al-fadih - Tumblr blog

[al-fadih]

הפיל שבחדר

בעבודתי מול לקוחות בשנים האחרונות, אני מודע תמיד לנוכחותו של יצור אפור עם חדק ארוך, שהתחיל קטן למדיי וחמוד, אך גדֵל עם השנים למימדים שכבר לא ניתן להתעלם ממנו – ובכ’’ז איש לא מזכיר אותו או שואל עליו. אני מדבר, כמובן, על

Google Translate

על הפרוייקט של גוּגל טראנסלייט נודע לי לראשונה ב–2008, ממאמר על הבלשן פראנץ יוסף אוֹך, שגוּייס כמה שנים לפני-כן ע”י גוגל לפתח את המערכת אחרי שזכה בפרס ראשון בתחרות לתרגום מכונה (המונח הרשמי ל׳תרגום ע”י מחשב׳), שנערכה בחסות סוכנות מיזמי המחקר המתקדם של משרד ההגנה האמריקאי ב–2003. השיטה של אוֹך מתבססת על ניתוח סטטיסטי של מאגר גדול של טקסטים, במקום על כללים, כפי שהיה מקובל עד אז בתוכנות תרגום אחרות. מכאן הקשר הטבעי לגוּגל, המחזיק במאגר ענק של טקסטים ברוב שפות העולם. למטרה זו, גוּגל טראנסלייט משתמש בראש ובראשונה בטקסטים בפרסומים של האו”ם, בכל שש השפות הרשמיות. 

עם המשאבים ויכולת התיכנות של חברת גוּגל, סימנתי לעצמי את ההתפתחות הזו כאיום אפשרי לעתיד, אבל לא סיבה לדאגה של ממש. לנגד עיניי ראיתי את הדוגמאות הראשונות תרגום ממוחשב, כגון הפסוק הידוע מהברית החדשה: 

The spirit is willing, but the flesh is weak

אשר תורגם 

׳הוודקה טובה, אבל הסטייק – על הפנים׳.

ובכ”ז, מחובתו של כל בעל עסק או עצמאי להיות מודע תמיד לאיומים על מחייתו, ולהיערך בהתאם. גם אם אני יודע שיש לתרגום מכונה מגבלות רציניות, לא כל הלקוחות יחשבו כך, וחלקם, לפחות, יתפתו לנסות את השירות של גוגל – או תוכנות תרגום אחרות – ע”מ להמנע מההוצאה על מתרגם אנושי, או לפחות למזער אותו – וטבעי שכך.  

לכן, לפני כשנתיים-שלוש, תוך כדי עבודה, התחלתי לערוך ניסויים מזדמנים על היכולות של גוגל טראנסלייט לגבי טקסטים שונים שנתבקשתי לתרגם, ולעקוב אחר התוצאות. 

למדתי שגוגל טראנסלייט הוא הרבה יותר טוב מהדורות הראשונים של תרגום מכונה –  לעיתים (רחוקות, אמנם), אפילו בצורה מרשימה: 

׳דיאלקטיקה זו בין שני הנרטיבים הסותרים לכאורה׳ 

תורגם נכון ל– 

This dialectic between two seemingly contradictory narratives

ובמקרה אחר לחלוטין, הוא הפגין שהוא אפילו יודע מה זה ׳פיצוציה׳: 

׳האם בשנה האחרונה השתמשת ב’סמי פיצוציות׳ 

תורגם ל

During the past year, used also in Sammy convenience stores?

הוא גם הוכח כשימושי לאיוּת של שמות של חוקרים המצויינים בהפניות של מאמרים אקדמאיים, במקרים שבהם הלקוח לא סיפק זאת בעצמו. אך לרוב, התרגום של גוגל ושל תוכנות תרגום אחרות לוקה במספר מגבלות בסיסיות, שחלקן אולי תיפתרנה במרוצת הזמן, וחלקן – במיוחד אלו המיוחדות לעברית, מעצם טבעה, או בגלל היעדר הניקוד – לא יתוקנו עד לפיתוח אינטליגנציה מלאכותית די נרחבת. 

ניתן לחלק את הטעויות למספר קטגוריות: 

א) בלבול בין שמות לבין מילים. כך, למשל: מעצב במה בשם שלום סבא הוּמר ל–

Hello Grandpa

השחקן חיים אמיתי תורגם ל–

The actor in real life

מיכל הובנה כ–

container

אריה ארוך וחיה שווארץ הפכו ל

Long life Schwartz

הביטוי ׳שוקט על שמריו׳ ל–

Not quiet on Mario

ואולי הכי חביב: ׳לבעל ולאשרה ולכל צבא השמיים

A husband and a visa and the whole host of heaven

ועוד דוגמאות למכביר, עד שהדבר דומה לציד דגים בחבית – אין בכך חכמה או אתגר

לעיתים, הטעות גדולה אך נדמה שהתוכנה מנסה להרשים בבקיאותה בהיסטוריה או תרבות – למשל, ׳התבוננות בקרתית׳ מובנת כ

observation of McCarthy

או ׳מאבק של נערה בדוד רודן׳ מתורגם כ

Struggle of a girl in David Rodin

ב) טעויות בגין היעדר ניקוד. 

אלו טעויות דומות לסוג הראשון, די צפויות, וייחודיות לשפות כגון עברית וערבית שבהן בד’’כ לא כותבים עם ניקוד – וקשה לראות כיצד הן יתוקנו בעתיד בלי רמה גבוהה של אינטליגנציה מלאכותית. 

גם כאן יש אינספור דוגמאות, כגון:

a family member of the efforts < ׳בן המשפחה של המאמצים׳ 

one man in space, two drums < ׳גבר אחד מחלל, השני מתופף׳ 

the dilemma of the facts < ׳ההתלבטות של העובדות׳

landscape architects and designers of genes < ׳אדריכלי הנוף ומעצבי הגנים׳

the image of Mary as a woman wore that here > ׳דמותה של מריה כאישה נעלה שהנה 

susceptible to risk factors than boys and bags < גורמי סיכון בהשוואה לנערים ותיקים

references to the child as ‘pass’, ‘baby’, and ‘boy < המונחים ׳עובר׳, ׳תינוק׳ ו׳ילד׳ 

’וכיו’’ב. המעניין הוא, שגם כאשר מציינים את הניקוד, זה לא עוזר, כי מסתבר שהתוכנה אינה  רואה  ואינה מבחינה בניקוד. כך, ׳האיבּוּן והזרות המתעוררת לנוכח׳ תורגם כ– 

Yvonne and strangeness that arise in the face of

 ג) טעויות ברמת ההבנה

. אלו אולי סוג הטעות הנפוץ ביותר, שהרי התוכנה אינה ׳מבינה׳ דבר. לדוגמא:: 

knowledge of visitors about their work < ׳דעת המבקרים על יצירותיהם׳ 

ease the steering by the actors < ׳להקל על ההיגוי בפי השחקנים׳ 

The Apostle at Corinth < ׳השליח מקורינת׳ 

It creates a perfect nose < יוצר אפי למופת 

the attacker culture of the spectacle < התוקף התרבותי של המחזה>

social shrubs for mothers < שיחים חברתיים לגבי אימהות 

Babylonian Talmud, hydrating mask < תלמוד בבלי, מסכת שמחות 

social terrorists’ efforts of the mothers < גורמים חברתיים המחבלים במאמצי האמהות 

 Heroes kiss my brother < ׳אחי הגיבורים לנשק׳ 

וכיו’’ב

.ד) בלבול מוחלט בהתמודדות עם מבנה משפט עברי שאינו מקובל באנגלית . 

  < צייר הבמה סיגל לעצמו את כוונתו המונומנטלית של הבמאי׳

Draw stage adopted completely the intention monumental director

ה) לעיתים – ומסיבות לא מובנות – התרגום הוא ההיפך הגמור של המקור, או משהו מוזר ביותר:

View Oedipus Rex was the first performance < ׳הצגת אדיפוס המלך לא היתה ההצגה הראשונה

Aloni started the audience without the power of theatricality < ׳אלוני הפעיל את הצופים בכוחה של תאטרליות חסרת–תקדים 

since the 70th century < מאז שנות השבעים של המאה 

 מעבר לכל אלה, יש גם מקרים רבים של השמטות של מילים, וכמובן אי-תפיסה של טעויות דפוס, הברורות למתרגם האנושי.

ולמרות כל זאת, ייתכן ואתם תוהים: ׳בהנחה שהיית תופס את כל הטעויות הללו, לא תשתמש בגוּגל טראנסלייט ודומיו ליצירת טיוטה ראשונית?׳ 

ובכן, זו שאלה ששאלתי את עצמי, ולשם כך ערכתי ניסויים עם מאמרים וספרים שונים, תוך מדידת התפוקה בסוף התהליך, מבחינת מילים לשעה. גיליתי שהחיסכון בזמן לכאורה ביצירת טיוטה ראשונית אבד לחלוטין ויותר בתהליך הבדיקה והעריכה שלה –  וגרוע מכך, שפת ה׳תרגומית׳ של הטיוטה מנעה ממני ׳לשמוע׳ בראש את האנגלית המתבקשת, כך שנאלצתי לתרגם את הטקסט מחדש ע”מ ליצור את הנוסח הרצוי. ולראיה, הנה דוגמא של קטע מתוך פיסקה של ספרה של פרופ׳ גילה בלס על אמנים ישראליים מתנועת ׳אופקים חדשים׳ בשנות החמישים והששים של המאה העשרים. בתרגום מכונה: 

I do not think Abramovich wanted to describe the exoticism that attracts many artists to the East. It seems to me that the cause of the innocent child's inner perception IDE spontaneous meeting with the world around Oriental. Copious pictures nice picturesque details, fusing coloured rug that recalls — particularly the characters — the folk art. 

בתרגום שלי (באופן עצמאי)

I don’t think that Abrahamovitch set out to describe the exoticism that attracts many artists to the ‘East’. It seems to me that the childish, innocent element in his internal outlook rejoiced at the spontaneous encounter with the surrounding Oriental world. His paintings are full of beguiling painterly details, merging together into a colourful tapestry that is reminiscent—especially in its figures—of folk art.

אילו נאלצתי לעבוד עם תרגום המכונה, הניסוח הקלוקל של הטקסט היה רק מפריע לי להגיע לנוסח של התרגום העצמא. למניעת התופעה, אני נאלץ לתרגם את הקטע מחדש בעצמי – אז מה הרווחתי בזה?

לסיכום, אם אתם משתמשים בגוגל טראנסלייט או תוכנות תרגום אחרות, כדאי שתהיו מודעים לסכנות, וכן לאפשרות שהתוצאה יכולה למנוע יצירת תרגום טוב.

לשאלה, הייתכן שיום אחד גוּגל טראנסלייט יהיה חכם מספיק להבין נכון ולתרגם לאנגלית אידיומטית, אומָר רק שייתכן, ביום מן הימים – אבל יש עוד כברת דרך ארוכה, ואם התוכנות תגענה לדרגה כזו של אינטליגנציה מלאכותית, יהיו לנו הרבה סיבות לדאוג. 

 בינתיים, אם בזירוז תהליך התרגום עסקינן, יש טכניקה הרבה יותר שימושית, והיא היכולת של מחשבים בימינו לשכתב בזמן אמת את מה שאתם מכתיבים לו, בדיוק די מפתיע. לא הערכתי עד כמה התוכנות הללו יעילות עד שבני הבכור הפנה את תשומת ליבי לזו המובנית בתוך מערכת ההפעלה של המק שלי. מאז – אני בכלל לא שם לב לפיל שבחדר, כי אני יותר מדיי מתפעל מהקומביין שיושב על השולחן...–  אבל על כך, בהזדמנות אחרת.  

נ.ב. תודתי נתונה לפרופ׳ נורית יערי, פרופ׳ גילה בלס, ד”ר נירה טסלר, ד”ר נורית ליסובסקי, ד”ר מילי מאס, ולמרצים והפרופסורים של ביה’’ס לעבודה סוציאלית של אוניב׳ ת”א על השימוש בדוגמאות מתוך עבודתם. 

[al-fadih]

אנגלי, דבר אנגלו-סקסית!

לאחרונה, כמחקר רקע לפרוייקט כתיבה משלי, חזרתי לקרוא מחדש את סיפורי שרלוק הולמס. משפטים כגון

Our prisoner's furious resistance did not apparently indicate any ferocity in his disposition towards ourselves.

או

I assented gladly, and we all descended together.

העלו חיוך על שפתיי, כי הם טיפוסיים למה שנחשב בתקופה הוויקטוריאנית כאנגלית ׳טובה׳, כי היא השתמשה הרבה במילים לטיניות ארוכות. הסיבה שסגנון זה הוערך אז היא משום שילדי האליטות דאז חונכו בבתי’’ס פרטיים, שבהם היה דגש רב על לימודי לטינית ויוונית. אך בפרוס התקופה האדווארדיאנית בתחילת המאה העשרים, התחילה מגמה של התרחקות מסגנון ויקטוריאני לכיוון סגנון בהיר יותר, שהתבטא בין השאר בהעדפה של מילים אנגלו-סקסיות קצרות, במקום לטיניות ארוכות. (אני אומר ׳בין השאר׳, כי יש לכך גם מרכיבים אחרים, שעליהם נדבר בגליונות הבאים.) 

כך, במקום לומר: 

I can scarcely reconcile myself to the incongruity of finding my property welcome where I would be excluded.

 אמור:

I find it hard to believe that, while certain items of mine are welcome, I myself am excluded.

או, במקום:  

However, according to this definition any loss is characterized by ambiguity because it might incorporate physical loss and psychological presence through the transformation of the relationship that the mourner is experiencing with the dead that allows the continued existence of a relationship with him.

כיתבו כך: 

However, that definition might apply to the death of any loved one, inasmuch as the person continues their relationship with the deceased in their mind.

דוגמא נוספת – במקום: 

Consequently, this scenario might be reconstructed as follows [...] 

כך: 

Consequently, what may have happened is this [...]

  או (הדוגמא החביבה עליי מכל הדוגמאות שנתקלתי בהן בעבודתי): 

Apparently, the answer to this question is negative. 

אשר שוּנה אצלי ל–: 

Apparently not.

השימוש באנגלית אנגלו-סקסית לעומת ׳לטינית׳ מתקשר למה שציינתי בגליון הקודם בדבר החשיבות של אנגלית אידיומטית לעומת ׳תרגומית׳: הוא תורם רבות להבנת הנקרא ע’’י הקורא, ומהווה מרכיב מרכזי במגמה המכונה

Plain English

שבראשה עמדו דמויות כגון מארק טוויין, שאמר: 

I never write ‘metropolis’ for seven cents when I can write ‘city’ and get paid the same

ג׳ורג׳ אורוול, שאמר: 

Never use a foreign phrase, a scientific term or a jargon word if you can think of an everyday English equivalent.

ווינסטון צ׳רצ׳יל, שאמר: 

Broadly speaking, the short words are the best, and the old words when short are best of all

ובל נשכח את איינשטיין, שאמר: 

If you can’t explain it simply, you don’t understand it well enough.

מכאן, אין לטעות ולחשוב שכתיבה אקדמית טובה מחייבת שימוש במילים לטיניות גדולות. כתיבה טובה היא כתיבה שמעבירה את משמעות המחבר בצורה הבהירה והקצרה ביותר )מבלי, כמובן להשתמש בסלנג רחוב). גם המו’’ל שאתם מנסים לשכנע לפרסם את כתב היד שלכם, וגם הקוראים שלכם, יודו לכם על כך. בתרגומים שלי, או בעריכה שאני מבצע, אני משתדל, אם כן, להשתמש באנגלו-סקסית ככל שאפשר.

ראוי להדגיש שלא בכל מקרה המילה האנגלו-סקסית היא הנכונה. יש מקרים שבהם המילה הלטינית, ואפילו אם היא ארוכה יותר, מתאימה יותר לכתיבה אקדמית. למשל, בכתיבה אקדמית, עדיף לומר: 

Coming out to friends and family can be even more difficult.

מאשר: 

Coming out to friends and family can be even harder.

או: 

This phenomenon appears to persist into adulthood.

מאשר: 

This phenomenon seems to persist into adulthood.

אך ’בגדול׳, כמו שאומרים, הכלל הוא נכון.

[al-fadih]

על קוצו של גרש

אתם, בתור חברת תקשורת ישראלית, פונים לקהל היושב בחו’’ל, לא בארץ. 

בהתחשב בפרופיל של הישראלי המצוי השוהה בחו’’ל ועוד מחשיב את ישראל בתור ׳בית׳ – פוסט–דוקטוראטים, אקדמאים, אנשי היי–טק  – יש להניח שחלקם הגדול, אם לא מרביתם, יודעים שהקיצור של

It is

הוא

It’s – כלומר, עם גרש – ולא כמו שכתבתם. 

כך שבמקום לגרום להם לשקול להשתמש בשירותיכם לצורך התקשרות לארץ, הם עכשיו רק מתמקדים בטעות המביכה, ובזים לכם בליבם.

כמה עלתה לכם המודעה? איזה בזבוז של כסף.

החליפו את חברת הפירסום, או לכל הפחות תגייסו איזה יועץ שיודע אנגלית לפי שמאשרים את המודעה. 

[al-fadih]

לא נורמלי

Since the variable was not normally distributed,

ברור מההקשר שכוונת המחברים היא שההתפלגות של הממצאים לגבי משתנה זה היתה ׳לא נורמלית׳ – כלומר, עם ריכוז גבוה במיוחד ומטעה של משתנים מסויימים בקטגוריות מסויימות לעומת אחרים – אבל ׳נורמלי׳ באנגלית היא עוד דוגמא למוקש הנפוץ של שינוי משמעות במעבר משם עצם לצורת לוואי או תואר הפועל – או להיפך. כמו שהמשפט לעיל כתוב, פירושו 'מאחר והמשתנה הזה איננו מופץ בד’’כ׳ – כפי שהיו אומרים, למשל:

This kind of newsletter isn't normally distributed among people with no interest in the subject.

 – כלומר, בצורת תואר הפועל, המילה

normally

פירושה 'בד’’כ׳, ׳על–פי–רוב׳. לניסוח נכון של כוונת המחברים במקרה הנ’’ל, יש לומר: 

Since the distribution of this variable was not normal, 

[al-fadih]

בין ׳תרגומית׳ לאנגלית

תופעת ה׳תרגומית׳ נפוצה ביותר בכתיבה של מי שהאנגלית אינה שפת-אימם. היא מאופיינת בכך שהאנגלית נכונה, לכאורה, מבחינה דקדוקית, אך ׳כבדה׳ איכשהו לעין של ילידי השפה, משום שהיא אינה אידיומטית – כלומר, אינה מנצלת מטבעות לשון מוכרים וידועים, המקלים על ההבנה ועוזרים לשטף הקריאה. 

 בעברית, למשל, בהקשר המתאים, אם המחבר היה כותב משהו כמו

׳מתאים, לכאורה, לתפקיד, אבל מעורר ספקות מסויימים לגבי אמינותו׳ 

במקום ׳כבדהו וחשדהו׳ ,הייתם ישר חושדים שמדובר באדם שהעברית אינה באמת שגורה בפיו (או שהשכלתו מוגבלת) – ובהתאם לכך גם הייתם מתייחסים בזהירות-מה לגבי כל המאמר.   

במאמציכם לשכנע מו’’ל בחו’’ל לפרסם את מאמרכם או ספרכם, כדאי, אם כן, להמנע מגורל שכזה גם באנגלית (ובעצם בכל שפה). אז הנה דוגמא: אם בעברית הייתם כותבים  

ועוד מגוון מניעים

ב׳תרגומית׳ זה היה מתורגם, אולי, כך: : 

and a variety of other motives

 מה שאיננו לא-נכון בעליל, אבל זו לא באמת אנגלית. באנגלית אידיומטית, אומרים:

and a host of other reasons

ביטוי מוּכר וחביב על כל הבריות, שהעין הדוברת–אנגלית מיד מזהה, מפנימה, וממשיכה הלאה, בעוד שגירסת ה׳תרגומית׳ גורמתי לעצירה, תהייה רגעית (׳רגע. מדוע המחבר כתב כך, ולא בנוסח הצפוי? אה, זה בוודאי משום שהאנגלית אינה שפת אימו׳) ולשיבוש ההבנה של כוונת המחבר. 

באתרי, אני נותן עוד מספר דוגמאות לביטויים או משפטים בעברית, ותרגומיהם ב׳תרגומית׳. 

 אם תרצו, השתמשו בהם כאמצעי לבחינת שליטתו של כל אדם שאתם תוהים לגבי ידיעת האנגלית שלהם – כגון מועמד לתפקיד מסויים.  הטוען לשליטה ׳ברמת שפת-אם׳, או מתרגם או עורך שאתם שוקלים להשתמש בו (לא שאתם שוקלים להשתמש במישהו מלבדי, חלילה... :–)): תנו להם את הביטויים הללו, והשווו את התרגום שלהם לגירסת ה׳תרגומית׳ בטבלה שיצרתי לשם כך באתרי. לפי מידת הדמיון לגירסה ה׳תרגומית׳ או לגירסה האידיומטית, תוכלו להעריך את יכולת ההבעה באנגלית של האדם שביקשתם לבחון

[al-fadih]

חזרה לדולר הקנדי

בעקבות התייצבות הדולר הקנדי בחודשים האחרונים על שער חדש של כ–$0.80 אמריקאי, חזרתי לנקוב תעריפים בדולרים קנדיים. התעריף החדש הוא עתה $99 קנדי לאלף מילה  (שהם כ–$80 אמריקאי), כך שהתעריף הוא גם נמוך יותר לעומת החודשים האחרונים שבהם נקבתי בדולר אמריקאי. ההנחות עבור תשלום מהיר עדיין בתוקפן. 

לרשימה המלאה של התעריפים, ראו את הדף המתאים באתר. 

[al-fadih]

בין מחקר למחקר

בעברית נהוג להשתמש במונח ׳מחקר׳ לציון פעילות מחקרית – כגון:

מחקר ויצירת ידע הנם עקרונות חשובים במקצוע העבודה הסוציאלית

וגם למחקרים ספציפיים, כגון:

מחקר זה שם דגש על מאפייניה הייחודיים של החברה הישראלית-יהודית.

ובכן, באנגלית מדובר בשתי מילים שונות: פעילות מחקרית היא

research

ואילו מחקר ספציפי הוא

study

 :לכן, המשפט הראשון למעלה מתורגם כך:

Research and knowledge creation are key aspects of the social work profession

ואילו המשפט השני, כך:

This study highlights the characteristic attributes of the Jewish Israeli society.

[al-fadih]

עכשיו עם תגובות

בעקבות פרסום הגליון הראשון של ׳אל–פדיח׳, נתבקשתי להוסיף את היכולת להעיר הערות – כלומר, ׳טוקבקים׳ – בסוף כל אייטם. 

הרעיון טוב, שלא עלה על דעתי כי הנחתי שכולכם כ’’כ עסוקים שבקושי יש לכם זמן לקרוא, שלא לדבר על להוסיף הערות.

ובכן, בתחתית כל פוסט תראו עתה שדה שמאפשר הוספת הערה: 

השיטה פשוטה: 

כותבים את ההערה במקום המתבקש

מזדהים או ע’’י לוגין דרך חשבון הפייסבוק, טוויטר, או גוּגל שלכם —(או דיסקוס, אם יש לכם)

או מזדהים ע’’י כתיבת השם, ולאחריו כתובת המייל שלכם, וסיסמה (לעריכת ההערה אח’’כ, אם תרצו). 

אשמח לראות את הערותיכם, אם יש. לחילופין, אם אתם מעדיפים לשלוח לי באופן פרטי, אתם יכולים לשלוח לי מייל פרטי, או ע’’י הקלקה על הלינק ’שאלו–ונען׳ למעלה. 

[al-fadih]

תרגום מצגות – רק כך

קשה במיוחד לעשות תרגומים של מצגות בעברית, משום שבמערכות הפעלה לא עבריות, המצגת משובשת לחלוטין – עד כדי חוסר קריאוּת. לדוגמא:

 כמו כן, לפחות מחצית העבודה היא לא תרגום אלא פירמוט וסידור גרפי.

לכן, כשמדובר במצגות, אני מבקש מלקוחות  לשלוח לי את קטעי הטקסט של האאוטליין,  כל שיקופית בפיסקה או משלה, אני מתרגם את הטקסט בקובץ וורד רגיל,  והלקוח אז לוקח את הקטעים המתורגמים ומשבץ אותם בעצמו בעותק ריק של אותה מצגת.

רק כך אני מוכן לעבוד בתרגום מצגות.

[al-fadih]

סכנות בדירוג

הדוגמא של היום, מתוך קטע מאמר שנכתב באנגלית שנתבקשתי לערוך:

For the purpose of this study, the scale scored by counting the number of gambling types

ובכן: כמילת עצם, המילה 

score

אמנם פירושה ׳תוצאה׳ כמו ב׳תוצאת המשחק׳ – אבל בתור פועָל, פירושה ׳לקלוע, להשיג, להצליח׳, כגון:

He shoots – he scores!   

By winning this title, she scored a hat-trick of Grand Slam titles.

בנוסף, יש תמיד לקחת בחשבון משמעויות נוספות של מילה, להמנע מכֶפל משמעות, או – גרוע מכך – אסוציאציות לא רצויות. במקרה זה, המשמעות הסלנגית היא של ׳להשיג בחורה׳ (או להצליח איתה) – אפילו אם ההקשר הוא אקדמי. 

אין זה אומר שלא תמצאו דוגמאות של ניסוח כזה במאמרים אקדמיים (וכבר למדתי שבכל תחום יש מונחים או ניסוחים טכניים המקובלים לתחום שאינם אנגלית נורמטיבית), אבל, כפי שמבחן גוגל מראה (שהוא גם נושא לפוסט – בפעם אחרת), מדובר במקרים מעטים יחסית, ומחברים שהאנגלית היא שפת–אימם מעדיפים בד’’כ ניסוחים אחרים. לכן, בדוגמא שהבאתי למעלה, הייתי משנה את הנוסח למשהו בסגנון:

For the purpose of the study, the scale was scored by...

[al-fadih]

לא קל וכומר

הנה לכם משפט תמים, לכאורה – בספר שקשור בכלל לאימוץ, ואינו נוגע לענייני דת. 

’באמצע המאה החל כומר בשם ברייס להעביר ילדים מניו יורק למערב ארצות הברית’

 בבועת ‘המדינה היהודית’, כומר הוא כומר, ולא עולה על דעתנו, אולי, שזה חשוב לאיזו כנסיה הוא שייך. הרי בעברית, 'רב' הוא רב, בין אם הוא אורתודוקסי, חב’’ד, או (רחמנא ליצלן) קונסרבטיבי או רפורמי.  

אבל לאמיתו של דבר, לא ניתן לתרגם את המילה 'כומר' לאנגלית בלי לדעת לאיזה זרם הוא שייך, שהרי הכינוי  תלוי לא רק בכנסיה, אלא אפילו בארץ ובאזור. בעיקרון, כומר קתולי או אורתודוקסי, או בחלקים מסויימים של הכנסיה האנגליקנית, נקרא

priest 

אולם כומר פרוטסטנטי בצפון אמריקה יעדיף שיקראו לו

pastor

כומר בכנסיה מתודיסטית או בפטיסטית ישתבץ אם תקרא לו (או לה!) משהו אחר מלבד

minister

ובכנסיה האנגליקנית באנגליה, נהוג לקרוא לו או לה

vicar. 

ויש עוד כינויים, כגון 

rector, chaplain, deacon, padre

הניתנים לכמרים בתפקידים מסויימים, ושיצויין בתיאור שלהם (בהנחה שלא אתם ממציאים את הדמות, אלא מציינים אותה בהקשר היסטורי או חברתי כלשהו). את המידע הזה יש לשמר בזמן כתיבת הטקסט בעברית עבור תרגום, או באנגלית לעריכה, ולמסור אותו עבור לעבדכם הנאמן (או כל מתרגמ/ת אחר/ת שתבחרו) בבוא העת.

(ובאותה הזדמנות – גם את האיוּת של שמות כמו ‘ברייס’) 

ואמרו, אמן.

[al-fadih]

עדכונים לתנאים ותעריפים

 בגלל תוספת ההתעסקות איתן, מעתה טבלאות תחוייבנה בתוספת $1 קנדי לכל תא. כך, לדוגמא, טבלה של חמש עמודות  ושבע שורות תחוייב בתוספת 7 כפול 5 = $35.

תעריף תרגום של ספר ייכנס לתוקף אחרי הפרק השלישי: עבור שלושת הפרקים הראשונים, התעריף הוא 90 דולר קנדי לכל אלף מילה באנגלית; מהפרק הרביעי ואילך, התעריף יורד ל–$85 דולר קנדי לכל אלף מילה (בפועל, עם הנחות עבור תשלום מהיר, ניתן להוריד את שני התעריפים ב–10%

תשלום באמצעות העברה בנקאית יחוייב בתוספת $15 קנדי לכיסוי עמלת הבנק בצד הקנדי (גם אם עמלות הבנק משולמות בצד הישראלי). 

[al-fadih]

Purposely | purposefully

Purposely

פירושו 'במכוון', כגון: 

Suppliers purposely raising the costs of opting out.

Purposefully 

פירושה 'בנחישות':

He strode purposefully across the room to begin his presentation.

[al-fadih]

affect | effect

ההבדל הידוע בין שתי מילים אלו הוא שאחת היא צורת הפועל, והשניה היא צורת שם העצם – למשל: 

‏The experience affected her ‪-‬ but quite how strong the effect was she understood only later

פחות ידוע שגם המילה

‏effect

יכולה לשמש כפועל – אלא שאז משמעותו ׳לגרום לשינוי׳

ומכאן כמעט תמיד באה אחריה המילה

a change

לדוגמא: 

‏Bob had no idea that his actions could effect such a change

לבסוף, עבור הסוציולוגים ביניכם: בשנים האחרונות, בעקבות פרסום תיאוריית האפקטים של סילבן טומקינס נפוצה משמעות נוספת למילה 

affect

בתור שם עצם, לציון החלק הביולוגי/מובנה של רגש – ומכאן 

Negative affects, positive affects

קטונתי להציג עמדה האם באמת היה נחוץ להמציא מילה חדשה למילה 'רגש' בהקשר זה. אך ברמה הלשונית גרידא, בחירה זו אומללה, בגלל הבלבול עם המשמעויות המקובלות של המילה, מניעת אפשרות להשתמש באותה מילה במשמעות המקובלת של 'להשפיע' באותו משפט, וכו'. אבל זה מה יש. גם את זה נעבור... 

[al-fadih]

דע את מקפך

מסַפרים שבצרפת של שנות השישים או השבעים של המאה הקודמת, נזרק תייר ישראלי תמים

 בבושת–פנים מחנות גבינות בפריז.

’למה עשו לך את זה, צביקה?' שאלו אותו חבריו בארץ. 

'תאמינו לי, אין לי מושג', הוא השיב, במשיכת כתף. 'בסה’’כ שאלתי אם יש להם גבינה צהובה...'

מאז, כמובן, השתנו הדברים, וכבר שנים שגם בארץ יש מגוון רחב של גבינות מכל הסוגים, אשר לא היה מביש גם חנות גבינות צרפתית. אולם, בכל הנוגע לסימני פיסוק, כאז, גם היום, יש בע��רית רק סוג אחד של מקף. 

בלועזית, לעומת זאת, מבדילים בין שלושה סוגי מקפים: 

hyphen: – מקף קטן, המוכנס בלי רווחים בין שתי מילים, לחיבור שתי מילים ליצירת זהות מורכבת חדשה – כגון:

nineteenth-century writer ; Anglo-American

en-dash – מקף 'אֶן' (ברוחב האות האנגלית של אותו שם) ארוך יותר מהמקף הקטן, המשמש לציון טווח בין שתי נקודות, בד’’כ של זמן, כגון: 

in the years 1973–1981. 

em-dash – מקף 'אֶם' (ברוחב האות האנגלית 'אֶם') – הכי ארוך – המשמש להפרדת  – משפט טפל בתוך משפט עיקר – בד’’כ בלי רווח מכל צד: : 

He often found himself thinking—although he would never admit it—that he would like to see her again. 

וזוהי התורה על רגל אחת.  בכתיבה יומיומית, או עם חברים, לא נורא אם לא תקפידו, אבל במאמרים או ספרים אקדמיים לפרסום בחו’’ל, כדאי להקפיד ולהבדיל. או שתיתנו לי, ואני אתקן במסגרת העריכה...

 נ.ב. בעקבות פרסום פוסט זה בניוזלטר, נשאלתי ע’’י אחד הקוראים איפה מוצאים את המקפים הללו במקלדת. ובכן, ממחקר נוסף מסתבר, שלפי האקדמיה, יש אבחנה בין המקף (–) לבין מה שמכונה ׳קו מפריד׳, שהוא המקביל למקף–אֶם הארוך בלועזית. אולם–

המקלדת העברית התקנית (ת"י 1452) מעמידה בפני הכותב בעיה: אמנם התקן הגדיר את צירוף המקשים אלט־ימני ומינוס בתור התו "־" , אבל זה נמנה עם התווים האופציונליים, ולכן יצרני תוכנות לא חייבים לכלול תמיכה בו. במערכת ההפעלה חלונות, צירוף המקשים שאמור להדפיס מקף על פי ת"י 1452, מדפיס במקומו את תו הרפה (הקו מעל פֿ) שנראה דומה, אבל ממוקם מעל האות ולא בין מילים. מסיבה זו רוב המשתמשים בוחרים להשתמש בסימן המינוס במקום בסימן המקף.

כמו כן, מסתבר שהמקבילה העברית האמיתית למקף הקטן (ה׳הייפן׳ הלועזי) הוא  ׳מקף–כתף׳, או ׳מקף עליון׳. למידע נוסף, ראו את ההסבר הממצה של ניר טובר , או את זה של אתר ׳השפה העברית׳, הכולל גם הסבר כיצד יוצרים את המקפים השונים 

במקלדת האנגלית זה תלוי במערכת ההפעלה שלכם. במקינטוש, נתברכנו בשיטה פשוט מאז המצאתו ב–1984: כדי לעשות מקף–אן, לוחצים 

Alt

בצירוף מקש ההייפן, וכדי לקבל מקף–אם, לוחצים 

Shift-Alt 

עם אותו מקש. 

בחלונות זה קצת יותר מסובך, אולם בוויקיפדיה תמצאו הסבר קצר על כך עבור מערכות חלונות, לינוקס, ואייפון/אייפאדים: מחקר נוסף מעלה,. 

[al-fadih]

ß או β?

לאחרונה ראיתי דוגמא של שימוש באות 

‏   ß

לציון האות היוונית בֶטא. 

אמנם יש דמיון, אך לא להתבלבל: 

‏   ß

 היא האות הגרמנית אֶסצֶט

eszett

 לציון אס כפולה – למשל 

‏Strasse‪ = Straße‪.‬ 

ואילו לבֶטא היוונית יש זנב קטן החוצה את הקו של השורה, והיאנראית קצת אחרת: 

‏   β.

אם ההבדל לא נראה לכם עקרוני, שימו לב שבמעבר של טקסט למערכות מסויימות, ה–אס הכפולה הגרמנית תתפרש בתור

‏ss‪.‬ 

בכל מקום שהקידוד מוגבל לא’’ב האנגלי.  ראו הוזהרתם.  

[al-fadih]

adopt או adapt

שימו לב להבדל:

adopt = לאמץ

‏adapt = להתאים ל…