wolfiis-blog

[wolfiis-blog]

פיצול האישיות של ירושלים- הגשה משותפת עם אלון אברמי.

אלון ואני הבנו שמעניין אותנו להתעסק בפיצול של העיר שבה אנחנו גרים, אלון ירושלמי במקור ואני? בעיקר מתעניינת, פחות שופטת, מסתכלת על הדברים בצורה יותר אובייקטיבית ממנו, אני חושבת שגם בגלל שגדלו אותי בבית שמתרגש להגיע לירושלים וגם כי אני פשוט פחות בן אדם שרואה את העולם בצורה אחת.. מה שכן אני אוהבת מפלצות, טובות ורעות.. שמותחות איזשהם גבולות אצלנו...שאיתן פתאום הדברים יכולים כן להיות קיצוניים, חד צדדיים ורק צורה אחת..

אני מאוד גאה באתר שיצרנו, יש בו המון פיצולים, המון תוכן אמיתי, ישבנו עליו ימים ולילות, חשבנו על כל מילה, אני חושבת שזו אחת העבודות שהכי השקעתי בה השנה, אני אוהבת ששום דבר שם לא בתאוריה (למרות שהייתה אופציה כזאת), אני גאה שהוא עובד, שאנשים במרחב הציבורי כבר נכנסו אליו,  גאה בטקסטים המעניינים,  וגאה במפלצת 

הרעה שלי 

לקח לי הרבה זמן וכמה וכמה טייקים לשדרג אותה, בהתחלה אני ואלון ניסינו שהמפלצות שלנו   יהיו דומות ושנינו התפשרנו אחד כלפי הטעם של השני, כשלא היינו מרוצים מהתוצאה החלטנו שכל אחד ילך עם המפלצת שאצלו בראש ואני פשוט נתתי לבטונדה הזאת לצאת ממני :)

מצרפת בורד בפינטרסט של מפלצות שאספתי במשך כמה שנים 

https://www.pinterest.com/Wolfensohn/my-inner-monster/

הפיצול באתר

באתר שלנו יש פיצול שבו המשתמש צריך לבחור אם איזו מפלצת להמשיך, בגלל שבהגשה הראשונה הצגנו רק את הפיצול ה״רע״, לפיצול ה״טוב״ התייחסנו כמעין בדיחה, הטקסטים הטובים באמת טובים ובאמת התחברנו אליהם אבל כל הבחירות העיצוביות הן סופר אובר-חמודות

יאללה כנסו לאתר

אני גאה בו !

http://mefuzelet.getforge.io

[wolfiis-blog]

שלוש קופסאות על טרמפים - ההגשה

החלטתי להתרכז בתחושות,כמו שאתם רואים הקופסאות היו אנונימיות לגמרי, לרב הכיתה לא היה שמץ לאיזו חוויה הם עומדים להכנס. כל תחושה שיצרה כל קופסא היתה רמז לנושא הטרמפים.

רמז נוסף היה רמקול שהונח על השולחן והשמיע רעש של מכונית נוסעת בכביש בין עירוני מסתבר שיש הרבה סרטונים כאלה ביוטיוב ושזה גורם לאנשים להרדם.

קופסא אחת הייתה כולה סאונד, מכניסים את הראש לתוך חלל ועפות לכיוון המשתמש כל השאלות המשעממות ששואלים אותי שוב ושוב באותה נסיעה.. (וברקע הוספתי את החופרת הלאומית, קריינית גלגלצ) סבבה, אני לומדת בבצלאל, את לומדת קלינאות תקשורת, אין לי מה להגיד על זה.

(הסאונד מצורף בראש הפוסט)

 בקופסא שנייה התמקדתי בריח, תליתי המון שקיות  ריחניות בריח לימון מזעזע ובחלק מהשקיות שמתי גם בדלי סיגריות (כי אין כמו להתקע באוטו שעה וחצי עם מישהו מעשן) רציתי שיכניסו את הראש ויקבלו בום של ריח ספציפי.

בגלל שהקופסאות היו שחורות לא היה לאף אחד מושג לאן הוא מכניס את הראש

בקופסא השלישית רציתי להעביר ��ת תחושת האינטימיות הזרה הזאת, את זה שנסיעה בטרמפ עם חמישה אנשים כוללת לרב פלישה למרחב האישי. החיובי שבזה היא העובדה שלפעמים זה מעלה לי פלשבקים מנסיעות בהודו. 

בתוך הקופסא השלישית יצרתי ממש בובה עם פאה והכל כדי לדמות מישהו שנרדם למשתמש על הכתף.

חדל דיבורים וגיפים: הנה כמה תמונות מההגשה

במבחן התוצאה אני חושבת לגמרי שהצלחתי להעביר את כל אותן תחושות ויצאתי מרוצה 

עד הטרמפ הבא 👋👋👋👋

[wolfiis-blog]

שלוש קופסאות- שלב הסקיצות

אני חושבת שאחת המטרות שתמיד נמצאת לי בראש היא הרצון להעביר תחושה, חוויה, גם אם זה בציור שאני מציירת , צילום ואפילו בתרגיל בטיפוגרפיה.

אם הצלחתי להעביר תחושה כלשהי (שמ��ה, עצב, מתח,התרגשות או אפילו גועל) אני מרגישה שעשיתי וי די גדול.

אם אצליח אפילו בטיפה לגרום לכם להבין אותי, את העולם שלי והתגובה שלכם תהיה יותר מ״יפה״ או תגובה אדישה כלשהי, אני ארגיש נוכחת ומובנת.

בואו אני אגלה לכם איך אני מרגישה בטרמפים

פעם בחודש בערך אני חוזרת לבית של אמא בפרדס חנה.

 רק לצאת מירושלים מבחינתי זה טרטור רציני, כדי להחלץ מהעיר העמוסה ולהגיע אל שלוות העולמים אני נכנסת ל״לוח טרמפים ירושלים״ בפייסבוק, מגללת ומחפשת את המושיע שלי שבמקרה מגיע לפרדס חנה או האיזור ויוצא מירושלים בשעה שנוחה לשנינו.

אני צריכה לדאוג כמובן שיש לי 25 שקל במדויק (כי אין דבר לא נעים מאשר שהגענו כבר ליעד ואין לו עודף מ100), מצב רוח חברותי ושאין עליי יותר מדי ציוד כי אי אפשר לדעת כמה עמוס הבגאז׳ יהיה. 

אז בגלל שזה נושא שאני מתעסקת בו לפחות פעם בחודש החלטתי שזה הנושא שלי למשימת ״3 קופסאות/ 3 חורי הצצה״

התחלתי לעשות סקיצות ולכתוב לעצמי איזה רגשות אני בדיוק מרגישה בזמן הטרמפ

הרעיון שהמשתמש יוכל להציץ דרך מראה קדמית של רכב כדי לראות מה קורה בתוך הקופסא הגניב אותי, אבל אחרי כמה נסיונות מוחשיים הבנתי שזה מפספס את החוויה עצמה, הצופה לא נהיה חלק ואז כל מה שהוא חווה זה הצצה שמשאירה אותו בחוץ, כי יש חוצץ בינו בין הקופסא והיא המראה.

לא יכולה להתאפק וחייבת לשתף סדרת רשת דקומנטרית מעולה שנתקלתי בה לפני שנה שנקראת ״הטרמפיסטים״, הנה הפרק הראשון.

** נראה לי שהחוויה שלהם מטרמפים יותר חיובית משלי

[wolfiis-blog]

זה מתוקן

מה שלא מתוקן זה קבצים כבדים בדרייב

אבל אל תתעצלו, תכנסו לקישור

https://drive.google.com/file/d/0B_-bVoaAjDgUdDhlVW9mb3hMNFU/view?usp=sharing

כי תיקנו (לפחות ניסינו) וביקשתי ממש יפה מהמנהל של מעיין 2000 לצלם שם אחרי שהוא קצת כעס עלינו

[wolfiis-blog]

זה תקול

אז תם יובל ואני הלכנו למעיין 2000

סופר די מוזנח אבל מוכר בקרב סטודנטים עניים שמסיימים ללמוד אחרי שהשוק כבר נסגר..

התקלות שם היו אין סוף- שלטים שמצביעים על מוצרים שבכלל לא שם, הכל כתוב בעברית ולתיירים אין שום סיכוי לדעת על מה יש מבצע או מה המחיר בכלל, שאריות אוכל וזבל על המדפים והכי מבאס: מוצרים שאי אפשר להגיע אליהם כי הם גבוהים מדי.

עשינו על זה מצגת

  https://docs.google.com/presentation/d/1EEt6M-HQxWiArCmUYOzvt0qPD7ojJfV2lITrCTGH-pg/edit?usp=sharing

 וגם סרטון של פתרון חמוד לאחד המוצרים המביכים שנופלי�� לך על הראש נייר הטואלט https://drive.google.com/file/d/0B_-bVoaAjDgUTGxnNGhNMHlHYUE/view?usp=sharing

[wolfiis-blog]

לתבלין האהוב עליי מגיע יחס מיוחד תרגיל 1: איתור בעיה בשימוש במוצר פיזי החורים באריזה מתאימים לתבלינים טחונים, אגוז מוסקט שלם הוא בגודל של 5 חורים גדולים בערך ואין שום סיבה שזאת תהיה האריזה שלו.

מגיע לו ולאנשים כמוני שמאוד מחבבים אותו שיתייחסו אליו באופן אישי.

שהמכסה יהיה פומפייה מפלסטיק למשל.

[wolfiis-blog]

לתבלין האהוב עליי מגיע יחס מיוחד תרגיל 1: איתור בעיה בשימוש במוצר פיזי אז למה יש את האריזה הזאת בכלל??