסיכולוג שעובר הסמכה ייעודית ותהליך ארוך של הכשרה תאורטית, קלינית ומעשית יכול להציע את סל השירותים שלו עבור קהל המטופלים. עם הזמן, אותו איש מקצוע גם צובר ניסיון שמאפשר לו לזהות בשלב מוקדם דפוסים מסוימים של התנהגות. הזיהוי של דפוסי ההתנהגות מסייע לפסיכולוג לשפר את איכות החיים של המטופלים ולתרום להם גם ברמה האישית.

הנה למשל כמה דרכים שבהן פסיכולוג תורם לאיכות החיים של המטופלים שלו:

הבנת התכונות הנפשיות של היחיד

לפסיכולוג יש את הפריבילגיה לבחון כל סיטואציה אישית, חברתית ותרבותית מתוך פרספקטיבה רחבה. בניגוד לאדם שמגיע להתייעץ עם פסיכולוג ומטבע הדברים גם תופס בצורה מסוימת את עצמו, הפסיכולוג הוא אובייקטיבי ומטרתו להבין את התכונות הנפשיות של היחיד שעומד מולו. בין היתר, הבנת התכונות הנפשיות של היחיד מתבצעת על ידי פסיכולוג באמצעות מדידת התנהגות, זיהוי תהליכים ביולוגיים ועוד.

הערכה וטיפול בבעיות נפשיות

מטרת העל של פסיכולוג היא להעריך את הנסיבות שעומדות לפניו כדי לקבוע תכנית טיפול בבעיות נפשיות. במילים אחרות, הפסיכולוג יוצא לעיתים מתוך נקודת הנחה שמאחורי התנהגות מסוימת יש בעיה נפשית שמשפיעה עליה. כאשר הבעיה הנפשית משנה את ההתנהגות, היא גם עלולה להביא לפגיעה באיכות החיים של המטופלים.

סיוע לחברה

במובן מסוים, פסיכולוג מסייע לחברה כי הוא משתף פעולה עם חוקרים מתחומי מדעי החברה, כלכלה, מדעי הרוח, מדעי המדינה, המשפט, החוק ועוד. במקביל, פסיכולוג הוא בין אנשי המקצוע החשובים ביותר עבור המחקר האקדמי ויש פרויקטים שבהם הוא מעורב גם ברמה ההיסטורית. בכל אחד מהמקרים האלה, את התוצאות של סיוע לחברה אפשר לראות גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

איך בוחרים פסיכולוג?

השאלה המתבקשת היא כיצד בוחרים פסיכולוג שבשירותים שלו אפשר להשתמש על מנת לשפר את איכות החיים. אצל גברים ונשים בגילאים שונים שאין להם ניסיון קודם במפגש עם אנשי מקצוע מן הסוג הזה, השאלה היא עוד יותר קריטית. עם זאת, לא צריך להיבהל לפני שבוחרים אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה ואפשר גם לקבל עליהם המלצות ממטופלים אחרים.

[prindlepost]

פסיכולוגיה – תתי תחומים

היכרות עם תחום הפסיכולוגיה ותתי התחומים שמושפעים ממנו יכולה לסייע ליחידים ולחברה. במאמר הבא נציג את עיקרי המקצוע ונסביר מה מאפיין אותו בהשוואה לתחומים אחרים של בריאות הגוף והנפש

פסיכולוג עובר הכשרה תחת הדיסציפלינה של מדעי החברה ותפקידו העיקרי הוא לחקור את ההתנהגות של בני אדם יחידים. במקביל, פסיכולוג אמור לחקור גם את התהליכים הנפשיים שעוברים על בני האדם וזאת במטרה לתאר, להסביר, לנבא ולשלוט על ההתנהגות שלהם. כאשר הפסיכולוג מבצע את תפקידו בצורה מקצועית ונכונה, הוא עשוי אף לשפר את איכות החיים של המטופלים גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

עם זאת, התחום של פסיכולוגיה רחב מכפי שנהוג לחשוב. קודם כל, המשמעות של התחום היא לא רק לחקור את נפש האדם – אלא גם לנסות לבדוק מה משפיע על הקוגניציה, התודעה והרגש. שנית, פסיכולוג מקצועי צריך לגבש את הממצאים והמסקנות שבידיו כדי לבדוק איך הם משפיעים על ההתנהגות. מעבר לכך, פסיכולוג גם חוקר את תכונות המוח ולתחום ההתמחות שלו יש היבטים במדעי החברה ובחקירת ההשפעה ההדדית של הסביבה על האדם ועל התנהגותו.

מהם תתי התחומים של פסיכולוגיה?

השאלה המתבקשת היא אילו תתי תחומים מושפעים מהתחום הכללי של פסיכולוגיה. גם כאן התשובה מורכבת מכפי שנהוג לחשוב, כי יש למעשה מספר תתי תחומים וכמעט לכל אחד מהם מאפיינים אחרים:

פסיכולוגיה קלינית

פסיכולוג קליני עוסק בניתוח, אבחון, הערכה ופתרון של בעיות נפשיות. כפועל יוצא מתחום ההתמחות שלו, הפסיכולוג הקליני גם מיישם מחקר מדעי למטרות הבנה, איתור ומניעה של מצבי מצוקה שונים. ברוב המקרים, אנשי מקצוע עם הכשרה מתת התחום של פסיכולוגיה קלינית מבצעים את תפקידם במטרה לקדם התפתחות אישית של המטופל ולגרום לו להרגשת מיטביות.

פסיכולוגיה התנהגותית

התחום של פסיכולוגיה התנהגותית נובע מתוך גישה שמשלבת בין פילוסופיה ומדע. לפי הגישה הזו, את ההתנהגות של בני אדם אפשר לחקור באופן מדעי. בשביל ליישם את עקרונות הגישה, פסיכולוג עוקב אחר התנהגות האדם ובוחן האם היא מושפעת מהנפש, התודעה, הרגשות, הצרכים, המחשבות, האישיות וכ�� הלאה.

פסיכולוגיה קוגניטיבית

בתחום של פסיכולוגיה קוגניטיבית ניתן לראות את הניסיון להבין את מכלול התהליכים השכליים המעורבים בפעילות האדם. עקב השימוש בפרדיגמה מדעית, יש גם יכולת לבחון את הצורה בה קלט חושי מקודד ומעובד על ידי השכל האנושי. בנוסף, פסיכולוגיה קוגניטיבית מנסה לבחון את הצורה שבה הקלט החושי מאוחסן ומשוחזר במצבי התנהגות שונים.

איך בוחרים אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה?

פסיכולוגיה היא כאמור תחום רחב שלו המון תתי תחומים שונים, מה שעלול להקשות על יחידים שרוצים לעבור טיפול לשיפור באיכות החיים שלהם. מנגד, אפשר לבחור אנשי מקצוע לפי הסיטואציה שבה נמצאים וגם לבדוק את האופן שבו כל תחום התמחות משפיע על מהלך הטיפול. עם הזמן, ניתן גם לבדוק את האפקטיביות של טיפול פסיכולוגי מתת תחום מסוים לעומת טיפול מתת תחום אחר.

הדבר החשוב ביותר הוא לפגוש את הפסיכולוג לשיחת היכרות ללא התחייבות. במהלך שיחת ההיכרות, שני הצדדים לומדים אחד על השני ובודקים האם יש בכלל תוחלת להמשך המפגשים ביניהם. בנוסף, המטרה של פגישת היכרות מן הסוג הזה יכולה להיות קבלת מידע קונקרטי על הבדלים בין תחומים פסיכולוגיים מסוימים לעומת אחרים.

לבסוף, יש גם פעולות שמתבצעות מראש על ידי פסיכולוגים עם התמחות ספציפית – כמו למשל טיפול במחלות נפש על ידי פסיכולוג קליני או חקר התנהגות עם פסיכולוגיה קוגניטיבית.

[prindlepost]

אילו הפרעות באישיות מפריעות למצוא מערכת יחסים

הפרעות אישיות יכולות להיות קשות מאוד גם ברמה הרפואית אך גם ברמה החברתית. לא כל הפרעת אישיות תהיה בולטת מאוד ולעתים יהיה קשה להבחין ברחוב באדם שלוקה בה אך למצוא זוגיות זה כבר סיפור אחר לגמרי. כיצד משפיעה הזוגיות על הפרעות אלו ואלו הפרעות משפיעות על הזוגיות?

פיצול אישיות והפרעת אישיות גבולית

פיצול אישיות היא אולי הפרעת האישיות המוכרת ביותר. פיצול אישיות היא למעשה מצב בו לאדם אחד יש מספר אישיות שיכולות להיות שונות מאוד זו מזו. לא צריך באמת להסביר לעומק מדוע מדובר בבעיה קשה במציאת זוגיות וכיצד היא מפשיעה לרעה על זוגיות קיימת הרי אי אפשר באמת להיות עם אדם שמשנה את האישיות שלו כל הזמן אפילו אם מדובר רק על 2-3 מצבי אישיות שונים. הפרעת אישיות גבולית היא מצב מעט שונה שבו אדם סובל מנוירוזות במהלך שגרתו אך עדיין מדובר במצב קשה מאוד ולא רק לניהול זוגיות אלא לניהול חיי חברה תקינים.

סכיזופרניה שיוצרת מאניה דיפרסיה

סכיזופרניה אולי נשמעת מחלת נפש פחות חמורה אך האמת היא שהיא יכולה להיות חמורה באותה המידה. מחלה כזו יכולה להיות קשה מאוד בעיקר בגלל מצבי הרוח הקיצוניים שלה ומחשבות השווא שעולות בה. למעשה סכיזופרניה יכולה להתבטא בכמה דרכים, לא כל חולה סכיזופרני יתנהג באותה הדרך וחלק מהם יוכלו לשפר את מצבם על ידי טיפולים באופן די משמעותי אך בכל זאת לא מדובר על מצב פשוט ודאי לא לניהול זוגיות. ניהול זוגיות במצב כזה יכול לעורר ריבים רבים ולא תמיד בת או בן הזוג של אותו סובל מההפרעה יוכלו להבין שמדובר בתגובה שמתעוררת ממנה וגם אם כן, זה עדיין לא פשוט.

פוסט טראומה שמזיק לשגרת החיים

אולי לא מדובר בהפרעת אישיות קלאסית אך בכל זאת מדובר על הפרעה נפשית שיכולה להיות קשה מאוד בזוגיות אם כי חמורה פחות מהשאר. פוסט טראומה היא אחת מהבעיות הנפוצות ביותר במדינה, בעיקר בגלל המצב הביטחוני שגורם להרבה חיילים לחיות עם טראומות לכל החיים וכמובן גם אזרחים שנפלו לידם טילים. כמובן שפוסט טראומה יכולה להיגרם ממגוון רחב של מקרים והיא מתאפיינת בכך שאותו אדם חוזר שוב ושוב אל אותו מקרה למרות שהוא כבר הרבה מאחוריו, לעתים שנים רבות. פוסט טראומה יכול לגרום למעקות מתוך שינה, להתנהגות מוזרה וכמובן שאלו משפיעות על הזוגיות.

כיצד אפשר להתמודד עם הבעיות האלו?

זוגיות יכולה להשפיע על הפרעות אישיות לטובה בעוד שהפרעות אישיות משפיעות עליה לרעה. אמנם קל מאוד לחשוב שזוגיות תסייע אך בפועל לא פשוט למצוא זוגיות במצב כזה ולכן יש צורך להקל על המחלה עם טיפולים אחרים כמו טיפולים פסיכולוגיים או פסיכיאטריים במידת הצורך. כך אותו סובל מההפרעות השונות יוכל להבין כיצד גם עם ההפרעות האלו הוא יכול לחיות חיים תקינים ושבוחן המציאות שלו יחזור להיות תקין. כמובן שגם לא קל למצוא בת זוג שתבין את המצב של אותו אדם אך זה אפשרי וכמובן שאסור לוותר על כך, ואפשר אפילו להביט עלה יתרונות שבתהליך.

כיצד זוגיות יכולה לשפר את המצבים האלו?

זוגיות יכולה לשפר את המצב כיוון שהיא נותנת חום ואהבה ואלו בדיוק הדברים שאותם סובלים מההפרעות צריכים. עם זאת חשוב לזכור כי יש להכיל את אותם הפרעות בזוגיות ולא תמיד זה דבר פשוט ולכן יש צורך להמשיך בטיפולים אחרים תוך כדי. הזוגיות יכולה להאיר את הסובל מההפרעה בתקווה חדשה ולתת לו תחושה של ביטחון ואמינות שיעזרו לו להתקדם ולהשתפר.

[prindlepost]

מה ההבדל בין פסיכותרפיה לפסיכולוגיה

פסיכולוגיה ופסיכותרפיה אלו הם שני תחומים דומים בתחום בריאות הנפש, אך למרות שהם חופפים הם אינם זהים ויש ביניהם הבדלים. מה ההבדל בין שני המונחים? ואיך תדעו כיצד לבחור את המטפל הטוב והמתאים ביותר לצרכים שלכם?

פסיכולוגיה ופסיכותרפיה אלו מקצועות חופפים לכאורה בתחומים שהם מכסים, אך ישנם הבדלים בין מה שמקצועות אלו יכולים להציע לכם. שניהם עוסקים בנפש האדם ובריאותה, זאת אפשר כבר להבין מהמילה פסיכו אשר מצויה בהם ומקורה בשפה היוונית. מילה זו מייצגת את נפש האדם. אולם זוהי רק תמונת מצב חלקית, כי חציו השני של המונח שונה בתכלית.

מקור המונחים פסיכולוגיה ופסיכותרפיה 

אם שאלתם את עצמכם מה ההבדל בין פסיכולוגיה לבין פסיכותרפיה, ההבדל הראשון בא לידי ביטוי במונחים עצמם, פשוטם כמשמעם. בעוד שמשמעות המילה לוגיה ביוונית היא תורה או מדע, המשמעות של תרפיה היא טיפול.

מכאן נגזר שאדם העוסק בפסיכולוגיה הוא איש מדע שלמד את כל התורה כולה ולו הכשרה מדעית ומקצועית לעסוק בתחום בריאות הנפש, בעוד שאדם העוסק בפסיכותרפיה מספק מענה טיפולי. רק ממשמעות המונח עצמו ניתן להבין שאדם העוסק בפסיכותרפיה אינו חייב להיות איש מדע, אלא שהוא מתמחה בתחום הטיפולי נטו ואינו עוסק בכל הפן המדעי של בריאות הנפש.

פסיכולוג

פסיכולוג הוא אדם בעל תואר שני ולעיתים גם שלישי בפסיכולוגיה החוקר כיצד אנשים חושבים, מרגישים ומתנהגים מנקודת מבט מדעית. פסיכולוגים מיישמים ידע זה כדי לעזור לאנשים להבין, להסביר ולשנות התנהגויות והתניות שרכשו במהלך החיים.

חלקם יכולים לעבוד כחוקרים, בעוד שאחרים יעבדו כמטפלים בבתי חולים, בתי ספר, מרפאות, תכניות סיוע לעובדים ומשרדים פרטיים. פסיכולוגים מסוימים יעבדו גם כיועצים ויעניקו סיוע לבעלי מקצוע אחרים. פסיכולוגים יכולים לכסות מגוון רחב של נושאים באמצעות המחקר או העיסוק שלהם, החל בסוגיות בתחום בריאות הנפש, דרך הפרעות התפתחותיות וכלה במתחים במערכת היחסים.

בתחום הפסיכולוגיה מושם דגש רב על בדיקות, הערכות ומחקר. כך למשל אם לילדכם יש בעיית למידה או הפרעה התפתחותית, בדיקות יכולות להבהיר את המצב ולעזור לראות את התמונה הרחבה. יש לציין כי אין בסמכותם של פסיכולוגים לרשום תרופות.

פסיכותרפיסט

פסיכותרפיסטים הם מטפלים שמציעים מגוון רחב של שירותים. הם מכסים מגוון תחומים לרבות ייעוץ בקריירה, ייעוץ בנישואין, טיפול משפחתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. פסיכותרפיסטים יכולים לטפל באמצעות אמנות, מוסיקה, דרמה וכדומה, כאשר היצירתיות הטיפולית מקלה על המטופלים להיפתח ולדבר על הטראומות והקשיים שלהם.

מכיוון שיש כל כך הרבה סוגים של מטפלים ומדריכים שיטת הטיפול תלויה בהכשרה ובגישה של המטפל. הטיפול יכול להתקיים במסגרת קבוצתית, במסגרת פרטנית או במסגרת משפחתית, אולם בכל מסגרת כלשהי וכמו פסיכולוגים, גם פסיכותרפיסטים לא רושמים תרופות.

נכון לעכשיו אין דרישה מפסיכותרפיסטים להיות בעלי תואר, לכן חשוב לבחור במטפל אשר חבר בגוף מקצועי, אמין ומוכר.

באיזה בעל מקצוע לבחור?

אז מה ההבדל בין פסיכולוגיה לפסיכותרפיה? בין אם אתם סובלים מחרדות, בין אם מקשיים כלשהם, בין אם ממועקות נפשיות, משברים זוגיים ובין אם אתם חווים חוסר שביעות רצון מהחיים באופן כללי ופניכם לעזרה מקצועית, תוכלו לפנות הן לפסיכולוג והן לפסיכותרפיסט. כדי למצוא את המומחה המתאים לכם עליכם קודם כל להבין למה אתם זקוקים. בכל בחירה שתעשו תמיד היו מודעים לרקע ולהכשרה של בעל המקצוע הנבחר. היו סמוכים ובטוחים שבעל מקצוע בעל ניסיון, הכשרה ורקע עשיר בתחום ידע כיצד לספק לכם את המענה הטיפולי המתאים, המקצועי והאמין ביותר.

[prindlepost]

טיפול בתא לחץ לאלצהיימר

יש טיפולים חדשים שיכולים לעזור מאוד למחלת האלצהיימר כמו למשל טיפול בתא לחץ. טיפול בתא לחץ שנקרא גם טיפול בחמצן היפרברי הוא למעשה שיטה מקובלת ומוכרת מאוד שיש לה פוטנציאל להתקדמות ושיפור בתחום הקליני ולא רק באלצהיימר אלא גם במחלות אחרות.

מי מוביל את המחקר?

את המחקר שחוקר את הטיפול בתא לחץ חוקרים מבית ספר סגול למדעי המוח מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. פרופ' דן פרנקל מהמחלה לנוירו ביולוגיה יחד עם פרופ' שי אפרתי מהפקולטה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב הם מובילי המחקר. מחלת האלצהיימר היא אחת המחלות הכי קשות שיש והיא למעשה מחלה חשוכת מרפא. היא הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה שהיא ירידה במצב הקוגניטיבי שיכולה בסופו של דבר להוביל למוות. מתבצעים מספר צעדים כדי לשפר את מצב החולים אך בכל זאת חשוב לזכור כי מדובר במחלה קשה שכיום אין לה טיפול יעיל שיכול אפילו לבלום אותה בצורה יעילה באמת.

מה להבין את מנגנון המחלה

כדי להבין מה בדיוק יכול לעזור להתמודדות עם מחלת האלצהיימר יש כמובן צורך להבין מה בדיוק מנגנון הפגיעה בה. יש מספר תהליכים שקורים בעת המחלה כמו ל��של אספקת החמצן למוח שנפגעת שהיא זו שמובילה את כל מנגנון ההידרדרות. המחקר למעשה מראה כי הטיפול בתא לחץ בחמצן משפר בו זמנית ובאופן ניכר מאוד מספר תהליכים שמידרדרים במהלך המחלה ומביאים לשיפור התנהגותי בהתאם. המחקר גם תורם מאוד להבין מהמנגנון של הפגיעה והטיפול הייחודי שתא לחץ יכול לספק בשונה מטיפולים אחרים. מעל לכול, מאחר שהטיפול בתא לחץ משמש כבר כיום בקליניקות שונות למספר מצבים רפואיים כמו למשל לטיפול באירועים מוחיים, לטיפול בתא לחץ יש פוטנציאל אדיר גם לטיפול הפרעות נוירולוגיות ובהן כמובן דמנציה ואלצהיימר.

שיפור זרימת הדם למוח

לדברי פרופ' אשרי, מחקרים רבים מראים שוב ושוב כי חולי אלצהיימר סובלים מפגיעה בזרימת הדם למוח. בכל אפשר להבין כי המעורבות של היפוקסיה, תנאי חמצן נמוכים, משמעותיים מאוד במחלה. טיפול בחמצן בתא לחת כולל נשימה של אוויר 100 אחוז חמצן שתנאי לחץ של 1 אטמוספירה מה שיכול לשמש מאוד לטיפול בבעיה המוחית שמתפתחת. אספקת החמצן מזרזת תהליכי ריפוי רפים, היא כוללת עלייה בכמות תאי הגזע ולאחרונה הוכח שגם פגיעות כתוצאה מחבלות ראש יכולות להשתפר בעקבות טיפול בתא לחץ בחמצן.

שיפור משמעותי ביכולת הקוגניטיבית

מחקר חדש זה מראה כי החוקרים הצליחו להביא לשינוי משמעותי בעקבות השימוש בתא לחץ גם ברמה הקוגניטיבית ולא רק ברמה הפיזיולוגית בחידוש זרימת הדם. גם לעכברים יש אלצהיימר ועליהם מתבצעים עיקר הניסויים כאשר שמים לב כי יש להם שיפור ניכר ברמה הקוגניטיבית. מצב ההיפוקסיה של עכברים השתפר משמעותית פי יותר מ-5 והוריד בצורה משמעותית, ב-5 אחוזים, את הופעת הסימנים הפתולוגיים לאלצהיימר. כמו כן הטיפול הוריד מאוד את רמת הפקטורים הגורמים לדלקת והעלה את הפקטורים נוגדי הדלקת ובכל הדלקות במערכת העצבים, שמאפיינות את הבעיה, ירדו.

יש צורך במחקרים נוספים

כמובן שאי אפשר להתבסס על מחקר אחד ודאי לא כאשר מדברים על טיפול למחלה כה משמעותית וסופנית כמו אלצהיימר, אך בכל זאת יש אור בקצה המנהרה והמחקר נותן תקוה לאנשים רבים. מחקרים נוספים נדרשים כדי להבהיר מה האופן שבו הטיפול בתא לחץ באמת משפיע על המחלה וכיצד ההשפעות החיוביות הללו משפיעות על אוכלוסיות שונות שכולן סובלות מהמחלה. חשוב לזכור כי הטיפול, גם אם אין כוללני לכלל האוכלוסייה עדיין נחשב לפריצת דרך משמעותית. בסופו של דבר בני משפחה רבים סובלים מהמצב של בני משפחתם וכמובן אותם חולים בעצמם וכל תקווה טובה להם.

[prindlepost]

ממה נובע פיצול אישיות

פיצול אישיות היא אחת מהתופעות הכי מסקרנות שיש ואולי המעניינת ביותר. אנו שומעים עליה בעיקר בסדרות ובסרטים אך האדם הממוצע לא יודע עליה הרבה, גם אם זהו ז'אנר הסרטים האהוב עליכם. האם אתם יודעים מה גורם לכך? במה מתאפיינת ההפרעה הזו? זה הזמן לקבל את כל הפרטים.

מהי ריבוי אישיות ומהם מאפייניה?

אנשים רבים מגלים בהפרעה זו עניין אך זה הזמן לספר לכם את האמת שאולי לא ידעתם לגביה, היא מאוד נדירה. עד שנות השמונים של המאה העשרים נצפו רק כמה מאות מקרים בודדים, ורק בעשורים האחרונים היא הפכה להיות שכיחה יותר, אם כי היא עדיין נדירה. פיצול אישיות היא תופעה בה יש כמה ישויות לאותו האדם, כאשר יש להם תחושות שונות, התנהגות שונה ולמעשה אישיות אחרת לגמרי שאפילו קוראת לעצמה בשמות אחרים וחושבת שיש לה גיל אחר. 

מהם הגורמים לפיצול אישיות?

ישנם מספר גורמים אך למעשה יש להם מכנה משותף ברור מאוד וזהו טראומה. בדרך כלל הטראומה הנפשית מתרחשת בגיל קטן. כמובן שיש כאלו שיכולות להגיע גם בשלב מאוחר יותר ואף לגרום להפרעת זהות דיסוציאטיבית. הסיבה לכך היא שמה שמעצב את האישיות שלנו הן החוויות שאנו חווים וככל שהחוויה מתרחשת בגיל קטן יותר כך כל שאר עיצוב האישיות שלנו מתבצעת בהתאם. הפרעה זו נרכשת לחלוטין ואינה גנטית ויש כמה סיטואציות שיכולות לגרום לבעיה בסבירות גבוהה.

חוויות רעות בעיקר בהקשר המיני

יש לא מעט ילדים שחווים טראומות נפשיות קשות במהלך שנות הילדות שלהם ולעתים גם בהמשך שנות ההתבגרות, מה שממשיך להשפיע עליהם ולהקצין את הניגודיות בין הישויות שמתפתחות אצלם. יש שסוברים כי זו הסיבה שבעשורים האחרונים יש יותר ויותר אנשים שסובלים מפיצול אישיות ביחס לעבר, בגלל שיש יותר הורים מתעללים בשל המתיחות בשגרה כמעט בכל מדינה. חוויות רעות יכולות להשפיע על הילדים בעיקר בהקשר במיני, כמו למשל גילוי עריות או התעללות מינית מצד ההורים או בני משפחה אחרים. חוויות אלו משאירות חותם שלילי שמשפיע לאורך זמן.>

מדוע ההפרעה נוצרת במצב זה?

ההפרעה הנפשית הקשה נוצרת בעיקר כחלק ממנגנון הגנה של הגוף. פיצול אישיות היא הפרעה שמטרתה בעיקרון טובה אך היא מעיקה על שגרתו של האדם. כאשר ילד או נער חווה התעללו או טראומה נפשית כלשהי, הגוף שלו מנסה להתגבר על כך ברמה הנפשית, אפשר לומר גם הפסיכולוגית. הישות שנוצרה כתוצאה מההפרעה היא למעשה זו שחווה את הטראומה והתחושות הללו פוסחות על האישיות הפונדקאית, כלומר אותו אדם לפני שההפרעה החלה. זהו מנגנון הגנה שמונע את ההתמודדות הקשה של הגוף עם החוויה הזו, התמודדות שיכולה להיגמר עם סוף הרבה יותר עצוב.

תלות במצב החברתי

אפשר לדבר על עוד טראומות נפשיות רבות שיכולות לגרום בצורה ישירה או עקיפה לריבוי אישיות, אך צריך לזכור כי יש עוד גורמים שיכולים להקל על הבעיה או להקצין אותה. יש מחקרים שמראים כי ככל שהסביבה פתוחה וליברלית יותר כך יש יותר אנשים באוכלוסייה שסובלים מפיצול אישיות. אפשר לומר כי הפתיחות של החברה גורמת לאותם אנשים להרגיש פתוחים יותר עם ההפרעה שלהם ולכן יש יותר אנשים שסובלים ממנה כאשר במקום אחר יהיה עליהם להסתיר אותה ואת ההשלכות שלה.

[prindlepost]

מתי צריך טיפול פסיכולוגי

יש אנשים שבטוחים כי טיפול פסיכולוגי הוא סוג של קללה. הסברה הרווחת היא שמי שצריך או רוצה טיפול כזה הוא אדם חולה, אך האמת היא שזה ממש לא כך. כשם שלעתים אתם מגיעים להתייעצות עם רופא למרות שאתם לא חולים, כך גם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור במצבים רבים בחיים.

מהו טיפול פסיכולוגי?

לפני שנתחיל להסביר מתי צריך לעבור ��ת הטיפול או מתי הוא מומלץ, צריך להבין מה זה בכלל אומר. טיפול פסיכולוגי הוא טיפול שמתבצע בדיבור בלבד, ללא נגיעות וללא תרופות או חומרים אחרים. בצורה זו מטפלים בנפש, מאפשרים לאדם שעובר את הטיפול להוציא את כל מה שיש לו ולהבין את הסיטואציה שהוא עבר, לבדו או עם אחרים, בצורה טובה יותר. המטרה הראשית של הטיפול הוא לשפר את מצבו של המטופל ואת השיפור הזה ניתן לבל בכמה שיטות טיפול שונות, כמו למשל דמיון מודרך, פריקה רגשית מצדו של המטופל, תקשורת טובה יותר עם אנשים אחרים וכן הלאה.

למי צריך לפנות לקבלת טיפול?

כדי לקבל טיפול פסיכולוגי יש צורך לפנות לפסיכולוג. חשוב לפנות לפסיכולוג מוסמך, מומחה ומנוסה, הרי יש לא מעט אנשים שיכולים להתחזות לפסיכולוגים או להציע טיפול בשיחה שאינו טיפול מקצועי. הפסיכולוג למד שנים רבות כדי לעסוק בתחום והוא יכול לעזור לכם במגוון רחב של בעיות. ההוא יכול להיות מומחה גם בסוגי טיפולים שונים, כמו למשל טיפול זוגי או טיפול להורים שלא מסתדרים עם הילדים שלהם, אלו יכולים להיות גם מטפלים חינוכיים. הנה כמה דוגמאות למצבים שבהם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור.

טיפול עקב טראומה נפשית

כשאדם עובר טראומה נפשית כלשהו הוא צריך לפנות לפסיכולוג. במצב כזה זו כבר לא המלצה אלא הכרח כי טראומות נפשיות יכולות מהר מאוד להפוך להפרעות נפשיות שבהן כבר יהיה קשה מאוד לטפל. בשלב כזה כבר יהיה צורך להגיע לפסיכיאטר ויש סיכוי שההפרעה לא תעבור אלא רק תהיה מוקלת. טיפול אצל הפסיכולוג יכול לעזור לאותו אדם לפרוק את אשר על לבו וכך הוא לא יצטרך להתמודד עם הבעיה לבד. לעתים מדובר על מצבים יחסית קטנים באופן אובייקטיבי אך גדולים בעולמו הפנימי של אות ואדם ומשמעותיים ביותר לגבי תפישתו.

  טיפול בין בני זוג שרבים

יש טיפולים פסיכולוגיים משפחתיים רבים שיכולים לעזור, כמו למשל הסבר חינוכי להורים שלא מצליחים לחנך את הילדים שלהם כאשר אז הפסיכולוג יוכל להסביר להם מה הם עושים לא טוב או לכל הפחות להבין את עצמם טוב יותר, כמו למשל את הציפיות שלהם מהילדים שלהם, אך הבסיס להכול מתחיל מטיפול זוגי. יש זוגות שלא מסתדרים זה עם זה אך הם מרגישים שיש אהבה וכל מה שצריך הוא ייעוץ מקצועי שייגע בקוגניציה שלהם ויסביר להם כיצד אפשר לגשר על הפערים.

טיפול עצמי לאני הפנימי

טיפול זוגי אמנם מוכר מאוד באוכלוסייה אך הוא לא טיפול פסיכולוגי קלאסי. זה טיפול שמתבצע אחד על אחד, בארבע עיניים, למרות שהביטוי אינו מדויק כי בדרך כלל הפסיכולוג יושב והמטופל שוכב וזאת כדי שירגיש בנוח בסיטואציה שגם ככה יכולה להיות מביכה ומוזרה. טיפול עצמי יכול להינתן גם בסיטואציה חיוביות ולא שליליות, כמו למשל ספורטאים שרוצים להתמודד עם שגרת החיים האינטנסיבית שלהם ולדבר עם מישהו שמבין אותם או כוכבי טלוויזיה או מפורסמים אחרים שהחיים שלהם השתנו מקצה לקצה בזמן קצר ולא יודעים כיצד להתמודד עם המעמסה הנפשית הזו.

[prindlepost]

25 IMPORTANT Things To Know About MULTIPLE PERSONALITY DISORDER

[prindlepost]

טיפול בדמנציה

דמנציה היא אחת המחלות הקשות ביותר שיכולות לקרות ולאו דווקא בגלל הבעיות הרפואיות שלה. ההשלכות שלה וההשפעה שלה על חייו של הלוקה במחלה ועל משפחתו התומכת יכולים להיות קשים מאוד ולגרור טיפולים רבים שלמעשה יכולים רק לעצור את ההידרדרות שלה בצורה חלקית ולא לגמרי לטפל בה ולהעלים אותה אחת ולתמיד. 

כיצד מתבצעים הטיפולים הללו ומי יכול לטפל בבעיה הקשה חשוכת המרפא הזו שמהווה מכה קשה על החולים בה?

מהי דמנציה?

דמנציה נקראת גם שיטיון בעברית, אולי השם המוכר יותר שלה בקרב הציבור, והיא פוגעת באנשים בדרך כלל בגילאים מתקדמים, גילאי הזהב, בדרך כלל באנשים מעל גיל 65. איכות החיים של הלוקים במחלה נפגעת מאוד קשה כאשר הדמנציה למעשה פוגעת ביכולת הזיכרון וכן ביכולת הלמידה. הגורם המרכזי למחלת הדמנציה היא מחלת האלצהיימר שגם נפוצה יותר בקרב אנשים מבוגרים יותר מעל גיל 50 לרוב, אם כי אלצהיימר היא רק המחלה הקשה ביותר מבין כל המחלות הרבות שיכולות לפגוע ברמה הקוגניטיבית, שהרי פגיעה קוגניטיבית היא מאפיין המחלה. למשל, הגורמים למחלה יכולים להיות שיטיון וסקולרי, מחלת פרקינסון ועוד מחלות רבות אחרות.

טיפול תרופתי שכולל מעקב

הטיפול התרופתי שניתן לחולי הדמנציה אינו יכול להיגמר אף פעם כמו כל טיפול תרופתי אחר, מתן הוראות ומעקב מקפיד כל כמה חודשים. הטיפול חייב לכלול מעקב צמוד יותר, כזה שלמעשה יוודא שהחולה יקבל את התרופות שלו תמיד בזמן כי ההשפעה התרופתית לא תהיה יעילה אם לא יהיה מעקב הולם אחרי הלוקה במחלה.

יש מקרים בהם הטיפול התרופתי הנתון כלל לא יהיה יעיל ולכן אין טעם שהחולה בכלל ימשיך לנטול את התרופות הללו, מה גם שבזמן שהם לא פועלות עליו הוא מפספס תרופות אחרות שיש מצב שיוכלו לעזור לו. משמעות הדבר שהוא למעשה לא מקבל תרופות מתאימות והבעיה שלו רק מידרדרת עוד ועוד.

במקרים מסוימים התרופה יכולה לעזור אם כי יכולות להיות תופעות לוואי מאוד לא רצויות שיהיה צורך לנטול תרופה אחרת במקומה. לכן יש צורך לעקוב ברמה האישית אחרי המטופל ולא רק מצד הרופא אלא גם בשיתוף בני משפחה, קרובים אחרים ומכרים אחרים שישימו לכך.