#ד”ר שמעון גת

[hoshvilim]

לוד היא אחת הערים העתיקות בישראל ובעולם. גילה של לוד נאמד בכ-8,000 שנה והייתה מיושבת בכל אחת מהתקופות הארכאולוגיות וההיסטוריות. העיר ממוקמת במרכזה של בקעה, הידועה כבקעת אונו – שפלת לוד. לוד העתיקה שכנה סמוך לגדה הדרומית של נחל איילון, שרוב יובליו מתאחדים סמוך לעיר, בעוד לוד המודרנית מתפרשת דרומה יותר. נתונים טבעיים אלו סייעו להתפתחות יישוב בלוד. מנגד, הימצאותה של לוד בבקעה נטולת אמצעי הגנה טבעיים, הפכו אותה לעיר הנוחה להיכבש. הפוטנציאל התיירותי של העיר לוד טרם התגשם.

השנה השתתפתי בכנס לוד השני בהובלת בשבילוד. הושבילים ממליץ לכם להשתתף בכנס לוד השלישית בשנה הבאה. מרכז סיור ותודעה ישראלית: ‘בשבילוד’, פועל בכדי להוות מקור ידע מקצועי ומעמיק להיכרות עם לוד וסביבתה. לחשוף את המורשת המפוארת והאתרים סביב התקופות בה נשתמרה ההתיישבות בלוד לכל אורך ההיסטוריה ולהפגיש את המבקרים עם מרכזיותה של העיר כצומת דרכים: תרבותי – חברתי – כלכלי – רוחני, בעבר הווה ועתיד.

תולדות לוד הקדומה

העיר מוזכרת במקרא בתנ״ך: “… בני אלפעל עבר ומשעם ושמד, הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה” (דברי הימים א, ח, יב)

מקור השם “בקעת אונו” הוא בספר נחמיה, שם מתואר כי סנבלט החורוני וגשם הערבי הציעו לנחמיה להיפגש עימם ב”כפירים”, מקום הנמצא ב”בקעת אונו: “וַיִּשְׁלַח סַנְבַלַּט וְגֶשֶׁם אֵלַי לֵאמֹר לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו בַּכְּפִירִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ“ (נחמיה ו’ ב’).

לפי מסורת חז”ל הייתה העיר לוד עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון: “לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון“ (תלמוד בבלי מסכת מגילה ד’ א’)

תושבי לוד גלו עם חורבן בית ראשון, בשנת 586 לפנה”ס, ושבו אליה עם שיבת ציון: “בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה” (הכוונה למספר העולים לארץ, מבני לוד, חדיד ואונו). (עזרא ב’ ל”ג)

מובאת לוד כחלק מהערים שחודש יישובם בימי בית שני: “וּבְנֵי בִנְיָמִן, מִגָּבַע, מִכְמָשׂ וְעַיָּה, וּבֵית-אֵל וּבְנֹתֶיהָ. עֲנָתוֹת נֹב, עֲנָנְיָה. חָצוֹר רָמָה, גִּתָּיִם. חָדִיד צְבֹעִים, נְבַלָּט. לֹד וְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים. וּמִן-הַלְוִיִּם–מַחְלְקוֹת יְהוּדָה, לְבִנְיָמִין. “ (נחמיה פרק י”א פסוקים כ”ב – ל”ו)

מופיעה לוד כאחת מהערים ששלחו מתושביהן לחזק את ירושלים בפקודת נחמיה: “וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן-הָעֲשָׂרָה, לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ, וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת, בֶּעָרִים… לֹד וְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים“. עובדה זו מראה כי לוד הייתה חלק מפחוות יהודה בימיו של נחמיה. (נחמיה פרק י״א)

בתקופה הפרסית, נכללה לוד דווקא בשומרון. גם לאחר כיבוש האזור בידי אלכסנדר מוקדון, בשנת 333 לפנה”ס, נותרה לוד במחוז שומרון.

במהלך מרד החשמונאים שהחל במודיעים הסמוכה, שיחרר יהונתן החשמונאי את לוד מידי היוונים, וסיפח אותה ליהודה.

השלטון הרומאי על לוד החל בשנת 63 לפנה”ס, עם כיבוש יהודה על ידי פומפיוס.

בימי הורדוס המשיכה לוד לשמש כעיר מחוז, ככל הנראה עד חורבן בית המקדש השני.

יוספוס פלביוס תיאר את לוד, ערב המרד הגדול, כ- “כפר שאינו נופל בגודלו מעיר”

בין המתיישבים בלוד בתקופה שלאחר החורבן היו גם מחז”ל. למעשה, רוב חכמי הדור שלאחר החורבן שמקום מגוריהם נזכר, התגוררו בלוד או בקרבתה[14]. בהם ניתן למנות את ר’ אליעזר בן הורקנוס, רבן גמליאל, ר’ טרפון, ר’ אלעזר המודעיור’ עקיבא.

בימי שלטון הקיסר הרומאי ספטימיוס סוורוס, בשנת 199 לספירה, קיבלה לוד מעמד של פוליס רומית ושמה שונה לדיוספוליס (עיר האלוהים).

בתקופה הביזנטית הייתה לוד מרכז נוצרי חשוב. היא נודעה בזכות פעילותו של פטרוס וכמקום הולדתו של גאורגיוס הקדוש. לכבודו הוקמה כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון. היא מוזכרת בשלושת שמותיה (לוד לודיא ודיוספוליס) במפת מידבא.

שנת 636 לספירה, לאחר קרב הירמוך, כבשו המוסלמים את העיר מידי הביזנטים. חלוקת ארץ ישראל המערבית למחוזות לא השתנתה אף כי שמותיהם וערי הבירה שלהם שונו. פלשתינה הראשונה (פרימה), מחוז ביזנטי שכלל את דרום הארץ ואת מרכזה, הפכה להיות גֻ’נד פלשתינה. בירת המחוז עברה מקיסריה אל לוד. כעבור מספר שנים עברה הבירה לעיר חדשה שהוקמה בסמוך – רמלה. הדבר היה בימי מושל ג’נד פלשתינה סלימאן בן עבד אלמלכ, בימי שלטון אחיו הבכור, הח’ליף אל וליד ששלט מ-705 עד 715. חלק מהעיר נהרס ותושביה עברו לרמלה. במאה העשירית שוקמה העיר.

כנס לוד השני – פרופ’ זאב ספראי, אונ’ בר אילן – כיצד הפכה לוד מכפר קטן לבירת מחוז בימי המשנה

פסיפס לוד

פסיפס לוד 

כנס לוד השני ד”ר חגית טורגה, רשות העתיקות – פסיפס לוד הגילויים החדשים ומשמעותם

בתי מדרש בלוד

רבן יוחנן בן זכאי היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני. נמלט מירושלים הנצורה ושיכנע את אספסיאנוס להתיר לו להקים את הסנהדרין מחדש ביבנה. יבנה היתה בחירתם של הרומים. לעומת זאת תלמידי החכמים בחרו להתגורר בעיר לוד.

לוד מול רמלה

רמלה

כנס לוד השני ד”ר שמעון גת, חוקר, אוהב ומדריך א”י – היריבות בין לוד ורמלה לאורך התקופות

 סיור קולי – לוד, 3000 שנה ושלוש דתות

מבצע לרל״ר – מבצע דני

ההפוגה הראשונה מה- 11 ביוני עד 9 ביולי 1948.

מבצע דני היה המבצע העיקרי של צה”ל בקרבות עשרת הימים במהלך מלחמת העצמאות. מבצע זה נערך מ-10 ביולי עד ל-18 ביולי 1948. המבצע נקרא בתחילה מבצע לרל”ר – ראשי תיבות של היעדים המרכזיים לכיבוש במבצע – לוד, רמלה,לטרון ורמאללה. אם כי הושגו רק שני היעדים הראשונים, נחשב המבצע להצלחה גדולה. כוחות הלגיון הירדני הורחקו במידה ניכרת ממרכז הארץ, ובעיקר מגוש דן. כמו כן הורחב במידה ניכרת פרוזדור ירושלים. מבצע זה היווה נקודת ציון בתולדות צה”ל משתי בחינות, הראשונה, היה זה, למעשה, המבצע האוגדתי הראשון, והשנייה, הייתה זו הפעם הראשונה בה הופעלו טנקים של צה”ל בקרב, אם כי בתוצאות לוקות בחסר. המבצע נקרא על שם דני מס, מפקד מחלקת הל”ה.

כנס לוד השני אביחי ברג, מורה דרך בכיר וחוקר תש”ח – הגורמים למבצע לרל”ר חשיבה מחודשת

סיור קולי – שלושה ימים בתמוז-סיפורה של לוד במבצע דני

הנרטיב בערבי

  כנס לוד השני ד”ר ירון עובדיה, הסטוריון ומזרחן – לוד והנרטיב הפלשתינאי במלחמת יום העצמאות

כנס לוד השני מאיר שילה, יחידת איתן טוראי מיכאל כהן תעלומת הנעדר מקרבות לוד בתש”ח

זכרונות לוד

סיור קולי – ושבו בנים לגבולם- קיבוץ גלוית, משבר וצמיחה

  כנס לוד השני הפרשן יעקב ברדוגו מראיין את המשורר ארז ביטון – זכרונות ילדות בלוד קליטה, חברה וקהילות

סיור קולי – לוד-צומת דרכים

כנס לוד השני – الل * לוד היא אחת הערים העתיקות בישראל ובעולם. גילה של לוד נאמד בכ-8,000 שנה והייתה מיושבת בכל אחת מהתקופות הארכאולוגיות וההיסטוריות.