misphattelaviv-blog - Tumblr blog

[misphattelaviv-blog]

• ניצול שניצל הצד השני

עושק- ס' 18- יסודות:

          א.          חוזה

          ב.          ניצול שניצל הצד השני

          ג.          קשר סיבתי בין הניצול לבין החוזה

          ד.          מצוקה, חולשה שכלית או גופנית , חוסר ניסיון

          ה.          תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל

כל היסודות הללו הם מצטברים ואם מוכיחים אותם אפשר לקבל את הסעדים: ביטול+ השבה.

 דוגמא- נניח יש אדם זקן וסנילי שיש לו קרקע גרועה ומישהו מנצל את הסניליות שלו וגורמים לו לתת את הקרקע במתנה או במחיר מאוד זול. הרעיון של עושק הוא לנצל מישהו חלש ולקחת ממנו דבר מה.

 ·         ניצול שניצל הצד השני- צריך שיהיה צד חזק וצד חלש וברור שמי שמנצל יודע שהצד השני חלש ונמצא במצוקה. כלומר, תוך ידיעה.

·         קשר סיבתי בין הניצול ובין החוזה- אלמלא הניצול אותו צד חלש לא היה חותם על החוזה.

·         מצוקה, חולשה שכלית או גופנית , חוסר ניסיון- חולשה שכלית מתארת אדם שהוא אינו לגמרי לא כשיר אלא דרגה אחת מעל. ניתן לבחון זאת על ידי IQ, מתחת ל50 נחשב מישהו שהוא לא קשור ובין 50-60 זה גבולי, אפשר גם לבדוק את זה לפי העין, אין צורך במבחן IQ. חולשה גופנית היא איזושהי פגיעה גופנית שאדן לא מסוגל לחשוב באופן בהיר, הגוף עבר טראומה מסוימת. חוסר ניסיון- בא בד"כ עם חולשה שכלית, אנשים שאינם בשלים לעניינים מסוג זה, מאוד תמימים. מצוקה מוגדרת כמצב של "שקיעה", כאשר האדם עקב אירוע מסוים שקע מהמצב הרגיל (לא ירידה מהמצב הרגיל, אלא ירידה מאוד רצינית). שקיעה כזאת יכולה להיות עקב משבר כלכלי גדול או מצוקה פסיכולוגית קשה. בתי המשפט בקושי מוכיחים מצבים כאלה.

·         תנאי החוזה גרועים המידה בלתי סבירה מהמקובל- תנאי אובייקטיבי, כאשר אנחנו מסתכלים על החוזה אנחנו יכולים להבחין שהוא גרוע במידה בלתי סבירה מהמקובל.

 פס' סאסי נ' קיקאון- קיקאון היא בחורה בת 30, רווקה די מוגבלת שכלית אבל לא ברמה שהיא לא יכולה לעשות פעולה משפטיות, אלא ברמה קצת יותר גבוהה. קיקאון עובדת כל חייה במשק בית ומגיל 18 היא חיה לבד והצליחה לרכוש לעצמה דירת חדר בפאתי נתניה. אומנם הדירה הייתה קטנה ועלובה אך ממוקמת על שטח של חצי דונם. בני הזוג סאסי גרים גם הם בדירת חדר ברח' הראשי של נתניה בבנין שיש בו גם מסחר וגם מגורים. הדירה שלהם מתוארת כדירה מאוד עלובה ונטולת אויר לחלוטין. הם מעוניינים לעזוב את הדירה אבל אין להם אמצעים לקנות דירה אחרת. הם באים לקיקאון רואים את מצבה ומציעים לה להחליף. קיקאון שואלת למה?! ותשובה הם עונים לה:"את גרה בקצה של העיר ורווקה, איך תכירי בחור?" הם הציעו לה 2000 לירות. קיקאון ענתה בחיוב ומיד לקחו אותה לעו"ד החתים אותה על מסמכים.

כבר אחרי כמה ימים שהיא גרה בדירה החדשה שלה היא הבינה שהיא עשתה טעות. היא סיפרה למישהו שהיא עובדת אצלו את הסיפור והוא קישר אותה לעו"ד. העו"ד פנה בשמה לביה"מ וביקש לבטל את החוזה מטעמי עושק. בבחינת כל היסודות לעושק, החליט בית המשפט שאכן היה עושק. הסעיף היחיד שמעלה באמת שאלה הוא סעיף' ה. אך הערכה של שמאי קבעה שהדירה של קיקאון הייתה שווה פי 5 מהדירה של בני הזוג סאסי, כלומר היה כאן חוזה שתנאיו גרועים במידה ניכרת מהמקובל. מכיוון שכל התנאים התקיימו, ביה"מ קבע כי יש לבטל את החוזה ולהשיב את הדירה לקיקאון.

 פס' גנז נגד כץ- גנז הוא רווק בן 50 בעדה החרדית והוא מאוד רצה כלה. גנז הלך לכץ השדכן והבטיח לו שאם ימצא לו כלה הוא ייתן לכץ דמי שידוך גבוהים. כץ ביקש 100 אלף דולר עבור השידוך שיגמר בחתונה. אכן, כץ מוצא כלה לגנז ואף רוקד בחתונתו כמובטח. אחרי החופה והריקודים ביקש כץ את דמי השידוך מגנז. גנז אומר ש100 אלף דולר זה עושק והוא לא היה מוכן לשלם מעבר ל20 אלף דולר. ביהמ"ש העליון בוחן האם יש עושק. הוא בוחן האם יש מצוקה, חולשה שכלית/גופנית, חוסר ניסיון. ביה"מ מבין שבעדה החרדית זו אכן מצוקה קשה להיות רווק, אולם זה עדיין לא המצוקה הקשה שעליה מדבר הסעיף. מכיוון שהיסוד הזה לא התקיים,גנז היה צריך לשלם.

 סעיף 13- חוזה למראית עין (פרק ב')- זהו חוזה שהוא שונה מהכוונה האמיתית של שני הצדדים. שני הצדדים רצו בחוזה הפיקטיבי הזה. לדוג' נישואים פיקטיביים בכדי לקבל אזרחות, או למשל מישהו שעומד לפשוט רגל והוא מתחיל לחלק את נכסיו. אין באמת כוונת התקשרות בין הצדדים. דוגמא נוספת היא בקניית דירה שהמחיר שלה הוא 2 מליון. מכיוון שהמוכר צריך לשלם מס שבח והקונה מס רכישה, הם ידיפו בחוזה לכתוב סכום נמוך יותר ואת היתרה יעבירו "מתחת לשולחן", כלומר החוזה לא באמת משקף את המחיר האמיתי של העסקה. כאשר מתעוררת בעיה כלשהי- ביה"מ יקבע כי חוזה למראית עין- בטל. אין לו תוקף+השבה.

אם יש חוזה פיקטיבי כזה וצד ג' שלא ידע שהחוזה פיקטיבי הסתמך על החוזה ושינה מצבו לרעה?- למשל, דירה רשומה על שם האישה ובעל הסתבך בהימורים והוא צריך כסף, הולך לבנק הלוואה מהבנק, הבנק מסרב כי אין לו בטחונות. האישה מציעה לעושת חוזה פיקטיבי והדירה כביכול עובר על שמו. הבנק מסכים לתת כסף לבעל וממשכן את הדירה, עכשיו הבעל צריך להחזיר את ההלוואה באופן חודשי. האישה עכשיו לא תוכל לבוא ולהגיד שהיה מדובר בחוזה פיקטיבי. הבנק היה צד ג' שלא ידע על החוזה הפיקטיבי ושינה מצבו לרעה. כלומר לחוזה יש תוקף כלפי צד שלישי, במקרה כזה ביה"מ לא יבטל את החוזה.

 פרק ג'- צורת החוזה ותוכנו

ס' 23- צורת החוזה יכולה להיות בכתב, בע"פ או בהתנהגות אלא אם נקבע אחרת. (הופיע בשיעור הראשון).

ס' 24- אין תוכן קבוע שצריך להיות בחוזה. ס' זה כפוף לס' 30, כי אפשר לכתוב ככל העולה על רוחנו כל עוד החוזה חוקי.

ס' 30- חוזה בלתי חוקי, דינו להתבטל.דוגמא לסעיף שיכול להיות בלתי חוקי ולכן הוא בטל. הרבה חברות נותנים לחתום על חוזה העסקה עם סעיף הגבלת חופש עיסוק (Non Compete). בנסיבות מסוימות ס' כזה נחשב בלתי חוקי. נק' המוצא היא שבישראל יש חופש עיסוק ולכן כל הגבלה של החופש הזה היא חשודה. למעסיק מותר להגביל חופש עיסוק בנסיבות מיוחדות אשר קם למעסיק אינטרס לגיטימי להגביל את התחרות. נסיבות כאלו באו לידי ביטוי בפס' רדגארד (פרשת צ'קפוינט) .

למשל:

          א.          הכשרה מיוחדת שלא ניתן לקבל אותה בחוץ.

          ב.          אם נחשפנו במסגרת העבודה לסוד מסחרי מסוים.

          ג.          אם שילמו לנו כסף כדי לא להתחרות בחברה. לפעמים החברה נותנת את הכסף הזה מראש או כאשר אנחנו עוזבים אנחנו מקבלים סכום כסף כדי שנשב בבית.

 גם בהנחה שאנחנו נופלים באחת מהנסיבות האלו, ההגבלה צריכה להיות סבירה ומידתית, מבחינת ההיקף שלה. ההגבלה המקובלת לא עולה על חצי שנה. יש פסיקה בתחום של הי-טק ולכן בהי-טק ההגבלה היא יותר קטנה, כי דברים משתנים שם מאוד מהר.