#דן בראון

[ebabad]

התופת - דן בראון \ ביקורת קריאה

כן, אפשר להגיד עלי לפעמים שאני late bloomer – הספר הרביעי בסדרת המתח של פרופ’ רוברט לנגדון (אחרי צופן דה וינצ’י, מלאכים ושדים והסמל האבוד). הפעם נמצא לנגדון באיטליה המקסימה ושוב מעביר דן בראון את יופיין של הערים וגורם לקורא הממוצע לחשוב ולהכין רשימה של אתרים המומלצים לתיור וסיור. הקומדיה האלוהית (La Divina Commedia) היא פואמה בעלת שלושה חלקים, שכתב דנטה אליגיירי בתחילת המאה ה- 14.על פי הפואמה –…

[businessservicesnewshebrew]

5 כישורי מפתח למנהיגות שיווק B2B בשנת 2020

עבור מקימי שיווק רבים שמגדילים את הכנסותיהם, השנים האחרונות לא הותירו מקום לאותן פעילויות ישנות. מנהיגים עסקיים הבינו שהם מוציאים יותר מדי זמן על המוצר בהודעות שלהם ולא מספיק על הלקוח. הטקטיקה משתנה בפראות על בסיס שנה לשנה, וחדשנות היא לא רק לגאונים. להיות חדשני בימינו הוא פשוט היכולת להגיב כאשר ההזדמנות פוגעת. היענות למקום הקשב משתנה, תקצוב לשינויים והתאמה הם סימני ההיכר של מעצמת השיווק המודרנית. כמו שהטקטיקות והאסטרטגיות משתנות, כך שהובלת צוות להזיז את המחט ביוזמות השיווק שלכם תדרוש כישורים חדשים: עבור מנהיגים חדשים, ניהול מיקרוגל הוא תחליף להגדרה ברורה של תוצאה או קב לקביעה לא טובה. לרוע המזל, מנהיגי השיווק סובלים מכך בדיוק כמו כל אחד אחר - הם ידועים לשמצה בהשתלטות על פעילות לאחר שהאצילו אותה. המנהיגים צריכים לתת למומחים שהם שכרו לקבל את התוצאה. זה מתיישר עם המחקר שלי כי 88 אחוז מחברות הצמיחה המהירה מאמינות כי יכולתם של עובדים לקחת בעלות חשובה לצמיחת החברה. על המנהיגים לבדוק גם במקום. אם איכות היא נושא, זה על המנהיג לספק חומר אימונים או אימון אחד על אחד. זה לא בר קיימא שכל חתיכת שיווק עוברת אדם אחד ברגע שחברה או מחלקה מגיעים לגודל מסוים. דרך יעילה אחת להוביל אנשים חכמים ולהבטיח שהם מספקים ערך היא באמצעות שיטת כרטיס הניקוד. הגדרת כרטיס ניקוד היא מדריך מצוין עבור אנשים מתפתחים. שיטת כרטיס הניקוד מציגה יכולות ליבה ותוצאות ברורות על גבי מסמך בן עמוד אחד שעובד יוכל להשיג. כרטיס הניקוד מציב ציפיות לעובדים ומעניק להם בהירות לגבי יעדי העבודה שלהם. לאחרונה עבדתי עם חברה שהצוות השיווקי הקטן שלה לא הפסיק לעקוב אחר פעילויות בעלות ערך נמוך, כמו חומרי הדפסה שגבו מאות שעות של פריון. שאלתי, "האם חומר דפוס זה הוביל אי פעם לעסקים חדשים?" בהתחלה, הם התנגדו לוותר על זה. לאחר מכן, לאחר ששקלו את ההחזר על ההשקעה, הם החליטו להקצות מחדש את הזמן ליצירת תוכן בעל ערך גבוה באתר החברה. "איפה תשומת הלב עכשיו?" ושאלות מכריעות אחרות עשויות להוביל אותך לשיחות קשות. אבל הם עשויים גם להוביל ללא-מוחין, כמו העברת תקציב ההדפס המיושן הזה לשיווק בחיפוש. למעשה, 50 אחוז ממובילי השיווק שנשאלו בדצמבר 2019 אמרו כי פעילויות השיווק הגבוהות ביותר על ROI קשורות לחיפוש. מעבר לכך, 70 אחוז מאנשי מקצוע השיווק אינם מרוצים משיעור ההמרות של האתר שלהם. השאלות הנכונות יכולות לפתוח פתרונות חדשים ותוצאות חדשות. עם הגדלת החברה שלך, אתה עשוי לשקול לפצל את ייצור האסטרטגיה המסורתית של ייצור לידים. הבעיה עם מחלקת שיווק מונעת גרידא מספרים היא שאסטרטגיה זו אינה מהווה לעתים קרובות מודעות למותג. זו נקודת מכירה מסיבית עבור המוצרים והשירותים שלך. במחקר שנערך לאחרונה במכון לשיווק תוכן, "B2B ייצור שיווק תוכן: מדדים, תקציבים ומגמות לשנת 2015 - צפון אמריקה", 89 אחוז מכלל יותר מ -5,000 משווקי B2B שנסקרו אמרו כי מודעות למותג היא המטרה החשובה ביותר בשיווק תוכן. בעקבות מודעות למותג היו מכירות ויצירת לידים. זה מראה כי משווקים מתחילים להבין שיצור לידים ומודעות למותג הם שני יעדים שונים. אמנם יש כמה חפיפה, אך אסטרטגיות ויזמות ייעודיות לכל אחת מהן חשובות להצלחה. עם לקוחותיי ראיתי את הגבול בין מכירות לשיווק מתפרק. במקרים מסוימים הם כמעט ולא קיימים. מנהיג שיווק אחד דן בחוסר האמון שלו ביכולתם של אנשי מכירות לייחס כראוי הצלחה למאמצי דור ההובלה של מחלקת השיווק. לדברי לקוח שלי, טים בראון מסוכנות הוק, חברת ייצור מוביל לעסקים קטנים וחברות בנייה, עליכם להבין שלא כל הלידים זהים. בראון הסביר, "כשמגיע אנשי המכירות לומר אם ההובלה היא MQL (Lead שיווק מוסמך) או SQL (Lead Qualified Sales) - ושיעור סגירת המכירות שלהם הוא משהו שהם שופטים עליו - זה מטשטש את הקו ל מי שאחראי על היעדר מספר עסקאות סגורות. " זו הסיבה שחשוב כל כך להגדיר בבירור MQL ו- SQL בתוך הארגון שלך. מקדו את מאמצי השיווק שלכם במאמצים שהובילו למעשה לעסקות סגורות, ולא רק ללידים נוספים. אם התוצאה חשובה ביותר, וטקטיקות משתנות כל הזמן - גם בעידן של כלי אוטומציה ושיווק - אנשים הם הגורם המוחלט ביותר. אל תשכח את התוצאה של המחקר השנתי של גוגל על ​​שניים שמציעים צוותים בעלי ביצועים גבוהים: בטיחות פסיכולוגית. אם אתה לא סומך על האנשים שלך, אתה לא יוצר סביבה בטוחה לכישלונות וחדשנות קטנים. פורסם בתאריך: 30 בינואר 2020

[brokerli]

מחלוקות בין בעלי זכויות הובילו לגניזת פרויקט "בית גיבור" בת"א

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%95-%d7%9c%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%aa/

מחלוקות בין בעלי זכויות הובילו לגניזת פרויקט "בית גיבור" בת"א

מכתב לקוני שנשלח לאחרונה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, הודיע על גניזתו של אחד מהפרויקטים המסקרנים של תל אביב – הפיכת "בית גיבור" המיושן לבית מלון משולב בדירות יוקרה, תוך הגבהת המגדל בשבע קומות. המכתב שנשלח לאדריכלית האחראית על הפרויקט, מטעם מנהל ההנדסה, ועליו חתום עו"ד ארז ספיר ממשרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', אינו חושף את הדרמה הגדולה שהתחוללה סביב העניין.

המגדל, שתיכננו האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ, הוא חלק ממתחם שכולל את בית התעשייה, בית הטקסטיל ובית גיבור שמשמש כבניין משרדים. אלה נבנו אחרי הריסת שכונת מנשייה, שקישרה את שוק הכרמל, נווה צדק ויפו, בשנות ה-70. תוכנית שדרוג המבנה, שעליה חתום אדריכל העל היהודי־אמריקאי דניאל ליבסקינד (מתכנן המוזיאון היהודי בברלין ו"מגדל החירות" על חורבות התאומים במנהטן), אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א בחודש אוקטובר 2016. שם הפרויקט היה אמור להיות Waves (גלים).

התוכנית שאושרה הציעה להגביה את המבנה מ-17 ל-23 קומות, בהתאם למדיניות העירייה לאורך קו החוף. 11 הקומות הראשונות היו אמורות לשמש כמלון ו-11 העליונות למגורי יוקרה. בפרויקט תוכננו בסך-הכול 130 דירות ו-197 חדרי מלון. לצד הכניסה תוכנן בניין בגובה שבע קומות, שהיה אמור לכלול מסחר בקומת הקרקע וארבע קומות מלון, כשבתווך קומה ציבורית ששטחה היה אמור להיות לצרכי ציבור. השיפוץ כלל גם חיפוי חדש וחדשני לחזיתות המבנה בסגנונו הייחודי והתזזיתי של ליבסקינד.

בין יזמי הפרויקט ניתן לציין את השמאי ואיש הנדל"ן אלי יהל, רואה החשבון יצחק אורליצקי, חברת אלדן, קבוצת נתנאל גרופ וניר ויצמן, בעל השליטה ברשת מלונות בראון, שמחזיקים בכ-70% משטחי הבניין.

בשיחה שקיים "גלובס" עם עו"ד ארז ספיר, ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', שכאמור בישר לעירייה על גניזת הפרויקט, הוא מסביר כי דווקא שיתוף הפעולה עם העירייה היה מצוין, כשבתכנון הפרויקט לקחו חלק מיטב היועצים: "בסופו של דבר, הצד התכנוני דורש השקעה של כספים רבים. זה נפל על חמש חברות שחלקן לא היה שווה. הייתה הרגשה של חוסר אמון. צריך לקחת בחשבון שעוד לא הגענו לעשרות בעלי הזכויות הקטנים, בעלי חנויות ומשרדים, שכל אחד מחזיק ברבע או חצי אחוז ובונה על הדירה שיקבל. במקביל, צריך לציין שהעירייה מקדמת תוכנית לכל המתחם (הכוונה לשלושת המגדלים) שתיתן זכויות יותר גדולות מהתוכנית הזאת".

האדריכל דן דרין, לשעבר סגן ראש העיר ת"א-יפו, שותף בחכירת החניון במבנה יחד עם בנו שי, והוא גם זה שחתום על תוכנית הפיכת בית גיבור מבניין משרדים לבניין הכולל מלונאות ומגורים. התוכנית הזו אושרה ע"י הוועדה המחוזית בשנת 2011. דרין לא שבע רצון מביטול היוזמה: "אני לא צד ולא פעיל בנושא. יש לי אחוזים בחברה שיש לה עניין שם. נאמר שהשותפים הסתכסכו, אז למה לוותר? אני הייתי זה שתכנן את התב"ע. התחלתי בשנת 2002 וזה לקח כעשר שנים. תוספת הזכויות וההגבה ל-23 קומות נובעת מתוכנית המתאר העירונית. אין לי מושג למה הם ביטלו".

אלי יהל לא מתלהב להתראיין: "היה ויכוח בין הבעלים הגדולים בבניין ובגלל זה הסיפור הזה נתקע. על אף העובדה שהושקע ממון רב בפרויקט לא הצלחנו להגיע להסכמות".

יצחק אורליצקי אליו פנינו אמר כי "אני לא רוצה לחוות דעה. מספיק מרורים שבעתי עם הפרטנרים. אני הובלתי את זה. יש לך עסק עם אנשים שלא מבינים כלום. זה נשאר ככה וככה זה יהיה".

מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי

[brokerli]

מחלוקות בין בעלי זכויות הובילו לגניזת פרויקט "בית גיבור" בת"א

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%95-%d7%9c%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%aa-2/

מחלוקות בין בעלי זכויות הובילו לגניזת פרויקט "בית גיבור" בת"א

מכתב לקוני שנשלח לאחרונה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, הודיע על גניזתו של אחד מהפרויקטים המסקרנים של תל אביב – הפיכת "בית גיבור" המיושן לבית מלון משולב בדירות יוקרה, תוך הגבהת המגדל בשבע קומות. המכתב שנשלח לאדריכלית האחראית על הפרויקט, מטעם מנהל ההנדסה, ועליו חתום עו"ד ארז ספיר ממשרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', אינו חושף את הדרמה הגדולה שהתחוללה סביב העניין.

המגדל, שתיכננו האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ, הוא חלק ממתחם שכולל את בית התעשייה, בית הטקסטיל ובית גיבור שמשמש כבניין משרדים. אלה נבנו אחרי הריסת שכונת מנשייה, שקישרה את שוק הכרמל, נווה צדק ויפו, בשנות ה-70. תוכנית שדרוג המבנה, שעליה חתום אדריכל העל היהודי־אמריקאי דניאל ליבסקינד (מתכנן המוזיאון היהודי בברלין ו"מגדל החירות" על חורבות התאומים במנהטן), אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א בחודש אוקטובר 2016. שם הפרויקט היה אמור להיות Waves (גלים).

התוכנית שאושרה הציעה להגביה את המבנה מ-17 ל-23 קומות, בהתאם למדיניות העירייה לאורך קו החוף. 11 הקומות הראשונות היו אמורות לשמש כמלון ו-11 העליונות למגורי יוקרה. בפרויקט תוכננו בסך-הכול 130 דירות ו-197 חדרי מלון. לצד הכניסה תוכנן בניין בגובה שבע קומות, שהיה אמור לכלול מסחר בקומת הקרקע וארבע קומות מלון, כשבתווך קומה ציבורית ששטחה היה אמור להיות לצרכי ציבור. השיפוץ כלל גם חיפוי חדש וחדשני לחזיתות המבנה בסגנונו הייחודי והתזזיתי של ליבסקינד.

בין יזמי הפרויקט ניתן לציין את השמאי ואיש הנדל"ן אלי יהל, רואה החשבון יצחק אורליצקי, חברת אלדן, קבוצת נתנאל גרופ וניר ויצמן, בעל השליטה ברשת מלונות בראון, שמחזיקים בכ-70% משטחי הבניין.

בשיחה שקיים "גלובס" עם עו"ד ארז ספיר, ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', שכאמור בישר לעירייה על גניזת הפרויקט, הוא מסביר כי דווקא שיתוף הפעולה עם העירייה היה מצוין, כשבתכנון הפרויקט לקחו חלק מיטב היועצים: "בסופו של דבר, הצד התכנוני דורש השקעה של כספים רבים. זה נפל על חמש חברות שחלקן לא היה שווה. הייתה הרגשה של חוסר אמון. צריך לקחת בחשבון שעוד לא הגענו לעשרות בעלי הזכויות הקטנים, בעלי חנויות ומשרדים, שכל אחד מחזיק ברבע או חצי אחוז ובונה על הדירה שיקבל. במקביל, צריך לציין שהעירייה מקדמת תוכנית לכל המתחם (הכוונה לשלושת המגדלים) שתיתן זכויות יותר גדולות מהתוכנית הזאת".

האדריכל דן דרין, לשעבר סגן ראש העיר ת"א-יפו, שותף בחכירת החניון במבנה יחד עם בנו שי, והוא גם זה שחתום על תוכנית הפיכת בית גיבור מבניין משרדים לבניין הכולל מלונאות ומגורים. התוכנית הזו אושרה ע"י הוועדה המחוזית בשנת 2011. דרין לא שבע רצון מביטול היוזמה: "אני לא צד ולא פעיל בנושא. יש לי אחוזים בחברה שיש לה עניין שם. נאמר שהשותפים הסתכסכו, אז למה לוותר? אני הייתי זה שתכנן את התב"ע. התחלתי בשנת 2002 וזה לקח כעשר שנים. תוספת הזכויות וההגבה ל-23 קומות נובעת מתוכנית המתאר העירונית. אין לי מושג למה הם ביטלו".

אלי יהל לא מתלהב להתראיין: "היה ויכוח בין הבעלים הגדולים בבניין ובגלל זה הסיפור הזה נתקע. על אף העובדה שהושקע ממון רב בפרויקט לא הצלחנו להגיע להסכמות".

יצחק אורליצקי אליו פנינו אמר כי "אני לא רוצה לחוות דעה. מספיק מרורים שבעתי עם הפרטנרים. אני הובלתי את זה. יש לך עסק עם אנשים שלא מבינים כלום. זה נשאר ככה וככה זה יהיה".

מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי

[brokerli]

מחלוקות בין בעלי זכויות הובילו לגניזת פרויקט "בית גיבור" בת"א

New Post has been published on https://brokerli.com/%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%95-%d7%9c%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%aa/

מחלוקות בין בעלי זכויות הובילו לגניזת פרויקט "בית גיבור" בת"א

מכתב לקוני שנשלח לאחרונה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, הודיע על גניזתו של אחד מהפרויקטים המסקרנים של תל אביב – הפיכת "בית גיבור" המיושן לבית מלון משולב בדירות יוקרה, תוך הגבהת המגדל בשבע קומות. המכתב שנשלח לאדריכלית האחראית על הפרויקט, מטעם מנהל ההנדסה, ועליו חתום עו"ד ארז ספיר ממשרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', אינו חושף את הדרמה הגדולה שהתחוללה סביב העניין.

המגדל, שתיכננו האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ, הוא חלק ממתחם שכולל את בית התעשייה, בית הטקסטיל ובית גיבור שמשמש כבניין משרדים. אלה נבנו אחרי הריסת שכונת מנשייה, שקישרה את שוק הכרמל, נווה צדק ויפו, בשנות ה-70. תוכנית שדרוג המבנה, שעליה חתום אדריכל העל היהודי־אמריקאי דניאל ליבסקינד (מתכנן המוזיאון היהודי בברלין ו"מגדל החירות" על חורבות התאומים במנהטן), אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א בחודש אוקטובר 2016. שם הפרויקט היה אמור להיות Waves (גלים).

התוכנית שאושרה הציעה להגביה את המבנה מ-17 ל-23 קומות, בהתאם למדיניות העירייה לאורך קו החוף. 11 הקומות הראשונות היו אמורות לשמש כמלון ו-11 העליונות למגורי יוקרה. בפרויקט תוכננו בסך-הכול 130 דירות ו-197 חדרי מלון. לצד הכניסה תוכנן בניין בגובה שבע קומות, שהיה אמור לכלול מסחר בקומת הקרקע וארבע קומות מלון, כשבתווך קומה ציבורית ששטחה היה אמור להיות לצרכי ציבור. השיפוץ כלל גם חיפוי חדש וחדשני לחזיתות המבנה בסגנונו הייחודי והתזזיתי של ליבסקינד.

בין יזמי הפרויקט ניתן לציין את השמאי ואיש הנדל"ן אלי יהל, רואה החשבון יצחק אורליצקי, חברת אלדן, קבוצת נתנאל גרופ וניר ויצמן, בעל השליטה ברשת מלונות בראון, שמחזיקים בכ-70% משטחי הבניין.

בשיחה שקיים "גלובס" עם עו"ד ארז ספיר, ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', שכאמור בישר לעירייה על גניזת הפרויקט, הוא מסביר כי דווקא שיתוף הפעולה עם העירייה היה מצוין, כשבתכנון הפרויקט לקחו חלק מיטב היועצים: "בסופו של דבר, הצד התכנוני דורש השקעה של כספים רבים. זה נפל על חמש חברות שחלקן לא היה שווה. הייתה הרגשה של חוסר אמון. צריך לקחת בחשבון שעוד לא הגענו לעשרות בעלי הזכויות הקטנים, בעלי חנויות ומשרדים, שכל אחד מחזיק ברבע או חצי אחוז ובונה על הדירה שיקבל. במקביל, צריך לציין שהעירייה מקדמת תוכנית לכל המתחם (הכוונה לשלושת המגדלים) שתיתן זכויות יותר גדולות מהתוכנית הזאת".

האדריכל דן דרין, לשעבר סגן ראש העיר ת"א-יפו, שותף בחכירת החניון במבנה יחד עם בנו שי, והוא גם זה שחתום על תוכנית הפיכת בית גיבור מבניין משרדים לבניין הכולל מלונאות ומגורים. התוכנית הזו אושרה ע"י הוועדה המחוזית בשנת 2011. דרין לא שבע רצון מביטול היוזמה: "אני לא צד ולא פעיל בנושא. יש לי אחוזים בחברה שיש לה עניין שם. נאמר שהשותפים הסתכסכו, אז למה לוותר? אני הייתי זה שתכנן את התב"ע. התחלתי בשנת 2002 וזה לקח כעשר שנים. תוספת הזכויות וההגבה ל-23 קומות נובעת מתוכנית המתאר העירונית. אין לי מושג למה הם ביטלו".

אלי יהל לא מתלהב להתראיין: "היה ויכוח בין הבעלים הגדולים בבניין ובגלל זה הסיפור הזה נתקע. על אף העובדה שהושקע ממון רב בפרויקט לא הצלחנו להגיע להסכמות".

יצחק אורליצקי אליו פנינו אמר כי "אני לא רוצה לחוות דעה. מספיק מרורים שבעתי עם הפרטנרים. אני הובלתי את זה. יש לך עסק עם אנשים שלא מבינים כלום. זה נשאר ככה וככה זה יהיה".

מחפשים עסקים למכירה? נסו את ברוקרלי