#צורת המים

[hakdamat-sefer-hazohar]

המצווה התשיעית

[פקודא תשיעאה]

.233 המצווה התשיעית, לָחוֹן את העניים, ולתת להם טרף. כמ"ש, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. נעשה אדם, בשיתוף, מפני שהוא כולל זכר ונקבה. בצלמנו, עשירים. כדמותנו, העניים.

.234 כי מצד הזכר הם העשירים. ומצד הנקבה הם העניים. וכמו שהם בחיבור אחד, וחסים זה על זה, ונותנים זה לזה, וגומלים לו חסד. כך האדם למטה צריך להיות, העשיר והעני בחיבור אחד, שייתנו זה לזה, ויגמלו חסד זה עם זה.

.235 כל מי שמרחם על העני בחפץ לב, אין צורתו משתנה מצורת אדה"ר לעולם. וכיוון שנרשמה בו צורת אדם, הוא שולט על כל בריות העולם ע"י הצורה ההיא. כמ"ש, ומוראכם וחיתכם יהיה על כל חיית הארץ. כולם זעים ומפחדים מאותה הצורה שנרשמה בו. כיוון שמצווה זו, לחון את העניים, היא מצווה משובחת על כל שאר המצוות, להתעלות בן אדם בצורתו של אדה"ר.

.236 מאין לנו זה? מנבוכדנצר. אע"פ שחלם אותו החלום, כל זמן שהיה חונן עניים, לא התקיים בו החלום. כיוון שהטיל עין רעה, שלא לחון את העניים, כתוב, עוד הדבר בפי המלך, לך אומרים נבוכדנצר המלך, המלכות עברה ממך. מיד השתנתה צורתו, והתרחק מבני אדם.

ומשום זה כתוב, נעשה אדם. כתוב כאן עשיה. וכתוב ברוּת, שֵם האיש אשר עשיתי עימו היום, בועז. כמו שעשיתי, פירושו צדקה, אף כאן, נעשה, פירושו, צדקה.

מבואר בריאת זכר ונוקבא, עשירים ועניים. אבל אין רמז שהעשירים צריכים לרחם על העניים ולפרנסם. כי אומר, שהפסוק הזה מצווה לחון את העניים. אכן יש כאן עמקות גדולה. כי שונה מאמר זה מכל המאמרים הקודמים. כי בכולם תמצא מאמר לחוד ועשיה לחוד. כמו, ויאמר אלקים יהי אור, ויהי אור. ויאמר אלקים, יהי רקיע, ויעש אלקים את הרקיע. ויאמר אלקים, ייקוו המים, ויהי כן.

וכן בכולם לא תמצא, שהעשיה תהיה מעורבת במאמר. והטעם, שהבריאה יצאה באו"א, שאבא אמר ואמא עושה. שאבא השפיע השפע לאמא, ואחר שהשפע התרשם בגבולים שבאמא, יצא השפע לפועל. ודומה כמו כוח ופועל.

כי מבחינת אבא לבד, לא יכולה שום בריאה לצאת אל הפועל ממש, משום שאין בה שום גבול, שיציירו הפעולות באיזו צורה שהיא. ולפיכך יש מאמר מאבא, שהוא ההשפעה לאמא. וכיוון שעודו בכוח, לא ייתכן שייאמר בו לשון עשיה, אלא לשון יהי. אבל במאמר בריאת אדם, כתוב במאמר עצמו לשון עשיה. שהרי כתוב, ויאמר אלקים נעשה אדם. ועוד שינוי גדול יש כאן, כי כתוב, נעשה לשון רבים, ולא כתוב, אעשה אדם.

והעניין הוא, כי קודם בריאת עולם התיקון, הייתה שבירת הכלים בז"ת דעולם הנקודים, כמו שלומדים, ברא עולמות והחריבם. עד שברא עולם זה, ואמר, זה מהנה לי. והנה ע"י שבירת הכלים, שהייתה בשבע ספירות חג"ת נהי"ם דנקודים, התערבה הקדושה בקליפות. ואח"כ התגלה השם מ"ה, והוציא ארבעה עולמות אבי"ע בדרך התיקון. וזהו, זה מהנה לי. כי ברר את הניצוצין הקדושים מן הקליפות. וכפי הבירור של הקדושה, כן נבראו העולמות, וכל מה שבהם.

וזה מה שתמצא בכל מעשה בראשית עניין הבדלה ובירורים. כמו, ויבדל אלקים בין האור ובין החושך. וכן, בין מים למים. וכן, בין מים ליבשה. וכן עניין למינהו במאמר, ותדשא הארץ דשא. וכן, בין ממשלת היום ובין ממשלת הלילה. וכן עניין, יציאת נפש חיה מן המים ומן הארץ.

וכל זה מורה בירור הקדושה מן הקליפות והטוב מהרע. וכל מה שנברר, נעשה למציאות קיימת, לפי הראוי לו בקדושה. ע"כ נאמר, שכל מעשה בראשית כלול ביום הראשון, במאמר, ויהי אור. כי שם הייתה הבדלה כוללת בין האור ובין החושך. כי בדרך כלל נקראת הקדושה אור והקליפות חושך. כי כל שאר התְארים של הקדושה והקליפות, אינם אלא פרטים וענפים של אור וחושך.

והנה מבחינת הבדלה בין האור ובין החושך, שעל פיה התבררו כל בריות בראשית, עדיין אין התיקון שלם. כי מבחינה זו הייתה נשארת כל בחינת הרע והחושך, כדבר שאין צורך בו. שאין זה מותאם כלל לשלמות ה'. כי אין התיקון נגמר, אלא כמ"ש, גם חושך לא יחשיך ממך, ולילה כיום יאיר, כחשכה כאורה.

וכדי לתקן זה נברא האדם, כולל הכול, מתכלית הרע עד תכלית הטוב, ויהיה על ידו גמה"ת בשלמות הרצויה, שיהפוך הרע לטוב, והמר למתוק, וחושך כָּאור תהיה, ובילע המוות לנצח, והיה ה' למלך על כל הארץ.

ולפיכך יצא מאמר זה של בריאת האדם, בשינוי גדול משאר המאמרות, שהיו לשאר בריות בראשית. כי כאן התערבה העשיה במאמר עצמו. והוא משום, שמאמר זה הוא מאמא ולא מאבא. ואמרה, נעשה אדם, שמורה לשון משותפת. כי היא השתתפה עם המלכות דאצילות, כדי לברוא את האדם.

כי המלכות דאצילות כוללת הכול, כמ"ש, ומלכותו בכל משלה. כי היא מפרנסת ונותנת קיום גם לכוחות הרע. שלולא כן לא היה לרע שום כוח להימצא. כמ"ש, ורגליה יורדות מוות. כי הקליפות מקבלות ממנה נר דקיק כדי קיומם. שזה שהמלכות נקראת עשיה, להיותה מתפשטת ושולטת בכל העשיה כולה. וכן נקראת חושך, כי היא מאירה נר דקיק, כדי לקיים החושך והרע.

ובעת שאמא נכללה בעצמה במלכות בחיבור אחד, התערבה בה עצמה בחינת עשיה וחושך. וזה עניין, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. כי האור נקרא צלם, והחושך נקרא דמות. כי אחר שאמא השתתפה במלכות, נעשו בה עצמה ב' הכוחות צלם ודמות, אשר על פיהם בראה את האדם, שיהיה כולל גם הוא מב' הכוחות צלם ודמות. וע"כ אמרה, בצלמנו וכדמותנו.

נעשה אדם, בחיבור. כלומר, לשון נעשה, מורה, משותף, כלל זכר ונוקבא. מורה, שאמא עצמה נכללת מזכר ונוקבא. כי אע"פ שאמא עולם הזכר, ואין בה נוקבא כלל, השתתפה עם המלכות, נוקבא. בצלמנו, עשירים. כדמותנו, עניים. כי מצד הזכר הם העשירים. ומצד הנקבה הם העניים. כי זכר אור ועשירות, ונוקבא חושך ועניות.

וכיוון שאמרה, בצלמנו וכדמותנו, הרי שנמצא בה עצמה החושך והעניות, מחמת השתתפותה עם המלכות לצורך בריאת האדם. ויצא גם האדם כלול מעשירים ומעניים, מאור ומחושך. שע"י כן ייגמר על ידו כל התיקון, והמלכות תתפשט בקדושתה על כל הארץ, ויהיה ה' אחד ושמו אחד. כי החושך שבמלכות יתהפך אז לאור גמור, כמו הזכר, הוי"ה, ויהיה הוא אחד ושמו אחד. ואז יקוים הכתוב, אפס כי לא יהיה בךָ אביון.

וכמו שהם בחיבור אחד, וחסים זה על זה, ונותנים זה לזה, וגומלים לו חסד. כך האדם למטה צריך להיות, העשיר והעני בחיבור אחד. שייתנו זה לזה, ויגמלו חסד זה עם זה, כמו שהצלם והדמות, הנכללים באמא, הם בחיבור אחד, מחמת שאמא חסה על הדמות, המלכות, כדי לתקן כל החושך שבה. ואמא עילאה מיעטה את עצמה, ונתנה מחלקה אל המלכות, ענייה, וגמלה לה חסד.

כן האדם, שנברא על ידה בצלם ובדמות, צריך לרחם ולחוס על העניים, שהם הדמות שבו, להיות עימהם בחיבור אחד. ולפרנסם בכל מה שחסר להם, ולגמול עימהם חסד. וע"י קיום מצווה זו, ימשיך על עצמו הצלם והדמות דאמא, שנברא בו, שזה כל המוחין עילאין, שזכה בהם אדה"ר, בעת שנברא בצלם ובדמות האלה.

ואז כמ"ש, ויִרדו בדְגת הים. שכל מי שמרחם על העני בחפץ לב, אין צורתו משתנה מצורת אדה"ר לעולם. וכיוון שנרשמה בו צורת אדם, הוא שולט על כל בריות העולם, ע"י צורה ההיא. כמ"ש, וירדו בדגת הים.

כי ע"י מצווה זו, זוכה לאותו צלם ודמות של אדם, לכל אלו המוחין וזוהר עליון של אצילות, שזכה אדה"ר, ששלט בכוחם על כל בריות העולם. כלומר, שלא היה שום כוח מכוחות הרע, שלא נכנע לפניו. כולם זעים ומפחדים, מאותה הצורה שנרשמה בו. כולם חרדים ויראים מהצלם ההוא שנרשם בו. כי ביטל כל כוחות הרע והחושך, ולא הייתה להם שום תקומה לפניו, כי שם ה' נקרא עליו, שזהו צלם אלקים.

ומביא ראָיה מנבוכדנצר, שלא הייתה לו שום מצווה, ועכ"ז, אחר שנגזרה עליו הגזרה, בחלום ופתרון של דניאל, אמר לו דניאל, וחטאך בצִדקה כַפֵּר. וכן עשה. וכל זמן שהיה מרחם על העניים, לא הייתה חלה עליו גזרת החלום. כיוון שהטיל עין הרע, שלא לרחם על העניים, כתוב, עוד הדבר בפי המלך, מיד השתנתה צורתו, והתרחק מהאנשים. הרי שמצווה זו גדולה מכל המצוות שבתורה, שהיא לבדה יכולה לבטל מהאדם כל מיני גזרות רעות, שנגזרו עליו.

ומשום זה כתוב, נעשה אדם. כתוב כאן עשיה. וכתוב ברוּת, שֵם האיש אשר עשיתי עימו היום, בועז. וכמו שעשיתי, שבבועז הוא צדקה, אף נעשה שכאן הוא צדקה. כלומר, לשון נעשה, שנאמרה בבריאת האדם, מורה על מצוות צדקה. כי אמא עשתה צדקה עם המלכות, ונכללה בה.

ומביא ראיה מרוּת, שאמרה, שֵם האיש, אשר עשיתי עימו. כי לכאורה אין לו פירוש, כי מה עשתה עימו, הלוא רק קיבלה ממנו. אמנם עם הפירוש, אשר עשיה הוא לשון חיבור של עשירים ועניים. צודק, לשון עשיה עם בועז, כי השתתפו שניהם בחיבור אחד, ע"י הצדקה.

[hellosweetie13]

רילוקיישן: טיפים לאנשים שרוצים לשמור על קשר עם הקרובים

מה גם שלפעמים, אפילו עם כל הטכנולוגיה - סקייפ, מיילים, רשתות חברתיות, עדיין קשר יכול להתמסמס ולהתנתק. אז מה עושים כדי כן להשקיע בקשר עם האהובים עליכם למרות אלפי הקילומטרים שמפרידים ביניכם, יבשות, הרים וימים? לפניכם כמה טיפים:

עשו לכם חוק - לעולם לא תשכחו אירוע חשוב. רשמו לכם ביומן, בפלאפון או במייל את ימי ההולדת, ימי הנישואין של החברים/המשפחה. אם אתם מהמשקיענים, היפכו זאת להרגל לשלוח מתנה מיוחדת בדואר. בזכות חברות שילוח בינלאומי קל ונוח ניתוק מהוט מאוד לשלוח מתנות. מה גם שמרגש מאוד לקבל חבילה מסקרנת ליום הולדת, שנשלחה מארץ זרה מעבר לים עם פריטים שאי אפשר למצוא בארץ...

הקפידו להתקשר לקרובים לפחות אחת לחודש. בזכות הסקייפ, היום אין צורך לשלם מאות שקלים על חשבון פלאפון מנופח. לכן, הקפידו לשוחח בסקייפ עם אנשים יקרים לכם לפחות פעם בחודש לפחות. החיסרון היחיד הוא, שלפעמים פער השעות בין היבשות כל כך גדול, שיהיה לכם קשה למצוא שעה שנוחה גם לכם וגם להם.

שלחו תמונות - מיילים הם צורת תקשורת נוחה וחינמית. מה גם שאם אין לכם כוח להשתפכויות במייל, פשוט שילחו לקרובים שלכם במייל תמונות של הילדים, החברים החדשים, נופים, ביתכם החדש ומה לא.

צ'וטטו - גם בג'ימייל, גם בפייסבוק, גם בוואטס'אפ וגם בסקייפ, אפשר לצ'וטט ללא תשלום עם הקרובים.

שלחו מכתבים - נכון שזה נשמע לטים. חשבוניות ופרטי מנוי. בעיות גלישה והתחברות/סיסמה. מיושן למדי, במיוחד בתקופה של שינוי כתובת הוט מובייל מיילים ופייסבוק. נכון ששליחת מכתב אינה בחינם כמו מייל. עדיין, מכתב מציע קסם נוסטלגי ויש בו נימה אישית עם כתב היד שלכם.

הקפידו על ביקורים תקופתיים - פעם בשנה תוכלו לבקר ולהתארח אצל משפחה/חברים ובשנה לאחר מכן - הם יבואו להתארח אצלכם. זו גם דרך נפלאה לשמור על קשר וגם לחסוך על מלונות....החיסרון היחיד הוא, שלפעמים מגורים עם מישהו יכולים לחשוף אתכם לצד הפחות נעים בו, במיוחד כאשר אתם הצד המארח. קרובים/חברים יכולים לנצל את הכנסת האורחים שלכם, לא לסגור את המזגן, להתקלח שעות על גבי שעות ולנפח את חשבון המים שלכם, לבקש שתעשו להם קניות בסופרמרקט, לבקש שתסיעו אותם לכל מקום וכו'...

צלמו כמה שיותר - אינכם צריכים לחכות לאירוע חגיגי ומיוחד כמו יום הולדת או חופשה שנתית כדי לשלוף את המצלמה. מה דעתכם לצלם את הרגעים הקטנים והיומיומיים שלכם? ארוחת הבוקר שלכם, העיתון, המראה של רחוב, בית וכו'...את התמונות תוכלו לשלוח לקרובים במייל או להעלות לפייסבוק.

[naamarak]

התחלתי עבודה חדשה ולכבוד כך התחלתי לפרסם ביקורות במגזין את (ממשיכה לכתוב במקביל גם לעין הדג). שבוע הבכורה היה ביזארי במיוחד עם “צורת המים” מצד אחד ו”הפנתר” מצד שני, את שניהם אהבתי

[foodbeveragehebrew]

אוכלים לונדון משמרים את המאה הקודמת להפסיק את אטר לונדון בטוויטר עקוב אחר אטר לונדון בפייסבוק להפסיק את אטר לונדון ביוטיוב המעקב אחר אוכל לונדון באינסטגרם חיפוש ווקס מדיה

באנר עוגיות אנו משתמשים בעוגיות וטכנולוגיות מעקב אחרות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך באתר שלנו, להציג תוכן מותאם אישית ומודעות ממוקדות, לנתח את תנועת האתר ולהבין מאיפה הקהלים שלנו מגיעים. למידע נוסף או ביטול הסכמה, קרא את מדיניות העוגיות שלנו. אנא קרא גם את הודעת הפרטיות ותנאי השימוש שלנו, אשר נכנס לתוקף ב- 20 בדצמבר 2019. על ידי בחירת I Accept, אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות וטכנולוגיות מעקב אחרות. תויק תחת: ע "הקוונלה הרחוקה", צורת המים, וציטוטים מהממים יותר לונדון

[aquapoolblog]

כיסוי לבריכה ביתית

בריכה ביתית, לצד הנאה ובילוי משפחתי בשעות הפנאי טומנת בחובה סכנת טביעה ממשית, בעבור ילדים צעירים שאינם יודעים לשחות ואינם מצויים בהשגחה. בניגוד לבריכות הציבוריות ולבריכות בבתי המלון שם נמצאים הילדים וכלל הרוחצים תחת השגחת שירותי ההצלה בכפיפות לשעות הפעילות של הבריכה, בריכת השחייה הביתית עומדת, מלאה ומזמינה לאורך כל שעות היממה ומהווה סיכון בטיחותי.

הסברה והשגחה הם כלים חשובים ויש להסביר לילדים שלא לומר לחפור, שלא נכנסים לבריכה הביתית ללא אישור והשגחה של אחד ההורים. יחד עם זאת, ילדים נוטים ללכת אחר רצונותיהם לעתים מבלי לזכור או לחשוב, וגם סכנת הנפילה הלא מכוונת למים קיימת.

כיסוי לבריכה ביתית מספק מענה בטיחותי ומונע כניסה אל המים של ילדים, בעלי חיים ואף מגן על הבריכה מפני חדירת מזיקים. כיסוי לבריכה ביתית הוא בראש ובראשונה פתרון בטיחותי ועל כן חשוב במיוחד לבחור בכיסוי איכותי ומותאם.

בין הפרמטרים עליהם יש לתת דגש בבחירת כיסוי לבריכה ביתית:

צורת הכיסוי- הכיסוי חייב להתאים לבריכה בתצורתו על מנת לכסות את הבריכה מכל צדיה וליצור איטום מלא ללא רפיון ואפשרות חדירה אל המים. בבחירת כיסוי לבריכה ביתית יש להגדיר לספק והמוכר את סוג הבריכה ותצורתה במטרה לקבל פתרון מדויק ומתאים.

גודל הכיסוי- גודל הכיסוי חשוב אך הוא לצורך התאמה וקירוי מלא של שטח פני המים. כיסוי קטן מדי ייצור פתחים לא רצויים ומסוכנים ואילו כיסוי  גדול מדי לא יאפשר את המתיחה הרצויה. יש להתאים את גודל הכיסוי במדויק למידות הבריכה, אין להעביר כיסויים מבריכה לבריכה כאשר אלה לא זהות בגודלן. כמו כן יש להביא בחשבון את מרווח השוליים הרצוי לצרכי מתיחת הכיסוי.

סוג היריעה- חשוב לבחור ביריעה מחומר עמיד מחד גיסא אולם קשיח ועמיד מאידך גיסא. חשוב לבחור בחומר שאינו מתפורר, עמיד בפני מים וחשוב לא פחות מכך עמיד לאורך זמן בפני קרינת השמש.

חברת אקווה גארד מספקת מגוון כיסויים איכותיים לבריכות פרטיות, לצד פתרונות רבים נוספים לבטיחות מלאה. החברה עומדת לרשות עסקים ולרשות לקוחות פרטיים ומספקת פתרונות איכות בהתאמה אישית.

[hoshvilim]

נסיעה על כביש 90

כביש 90 – כביש הבקעה – הוא הכביש הארוך (צפון-דרום) ביותר בישראל. האם ידעתם שכל כבישי האורך ממוספרים במספר זוגי? אורכו של כביש 90 הוא 478.7 ק״מ והוא נמשך ממעבר טאבה בדרום ועד מעבר מטולה (שער פאטמה) בצפון. הפוסט הנוכחי מתיחס לסיור המתחיל במעבר הבקעה (מדרום לשדה תרומות) היושב בדיוק על ואדי שובש שלא במקרה היה גם קו שביתת הנשק עם ממלכת ירדן עד 1967. סיום המסלול הנוכחי יהיה במושב נעמ״ה.

מי שולט כאן? זו שאלה מסובכת. כל כביש 90 והישובים היהודים הם שטח C. הכפרים הערביים הם שטח A. בין לבין זה שטח B. מה קורה אם יש תאונה, חלילה, בכביש 90? צריך לערב את המשטרה הישראלית, המשטרה הפלסטינית, והמנהל האזרחי. אז סעו בזהירות.

במסגרת הסכם אוסלו חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש קטגוריות:

שטחי A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.

שטחי B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל.

שטחי C: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל.

בנסיעה דרומה ניתן לראות שבגדה המערבית של נהר הירדן אין כמעט חקלאות ואילו בצד המזרחי כל סנטימר מעובד. צריך לקחת בחשבון שבגדה המזרחית השטחים החקלאיים (הע׳ור) הם רחבים יותר מאשר במערב. מקור המים לחקלאות הירדנית הוא מפעל תעלת הע’ור (תעלת עבדאללה) המוזן ממי הירמוך וכמובן מים כנרת המסכן. ביחד זו כמות גדולה בהרבה מזו שהוקצתה לה בתוכנית ג’ונסטון. בגדה המערבית צה״ל סלל דרכי טישטוש ושטחים בטחוניים סגורים ומגודרים, לפעמים עד כמה קילומטרים מן הגבול, שצמצמו את השטח החקלאי שניתן לעבד.

מדרגות בקעת הירדן פרוסות לפניך:

כיכר הירדן (ע’ור) מישור שבתוכו התחתר נהר הירדן – המדרגה העליונה – בה ממוקמים היישובים ושטחי החקלאות

מישור ההצפה שלו הנקרא גאון הירדן (זור) – המדרגה התחתונה. [בשנות השישים כאשר הייתי מתנדב בקיבוץ טירת צבי היינו שואבים מים ישירות מן הירדן בשולי הזור מטרים ספורים מן החקלאים הירדנים.]

במורדות השומרון המזרחיים בהם עובר כביש אלון.

ארגמן – אתר כף הרגל

אדם זרטל נפצע במלחמת יום הכיפורים באופן קשה. לאחר שחרורו התמסר ללימודי ארכיאולוגיה והיה פרופסור לארכיאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה. את עיקר מחקריו הקדיש להר מנשה שבצפון השומרון. במשך 30 שנה ערך אדם זרטל את סקר הר מנשה (סקר ארכיאולוגי הוא סקירה של ממצאים ארכיאולוגיים על פני השטח).

זרטל זיהה את צורת כף רגל, שגילה בשישה אתרים, עם המושג המקראי “גילגל”. לדעתו אתרים אלה שימשו כמרכז פולחני עד לבניית בית המקדש בירושלים. לטענתו, יתכן שבני ישראל היו עולים לאתרים אלה בחגים, ומכאן המושג “עלייה לרגל”. אולי המילה רגל שימשה כמילה נרדפת לחג. בניית המתחמים בצורה כף רגל, מסמלת את ההשפעתה של התרבות המצרית על מי שבנה אותם. כף הרגל הייתה סמל מוכר במצרים לשררה וכוח.

בשטח ליד ארגמן קיימת חומה נמוכה התוחמת כף רגל (ימימית במקרה זה אם כי יש גם שמאליות). סביב ל-״עקב״ שתי שורות אבנים כמו מדרכה. באמצע ריבוע אולי משכן (?), סמוך לריבוע מבנה עגול מלא שרידי עצמות שרופות שכולן מבעלי חיים כשרים. הרגל ממוקם סמוך לגבעה עם מדרגות טבעיות. כלומר אפשר לצפות על הפולחן מלמעלה. על זה נאמר ״לעלות לרגל״!

אתר כף הרגל בארגמן הוא אתר חד שכבתי וחד תקופתי. כלומר מה שרואים זה מה יש! אין לפניו ואין אחריו. השאלה היא למי ליחס את האתר? ״הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה בהיכל.״ כף רגל ארגמן נמצא בליבה של מחלוקת באשר ליעודו המקראי. יש המזהים את כף רגל ארגמן עם גלגל המקראית – וכמובן יש גם מפקפקים. אתר זה הוא מרשים ביותר. על פי זרטל, זהו מתחם של מקדש ישראלי מימי ספר שופטים.

בנקודה זו, חן כץ, מורה הדרך, אמר שהוא יכול להוכיח את השפעתה של תרבות מצריים על עיצוב כף הרגל בארגמן וחיש מהר שלף החוצה ראש של פסל של אלה מצרית! (כמובן במציאות זה היה ראש של בובה.)

ראש אלילה מצרית בכף רגל ארגמן

מי שמעוניין להתעמק באיזכורי ״כף רגל״ בתנ״ך יכול למצוא אותם כאן.

כף רגל ארגמן – מרכז המבקרים

מגדל בנוי מאבני גזית ענקיים אמור להיות מרכז המבקרים של האתר. יש מי שטוען שעיצובו המיוחד של המגדל צריך להידמות מגדל מאתר חפירה אחרת של זרטל באחווט – במדרון המערבי של הרכס עליו בנוי היישוב קציר. המגדל דומה לתרבות הנוראגים מסרדיניה. לפי זרטל אחווט היא חרושת הגויים, מקום מושבו של סיסרא, ואילו מוצאו של סיסרא הוא גם מגויי הים. הועלתה ההשערה כי באתר אחווט שכנו אנשי שבט השרדנה מ”גויי הים”, שהגיעו לאזור במאה ה-13 לפנה”ס.

כף רגל ארגמן – מרכז המבקרים בסגנון סרדיניה

מפגש ציפורה

כל נוסעי כביש 90 – כביש הבקעה מכירים היטב את “מפגש ציפורה” בצומת הכניסה למושב ארגמן אם לא בשביל קפה הפוך לפחות בשביל השירותים. ציפורה נמצאת על במחצית הדרך בין ירושלים לטבריה. כמו שמלמדים בקורס מורי דרך: ״הולכים לשירותים מתי שיש ולא מתי שצריך.״

מפגש ציפורה ליד מושב ארגמן

קרן סרטבא – סרטבה – جبل سرطبا

פעמיים ניסיתי לטפס על קרן סרטבא (גם קרן סרטבה). את חטאי אני מזכיר היום. פעם אחת פשוט לא היה לי כוח. בפעם השניה נהג האוטובוס נעצר באמצע דרך עפר מסוכנת בעליה למצפה סרטבה. בסרטון רואים את בורות המים של מבצר אלכסנדריון והעליה התלולה לסרטבה.

הפעם הנהג שלנו היה יותר אמיץ והגענו בשלום גם למצפור המוסטרה וגם חזרה לכביש 90 מצפון למועצה אזורית בקעת הירדן (גם מועצה אזורית ערבות הירדן). תראו איזו סרפנטינות!

סרפנטינות של מצפור מוסטרה

בתקופת בית המקדש השני סרטבה (סרטבא בארמית) היתה התחנה השנייה בשרשרת התחנות, בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש מירושלים לשאר חלקי הארץ ואף ליהודי בבל. פסגת הסרטבה מתנשאת לגובה של 650 מטר מעל הבקעה, 377 מטר מעל פני הים ולכן קרן סרטבה מתאים למטרה זו.

ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם – אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד [את המשואה] עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש. (משנה, מסכת ראש השנה פרק ב’, משנה ד)

אמנם, לא ניתן לראות מהסרטבה את הר הזיתים, ויש הטוענים שהיו תחנות נוספות בין אלו שנזכרו במשנה, אחת מהן היא קובת א-נג’מה – הר המתנשא מעל היישוב כוכב השחר. על ההר, יש מצפור היקפי על שם רחבעם זאבי. כ-200 מטר צפון מערבית לשיא גובה יש שרידים של קבר שיח’ של שייח’ת א-נג’מה. כ- 400 מ׳ צפון מערבית לקבר שיח׳ ישנה חורבה עותמאנית.

יש הסבורים ששמא של סרטבא בתקופת המקרא היה צרתן, כפי שמצטייר לאור הכתוב: “אדם העיר אשר מצד צרתן” (יהושע ג, טז). יתכן שמקור השם הארמי התלמודי “סרטבא” הוא במילים “שר-צבא”, הנזכרות בספר יהושע (ספר יהושע, פרק ה’, פסוקים י”ג-ט”ו). חילוף האותיות בין צ ל-ט הוא  הנפוץ ביותר במעבר של מילים מעברית לארמית.

מבצר אלכסנדריון

רוב החוקרים סוברים היא כי המבצר בפסגת הסרטבה הוא המבצר “אלכסנדריון”, שנבנה על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. המבצר שימש גם בית סוהר למתנגדיו. כך מתואר אלכסנדריון:

“מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה” (מלחמת היהודים ברומאים, א’, ו’, ה’).

מבצר אלכסנדריון (Alexandreion – Alexandrion ביוונית,  Alexandrium בלטינית) זה אותו המבצר אשר יוספוס מכנה ״המבצר הנהדר אשר על ראש ההר״. מערכת מים מרשימה הובילה מים מסכר בוואדי קרוב דרך סיפוֹן. שלומציון המלכה החשמונאית, אשתו של אלכסנדר ינאי, העבירה את הורקניה (במדרב יהודה), מכוור (בעבר הירדן) ואלכסנדריון לפרושים, מכיוון ש”שם היו אוצרות סגולתה”. בנה של שלומציון אריסטובול ונכדה אלכסנדר מצאו שם מקלט, בשעה שנאלצו להסתתר מרודפיהם. אלכסנדר השני ביצר את אלכסנדריון, הורקניה ומכוור. כאשר הוא נכנע לגביניוס אלכסנדרוס השני הסגיר אליו את הורקניה, מכוור, ואלכסנדריון. גביניוס הרס את כל המבצרים האלה.

אלכסנדריון שוקם על ידי הורדוס ומינה את אחיו פירורא למפקד. המבצר תוכנן כמו ארמון מדברי דוגמת מצדה ושם נהג לשמור בו חלק מאוצרותיו. הורדוס כלא כאן את מתנגדיו הפוליטיים, אשתו מרים החשמונאית ואמה אלכסנדרה בשנת 30 לפנה״ס. כאן נקברו שני בניו של הורדוס, אךכסנדר ואריסטובולוס, שהוצאו להורג בפקודת אביהם בסבסטיה בשנת 7 לפנה״ס.

כיצד מגיעים להר סרטבה?

באתר של רשות הטבע והגנים מודיעים שעקב בעיות בטיחות חלק מן המסלולים העולים לקרן הסרטבה נסגרו. המסלול ושמורת הסרטבה כולה נמצאים בשטח אש ויש לתאם את הכניסה עם צה”ל.

מצפור המוסטרה

ב-2012 הוקמה טיילת ומצפור נגישים, על המדרונות המערביים של קרן הסרטבא על הר המוסטרה – המכונה כך כי הוא מסתיר חלקית את הסרטבה מעיני הצופה מבקעת הירדן. מצפור המוסטרה מעניק תצפית רחבה על הר הסרטבה, בקעת הירדן, עבר הירדן, עמק הג׳יפטליק, מאגר תרצה, הרי מואב, והרי הגלעד. ממצפור המוסטרה ניתן לראות בלילה את אורות רבת עמון, בירת ממלכת ירדן. דרך העפר עד מגרש החנייה משובשת מאד. שביל הליכה סלול מוביל ממגרש חניה נוח לאוטובוסים אל המצפור .

הושבילים בהר מוסטרה – ברקע סרטבה

לדאבוני גם מצפור המוסטרה נפל קרבן השחתה (vandalism) על רקע לאומי. כמה חבל.

השחתה (vandalism) על רקע לאומי

ואדי אל-פארעה – נחל תרצה

נחל תרצה (وادي‎ الفارعه) הוא הנחל הגדול בממזרח לקו פרשת המים מן השומרון לבקעת הירדן וים המלח. אורכו כ-40 קילומטרים.

עמק הג׳יפטליק

ה״ג’יפתליק״ (Çiftlik) הוא אזור בשפך נחל תרצה ובבקעת הירדן, שהיה בבעלות הסולטאן עבדול חמיד השני. המושג “צ’יפתליק” בדיני מקרקעין באימפריה העות’מאנית ציין סוג של קרקע בבעלות המדינה. ב-1921 מסר המנדט הבריטי את רוב הקרקעות הג’יפתליק ממערב לירדן לבעלותם של ערבים תושבי טובאס, בית דג’ן ושכם. לאחר מלחמת העצמאות עבר רוב האזור לשליטתה של ממלכת ירדן. לאחר מלחמת ששת הימים אזור הג’יפתליק עבר לשליטת ישראל. באזור הוקמו היאחזויות הנח”ל ארגמן (בשנת 1968) ומשואה (בשנת 1969).

מושב משואה ופארעה אל-ג’יפתליק ממצפור ממצפור מוסטרה

פארעה אל-ג’יפתליק

פארעה אל-ג’יפתליק (فارعة الجفتلك), כלומר פארעה של אזור הג’יפתליק, היא עיירה ערבית בעמק נחל תרצה (ואדי פארעה) שבבקעת הירדן, בקרבת ההתנחלויות ארגמן ומשואה. הישוב מכונה גם “אל-גיפתליק”. פארעה אל-ג’יפתליק הוא היישוב הפלסטיני הגדול ביותר השוכן בשטח C.

מאגר תרצה

מאגר תרצה אוגר את מימיו של נחל תרצה באזור שכם, מי השיטפונות, והביוב של שכם. מי הנביעות הזורמים בנחל משמשים את החקלאים הפלסטינים באזור להשקיית שדותיהם שלאורך הנחל, בעיקר באזור הג’יפתליק. מאגר תרצה הוא מפעל מים חשוב ביותר להתיישבות בבקעת הירדן ומשרת אלפי דונמים של גידולי תמרים. חמישה מאגרים מטיפוסים שונים המעבירים דרכם מי-המאגרים ומים נחותים: מי-קולחין, מי-ירדן – לחקלאים באזור. המאגר תפוס את מי הגשמים טרם שהם נטמעים במי הירדן ומנצל אותם לצרכי השקיה. מבחינה טכנית, מדובר בשלושה סכרים מדורגים. העליון משמש לשיקוע הבוץ והסחף. האמצעי לשאיבה לאחר הגשם. התחתון לתיירות בלבד – כבריכת חורף.

אנדרטת הבקעה

אנדרטת הבקעה הוקמה לזכר הנופלים בבקעת הירדן. האזור נקרא גם בשם “ארץ המרדפים” לזכר המרדפים המרובים שנערכו באזור אחרי מחבלים שחדרו מירדן. לזכר הנופלים הוקמה האנדרטה על גבעה למרגלות הר הסרטבה כ-2 ק”מ מצפון-מזרח למושב פצאל, בצד כביש הבקעה. יוזם האנדרטה היה רחבעם זאבי. הפסל היה יגאל תומרקין. האנדרטה בנויה מפסל מתכת ענק, המורכב מחלקי נשק ורכב קרבי הבנוי כדמות תותח נ”מ, סביבו רחבת תצפית. שמותיהם של כ-400 לוחמי חטיבת הבקעה ויחידות אחרות שנפלו בגזרת בקעת הירדן מאז 1967 במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ובפעילות המבצעית השוטפת חקוקים על לוחות מתכת. גם באתר הזה חוזרים מקרי ונדליזם מדי פעם.

אנדרטת הבקעה צילום: Dr. Avishai Teicher

מפגש הבקעה

מפגש הבקעה הוא המרכז המסחרי של בקעת הירדן על כביש 90 בקרבת צומת פצאל ומושב יפית. לנוחיות המטיילים הוקמה במרכז המתחם סככה מקורה. במרכז הסככה נבנה תבליט המתאר את המבנה הטופוגרפי של בקעת הירדן. התבלית משמש ככלי עזר למדריכי טיולים המציגים את האזור בפני המטיילים. כאן, בניגוד למפגש ציפורה יש הכשר.

מפגש הבקעה תילום:Dr. Avishai Teicher

מושב פצאל

מושב עובדים שיתופי פצאל הוקם בשנת 1970 (ט’ בכסלו ה’תשל”א). מיקומו הראשוני היה סמוך לישוב השכן מעלה אפרים. הישוב הועבר ב-1975 – ניסן ה’תשל”ה למיקומו הנוכחי. המושב יושב קרוב למוצא נחל פצאל וניזון ממי עינות פצאל הנובעים בנחל. במושב מגדלים בעיקר תמרים, פלפלים וענבים. מושב פצאל שוכן כרבע ק”מ צפונית לשרידי “פצאליס”, יישוב יהודי מתקופת בית שני, ומרוחק קילומטר אחד מערבית לשייח’ דיאב.

בחוות התנינים בפצאל “תקועים” להם כ־1,400 תנינים גדולים ללא פתרון. ישראל היתה מעצמת עורות תנין. אלא שונו התקנות בישראל, והתנינים הוגדרו חיות בר מוגנות. המשמעות היא איסור על שחיטת תנינים ועל מכירת חלקים מגופם לתעשיית העור והבשר. פעילי זכויות בעלי החיים בישראל לא הצליחו למצוא בית לתנינים שלנו. מישהו מעונין לרכוש את חות התנינים? זה מציאה!

פצאל העתיקה – פצאליס

פצאל היתה יישוב יהודי שהוקם בתקופת בית שני בימי מלכותו של הורדוס. הישוב נקרא על שם אחיו פצאל, שהתאבד בשבי הפרתים. הורדוס אהב את פצאל גם לאחר פטירתו. אחד משלושת המגדלים הגדולים שבנה הורדוס לאורך חומתה המערבית של ירושלים, קרא הורדוס על שמו של פצאל. עם מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה”ס,  הורדוס הוריש את פצאליס לאחותו שלומית (או שלום). כשהיא נפטרה הורישה היא את כל הרצף היישובי שבשליטתה, 250 דונם, לחברתה הטובה, ליוויה (ליוויה דרוסילה או יוליה אוגוסטה), אשתו של הקיסר אוגוסטוס. ההתיישבות היהודית פרחה באזור לפחות עד תחילת המרד הגדול. כפר פאציל, בין מושב פצאל למושב תומר, משמר את השם.

פצאל העתיקה צילום: Hanay

שייח’ דיאב

שייח’ דיאב הוא אתר חד תקופתי, שהשתמר היטב, מהברונזה הקדומה I. בכל השטחים זוהתה שכבה אחת עיקרית מתקופת הברונזה הקדומה I, בערך שנת 3300 לפנה”ס. שטחו המשוער של האתר הקדום 15 דונם.

שייח׳ דיאב צילום:Shay Bar

נחל פצאל

נחל פצאל זורם בבקעת הירדן ואורכו 11 ק”מ. בתחילת הנחל נובעים שני מעיינות –  עינות פצאל.

נחל פצאל

מערכת המים בנחל פצאל

מהנביעה של נחל פצאל יצאה אמת מים עתיקה שהובילה את המים לבריכת אגירה ליד תל שייח ד’יאב. היום במקומה נמצא תעלת מים משוחזרת.

אמת המים בנחל פצאל

בריכת האגירה מתוארכת לתקופת הורדוס – אם כי יש טוענים שנבנתה בתקופת בית אומיה. גודלה 40X40 מ’ ועומקה הוא 8מ’. הבריכה הרומית ההרודיאנית אשר בשפכו של נחל פצאל הי�� מפעל מים גדול שהיה חלק ממערך המים בעיר פצאל העתיקה – פצאליס אשר בנה הורדוס לזכר אחיו. באמצע הדרך בין המעיינות לבריכת האגירה, ליד האמה עומדת טחנת קמח עתיקה בשם טאחונת אלפצאל, שפעלה באמצעות מי האמה. הבריכה יבשה כיום משום שכפר אל פסאיל לוקח את מי המעיין בצינור לשתייה.

בריכת פצאל

חומר הגלם לבניית בריכת פצאל היה חלוקי נחל ענקיים מנחל פצאל. צרותן העגולה מרשימה ביותר בקירות הבריכה.

חלוקי נחל ענקיים עגולים

היום מדיניות המנהל האזרחי קובעת שמקורות מים מעל לקרקע הם שייכים לערבים. מקורות מים מתחת לפני הקרקע הם ליהודים. מה שקרה זה שהשאיבה היהודית ממקורות עמוקים יבשה את המקורות של הערבים כגון מעיינות ובארות. במקרים רבים הישובים הערביים מקבלים אספקת מים מחברת מקורות – אם משלמים או לא משלמים.

פסאיל

כפר ערבי בבקעת הירדן, 18 ק”מ מצפון ליריחו. השם משמר את שמה של פצאל הקדומה, המזוהה בח’ירבת פסאיל הסמוכה. הוקם בידי כפריים מעקרבה (כפר ערבי הממוקם כ-13 ק”מ דרומית-מזרחית לשכם) בסוף המאה ה-19 או בתחילת המאה ה-20.

מעלה אפרים

מעלה אפרים נוסדה בשנת 1978 כמרכז עירוני לכל הישובי בקעת הירדן, גב ההר והמורדות המזרחיים של השומרון. מקור השם מעלה אפרים מציין את הדרך המובילה מן הירדן אל נחלת שבט אפרים.

שמורת מערת מעלה אפרים

בעקבות תאונה קטלנית בכביש 505 (כביש חוצה שומרון) נקבע שלא ניתן לשפר את בטיחות הכביש בתוואי הישן והוחלט לסלול את הכביש בתוואי חדש. אולם התקדמות הסלילה הייתה איטית ורק לאחר תאונה קטלנית נוספת בה התהפכה טיולית חיילים ליד מעלה אפרים במאי 1986, התוואי החדש הושלם. המערה התגלתה בראשית שנות ה – 90′, עם סלילת התוואי המשופר לכביש חוצה שומרון. המערה נמצאת דרומית למעלה אפרים. זוהי מערת נטיפים ובה מגוון תצורות נטיפים, ומין נדיר של חלזון מערות שזו אוכלוסייתו היחידה הידועה בארץ כיום. כיום האתר סגור למטיילים ונעול ואין אפשרות לבקר בו ללא היתר מיוחד של רשות הטבע והגנים.

אנדרטת המערה

פתח המערה היתה לשיאו הטראגי של אחד המרדפים המפורסמים בו נהרגו יוסי קפלן, בועז ששון וחנן סמסון.

חוליית מחבלים שחצתה את הירדן אותרה באזור גשר אדם אור ליום 11 במרס 1969. בדרך הטישטוש זוהו עקבות של שבעה מחבלים. המחבלים הצליחו לחדור לשטח בקעת הירדן ולנוע לכיוון מערב לכיוון שכם. כוחות צה״ל התארגנו למרדף בעקבותיהם. עקבות החוליה הובילו עד לגבעה כשני קילומטרים מהכפר מג’דל בני-פאדל – מרחק של חמישה-עשר קילומטר בלבד לשכם. המפקד הורה לחיילים לסרוק את הגבעה. בגבעה זו היו מספר מערות מגורים של תושבי האזור. בפתח אחת מהמערות ישבה אישה והיניקה תינוק ולידה שכב על דרגש ילד נוסף. לשאלת החיילים אם ראתה אנשים זרים בסביבה, השיבה בשלילה – תשובתה היתה שקר גמר. החיילים נכנסו לסרוק את המערה, ולפתע נשמעה התפוצצות רימונים מלווה בירי קלצ’ניקוב. כוחותינו השיבו אש לעבר כמה דמויות בפתח המערה. כשפסקה האש גילו החיילים גופות של שבעה מחבלים, השמיני הרים את ידיו ונלקח בשבי – אחד יותר ממספר העקבות שזוהו הדרך טישטוש. במרדף זה נפלו שלושה: רס”ן חנן סמסון, רס”ן יוסי קפלן וסמל בועז ששון.

איך מגיעים לאנדרטת המערה? אנדרטת המערה נמצאת על גבעה קטנה הנטועה חורשת עצי אורנים על כביש 505. הבאים מכיוון מערב בצומת גיתית פונים ימינה לכיוון למעלה אפרים וממשיכים בנסיעה עוד כ-700 מטר עד למפגש עם דרך עפר ופונים ימינה.

מושב נעמה – נעמי – נעמ״ה

המושב הוקם ב-1982 כ-3 ק”מ צפונית לח’רבת אל-מפג’ר. היישוב נקרא בראשיתו “נעמה” – על שם כפר הנופש של העיר אופירה (שארם א-שייח’) שנשא את השם “נעמה”, ממול למפרץ “מרסא אל עיט”, בעברית “מפרץ נעמה”. ועדת השמות הממשלתית אינה מסכימה להנציח שמות ישובים ישראליים שפונו. תושבי נעמה הציעו מקור אחר לשם הישוב מואדי  ״נועיימה״, העמק הסמוך ליריחו. אך ועדת השמות הממשלתית דרשה שהשם יוחלף ל”נעמי” בטענה ששם עברה נעמי בדרכה עם רות המואביה חזרה לבית לחם שביהודה. לאחר מאבק מצד התושבים, שונה השם באופן רשמי לנעמ”ה – נוער עברי מיישב הבקעה. מושב נעמה מאכלס בתוכו קהילה חילונית בעלת צביון של מושב עובדים, עובדי קרקע וחקלאות.

מחצבה רומית עתיקה נעמה‬‎

בחלקות התמרים אשר בערבות יריחו, אפשר היה להגיע לאתר מרתק, מחצבה (“א-סמרא”) רומית עתיקה אשר יש המזהים אותה עם גלגל המקראי. המערה נתגלתה בסוף מרץ 2009, מזרחית למושב נעמה. עקב ההחרבה המטורפת של שטחי גידול תמר מג’הול, איזור ״א-סמרא״ סגור ומסוגר. אין תוכניות לפתיחת האתר למטיילים. בכל זאת כדאי שתדעו שיש אתר כזה.

בירידה אל מערת המחצבה, צריכים להביא פנסים. המערה גדולה ומרשימה. היא הפכה למקום קדוש נוצרי ומקום עלייה לרגל בימי ראשית הנצרות. המערה הענקית ששימשה כמחצבה החל מתקופת בית שני ועד הכיבוש המוסלמי.  המערה יוצאת דופן ומרשימה בגודלה וביופיה. אורכה כ-80 מטרים, רוחבה הממוצע 50 מטרים ועומקה כ-10 מטרים מתחת לפני הקרקע. ישנם 15 אולמות רחבים ו-20 עמודים מצוירים. המערה נמצאת במקום שבו מופיע במפת מידבא מקום ששמו ביוונית “גלגלה, מקום 12 האבנים”. שם זה מתייחס למסורת המקראית המתארת את כניסת בני ישראל לעבר הירדן המערבי:

“וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן-הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל” (יהושע, ד’, כ’).

מחקרי בני בגין

למזלי טיילתי עם חן כץ, מורה דרך מקסים, שמתוך ידע אישי להוביל אותנו לאתר מאד לא צפוי ליד מושב נעמ״ה.

במשך כשלושה מיליוני השנים האחרונים חדרה אל הבקע לשון ים מן הים התיכון דרך עמק יזרעאל ומילאו חלקים שונים של הבקעה. זה גרם להימצאותם של משקעי מלח, גיר וגבס בכמות גדולה בבקע. בשלב מסוים נקטעה לשון הים ונותר אגם מים מתוקים לא גדול, המכונה אגם עובדיה. מתקופה זו קיימים ממצאים של רכיכות במשקעים של ימות מראשית תקופת הפליסטוקן. המדענים בארץ ובעולם הבינו כבר לפני שנים כי ים המלח הוא קפסולה של זמן. שנים עמלו המדענים בעזרתו של הגיאולוג והשר בני בגין כדי להוציא לפועל את המחקר בתחתית ים המלח.

[satellite gallery=73 auto=off caption=on thumbs=on]

מסתבר כי השטחים החקלאיים של סביבת מושב נעמ״ה היו תחתיתו של ״אגם עובדיה״. שם חפרו ומצאו מאובנים של צורות חיים מתקופת המעבר מחיים ימיים לחיים יבשתיים. לכן מי שטורח לנסוע עד אחרי החממה האחרונה ממזרח למושב נעמ״ה, לחנות וללכת כמה מאת מטר צפונה ליד צריך טנק נטוש ידרוך על תחתית אגם עובדיה ויגלה ממצאים מרתקים מן הסקר המדעי של בגין.

מושב נעמ״ה

מפות: מפת טיולים וסימון שביללים ״בקעת הירדן ומזרח השומרון״

הבקעה, אדם, טבע ונוף, היסטוריה ואקטואליה נסיעה על כביש 90 כביש 90 - כביש הבקעה - הוא הכביש הארוך (צפון-דרום) ביותר בישראל. האם ידעתם שכל כבישי האורך ממוספרים במספר זוגי?

[hum0r1nth3d4ash-blog]

ישראל בתוך התמונה

פי׳: כעת נוצר עולם חדש, עולם שכלל ישראל בתוך התמונה. והעשרה מאמרות של המהדורה הזו של העולם הם בצורה של ׳מכות׳ כי ״מכה״ היא דבר שבא לתת צורה ועיצוב למציאות קיימת, כעין מכות שנותנים על הכלי בשעת יצירתו, וכעין מכות של חינוך הבנים, וזה ענין יציאת מצרים שנתנה זעזוע לעולם שמעתה אין עוד עולם רגיל אלא זהו עולם שמקבל אל תוכו ענין יותר גבוה, וזה הכנה לעשרת הדברות. עשרת המכות מתווכים בין העשרה מאמרות לעשרת הדברות. וענין זה בא לידי ביטוי בצורת המכות שהן הקיפו את כל חלקי הבריאה והטבע כפי שהאריכו המפרשים, והיינו דבאו המכות לתת תכלית ומטרה לכל הבריאה , ולא רק מטרה חיצונית אלא מטרה מעורבבת בעצם הבריאה עד שהיא יכולה להשתנות ממש אם יש בזה צורך למטרה, וכפי שקרה במכות. ■ כב חידות עולם ענין מכמ דם מכה ראשונה היא מכת דם, שבראש ובראשונה על המצרים לדעת שזהו עסק של ״דם״, לא צחוק, לא משחק ילדים, העסק רציני: חיים ומוות! המכה לא היתה סתם שהופיע דם, אלא שהמים נהפכו לדם. המים - סמל הפשטות והרוגע - נהפכים לדבר מאיים כמו דם.

בחסות למכירה זוהר מתוק מדבש

ועוד פנים: המים הם היסוד הראשוני והבסיסי ביותר של כל צורת חיים על פני העולם*“, והנה הם נהפכים לדם, לאמור שבפנימיות של המציאות לא המים ממלאים את הכל אלא דם, כלומר נפשיות ואכפתיות תהומית. המים שנהפכים לדם מראים שיש נפש שממלאת את הכל, יש חיות אלוקית בכל מקום! כעובר במעי אמו ר׳ אייזיק חבר מסביר שמצב כלל ישראל במצרים היה כדוגמת עובר במעי אמו, וז״ל ״ובתחילה בעת הגלות היו טפלים לגבי אמם שהיא ארץ מצרים, שעדיין לא נגלה עליהם שמו המיוחד שיהיו מתנהגים בהשגחה הנפלאה, רק היו מתנהגים בדרכי הטבע וניזונים במה שאמם אוכלת ע״י השפעת הטבע שקבל ו מצרים ע״פ סידור מערכת כוכבים ומזלות, ולכן נקראו על שמם ועדיין לא נגלה שלימותם. אבל עומדים להשתלם והיה שמם ניכר כהכרת העובר בעודנו בבטן אמו ואינו ידוע מה טיבו הזכר או נקבה וכדו׳. וכאשר נשלם הזמן הקצוב לה ם לפי עומק מחשבתו ית׳ ועמדו בנסיון ונבחנו בצירוף כהשלמת ימי הריון של האשה, אז יצאו משם כעובר הנשמט מבטן אמו בחפזון גדול, ואז ניכר גדולתם ומעלתם ונעשו עם בפ״ע כמ״ש והוצאתי אתכם וגו׳ ולקחתי אתכם לי לעם.״ וזה מאד מדוייק, הזכות שהיה להם במצרים היה שלא שינו את שמם וכו׳ היינו דברים שהם רק סממן חיצוני בלי תוכן של ממש, אין כאן שום מעלה, כ י באמת עתה הם עדיין לא נלקחו להיות עם ה׳, ורק שרואים שהם לא חלק כשמחפשים חיים בכוכב אחר, דבר ראשון שבודקים, אם יש שם מים, כי בלעדיהם לא שייכים כלל חיים. >כג׳ חידות עולם מהמצרים ורואים שהולך להרקם פה משהו כמו העובר שלא עומדים על טיבו ולא נגלה מעלתו וייחודו, אבל רואים שזה לא חלק מהאמא ושהוא עתיד להוולד. ודוק. אדנות או השתלטות עבדות בני ישראל במצרים לא היתה סתם השתלטות של בריונים על בנ י חורין. הם היו באמת עבדים. והראיה לכך, ממה שנאמר ״עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים״, כלומר שדין הוא שיהיו עבדיי שהרי אני פדיתים מעבדות פרעה, ואם ישראל במצרים היו בני חורין שנכפו בכח לעבוד עבודת עבד, מה ענין זה לעבדות של מקום. אלא שבמצרים באמת היו עבדים. אכן באמת צ״ב למה אין זה השתלטות על בני חורין. אלא ששאלה זו טעות היא, כ י

[hakdamat-sefer-hazohar]

המצווה השביעית

[פקודא שביעאה]

.223 המצווה השביעית, למול לשמונה ימים, ולהעביר זוהמת העורלה. משום שאותה החיה, מלכות, היא המדרגה השמינית לכל המדרגות, כשמתחילים מבינה. ואותה הנפש, העפה ממנה, צריכה להיראות לפניה לשמונה ימים, כמו שהיא המדרגה השמינית.

אין הנוקבא דז"א, נקראת חיה, זולת ע"י עלייתה והלבשתה את הבינה, שהיא מדרגה שמינית של ע"ס מלמטה למעלה. ונקראת גם המלכות, נוקבא דז"א, בשם שמיני, כי עלתה שמונה מדרגות, שממנה עד הבינה, ורק אז נקראת גם היא חיה, כמו הבינה.

והנה, נפש האדם, שנולדה מהנוקבא דז"א, שנקראת חיה ונקראת שמינית, צריכה להיראות לפני הנוקבא עם התיקונים של מילה ופריעה, ביום השמיני ללידה שלה. ואז נראה וניכר, שהיא נפש מאותה חיה קדושה, ולא מצד אחר.

כי אז, בכוח המילה והפריעה, נדחה ס"א לגמרי מנפש אדם, ויכולה לקבל שלמות אורותיה של החיה ההיא. וזהו, ישרצו המים. ובזה מקבלת מ"ד עילאין מזו"ן, ונשלמת במים האלו.

.224 ואז נראה ודאי שהיא נפש חיה. כלומר, נפש של אותה החיה הקדושה, מלכות, ולא מצד האחר. כמ"ש, ישרצו המים, יתרשמו מי זרע הקדוש ברושם של נפש חיה. וזהו הרושם של אות י', הנרשם בבשר קודש, יותר מכל שאר רשימות העולם.

פירוש. כי מבאר הכתוב, ישרצו המים שרץ נפש חיה, מלשון, התרשמות והצטיירות, שע"י המילה והפריעה מצטיירים ומתרשמים מ"ד עילאין, המושפעים לנפש אדם, ברשימה ובציור של הנוקבא, הנקראת נפש חיה.

והנה עולם עליון, בינה, נרשם ונחתם עם אות י'. ועולם תחתון, מלכות, נרשם ונחתם עם אות ה'. ובעת שהמלכות, הנוקבא, עולה ומלבישה על עולם עליון, בינה, אז יוצאת ה' ממנה, מן מ"ה, ובמקומה נכנסת י', כמו הבינה, מ"י. וזהו הרושם של אות י', הנרשם בבשר קודש, יותר מכל שאר רשימות העולם.

כי ע"י המילה והפריעה, יוצאים גם מהאדם כל הרשימות של העוה"ז, שהם מבחינת אות ה'. והרושם של אות י' באה במקומה, כמו שנעשה בנוקבא, שעלתה לבינה. וכיוון שבשר הקודש של היסוד נחתם באות י', יכול גם האדם לקבל נפש חיה שלמה מהנוקבא הקדושה.

.225 ועוף יעופף על הארץ. זהו אליהו, העף כל העולם בארבע עפיפות, כדי להיות שם באותה ברית מילה הקדושה. וצריך לתקן לו כיסא, ולהזכיר בפיו, זה כיסא של אליהו. ואם לא, אינו שורה שם.

כאן מבאר הפסוק, ועוף יעופף, על אליהו, העף כל העולם בארבע עפיפות. ולהלן מבאר הפסוק, ואת כל עוף כנף למינהו, על מלאכים שעפים ושטים בעולם בשש עפיפות. כי כאן מבאר בסוף הפסוק, שכתוב, על הארץ, שאין לפרשו אל מלאכים עליונים, כי הם אינם בארץ. וע"כ הכרח הוא, שהוא אליהו.

יעופף על הארץ, זה אליהו, הנמצא תמיד בארץ. שאליהו נמשך מנוקבא דז"א, ונמצא עימה תמיד. ואליהו אינו נמצא מצד או"א, שהרי הוא עף בארבע עפיפות, שמורה שהוא מנוקבא, שמחזה ולמטה, ששם רק ד"ס.

כי המלאכים מצד או"א. ע"כ הם נמצאים רק בשמיים, ויש להם ו"ק חג"ת נה"י. וע"כ כשבאים לארץ, לעשות שליחותם, עפים בשש עפיפות. כי הם מתלבשים בו"ס. אבל אליהו אינו נמצא מצד או"א, אלא מצד המלכות. ונמצא תמיד בארץ. ולפי שלמלכות ד"ס מז"א, תנה"י, שמחזה ולמטה שלו, ע"כ הוא עף כל הארץ רק בארבע עפיפות, בהתלבשות ד"ס תנה"י.

וכיוון שהכתוב אומר, ועוף יעופף על הארץ, הרי שאינו חל על מלאכים, אלא על אליהו, שהוא בארץ. משא"כ הפסוק, ואת כל עוף כנף למינהו, שלא נזכר שם על הארץ, חל על המלאכים, שהם מצד או"א, שעפים כל העולם בשש עפיפות.

ואליהו עף כל העולם בארבע עפיפות, כדי להיות שם באותה ברית מילה הקדושה. כי משום שאמר אליהו, קנוא קינאתי לה', כי עזבו בריתך בני ישראל, אמר הקב"ה לאליהו, בכל מקום שירשמו בניי רשימה קדושה הזו בבשרם, אתה תזדמן שם. והפה שהעיד שישראל עזבו ברית, הוא יעיד שישראל מקיימים הברית. ואליהו נענש לפני הקב"ה, משום שאמר דברי האשמה על בניו. כמ"ש, כי עזבו בריתך בני ישראל.

ודאי שאין להבין הדברים לפי פשוטם, שאליהו התחייב להיות על כל ברית מילה בבני ישראל, מטעם עונש, על שאמר דברי האשמה על ישראל. ועוד, איך נאמר כאן, שצריכים להזמין אותו ולהזכיר בפיו, זה כיסא של אליהו. ואם לא, אינו שורה שם. ואם הוא מוכרח להיות על ברית המילה מטעם עונש, הלוא הוא מוכרח להיות שם. ולמה צריך לעדות של אליהו, שיעיד לפניו, שבני ישראל מקיימים ברית מילה? והאם אין הכול גלוי לפני ה'? אלא סוד גדול ונורא הסתירו כאן תחת מֶתֶק לשונם, כדרכם תמיד.

והעניין תבין עם המובא בזוהר. פתח רבי אילעי ואמר, תמים תהיה עם ה' אלקיך. מה ההבדל בין תם לתמים? באברהם כתוב, התהלך לפניי והיֵה תמים. יעקב, שנשלם יותר, כתוב בו, ויעקב איש תם. משום שלא נשאר בו פסולת כלל, כי היה בו פריעה.

במה עשה פריעה ונטהר מאותו פסולת? כי אותו מקום המתקיף את הפסולת שבפנים, הנמצאת במקום שהפריעה שורה, הוא שור, שהוא צורת השמאל של הכיסא שלו.

כי יש במרכבה של הכיסא, פני אריה מהימין ופני השור מהשמאל. והשור נקרא שור תם. כי במרכבה של הכיסא יש רושם הברית. ומשום זה נקרא השור הזה, שור תם. ויעקב אחוז בתוכו.

ובשור הזה עשה פריעה, והעביר הזוהמה של הפסולת לגמרי. משום שיש שור מוּעד מצד העורלה והפריעה, וכמה בעלי דין יוצאים ממנו, עד המדרגה התחתונה, הנקראת שאי"ה. וכולם יוצאים מאותו שור מועד, בחיבור חמור הרע, דין הקשה דמנעולא. ויעקב איש תם, פירושו, בעלה של התם ההוא.

ביאור הדברים. ד' קליפות: רוח סערה, ענן גדול, אש מתלקחת, ונוגה לו סביב. ג' הראשונות הן קליפות טמאות כולן, אבל קליפת הנוגה חציה טוב וחציה רע. ובעת ששלושת הקליפות דבוקות בה, נעשית כולה רע. ובעת שנפרדת מהן ומתדבקת בקדושה, היא נעשית כולה טוב.

ומקומן של ד' קליפות אלו הן בסיום הפרצוף, שהוא בסיום היסוד, שיש שם ב' עורות זה על זה, העור הראשון נקרא עורלה, ובו כלולות ג' הקליפות הטמאות: רוח סערה, ענן גדול, אש מתלקחת. והעור השני נקרא עור הפריעה, קליפת נוגה, שחציה טוב וחציה רע.

והנה אדה"ר נולד מהול, כי לשלושת הקליפות הטמאות לא הייתה שום אחיזה בו, והיה בו קליפת הנוגה לבד, עור הפריעה, והייתה גם היא כולה טוב, להיותה נבדלת משלושת הקליפות הטמאות, והתדבקה בקדושה. אלא בחטא דעצה"ד בפיתוי הנחש, הכלול משלושת הקליפות הטמאות, משך עליו את העור השני, שהוא העורלה. כמו שלומדים, אדה"ר מושך בעורלתו היה.

וכמ"ש, והוּעַד בבעליו ולא ישמרנו, השור ייסקל וגם בעליו יומת. כי בעת שהעורלה קפצה עליו והתחברה ביסוד שלו, תכף פרחה ממנו הנשמה דאצילות, ונפל לעשיה, ונגזרה עליו מיתה.

ונאמר, שיש שור מועד מצד העורלה והפריעה. כי מחמת שהועד, שלא לאכול מעצה"ד, ולא נשמר, ואכל, ע"כ קפצה עליו העורלה. ונטמאו ב' העורות יחד. כי גם עור הפריעה, שהוא נוגה, נטמא מכוח חיבורו ודבקותו בעורלה, שהן ג' קליפות הטמאות.

אמנם יש הפרש ביניהם, כי עור הפריעה נקרא שור תם, ולא מועד, מטעם היותה בקדושה גמורה, מטרם חטא דעצה"ד, ונטמא רק ע"י העורלה, שהתדבקה בו. ולפיכך יש ב' תיקונים מיוחדים מילה ופריעה.

כי בשור המועד כתוב, השור ייסקל. וכן העורלה צריכים להעביר ולחתוך מהקדושה, ולזרוק אותה לעפר. אבל בשור תם כתוב, וחצו את כספו. וכן עור הפריעה, יש להניחו בקדושה מחובר ליסוד, אלא שצריכים לחצות ולקרוע אותה לכאן ולכאן, שבזה מתגלים המוחין בחזרה אל הפרצוף, ונגלה בשר קודש.

ובשור הזה עשה פריעה, והעביר הזוהמה של הפסולת לגמרי. כי ע"י שחוצים העור לכאן ולכאן מסביב היסוד, מתבטלת והולכת כל הזוהמה, שקיבל עור הפריעה מכוח חיבורו הקודם בעורלה, והמוחין שהסתלקו מחמת העורלה יכולים לחזור ולהתגלות.

אמנם אין זה מספיק עוד להחזיר כל המוחין, שהסתלקו מאדה"ר מחמת החטא דעצה"ד. שהרי כתוב, וגם בעליו יומת, אע"פ שייסקל השור. והוא מטעם כוחו הגדול של שור המועד, שהוא הס"מ המקטרג, מכוח הכתוב, והועד בבעליו ולא ישמרנו.

וכדי לתקן זה, נטל אליהו על עצמו אותו דבר האשמה של הס"מ, וקטרג על בני ישראל, במקום הס"מ, כמ"ש, כי עזבו בריתך בני ישראל. ונמצא בזה, שסתם פיו של הס"מ, והתבטלה שליחותו של הס"מ, משום שאליהו קיבל על עצמו את שליחותו. ואז יש לו כוח גם להיעשות סנגור אח"כ, בעת שרואה שבני ישראל מקיימים ברית.

וזה הטעם, שאליהו צריך להיות בכל ברית מילה, משום שהפה שהעיד שישראל עזבו ברית, הוא יעיד שישראל מקיימים הברית. כיוון שהוא נטל על עצמו כוח הקטרוג של הס"מ על בני ישראל, לאמור שישראל עזבו ברית, כמ"ש, והועד בבעליו ולא ישמרנו, משום זה יש לו כוח להעיד, שמקיימים הברית. ואז יוצא לגמרי כוחו של השור המועד. וכל המוחין, שהסתלקו בסיבת שור המועד, יכולים לחזור ולהתגלות.

ולכן מלבד כיסא הסנדק, שעליו נעשים המילה והפריעה, יש לתקן עוד כיסא שני, לצורך אליהו. ולמה אינו מספיק כיסא אחד לשניהם? כי הכיסא בכל מקום הוא תחילת התיקון, להשראת עליון בתחתון.

והמוחין, המתגלים ע"י המילה והפריעה, והעדות של אליהו על קיום הברית, הם ב' דברים מיוחדים. כי שיעור המוחין, המתגלים ע"י הפריעה, הם מבחינת שור תם, שלא נודע כי שור נַגָח הוא. שזו החזרת הנוגה לקדושה, ע"י וחָצו את כספו.

ועדותו של אליהו, הוא להעביר את רעתו של שור מועד, שהוא כוחם של שלושת הקליפות הטמאות עצמן, ולסתום פיהם, שלא יוכלו לקטרג. ולפיכך צריכים לשני כיסאות:

א. כיסא ה', הכיסא של הסנדק, להשראת עצם המוחין ע"י המילה והפריעה,

ב. להשראת הארת אליהו, הסותם פיהן של הקליפות, שלא יוכלו לקטרג, והוא כיסא אליהו.

ויש להבין מהו החוב הגדול להזכיר בפה, זה כיסא של אליהו. ואם לא, אע"פ שהכינו לו כיסא, לא יבוא שם. כי כמ"ש, מה לך פׂה אליהו, שזהו פיו של אליהו. וברית קודש הוא פֶה ה'. הרי שיש הפרש בין ברית קודש, המוחין המתגלים ע"י המילה והפריעה, שזה פה ה', ובין הפה של אליהו עצמו.

וכדי להבין זה, יש להעמיק יותר בעניין סתימת פה של השור המועד, שלא יקטרג על ישראל, אחר החזרת המוחין, ע"י המילה והפריעה. כי מלבד העדות של אליהו, צריכים עוד לתיקון מיוחד, הנעשה ע"י זריקת העורלה אל העפר.

ונאמר בזוהר, בעת שהאדם נימול לשמונה ימים, שכבר עבר עליו יום השבת, מלכות במוחין דאו"א, הנקראת קודש, הנה עורלה שחותכים ומשליכים לחוץ, רואה אותה הס"א, שנותנים לה חלק מאותו הקורבן של ברית המילה. וע"י מתנה זו היא מתהפכת מקטגור להיות סנגור על ישראל לפני הקב"ה.

ביאור הדברים. כי מטבע הרוחניים, שנכללים זה בזה, וכיוון שהעורלה הייתה פעם דבוקה ביסוד, נמצא שבעת שחותכים אותה מהיסוד, נוטלת עימה חלק מהקדושה. וכיוון שאנו משליכים את העורלה אל החיצוניים, הרי הם יונקים ע"י זה איזו הארה מהמוחין, המתגלים ע"י המילה והפריעה. וע"כ אינם רוצים עוד לקטרג על ישראל, ולהשבית את המוחין האלו, כי גם הם יפסידו את חלקם, שלוקחים מאלו המוחין. וע"כ נעשים סנגור על ישראל, לקיים בהם המוחין.

ולפיכך, אין אליהו סובל תיקון זה. כי אע"פ שהם מפסיקים מלקטרג על ישראל, אמנם הם לוקחים בעד זה חלק מהקדושה. וכדי לתקן זה, נטל אליהו כל הקטרוג על עצמו, ואינו רוצה כלל לפייס אותם, ע"י נתינת חלק מקורבן של קדושה.

לפיכך, אע"פ שהס"א כבר פסקה מלקטרג, ונעשית סנגור, הרי אליהו עצמו מקטרג עוד, כדי לעקור כוחו של הס"א לגמרי, ולהפרידו מהקדושה. ולפיכך צריכים פה של אליהו, נוסף על פה ה', שמתגלה ע"י המילה והפריעה, המשאיר חלק מהקורבן לס"א. כי פי אליהו עוקר את הס"א לגמרי, ע"כ נאמר, והפה שהעיד שישראל עזבו ברית, הוא יעיד שישראל מקיימים הברית.

וזה שצריכים להזכיר בפיו, זה כיסא של אליהו. שצריכים להזכיר ולהמשיך הפה של אליהו על הכיסא שלו, ולא יסתפק בפה ה', המסלק ג"כ את הקטגור והופכו לסנגור, שהרי נשאר מחויב לתת חלק לס"א. אבל ע"י הפה של אליהו, הוא מסלק את הקטגור, ואינו צריך לתת לו שום פיוס על זה.

ואם האדם אינו מתאמץ, להמשיך בפיו את הפה של אליהו, על הכיסא שלו, אינו שורה שם. כי צריכים להמשיך אותו. ואין שאלה, איך אפשר שהפה של אליהו יתקן יותר מפה ה', כי זה, אשר ברא אלקים לעשות. כי ה' התחיל הבריאה, באופן שיכול האדם במע"ט שלו לגמור אותה.

.226 ויברא אלקים את התנינים הגדולים. תנינים הם שניים. ואלו הם עורלה ופריעה. כריתת העורלה, ואח"כ פריעה. והם זכר ונקבה. ואת כל נפש חיה הרומשת. זהו הרושם של אות ברית קודש, נפש חיה קדושה. אשר שרצו המים, מים העליונים, שנמשכו אליו, לאות הרשום הזה.

התנינים הם לווייתן ובת זוגו. וכנגדם הם עורלה ופריעה, שהם נחש בריח ונחש עקלתון, זכר ונקבה. כי עורלה היא נחש בריח, זכר, שצריכים להעבירו ולהשליכו לעפר. ופריעה היא תיקון, להעביר את רעת נחש העקלתון, הנקבה.

כתוב, ואת כל החיה הרומשת. רמז על הרושם של אות ברית קודש. כי ע"י הפריעה, שחוצים את עור הפריעה לכאן ולכאן על היסוד, מתגלה הרושם של י', סיום העולם העליון, הנקרא חיה. וע"כ נקרא רושם של נפש חיה קדושה, שעליו כתוב, ואת כל נפש החיה הרומשת.

אשר שרצו המים, מים העליונים, שנמשכו אליו, לאות הרשום הזה. כלומר, המ"ד של העולם העליון, או"א עילאין, הנקראים חיה, שנמשכים רק על הרושם של י'. ויוצאת אות ה' מן מ"ה, ובמקומה נכנסת י', ונקרא מ"י, כמו הבינה.

.227 ומשום זה נרשמו ישראל ברושם קדוש וטהור למטה, כמו שהרשימות הקדושות שלמעלה, כדי להכיר בין צד קדוש לצד האחר. כך ישראל רשומים, כדי להכיר, בין קדושת ישראל לעמים עכו"ם, הבאים מצד האחר. וכמו שרשם את ישראל, כך רשם את הבהמות והעופות שלהם, להבדיל ביניהם לבין הבהמות והעופות של העמים עכו"ם. אשרי חלקם של ישראל.

כן נרשמו בהמות ועופות שלהם. כי יחס האדם אל שאר הבריות שבעולם, הוא כיחס הכלל אל הפרטים שלו. כי האדם כולל בגופו כל בריות העולם בכלל אחד. וכל ברייה פרט אחד, העומד בפני עצמו, שנפרט מצורת האדם.

ולפיכך, כמו שנבדלו ישראל מאוה"ע מבחינת האדם שבהם, הנה אותו החילוק נוהג ג"כ בפרטים שלהם, שהם בהמות ועופות. והסיבה, שהזכיר דווקא בהמות ועופות, הוא משום שהכתוב מזכיר אותם. אבל הוא הדין בשאר בריות, הנפרטים מישראל ומאוה"ע.

[hakdamat-sefer-hazohar]

המצווה השישית

[פקודא שתיתאה]

.219 המצווה השישית, לעסוק בפרייה ורבייה. כי כל מי שעוסק בפרייה ורבייה, גורם לאותו הנהר, יסוד דז"א, שיהיה נובע תמיד. ומימיו לא יחדלו, והים, המלכות, מתמלא מכל הצדדים. ונשמות חדשות מתחדשות ויוצאות מאותו האילן. וצבאות רבים מתרבים למעלה, עם אותן הנשמות, כדי לשומרן. כמ"ש, ישרצו המים שרץ נפש חיה. זהו אות ברית קודש, הנהר, הנמשך ויוצא מעדן. והמים שלו מתרבים, ורוחשים רחש, וריבוי נשמות, לחיה ההיא.

כי בהתעוררות מלמטה, יעורר למעלה, וגורם זיווג הקב"ה ושכינתו. ואז הנהר, יסוד דז"א, יהיה נובע תמיד במ"ד, ומימיו לא יחדלו מלהשפיע בנוקבא. והים, הנוקבא דז"א, מתמלא מכל הצדדים, מצד של הזיווג להחיות העולמות, ומצד של הולדות נשמות. ונשמות חדשות מתחדשות ויוצאות מהעץ ההוא.

כלומר, לא נשמות חדשות ממש, אלא נשמות ישנות, שכבר היו באדה"ר, ונשרו ממנו, מחמת החטא דעצה"ד, הן חוזרות ומתחדשות, ע"י אותו אילן, ז"א. ונקראות משום זה נשמות חדשות, כי נשמות חדשות ממש אינן באות לעולם, אלא רק אחר גמה"ת של החטא דעצה"ד. וצבאות רבים נאצלים למעלה עם הנשמות האלו. כי עם כל נשמה יוצאים כמה מלאכים. וכמו כן בזיווגים להחיות העולמות, יוצאים ג"כ מלאכים.

כמ"ש, ישרצו המים שרץ נפש חיה. זהו אות ברית קודש, הנהר, הנמשך ויוצא מעדן. כי שרץ נפש חיה, רומז על יסוד דז"א, הנקרא אות הברית. והוא נהר הנמשך ויוצא מז"א, המלביש לאו"א, עדן, להשקות את הגן, הנוקבא שלו. והמים שלו מתרבים ורוחשים רחש. כלומר, מזיווגים דו"ק, הנקראים רחשים. וזהו, ישרצו שרץ. ומבחינת זיווגים דג"ר להולדת נשמות, נאמר, וריבוי נשמות, לחיה ההיא. והיא הנקראת נפש חיה.

.220 ועם אלו הנשמות, הנכנסות באותה החיה, המלכות, יוצאים כמה עופות, מלאכים, הפורחים ומשוטטים בכל העולם. וכשנשמה יוצאת לעוה"ז, יוצא עימה העוף שפרח, ויצא עם הנשמה מאותו האילן. כמה מלאכים יוצאים עם כל נשמה ונשמה? שניים. אחד מימין ואחד משמאל. אם זוכה, הם שומרים אותו, כמ"ש, כי מלאכיו יצווה לָך לשמורך. ואם לא, הם משׂטינים עליו.

אמר רבי פינחס, שלושה מלאכים מגִנים על האדם, כשהוא זוכה. כמ"ש, אם יש עליו מלאך מֵליץ אחד מינִי אלף, להגיד לאדם יושרו. אם יש עליו מלאך, הרי אחד. מליץ, הרי שניים. אחד מיני אלף, להגיד לאדם יושרו, הרי שלושה.

.221 אמר רבי שמעון, חמישה מלאכים הם. כי כתוב עוד, ויחוּנֶנו ויאמר פְּדָעֵהוּ מרֶדֶת שָׁחת מצאתי כופר. ויחוננו, אחד. ויאמר, שניים. הרי חמישה. אמר לו, אינו כן, אלא ויחוננו, זה הקב"ה לבדו, ולא מלאך, כי אין רשות לאחר לחונן אותו, אלא הוא בעצמו.

יחד עם הנשמות, נולדים ויוצאים כמה מלאכים, הנקראים עופות, המסייעים לנשמות להכרעת כף הזכות. או להיפך, שהם מקטרגים עליהן, ודוחים אותן לכף חובה. שהם פורחים ומשוטטים בכל העולם, ורואים השגחת ה' על בני העולם כולו, איך הם מושגחים ממנו, ומודיעים לנשמה.

ואם הנשמה זוכה, היא מכריעה את עצמה ואת כל העולם כולו לכף זכות. ואם אינה זוכה, מכריעה את עצמה ואת כל העולם כולו לכף חובה. ע"כ שואל, כמה מלאכים יוצאים עם כל נשמה ונשמה?

והנה רבי פינחס אינו חולק על רבי שמעון, שאומר, שרק שני עופות נולדים עם הנשמה. אלא אומר, כי כל זמן שאין לו אלא אלו שני עופות, אי אפשר לו להכריע את עצמו לכף זכות לגמרי, אלא הוא מטולטל מדין לרחמים ומרחמים לדין. אלא ע"י מע"ט, נולד לו מלאך שלישי, ואז זוכה להכריע לכף זכות. ע"כ אמר, שלושה מלאכים מגנים על האדם, כשהוא זוכה. שלא יוכל לזכות, זולת ע"י שלושה מלאכים.

.222 ומי שנמנע מפרייה ורבייה, מקטין את הצורה, הכוללת כל הצורות, צורת אדם. וגורם לאותו הנהר, ליסוד דז"א, שמימיו אינם נמשכים, ופוגם ברית הקדוש בכל הצדדים. ועליו כתוב, ויצאו וראו בפִגְרי האנשים הפושעים בי. בי ודאי. וזהו אמוּר לגוף, ונשמתו אינה נכנסת למסך כלל, למחיצתו של הקב"ה. וגורש מהעולם.

המלכות נקראת צורה, הכוללת כל הצורות. כי כל הצורות של הנר"ן של צדיקים, ומלאכים של ג' העולמות בי"ע, נמשכות על ידיה, שהם חייליה וצבאותיה. ולכן מי שאינו עוסק בפרייה ורבייה, נמצא ממעט דמות המלכות, ומעכב אותה מלהוציא כל חייליה וצבאותיה. כי ע"י התעוררות מלמטה, יוצא כנגדה התעוררות מלמעלה, וגורם לזיווג הקב"ה ושכינתו, להוליד נר"ן ומלאכים בבי"ע.

ומי שנמנע מפרייה ורבייה גורם לאותו הנהר, ליסוד דז"א, שמימיו אינם נמשכים. שגורם ליסוד דז"א, שלא ישפיע מ"ד לשכינה הקדושה. ופוגם בברית הקודש, בכל הבחינות שלו. כי הוא מעכב ב' בחינות הזיווגים, מצד הו"ק ומצד הג"ר. ועליו כתוב, ויצאו וראו בפגרי האנשים, הפושעים בי.

כי מצוות פרייה ורבייה מגדילה לנשמתו בתמידות. וע"י זה מנצח גם את גופו לנצח, שיעמוד בתחיית המתים. ומי שאינו עוסק בפרייה ורבייה, נמצא עושה את גופו כמו פגר, שנשמתו לא תוכל להיכנס למחיצתו של הקב"ה, והוא נדחה מהעוה"ב.המאמר הקודםהמאמר הבא

[hoshvilim]

תולדות כפר יהושע

כפר יהושע הוקם בשנת 1927 כמושב עובדים חילוני על ידי אנשי העלייה השלישית. השם נקרא על שם יהושע חנקין. הישוב תוכנן על ידי ריכרד קאופמן, מתכנן ערים ואדריכל גרמני-יהודי אשר השפיע רבות על מראה המושב והקיבוץ הישראלי. בייסוד הישוב האמינו ששוויון הוא הבסיס לחיי קהילה תקינים וניסו ליצור צורת יישוב שהיא סינתזה של מושב וקיבוץ. בשנת 1998 משבר ארגוני חריף פקד את המושב והביא להפרטת המשק החקלאי.

בית העם בכפר יהושע

במרכז הכפר יש שדירה מרכזית שמתחילה צמוד לבית העם. ״בירה״ מתאימה לחלוצים של שנות ה-20 של המאה ה-20.

בית העם בכפר יהושע

מגדל המים כפר יהושע

כמו כל ישוב בארץ במרכז הכפר ישנו מגדל מים מיתולוגי. זהו המבנה הראשון שנבנה בשטח הציבורי של כפר יהושע (1929) ושימש מרכז הכפר עד שהושלם בית העם ב 1948. המגדל בנוי על בסיס מתומן והוא בעל שלוש קומות. מגדל המים נראה כמקדש על קשתותיו וקישוטיו. עלות בנייתו גבוהה בהרבה מעלות מגדל המים הפשוט בנהלל. זה מבטא ללא ספק את הרוח האופטימית וההתחדשות שאפיינה את תושבי כפר יהושע בתקופה זו.

מגדל המים כפר יהושע

אנדרטה לנופלים מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי

בכפר יהושע אנדרטה לנופלים בני הכפר מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי, אחותה של רחל ינאית בן צבי. לישנסקי יצרה 9 אנדרטאות, שרובן דמויות קבוצתיות מסוגננות: – יער חולדה, כפר יהושע, כדורי, בית קשת, נצר סרני, עינת, יד בן צבי, בית קשת, גלאון.

אנדרטה לנופלים מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי. צד קדמי יוצאים לקרב

אנדרטה לנופלים מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי. צד אחורי עבודות חקלאות בבית

יד ריכרד קאופמן – אדריכל הבית של המוסדות הלאומיים

כאדריכל של חברת הכשרת הישוב תיכנן כ-80 יישובים עירוניים ושכונות עירוניות, שהושפעו בעיקר מרעיון עיר הגנים. בשביל המוסדות הציוניים תיכנן כ-160 יישובים חקלאיים – קבוצות, קיבוצים, מושבי עובדים (למשל נהלל) ומושבים שיתופיים. רעיונותיו הושפעו מהניאו-קלאסיציזם, מונומנטליות, הגיון, פונקציונליות והתייחסות לקרקע ולאקלים הסביבתיים. ניכרת השפעתו של רעיון “עיר הגנים” שהיה אופנתי מאוד באירופה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה. קרופמן תיכנן שש שכונות הגנים בירושלים: תלפיות (1921), בית הכרם (1922-1921), רחביה (1922), אדמת עמוס (מקור חיים, 1923), קריית משה ובית וגן (1925). מכולן נותרה רחביה עד היום כדוגמה הטובה והשמורה ביותר לרעיון “שכונת הגנים”.

יד ריכרד קאופמן

פסיפס בכפר יהושע לכבודו של ריכרד קאופמן

במרכז כפר יהושע, מושב שתוכנן בידי קאופמן, נחנכה ב-2004 רצפת פסיפס יפה לזכרו ולכבודו של האדריכל. את הרעיון הגה האמן בן המושב אלי שמיר, שגם פיקח על מימושו. בפסיפס משולבים שמות עשרות היישובים שתכנן קאופמן, דיוקן שלו ומפת כפר יהושע.

האדריכל ריכרד קאופמן תכנן את כפר יהושע כצורת האות יו”ד, כמחווה ליהושע חנקין שעל שמו נקרא המושב.

יד ריכרד קאופמן

יד ריכרד קאופמן – אמן אלי שמיר

הפיקוס בכפר יהושע

בקצה השדירה נכנסים  פנימה לסבך של עץ פיקוס ענקי (פיקוס בנגלי) ששורשי האוויר שלו ניטעו באדמה, הצמיחו גזעים נוספים וכל ההסתעפויות הן למעשה עץ אחד ומרשים.

בית הספר הישראלי לקרקס – כפר יהושע

בכפר יהושע פועל בית הספר הישראלי לקרקס שחרט על דגלו הכשרה והקניה של מיומנויות הקרקס בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים בישראל.

תחנת הרכבת ההיסטורית

בסמוך לכפר נמצאת תחנת הרכבת ההיסטורית תל א-שמאם של קו רכבת העמק – אבל זה כבר פוסט נפרד.

  בית חנקין

נ.ב. בתחום בית הספר נמצא בית חנקין – מוזיאון טבע ופוחלצים. המוזיאון סגור לציבור (מחוסר תקציב) וטוב שכך. פוחלצים אינם ״פוליטיקלי קורקט״ .

  //ws-na.amazon-adsystem.com/widgets/q?ServiceVersion=20070822&OneJS=1&Operation=GetAdHtml&MarketPlace=US&source=ac&ref=qf_sp_asin_til&ad_type=product_link&tracking_id=hoshvilim-20&marketplace=amazon&region=US&placement=0838614256&asins=0838614256&linkId=4QIBAROOUFAXJQBS&show_border=true&link_opens_in_new_window=true

כפר יהושע * תולדות כפר יהושע כפר יהושע הוקם בשנת 1927 כמושב עובדים חילוני על ידי אנשי העלייה השלישית. השם נקרא על שם יהושע חנקין.

[naamarak]

סיכומוסקר 2018