cookiestrip

[cookiestrip]

She reached out saying she would still like to meet. I was game, but clarified that she needs to set the time and place as I did not enjoy the back and forth. As I waited for her to arrive that evening, I encouraged myself to make the most out of the date, even though I already sensed that we are a poor fit. She arrived prettier than I remembered, and we set off. I tested her playfulness by offering to leave little trinkets in the neighborhood we walked. I was in mellow energy, but she seemed to have even less energy than me; and gave up on the game rather quickly. We then searched for a place to wine and dine. She picked the first mediocre place we saw, to which I raised a meek protest, but quickly let it go once I realized she needed a concrete suggestion for an alternative. We sat to learn about each other. I shared the things I care about and asked her about her own life. She was rather engaged in the conversation and overall very nice. However, every now and then, I'd notice a gesture that seemed to express deep disappointment in me. As I walked back home that night, I felt really frustrated and wondered if I somehow made a lousy date. I believe I was attentive and respectful, and did my best to express my authentic self. Admittedly, I arrived with mellow energy and a measured amount of enthusiasm, which is common to me these days, but particularly so in this scenario. Another option came to me when I recalled a moment in the beginning of our conversation when I teased her and said "I see you have a lot of anger in you". Her initial reaction seemed taken aback, so I hurried to cover for it and clarify that I was just joking and not actually judging. Was it the lack of my enthusiasm, or just an immense amount of frustration within her that elicited her negative gestures? Either way, it's obvious neither of us wants to go on a second date to find out.

[cookiestrip]

I sensed she was interested in me as we stood at the bus stop. I was debating what to say to her when the guy next to me asked me about the bus route. That made a perfect opportunity to start a chat with her.

She seemed keen to chat and we spent the entire ride learning about each other. I liked her colored-hair but wasn't sure she was my type. However, taking into account my poor intuition about these things, I suggested we meet up.

We decided to meet on the weekend. But for different reasons she asked to push our meeting.

I feel I've done my respetcful due diligence and made enough effort for something I didn't even feel strongly about. Maybe she also feels we're not a fit. Thus, I decided to wait and see if she will figure out a time when we can meet.

[cookiestrip]

Short curly hair, tattoos and with overall nonbinary vibe, she led her three lady friends into the rooftop bar. She glanced over our table as they passed by. I then knew what must be done.

After a few minutes of consideration, I approached them with a question about the venue and follow-up questions about themselves. Sadly, she didn't seem much into the conversation and instead I got more attention from the friends closer to me. One friend demonstrated an assertive personality, and the other was more wholesome. We shared a pleasant conversation, and bonded over being expats. Although they darted the occasional jibe towards one another, I did my best to lighten the mood and keep the conversation going. Eventually, I checked on my friend and offered them to head with us to a nearby venue.

They declined, mentioning work the next day. While I didn't click with any of them, I offered to keep in touch and gave the assertive friend my number. Which I already guessed won't be used.

A part of me wonders what I could have done differently to attract their friendship.

That said, overall I think I did well, and glad I got to practice being comfortable in such a situation.

[cookiestrip]

המעלית נעצרה בדרכה למטה ללובי של המגדל המפונפן ומישהי נאה הצטרפה להמתנה.

"איזה חברה נמצאת פה?"

"יש משרד עורכי דין ויש חברות הייטק כאן"

"אה. מי עושה יותר כיף?"

"אני לא יודעת" צחקה "אני שייכת רק לצד אחד"

"הבנתי. אולי צריך לעשות החלפות ולראות"

"כן, בהחלט צריך"

[cookiestrip]

אחרי סיבוב סידורים גדול בעיר, הגעתי עם האופניים לחנות הדפוס.

שורת חניות האופניים היו עמוסים, ומישהי בדיוק פינתה מקום יחיד עם האופניים שלה.

הישרתי מבט ואמרתי באנחת רווחה: "אה מושלם, תודה רבה". חיוך נפלא נפרש על פניה והיא ציחקקה.

התפלאתי כמה מעט נדרש לחיוך, וכמה הרבה חיוך מוסיף לי ליום.

[cookiestrip]

עמדתי בקופה באמפם המקומי והחזקתי את הבקבוק

"טוניק זה כמו סודה?"

"לא" ענה הבחור הגבוה

"אה, יש לזה טעם אחר?"

"כן, זה אחר"

שקלתי לרגע ואז אמרתי

"טוב נו, נזרום"

והחלפנו חיוכים

[cookiestrip]

מדדתי את הסינר בחנות הסטוק

"יש מצב את מצלמת אותי?"

עמדתי בפוזה ניטרלית בזמן שהקליקה וצילמה אותי

[cookiestrip]

עמדנו בחנות הריקה ובחנו את אוסף כלי המטבח.

"מוזר שהם מוכרים חבילות של סכינים וכפות, אבל לא מזלגות"

האישה סרקה את המלאי.

"יש כזה, סט של סכין מזלג וכף"

"הממ"

"החבילות לא איכות, הסט יותר טובות"

"וואלה, הן גם יפות יותר"

והנה נוצר בינינו חיבור מיוחד שרק יכול להיווצר בין שני אנשים שמדברים על סכו"ם ב21:00 בלילה.

[cookiestrip]

מדבקה על הלפטופ שהוא עבד עליו משכה את תשומת ליבי. לבחור היה מראה אירופאי ועבד מבית הקפה בקניון.

לכדתי את מבטו והצבעתי על המדבקה של החרב ומגן אבירים "של מה המדבקה הזו?"

"של משחק בשם זלדה. מכיר?"

"אה כן. בטח, איזה מגניב"

"המדבקה הקודמת שלי הייתה של גוקו, והאור היה מאחורי כדור האנרגיה שלו"

"חחחח אדיר"

[cookiestrip]

"יש פה חשמל ללפטופ?"

"כן הנה כאן"

אמר הבחור עם הלפטופ בבית הקפה והצביע לידו

[cookiestrip]

אחרי התכתבות לוגיסטית ארוכה, בשעה טובה נפגשנו באזור שלה. יצאנו לסיבוב דו-גלגלי על שביל אופניים נעים ובילינו שעה בחקירת הדרך ולמידה זה על זו. ניסיתי להנות מהדרך, ולקחת את הזמן עם התהליך. אמנם לא יצאתי עם הרבה יותר מידע עליה, אבל לפחות היה לי בילוי נעים איתה.

[cookiestrip]

יצאתי לאירוע ספיד דייטינג! כי הפירורים עוד רחוקים מלתפוח לעוגיות. נהניתי במידה סבירה, למרות שהאירוע לקה באירגון. פגשתי 15 בחורות ונמצאה התאמה עם הראשונה והאחרונה. נראה שהעיקרון הפסיכולוגי הידוע עובד. לא יצאתי עם רושם ברור לגבי הבחורה הראשונה, אבל היא תפסה אותי לשיחה אחרי הסבבים והרגשתי עניין. החלפנו מספרים וקבענו לדבר בקרוב.

[cookiestrip]

"סליחה, איפה זה קפה איזי?"

- "בוא אבדוק בשבילך בטלפון" הציע בחור עם תיק גב ואזניות

- "אנחנו לא מכאן" ענה זוג עם שיער מאפיר

- "ממש כאן בהמשך, אחרי מעבר החצייה" בישרה בחורה עם טייץ

מי צריך גוגל מפות כשסביבי אנשים?

"זה איזי פה?"

"מה?" אמר הגבר שישב עם האישה והפעוט.

חזרתי על עצמי שוב.

"כן"

"יופי, תודה"

והסתובבתי להחנות את האופניים.

"סליחה, מה הווייפיי פה?"

הבחורה בשולחן הלפטופים עם התלתלים הבהירים הצפופים הסתובבה אליי וניענעה בראשה, הבחור לידה עם השיער הבהיר הקוצני שיתף איתי את שם הרשת והסיסמא.

"סליחה, הבקבוק שלך זוהר?"

"כן! הוא מזכיר לי לשתות מים"

התפלאתי לשמוע ושאלתי עוד שאלות על הגאדג'ט המגניב. הרגשתי מתוח מהרגיל בשיחה איתה וגיליתי אולי יתר התעניינות. אחרי שצילמתי את הפלא, הודיתי לה בנימוס וחזרתי לעבוד על ענייני. ביני לבין עצמי תהיתי אם הייתי צריך להמשיך את השיחה.

[cookiestrip]

מצאתי את בית הקפה שכיוונתי לשבת בו

"יש פה חניה של אופניים?" שאלתי את הבחורה שישבה על הספסל ומבטה בטלפון

"אני לא יודעת"

"הכל טוב תודה"

החניתי את האופניים וקפצתי למאפייה שם ליד

בעוברי לידה שוב אמרתי

"תקשיבי יש שם מאפייה חבל על הזמן"

היא הגיבה בחיוך

[cookiestrip]

דרכינו הצטלבו בהליכתנו בפארק

תיק שחור בצורת גליל תלוי על כתפו

"וואי איזו מפוחית גדולה" הצבעתי על התיק

"מפוחית..?" אמר מבולבל בחיוך

"איך אתה מנגן על זה? איזה ריאות!"

"זה מזרן יוגה" מילמל

[cookiestrip]

בבית קפה מלא חיים, התיישב לידי בחור עם שיער בהיר מתולתל, משקפיים ולפטופ. זיהיתי הזדמנות לקבל תגובה לרעיון.

"מה אתה אוהב לעשות לכיף"

"לרקוד"

"מגניב, גם אני. היית משתמש באפליקציה שהייתה מציעה לך תחומי עניין חדשים?"

"לא ממש, אבל בתקופות אחרות בחיי, אולי כן"

המשכתי להתעניין והוא המליץ לי על ריקוד גאגא. ונראה ששמח לראות שאני פותח את האתר כדי להירשם.

אני משתדל לזרום יותר מהרגיל לאחרונה, ושמחתי לקבל כיוון זרימה חדש.

-----

"מה זה המאפה הזה לדעתך?"

"בדיוק הסתכלתי עליו"

כן, שמתי לב שהוא מביט במאפין הפסיפלורה בעומדנו בתור בבית הקפה.

-----

התחשק לי חומוס. אבל איתגרתי את עצמי לקבל המלצה ללא גוגל. שאלתי זוג בחורות ששוחחו על ספסל וזוג בחורים שדיברו על הרכבת הקלה איפה יש חומוס טוב באזור. בסוף נשברתי, והדלקתי את המסך. כי בכל זאת, הייתי רעב.

-----

"אפשר לשאול שאלה אקראית"

"מי אתה? אני מכיר אותך?"

"לא, סתם תהיתי מה תגיד"

"שאל אותו, הוא יותר טוב בשאלות"

הצביע על החבר שישב איתו שם.

"אבל זו שאלה אישית, ��רציתי לשאול מוזיקאי"

והצבעתי על הגיטרה שהוא החזיק

"אוקיי שאל"

"איך אתה בוחר איפה ומתי לנגן? למה יש מקומות שלא רואים מוזיקאים?"

"אני מנגן איפה שבא לי"

ועדיין לא היה לי נעים לשאול למה הוא לא מנגן בכל מקום, ועושה טוב לאנשים כל הזמן.

-----

היה נדמה לי שהיא מסתכלת עליי כשאני קם או חוזר לכיסא שלי.

ישבתי ועבדתי לידה וליד חברה שלה בבית הקפה, ותהיתי אם לאמור משהו.

"וואי יש פה זבוב שכל הזמן חוזר אליי"

"אה כן אנחנו משחקים איתו פינג פונג כבר כמה דקות, סורי" שלפתי

היא חצי ציחקקה ולא הבחנתי באיתותים נוספים אז לא ניסיתי ליצור אינטראקציה נוספת.

לפחות שיעשתי קצת את עצמי.

[cookiestrip]

"סליחה איפה יש מאפייה פה באזור?" אני שואל בחור צעיר

"בית קפה.. או..?"

"צריך מאפייה דווקא" החלטתי להתעקש, כי מה שווה משימה אקראית אם לא עונים עליה במדויק

"הממ.. אה יש בפלורנטין ברחוב ויטל"

"מעולה, תודה רבה!"

בחורה נאה מתיישבת בכורסא לידי בבית הקפה מגניב עם וייב יצירתי.

"יש כאן אינטרנט?" היא שואלת

"כן" אני עונה ונותן לה את הפרטים

אני ממשיך לעבוד על המחשב בעוד היא עונה על טלפון.

אני תופס מילים אחדות, וכשהיא מנתקת אני אוזר אומץ ושואל

"את בשיווק?"

"אה ממש לא"

"אה את יו��רת?"

"כן, אני צ'לנית"

"שיננית?"

"מנגנת על צ'לו"

"אה מגניב!"

אני שואל עוד ולומד שהיא עובדת על פרויקט חדש, ואפילו עונה לשאלתי ומסבירה לי שנגנים קלאסיים לא נוטים לנגן ברחוב בגלל האקוסטיקה. אני משתף מה אני עושה בחיים ומציעה חיבור עם ידידה נוספת מוזיקאית. היא שיתפה איתי את הדף שלה והאזנתי לביצועים שלה תוך כדי שהמשכנו לעבוד.

היא שוחחה קצת עם חברה, ואמרה שלום כשקמה ללכת.