shalom-ahuvi

[shalom-ahuvi]

לא ארצה שתבלה בהתעמלות פיזית יותר מרבע שעה/חצי שעה ביום

אבל כן אדרוש ממך ללכת ברגל ככל האפשר במשך היום

[shalom-ahuvi]

אני לא יכולה לספר לך כלום מהמצוקות שלי או מבעיות, כי אתה עצמך אינפנטילי ולא אוהב אותי. אני יודעת שאני כבדה עליך ולא כיף לך שום דבר מהחיסרונות שלי, אז לא כיף לי אותך. אתה מצפה שאהיה איזה גיבורה ואסתדר לבד ועוד אהיה מוצלחת ובנוסף שאעשה עבודה בשבילך, ואז אבנה לך משפחה ואז כולם יסתכלו עליך ויגידו איזה גבר טוב. אבל אני ממש מתעבת גישה הזו, אני מזהה את זה אצלך ועושה דווקא הפוך. אתה מצפה שאשתנה, ואני מצפה שתהיה מוכן לקחת אחריות. כי אני לא גבר ולא חייבת למלא אותך, לא תפקידי. אבל אתה מחויב לקחת את החיסרונות שלי ולהתמודד איתם. כי אם אתה לא עושה את זה, אני מרגישה 1. אני לא צריכה אותך ואתה לא גבר ולא מועיל. 2 אני מתעבת אותך על זה אתה לא סופג אותם לתוכך באהבה ומנסה להתמודד. 3 אם אתה לא בא אלי באהבה ולא עושה את תפקידך, עדיף שלא תבוא. טוב שאתה לא בא. מרגיז אותי עד אין קץ, להיות תלויה במשהו שגם דפוק ובנוסף עוד שונא אותי על מה שהוא עצמו לא מסוגל. לא בא לי אותך ככה. ואני אומרת דוגרי, מקללת את הבורא על אחד כמוך.. דני זה אושרה דין שלי. חרא של שם, ואתה חרא של גבר. קללה עלי!

[shalom-ahuvi]

לא אוהבת גברים שאוהבים סיפורים ארוטיים, כי יש להם איזה תמונה בראש שאליה הם שואפים להגיע לאיזה תסריט ומאבדים את האישיות, ואז לא נשאר מקום לרגשות והתפעלות מהקשר עצמו.

אני נטו מתחממת האינטרקציה עם גבר שלי, כמה שהיא יותר חמה, ככה לוהטת וספונטנית ואמיתית. לא אוהבת תסריטים של בני אנוש. בקושי מסכימה עם תסריט של היוצר, רוצים שאסכים לתסריטו של גבר…?

הדבר האהוב עלי בתסריט העליון, ששנאה מתהפכת לאהבה! דחייה לקירבה, זלזול להערכה .

[shalom-ahuvi]

או שאתה צודק

או שאני רוצה אותך

[shalom-ahuvi]

אם אתה לא מתנהג בצורה גברית:

מפונק, או קמצן, או מעצבן, או חלש רוח וקטנוני.

אז אני לא רוצה אותך, כי אתה מגעיל.

מספיק ילדים בבית שעושים לי הצגות ואני מחויבת לטפל. בך אני ממילא כבר מטפלת גם, אבל בשום אופן לא מוכנה לקבל את הצגות של ילד, פעוט או קטן. קטן בשלל הבעות, כולל נתינה. אני רוצה גדלות ורוחב לב.

ברור שאתה לא מכונה וגם לך יש מצבים. אני מדברת על מגמה כללית ולא מצבים שקורים לכל אחד.

אז אל תבוא גם לדרוש ממני סקס. כי לא בא לי, כי לא רטובה, התנהגות כזו לא עושה לי את זה. התגברות, נתינה וגדלות, זה כן. כולל שאתה מתגבר על עצמך כדי לבוא אלי אפילו שאני מגעילה ומטומטמת בעיניך באותו רגע. אבל אתה גבר, תתגבר! זה ההבדל בינינו. אני מראש התגברתי כשהתחתנתי, שאר עבודה עליך, או שאתה רוצה שאהיה גבר. אבל אז אתה תרגיש חרא, תאמין לי. וככה כבר היה בעבר. לא רוצה. כדאי לך להיות גבר עם לב גדול ורחב ולא רק הלב..

[shalom-ahuvi]

בא לי להיות מכוערת בשבילך ובשביל הסביבה

ככה אני בודקת כמה אתה גבר .עד כמה אתה מוכן לספוג אותי במצב הכי מגעיל שלי ולא סקסי ולא מושך.

אם רואה שאתה מצפה שאהיה יפה ואתנהג יפה, מתחמק, מאשים ונגעל מהתנהגות הזו, כאילו זה לא יפה ולא מכובד ועאלק לא מנומס, או לא מכבד - אני אבזה אתעב אותך, אמחק כל טיפת כבוד שיש לי אליך ואגרש. כי בעיני זה חולשה, אתה לא מתגבר, אתה זורק עלי. וזה פוזות של אישה ולא התגברות של גבר..

אם רואה שאתה מיואש ממני וקשה לך, אתה אבוד קצת ולא יודע מה לעשות איתי ואתה בכל זאת מנסה להתמודד ומנסה לגשר , מ��פש דרכים ומוותר על עצמך, אז אתה במעשה גבר בעיני וחמוד.

בא לי עליך ואני אוהבת את זה חם ולוהט. אנא ממך רק מתחננת שתהיה בקושר. שונאת גברים שלא בקושר, כי בא לי.. בא לי עליך המוןןן

[shalom-ahuvi]

לא יכולה לשלב בפנים גסות עזה שבא לי לעשות איתך וכנגדך והגובה הטהור בקצה שני. כמה שזה רחוק וגבוה לעומת השפל שבתוכי

מצד אחד בא לי משפחה טהורה ויחס נקי של להשפיע, ויחד עם זה סקס מלוכלך גס, שלא אקבל ממך לעולם.

אני לא מתייחסת לרצונות האלה, פשוט חיה, פשוט ממשיכה. רק קצת מצטערת שלא עושה את זה ובא לי, ויש דברים אחרים שכותבים על זה, מצד אחד מאוד רוצה, מצד שני דוחה לדמיין את זה כאקט נפרד.

אני רוצה לחבר את זה, דברים הכי נעלים ויפים ולעומת הגסות שבי, מה לעשות עם חיה המטריפה שבי, לבן אישה טהורה שצריכה להיות.

איך מסתדרים ככה? זה יותר מחצי ממני. ויש איסור לדבר על זה. אבל זה מה שמחפשים. כל השאר בחוץ זה הצגה.

הכל מסתובב סביב כסף ומין ואני רוצה שהם גם יהיו מכוונים למטרה. איך עושים נכון?

[shalom-ahuvi]

שלום, פתחתי את העמוד שיהיה מקום במציאות.

מרגישה וחסר לי מקום שבו אני יכולה להביע חופשי את רצון הלב ולשתף דברים, לכן בונה אותו. אני אישה, גרושה, עם משקל של טעויות ואכזבות מאחורי. אמא עם ניסיון. לומדת חכמת הקבלה שמתארת מצבים עתידיים ויפים שעליהם כולנו צריכים להגיע. אבל בינתיים אנחנו פה, ואני לא יכולה לקשור בין השלמות הכללית של הטבע לחורבן שיש לי בלב ובחיים. לכן פתחתי את העמוד שבו אתבייש לשתף מחשבות, רצונות דברים גבוהים ונמוכים וקטעים שונים. הדרך לא מוכרת, ואני שבורה ומכוערת מול השלמות הנצחית אך משתוקקת ולהגיע אליה, גם בפנימיותי ובכללי.

[shalom-ahuvi]

הרבה פעמים, כשאישה יוצאת ממערכת יחסים רעילה, מתלות בבעל, היא מתחילה כמו שנהוג לומר היום "לאהוב את עצמה" להתייפיף, לקנות לעצמה דברים, ללכת לספה ולטיולים. אבל אני לא חושבת שזה "האהבה עצמית הנכונה שלי". מה היא אהבה עצמית, ומי זאת אני באמת? מי אני? מי אני עצמאית ויחודית שזה רק אני. מי אני בצורה נקייה, בלי התערבות של משהו עלי?

[shalom-ahuvi]

אתה תמיד זורק נדבות, כדי לסתום את הפה לי או לילדים.

אבל זה מגוכח. למה לחיות ככה, משלילה, מפחד ואיום שינקנקו אותך.

למה אתה לא מעביר מהכל מרשותך ונושם לרווחה? למה? למה אתה קטנוני וקמצן?

אני למשל לא רוצה שיהיה הכסף ברשותי. מעדיפה להעביר אותו ממני לגמרי, ולקחת רק דברים שאני חייבת לבית, להתפחות ולציוד. לא ברור לי למה אתה מחזיק את זה כמו אידיוט. הרי אתה עצמך לא יודע להנות ממנו ולא צריך אותו.

אתה צריך רק את הרגשת הבטחון שיש לך. שלא יזרקו אותך עם תחת חשוף, שלא תשאר לבד בלי כלום. יכולה להבין את זה.

אבל למה אתה לא משחרר את זה? לא משחרר את זה לרשות הבורא. שהוא יחליט מה יהיה איתך מזה תרכוש בטחון. למה הוא לא הבטחון שלך?

כשאתה לא סומך עליו, אני לא סומכת עליך. זה לא גישה רחבה, לא גישה חופשייה. וזה מעצבן אותי.

מעצבן אותי שאתה לא זורק את עצמך לבורא. הוא לא ינהל אותך ולא יקח ממך כלום. ההפך. רק זה שאתה מחזיק את זה ושומר על זה, אז אתה מזמין על עצמך רק בעיות.

שחרר, פתח ותראה כמה יהיה לך טוב.

[shalom-ahuvi]

רק התלהבות שלך ממני מדליקה אותי עליך.

סקס וכסף הם רק אמצעי הכרחי להנות לי. אם אתה רוצה שאני אהנה באמת אז תשקיע פי 6 לפחות.

מילים נכונות וחכמה הם רק השפה להתקשר אלי. והרגשת בטחון ��רטיס בטחון שלך שלא אוכל אותך. יחס ודאגה במשך היום הם רק חימום לפני הפעולה.

קשה?

זה הקטע, אתה לא רוצה להתאמץ בשביל מה שנעים לי. זה קשה לכן אני מסכימה על מה שיש ולא דורשת יותר, אבל אני מרגישה שאתה לא אוהב אותי וזה מדכא אותי.

כי אני יכולה להגיד לך שאני אני לא צריכה כלום, כסף לא העיקר ואתה אלוף בסקס ולעשות כאילו אני נהנית וגומרת. אבל זה יהיה צביעות ריקה. אם היא מספקת אותך, תשאר מה שאתה. אל תשתדל, אל תביא, אגיד לך שאוהבת אותך ככה ולא צריך כלום.

יתר מכך, אפתח לך רגלים, אסתום על צרכים שלי ונמשיך לחיות כמו מקודם. "לא קרה כלום. כסף לא עיקר החיים. ובסקס, זה בסדר אני נהנת מזה שאתה נהנה". היינו חיים ככה שנים, ושום דבר לא קרה.

לא יודעת מה לעשות עם זה. בעיני אתה אפס. אתה קטן עלי. לא ממלא, ורק גורם ליסורים. אני שונאת אותך על זה. וזה רק עניין שלך איתי. אני פה לא נגעתי בילדים, בבית, ובחברים. שבטח צריך להשקיע שם.

אז בטח הכלים שלי לא נכונים. שהבורא יתקן.

[shalom-ahuvi]

נמאס מיפי נפש, שאומרים שאפשר להסתדר בשלום. זה אלה שהם תת רמה, אבל אין להם ביצים להתמודד, נהנים לראות שאוכלים אותך כי מקנאים שאתה יותר מוצלח. וברגע שיפילו אותך, יהיו אלה שיעשו גם ביס! חיות אדם. לכן להימנע מלהקשיב להם וללכת ישר כוח!

יודעת כי יש לי תכונות כאלה ואני לא רוצה לתת להם זכות קדימה.

[shalom-ahuvi]

אחד הדברים המבלבלים שיוצא לי להתמודד איתם הוא דעת הקהל. שבעולמנו מקובל להתנהג כך או כך, ומה שחורג מהמסגרת המקובלת היא זה לא נתפס בדעת.

נגיד, כולם שואלים אותי אם אני עובדת. ולא מבינים את התשובה כשאני עונה, שלא. אבל לפני הכל אני רוצה לשאול אותם בשביל מה? קודם כל כל אדם שעובד אשאל את עצמו את השאלות האלה. ואז יהיה לו ברור למה אני בוחרת שלא לעבוד.

וזה לא עניין שאני יכולה להרשות לעצמי שלא לעבוד, או שאני עצלנית. לא. אלא מה הטעם? אני מבינה שצריך לחיות ולהתפרנס. זה נכון, אבל מה הטעם? אם העולם היום עובד כדי לצרוך, או לטייל.

והיום זה בלתי אפשרי כבר, כי מלעלה מחייבים אותנו לשנות גישה וחשיבה. להמשיך כרגיל אנחנו לא יכולים. שלב הבא אנחנו לא מכירים, לכן היום אנחנו לא מטיילים ולא צורכים, אלא כל הרווחים הולכים למלחמה, כי לא משתמשים נכון בשפע שמקבלים מלמעלה.

ופה עצם מהות הענין. אני רוצה לחיות את החיים הנכונים ולעשות עבודה שתביא תועלת כללית ותתאים לחוקי הטבע. עבודה שתועיל לאנושות ותקדם את העולם. ולעבודה הזאת יש מתנגדים. זה אותם אנשים שמתפרנסים וחיים שנים ככה שלא מוכנים לשינויים האלה.

ופה זה הבעיה לא בי. בעיה בתפיסה חדשה שאני עדיין מתקשה להסביר לאחרים ולהתקדם לקראת זה. אבל בע"ה, לאט לאט זה זז.

[shalom-ahuvi]

אני מתה על ריחות של ניקיון, כביסה נקייה וריחנית, בית נקי מצוחצח. תחושת ניקיון ורעננות אהובה עלי.

[shalom-ahuvi]

אחרי שהוא עזב, בגד, ופגע, הרגשתי מרוסקת. היום אני מבינה שהייתי צריכה להרגיש מאושרת מזה שהוא עזב. גם הבטחון עצמי שלי ירד למינוס אין סוף. הרגשתי את עצמי דחויה, מכוערת, לא מוצלחת, מיותרת, כושלת, נכשלת, אבודה, דקוחה, שבורה ומעוכה. היום אני מבינה שזה לא אישי, אלא אהבה, היחס, אלה הם דברים קשים ומחייבים שלא כל אחד מסוגל לזה. מה שכן, אני טיפשה כי דרשתי אותם ממשהו שלא מסוגל לתת אותם. ובכך הזמנתי על עצמי כל שלל של שליליות. ולא כי אני הלא בסדר, אלא כי הבנאדם לא יודע לתת, לא בוגר, לא מכוון, לא מסוגל, חלש. והמטמטום שלי היה בכך שדרשתי, ואילו הייתי יותר חכמה הייתי עוזרת לו לגדול, נותנת דוגמה שלי, מכוונת ומסבירה מה שאני מצפה ותומכת בחכמה שישיג את מבוקשתי. עכשיו אנחנו שני טיפשים שפגענו זה בזה ולא יכולים להתקשר ולתקן ואני מבינה את זה בשכל הפשוט.

אמנם ברגש היה הרבה יותר קשה, כי מיד הפגיעה הייתי מרגישה נחיתות ומנסה למלא אותה בנוכחות הגבר. רציתי להיות כוסית, רצויה ונחשקת. והרצון הזה שיגע אותי תקופה די ממושכת. כל המחשבות שלי נעו רד לכיון הזה, הריקנות גברה, חסמה עיני ואטמה את ליבי. משום מה חשבתי שאני זקוקה לגבר. ניסיתי להתייפייף ולהראות חתיכה, שיהיה משהו יאהב אותי, אתייחס אכבד. והייתי ברדיפה אחרי התחושות האלה.

היום אין את זה. זה עבר. אולי מפני שאני מסתכלת על כל גבר כלגוש אגו שרוצה לשלוט ולנצל. כי לתת מעצמם יודעים רק המקובלים ועד שהם מגיעים לזה הם עושים לאישה ת'מוות. ואם היה נדמה לי שיש בזה אושר. היום אני מבינה שיש בזה בנייה ומועטים מתאימים לזה. וליתר הדיוק הבנתי שזה תלוי בהתפתחות שלי, כמה שאני רוצה כוחות בעל מנת להשפיע, כזה בעל אני מקבלת. ועד עכשיו לא די שלא קיבלתי כלום, אלא עוד גמר לי על החיים כי לא הייתי כשרה להשפיע. לא נעים. אבל לא עוזר לכעוס. לא משתנה מזה כלום.

ומעבר להכל הבנתי שאני היסוד והכוח בזוגיות וגבר הוא סתם ילד מפגר שדורש הרבה השקעה ובקושי מילוי. ועד שהוא גדל שנים שנים של סבל, השפלות וכאב.

וזה שהייתי דחויה, זה כי לא אני הלא בסדר ואשמה כמו שהוא האשים אותי, או נחותה. אלא זה תפקידו לעשות ממני מלכה. אבל הגברים יודעים רד לדלקל ולנצל.

יותר אין לי צורך או חשק בגבר.

[shalom-ahuvi]

בקשר להזדקנות..

באחד הקליפים שמעתי מהרב, שהגוף הולך אחרי המוח. שאם אדם יודע שיש לו מחויבויות שהוא צריך לעשות כלפי הקרובים שלו או משק הבית, אז זה מה שמחזיק אותו בחיים והגוף לא מתפרק. זאת אומרת אם יש לאדם מטרה שהוא נמשך אחריה, אז הגוף הולך בעקבותה ומחזיק את עצמו בצורה הכי טובה, אפילו בלי צורך ברפואה או תרופות.

וזה סוד גם של מראה שלי. אני לא עושה לעצמי כלום, שום מעורבות חיצונית בגוף ולא תמריצים, ואפילו בקושי ספורט. אלא יש לפניי ילדים וחובות שלי כלפיהם ותוכנית הבריאה, שאני יודעת שאני חייבת ללכת בה, וזה ששומר את הגוף שלי להיות באיזון ולשרת לי. זה כל הסוד.

ואני חושבת שזו גישה נכונה ובריאה, וכתופעה מהגישה הזו מרוויחים גם מראה טוב וגוף בריא. ואם שמים את טיפול בגוף כמטרה, או מראה החיצון, אז דווקא נכשלים ומפסידים גם מהות החיים וגם נראות.

מאחלת לכ��לם לייצב לפניהם כמטרה חיבור, אחדות ואהבה ואז נהיה בריאים יפים ומאושרים.

[shalom-ahuvi]

עובדה עלי:

שרופה על כל מוצרים ישראלים ונהנית מהם רק מפני שהם ישראלים; שמפו כיף, במבה, קפה בוץ.

ואף אם הם פחות טעימים משל ארופאיים כמו למשל ממרח שחר לעומת נוטלה.