#שו"ת

[kabbalah101us]

תלמוד עשר הספירות - חלק א' - שו"ת | נ"ה-ס"ד

תלמוד עשר הספירות – חלק א’ – שו”ת | נ”ה-ס”ד

#קבלה #תלמוד #עשר #הספירות – חלק א’ – שאלות ותשובות| נ”ה-ס”ד | שיעור א’ נה) אין כאן בחכמה הזאת מראשה עד סופה אפילו מלה אחת שיהיה בה מושג מוחשי או דמיוני, כגון מקום וזמן ותנועה וכדומה, וגם ההעדר אינו נוהג ברוחניים. וכל שינוי צורה אין הפירוש שנעדר מצורה ראשונה, אלא שהצורה הראשונה נשארה במקומה בלי שינוי כל שהוא, ואז שינוי הצורה שקנה עכשיו נתוסף על צורתו הא’ (או”פ בתחלתו). נו) שפה זאת היא “שפה של…

[deathlessrebirth-blog]

כל דבר שבא להג ן

שכונתו לבגד עג״ב. ג) כל דבר שבא להג ן ולהועיל לגופו של אדם ועשוי באופן של א יפול ויבוא לאתויי מותר כהא דסי״ג אם קושרתו שלא יפול הדם ולא תצטער, דכיון שבא להועיל ולהגן לגוף האדם ולא משום אצילי טינוף מותר, ובכלל זה דב ר שיש לו לגוף צורך בהם כהא דסי״ט. על הפרק לה א) והנה (בסי׳ ש״א סעי׳ ל״ו) יש שגי דיעות, דיעה ראשונה מתיר לצאת בשני חגורות זה עג״ז דס״ל כל שהוא בג ד שרגיל לצאת בהם אף שיוצא בכמה בגדים זעג״ז מותר, כיון שהוא לבוש בדבר שהו א דרך מלבוש מותר לצאת בהם לעולם , ואינו משא דבטל לגופו כמ״ש הרמב״ם, ובדעה שניה האוסר חגורה ע״ג חגור ה ומתיר בגד ע״ג בגד, החילוק מבוא ר בתוס׳(נ״ט ע״ב ד״ה תרי) ורא״ש ראשוני ם מובא בב״י (ד״ה שתי חגורות) שכתב ו שבגד ע״ג בגד מותר שיש לו הנאה בזמן קור גדול וחגורה ע״ג חגורה אין לו שו ם הנאה ע״כ לא נעשית בגד, ובגד ע״ג בג ד יש לו הנאה בזמן הקור גדול פי׳ כיון

בחסות זוהר מתוק מדבש שבבגד ע״ג בגד יש מציאות פעם שיש הנאה כגון בימות הקור גדול ע״כ נחשבת תמיד כבגד ומותר לצאת בהם אף שכעת אין לו שום הנאה כמבואר בב״י, וכן נפס ק בסעי׳ ל״ו ברמ״א, כלומר דכל בגד נעשה בגד ע״י שיש לו הנאה ממנו פעם א ו שיתכן לו הנאת לבישה כמ״ש שו״ת בי״ש (סי׳ ל״ט) (ואף לא מצינו שיתנו שו ם הגבלה על כמה בגדים זע׳׳ז מותר, אלא אפילו בהרבה מותר כיון שיש מציאו ת כגון בקור גדול שיש הנאה בבגד על גב י בגד, ע״כ הוי בגד ע״ג בגד דרך מלבו ש ומותר אפילו בהרבה בגדים זה על גב זה , ולכאורה אפילו יותר ממה שלובשים בקו ר גדול, וכן משמע בשו״ע (סל״ו ברמ״א) שהביא האי דינא דשני כובעים זע״ג זה אפילו לצורך חבירו, שכן דרכו בחו ל לשים כובע גדול ע״ג כובע קטן, ומלשונו משמע דמותר מה״ט אפילו כובע גדול ע״ג כובע קצת קטן ומשוקע, כיון דכעת כבר נהוג בחול לילך כובע ע״ג כובע ואין צריך שיהי׳ מדויק כמו בחול גדול ע״ג קטן, וכמ״ש המחה״ש (סקמ״ט) והרב (סקמ״ג) וערה״ש, ורק בחגורה על גבי חגור ה שבשום פעם לא הוי הנאה לי׳ אסור — ואולי גם כמ״ש האחרונים דחגורה הוי רק משמש בגד ולא בגד בפ״ע) וכן מבוא ר

[euroheau-blog]

שקושרת בגד מלפני׳ שלא תתלכלך

שקושרת בגד מלפני׳ שלא תתלכלך בד ם נדותה אסורה לצאת בו אם לא יהא סינר עשוי כעין מלבוש, אבל אם קושרתו כד י שלא יכאב לה הדם ולא תצטער מות ר לצאת בו, ע״כ. הרי שהדין תלוי בכוונתה מאיזה טעם קושרתו, ואעפ״י דהמציאו ת הוא אחד שמצלת מכאב הדם ומצע ר ומצלת מלכלוך, אם קושרת הבגד כדי שלא תתלכלך בדם נדותה אסורה לצא ת בו, ואין לומר שכיון שהוא בגד ולובשת ו משום אצולי טינוף תכוין גם לאצולי צער כדי להתירו. וכן מוכח מהא דשבת (קמ״ז ע״ב) האוליירין(בלנין) מביאין בלרי נשים לב י בני ובלבד שיתכסה בהן ראשן ורובן , והוא דין מוסכם, ועיין בשו״ע ש ם (סל״ד) שנפסק כן לענין סודר, ובשו׳׳ ע הרב (סמ״א) כתב דצריך להתעטף ב ו ראשו ורובו וכן הדין בכל דבר שאינ ו מלבוש ורוצה להוציאו ע״י שיתעטף ב ו כדרך מלבוש ועיי״ש. ולא אשתמיט שו ם פוסק לומר דמותר לצאת בהבלרין א ו בסדין וכיו״ב אף כשאינו מכסה ראש ו ורובו בימות הגשמים מפני שמגין מפני הקור או בשעת הגשמים מפני שמגי ן מפני הגשמים, כיון שאנו יודעי ן שמוציאו רק מפני שצריך הבלרי ן (הסדינין) להסתפג בהם במרחץ, אסו ר להוציאו אם אינו דרך מלבוש אף בשעה שמגין עליו. ד) וכתבתי דאין להתיר לצאת בו מצ ד שהוא דרך מלבוש, והבנתי מדברי כמ״ע שדעתו כיון שאינו חתיכת בגד פשו ט והוא מגין על הגוף או שיתכן שיגן ע ל הגוף מקרי דרך מלבוש, וכן ראיתי בתשובה מהרב הגאון בעל עמק התשובה שליט״א שהובא לפני, שהתירו משו ם שתוארו מוכיח עליו שהוא בגד הראש, ונעשה מתחלה בתואר זה ומיוחדת לכ ך הוי שם בגד עליו, ולדעתי המציאות על הפרק מג אינו כן, גם לדינא אין הדבר נכון לענ״ד כמו שיבואר.

בחסות ארגז לספר תורה הנה ענין של דרך מלבוש פירושו כמשמעו, מלבוש נקרא מה שהוא מגין על הגוף או שנעשה לצורך הגוף, ודר ך מלבוש הוא אם הולך בבגד שלא לצור ך הגנת הגוף או לצורך הגוף רק שרוצה להוציאו לאיזה צורך או לאצולי טינוף, ואעפי״כ לובשו על דרך שלובש מלבוש ,

[clutchreader-aj-blog]

יחיאל מיכל טיקועינסקי

27 כפי המסופר ע״י ידיד נעוריו הגאון ר׳ יחיאל מיכל טיקועינסקי ז״ל מנהל ״עץ חיים״ שלמדו יחד שנים רבות בצעירותם, הפליא(הגע״פ זצ״ל) מאוד בהתמדתו ושקידתו העצומה . דרכו הית ה לחזור על כל סוגיא פעמים עד אין ספור. וכשנשאל עד מתי יחזור על הסוגיא, היתה תשובתו, ״ע ד שארגיש שהפרק או הסוגיא מונחים אצלי כבקופסא״. פעם למדו בחברותא ארבעים פעמים מסכת יבמות. אח״ב אמר הרב הגרע״פ פרנק ז״ל: ע ד עכשיו למדנו כדי להבין את דברי הגמרא כפשוטם, עכשיו בכל פעם נוספת שנלמד, יתווספו לנ ו חידושים וגילויים שלא עמדנו עליהם עד כה. ואמנם, סיים הגרימ״ט ז״ל, בכל פעם שלמדנו, נגלה ( לפנינו אור חדש. (הרה״ג ר׳ כתריאל פישל טכורש ז״ל ״שנה בשנה״(ירושלים תשכ״ב, עמ׳ 358 פעם מסר את ביתו לעריכת סעודת שבע ברכות במוצאי שבת לבן שכנו, ואילו הוא על ה לבית המדרש ללמוד עד אחרי הסעודה. בהיותו שקוע בעומק העיון, שכח לחזור לביתו, ונשא ר כל הלילה בבית הכנסת. וכאשר באו ראשוני המתפללים לתפילת שחרית כוותיקין נדהמ ו לראותו יושב והוגה בתורה, לבוש בבגדי שבת והשטריימל חבוש על ראשו. (הרב שבתאי דב רוזנטל שליט״א ״שביבי אור״,תשס״ה, ע׳ י״א). ... ״היתה תקופה שהוזמנתי ללמוד איתו וזה נמשך חודש חודשיים עד שהבריאות שלי התרופפה, כי לא יכולתי לעמוד בלחץ הגדול הזה, שהוא שוכח מתי צריך ללכת לישון. כב ר שתים עשרה או אחד בלילה, ואפילו שתים או שלוש לפנות בוקר, אבל הוא לומד בעירנו ת מפליאה את הרשב״א ואת הרמב״ם ואת הקצות ואת הנתיבות, ואני בגלל שפחדתי מהמשגי ח קמתי בבוקר לתפילה ולכל הסדרים, אבל לא יכולתי להחזיק מעמד עם שינה כ״כ מועטת, והייתי חלש. (הגאון רבי יעקב אדלשיין שליט״א רב ואב״ד רמת השרון ״מתנת חיים״(ירושלים תשס״ג ) ע׳ רפ״ו) על הצדיק המקובל רבי סלמאן אליהו זצ״ל (אביו של הראשל״צ זצ״ל) מסופר שבבוקר היה הולך לבית המדרש ובערב חוזר לביתו בלי הפסק בצהרים. והאוכל שקבל מהוריו היה נות ן אותו, כל יום, לת״ח אחד והוא נשאר בתענית, יש אומרים שרצה ללמוד תורה מתוך הדחק בשומעו כי אין אדם קונה תורה אלא אם כן ממית עצמו עליה, וי״א שרצה לסגף את עצמו כתיקון על העבר שלא למד בילדותו תורה, וי״א פשוט מרוב חשקו בלימוד התורה לא היה לו זמ ן לשבת ולאכול. מיום ליום היה מוסיף והולך בקנייני התורה, ולא היתה לו שום שיחה עם שו ם אדם, אלא בבואו תיכף היה לוקח את הספר ומתחיל ללמוד.

בחסות ספר תורה

28 מסופר על הצדיק רבי סלמאן מוצפי זצ״ל (אביו של הגאון רבי ב״צ מוצפי שיבלח״ט) שקיבל עליו, בזמן שנפטר הבן איש חי זצ״ל, ללמוד תורה בהתמדה יותר גדולה, ונעשה מופרש ומובדל מן העולם וכל מעייניו היו נתונים לתורה בלבד. הוריו חסו על בריאותו וניסו למונעו א ך הוא גמר בדעתו כי עליו לקום מידי לילה בשעת חצות ולעסוק בתורה עד אור הבוקר כפי שנהג אביו. הוא לקח חבל אשר קצהו האחד כרך סביב ידו וקצהו השני קשר לדלת, והיה כאשר יקום אביו בחצות וימשוך בבריח הדלת תמשך ידו ויתעורר. אחרי שבועיים השגיח אביו בחבל הקשו ר לבריח ומנעו מכך, אלא שמצא עצה, קשר ידו בחבל וקצהו שלשל דרך החלון, ובקש מחברו שכשיעבור על יד ביתו ימשוך בחבל. מידי לילה אחר צאת אביו, היה חברו מעירו, והלכו לביהמ״ד ולמדו עד עלות השחר, ומשך שעתיים מוסר, ואח״ב עסקו בתלמוד. (״עולמו של ( צדיק״, עמ׳ 32 סמל אחר להתמדה, ונושא להערצת תלמידי החכמים שבירושלים, היה מרן רבי עזרא עטיה זצ״ל, ראש ישיבת פורת יוסף. עוד בהיותו בחור היה עושה את דרכו לילה לילה אחר חצות, לקומה העליונה שבבית המדרש ״שושנים לדוד״ שבשכונת בית ישראל שם ישבו חכמי ם ומקובלים מיהדות עירק. על מקום לימודו זה שמר בסודיות לבל יפריעוהו, ושם שהה מחצות הלילה עד שקיעת החמה של יום המחרת ואז הלך לביתו אכל הארוחה היומית היחידה שכללה פיתה וירק, ושכב לנוח עד חצות הלילה. הרב יחזקאל עזרא שהיה בקי גדול בש״ס ושמש לו חברותא מספר שעות ביום, הוא גילה סוד מחבואו כאשר הביא פעם את אחיו הצעיר יצחק נסים פתח לפניו הדלת ואמר לו: ״רואה אתה א ת הבחור הזה אם תלמד כמוהו, יומם ולילה, תהיה לגדול בישראל...״ דוגמה זו השפיעה על הנער אשר עלה בתורה ולימים היה הראשון לציון לא״י.

[tzvika770]

הלכות ומנהגים לשבועות

תפילת ליל שבועות

א. מאחרין להתפלל ערבית של ליל שבועות בכדי שיהיו ימי הספירה “תמימות”, ומי שאינו יכול לאחר את התפילה – יתפלל מוקדם אבל לא יקדש עד שיהיה לילה ודאי (כף החיים תצד ס”ק א. משנה ברורה ס”ק א’). ב. אומרים בחג השבועות “זמן מתן תורתנו”, (שולחן ערוך תצד סע’ א). אף על פי שבתורה הוזכר בו רק ענין ה”מנחה החדשה”, כיוון שכך זימן הקב”ה שבו ביום קיבלנו את התורה (מהראנ”ח פ’ אמור קכז. שו”ת הריב”ש סי’ צו

[kabbalah101us]

תלמוד עשר הספירות: חלק ג’ -שו”ת | אותיות פ”ח – ק”א #קבלה #ספירות #מושגים #בקבלה פח) קליפות (ח"ג פ"י אות ב'): עיין לעיל אות פ"ב, ששינוי הצורה מפריד ומבדיל ברוחניים, ותדע, שהפכיות הצורה מקצה אל הקצה, הוא מפרידם ומרחיקם מקצה אל הקצה, עד שאין יניקה כל שהיא ביניהם.

[kabbalah101us]

תלמוד עשר הספירות: חלק ג’ -שו”ת | אותיות ס”ט – פ”ז #קבלה #ספירות #עשר #הספירות #תעס #סולם סט) נפש (ח"ג פ"ה אות ו'): אור המלכות, מכונה בשם נפש.

[kabbalah101us]

תלמוד עשר הספירות: חלק ג’ -שו”ת | אותיות ס”ט – פ”ז #קבלה #ספירות #עשר #הספירות #תעס #סולם סט) נפש (ח"ג פ"ה אות ו'): אור המלכות, מכונה בשם נפש.

[kabbalah101us]

תלמוד עשר הספירות: חלק ג’ -שו”ת | אותיות ס”ט – פ”ז #קבלה #ספירות #עשר #הספירות #תעס #סולם סט) נפש (ח"ג פ"ה אות ו'): אור המלכות, מכונה בשם נפש.

[kabbalah101us]

תלמוד עשר הספירות שו”ת: ח”א אות א-ה תלמוד עשר הספירות חלק א' לוח השאלות והתשובות לפירוש המילות | ) אור (ח"א הסת"פ אות י"ח):

[kabbalah101us]

תלמוד עשר הספירות – תרגול ועזר |שו”ת מט-נח | חלק ג’ ❦ בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

[kabbalah101us]

מושגים בקבלה: תלמוד עשר הספירות | שו”ת כו-מ | חלק ג’ ❦ בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

[kabbalah101us]

תלמוד עשר הספירות שו”ת: ח”א אות א-ה תלמוד עשר הספירות חלק א' לוח השאלות והתשובות לפירוש המילות

[kabbalah101us]

תלמוד עשר הספירות שו”ת: ח”א אות יד-כ ❦ בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

[kabbalah101us]

תלמוד עשר הספירות - חלק א' - שו"ת

תלמוד עשר הספירות – חלק א’ – שו”ת

#תלמוד #עשר #הספירות – חלק א’ – שו”ת | נ”ה-ס”ד

[kabbalah101us]

תלמוד עשר הספירות - תרגול ועזר |שו"ת נט-סח| חלק ג'

תלמוד עשר הספירות – תרגול ועזר |שו”ת נט-סח| חלק ג’

❦ בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני. ❡ ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר https://www.instagram.com/hasulam.community hasulam.site@gmail.com הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il אתר הבית: https://www.hasulam.co.il ❧