#גיהינום

[ebabad]

התופת - דן בראון \ ביקורת קריאה

כן, אפשר להגיד עלי לפעמים שאני late bloomer – הספר הרביעי בסדרת המתח של פרופ’ רוברט לנגדון (אחרי צופן דה וינצ’י, מלאכים ושדים והסמל האבוד). הפעם נמצא לנגדון באיטליה המקסימה ושוב מעביר דן בראון את יופיין של הערים וגורם לקורא הממוצע לחשוב ולהכין רשימה של אתרים המומלצים לתיור וסיור. הקומדיה האלוהית (La Divina Commedia) היא פואמה בעלת שלושה חלקים, שכתב דנטה אליגיירי בתחילת המאה ה- 14.על פי הפואמה –…

[shiur-lo-chashuv]

אני: אם אנחנו יושבות פה ברחוב ויש צבע אדום, לאן אנחנו הולכות?

חברה שלי: כלומר גן עדן או גיהינום?

[mexashepot]

5 פאקינג חודשים של גיהינום.

[emmafallsinlove]

נועה היא כל כך the archer בפרק הזה

היא כל כך מפחדת לפגוע באביב, אבל בעיקר כי היא מפחדת להיפגע אם אביב תעזוב

דה ארצ׳ר הוא מסוג השירים שאם הוא היה בפולקלור הוא היה מקבל הרבה יותר אהבה וקבלה, והיו עפים עליו כמו שאנשים עפים על טיז איז מי טריינג ומירורבאל.

הוא גם מהשירים שקשה להתחבר אליהם כי הביט שלו אף פעם לא מפסיק, וקראתי פעם שהשיר הזה אמור לדמות התקף חרדה. אני לא יודעת כמה זה נכון, אבל זה כן מאחד השירים שעזר לי איתם.

אבל לגבי נועה - כן, היא מאוד דה ארצ׳ר. לא רק בפרק הזה, גם בכללי. היא מאוד רוצה שמישהו ישאר, שיאהב אותה מספיק, שיבין את המורכבות שלה ואת זה שקשה לה. והיא כבר נפגעה ופגעה בעבר, ואני בטוחה שמה שקרה עם שמרית לא עוזב אותה, ואולי לא יעזוב בעוד הרבה שנים.

בכלל, כל הקטע של

אני מרגישה שזה מאוד נועה בכל ההקשר של שמרית, אולי בכלל בכללי. היא רוצה לומר משהו, להתערב, להביע את מה שהיא מרגישה (לא רק בהקשר עם שמרית, גם אולי בהקשר עם מייקי שקרה מוקדם יותר הפרק הזה, שהוא כעס עליה למה היא לא התערבה, והיא פשוט לא ידעה איך ואני יכולה להבין למה, למייקי, לשמרית - זה לא מספיק)

זה מרגיש לי מאוד נועה אחרי שדיווחה למצ״ח על טולי. כל הסיפור שהתפוצץ, זה שעברה למטבח, החמישה חודשים שהרגישו קצת כמו גיהינום וקצת כמו היא לא קשורה והיא האויב מספר 1 של הבסיס במקום שהם יקחו אחריות על הסמים שהם לוקחים, הם מפילים את הכל על נועה.

במיוחד החלק של i pace like a ghost בפרק הראשון, בו היא פשוט נראית מפוחדת ומבוהלת אחרי שהחייל שעובד ״תחת״ חגו עוזב אותה.

וזה. החלק הזה. שכל מי שנועה אי פעם הכירה בבסיס פשוט ״ויתר״ עליה. אף אחד לא נלחם כדי שתישאר המ״מ שלהם, גם אם בעונה 2 נראה שהמחלקה שלהם התקרבה יותר. אבל כל אחד עסוק בתחת של עצמו, ואז את נועה מעיפים למטבח, את כפיר מעיפים לחמ״ל, והיא רואה אותם - את המחלקה שלה, את מי שהיו הפקודים שלה ואולי גם החברים שלה, האנשים היחידים שאולי תיקשרו איתה בבסיס אולי מתעלמים מקיומה? מייקי, שנכנס לחדר האוכל לרדוף אחרי החיילת הזו, אפילו לא מביט לכיוון נועה. הם היו פעם חברים. וצליל, מה, זה שהיא בקורס קצינים לא אומר שאין תקשורת? היא הייתה שואלת אותה פעם מה שלומה, ואיך עבר השבת.

אולי אם ספיר עדיין הייתה בבסיס שלהם דברים היו נראים אחרת. אולי אם ספיר הייתה, היו נלחמים על נועה, ספיר הייתה נלחמת על נועה וזה היה מספיק כדי להשאיר אותה בתפקיד. ספיר לא הייתה נותנת לנועה לעבור למטבח, אבל לכל השאר… לא באמת אכפת. מבחינתם נועה היא המ״מ הדפוקה חסרת התקשורת שדפקו להם, ועם זה הם צריכים להתמודד. אז הם שואלים מנימוס. לא כי הם חברים.

ואז אביב. אביב היא זו שנשארה. אביב, שלא יודעת מה קרה בין שמרית ונועה, ולא יודעת מה קרה בין טולי להילל, אביב - שהגיע שאחרי שכל זה נגמר, ומבחינתה נועה היא הבחורה החמודה ששמה לה לחם בצלחת בחדר האוכל. אביב היא היחידה שמדברת מול חגו בחדר האוכל, גם אם זה יעלה לה בחברים ובאנשים בבסיס שלה. ואנחנו רואים כמה הפקידות של אביב (לקח לי איזה כמה פרקים טובים לקלוט את זה אופס) פשוט מתעללות בה. אבל אביב נשארת. אביב מחכה לנועה. אביב אומרת לה שהיא לא מפחדת להיפגע מנועה. ונועה מצליחה לתקשר.

ואביב נשארת. אביב בוחרת להישאר. אביב בוחרת בנועה. בחדר האוכל, בשלישות, במגורים של נועה.

אביב בוחרת להישאר.

��זה כל ההבדל.

[flowers-and-pollen]

הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר

כולם מדברים על שלום

אף אחד לא מדבר על צדק

לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום

כמה אצבעות על ההדק?

עד מתי יהום הסער? עד מתי אדם בן כלב?

מחליקות הפנים על התער, מלטפות אצבעות את החרב.

לפעמים החיים מורידים אותי על הברכיים

אין שומר את השער, אין סימן משמיים.

אני רואה אנשים שחיים חלומות ותקוות

אנשים שחיים רק תככים ומזימות.

יש ששואלים שאלות ואין תשובות

יש כאלה מלאים רק טענות ודרישות, אבל...

כולם מדברים על שלום

אף אחד לא מדבר על צדק

לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום

כמה אצבעות על ההדק?

אז נשארים לבד, מדברים אל הקיר, אין עם מי לדבר

אם רק נבין שכולנו אחד, נראה הכל מתחבר

כשיישרף רכושך, תישרף נשמתך

אם לא תמהר להציל את עצמך

רצחנו אדמה ורצחנו נשמה

כמעט ולא נשאר לנו אויר לנשימה

והעולם בתנועה מתמדת -

עושה סיבוב וחוזר לאותה נקודה

מה שעולה, חייב לרדת

איך לוקחים את הכל במידה?

כולם מדברים על שלום

אף אחד לא מדבר על צדק

לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום

כמה אצבעות על ההדק?

ויש אנשים שלוקחים בעלות על אלוהים

ויש נאבקים, בועטים ושורטים

כמה מאיתנו באמת מקשיבים?

כולם מדברים על שלום.

כולם מדברים על שלום

אף אחד לא מדבר על צדק

לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום

כמה אצבעות על ההדק?

לכולם יש אותו החלום

על פני הר, על פני עמק

ממשיכים לדבר, מדברים על שלום

אבל לא ייכון שלום בלי צדק

- מוקי • מדברים על שלום

_________________________________________

The sea saw and fled the Jordan will turn back

Everyone talks about peace

No one talks about justice

For one it's heaven, for the other it's hell

How many fingers on the trigger?

Until when will the storm rage on? Until when will a man act like a dog?

The face glides over the razor, fingers caress the sword

Sometimes life brings me down to my knees

There is no guard at the gate, there is no sign from the skies

I see people living dreams and hopes,

And people living quarrels and conspiracies

There are some asking questions and there are no answers

There are those who are just full of complaints and demands but...

Everyone talks about peace

No one talks about justice

For one it's heaven, for the other it's hell

How many fingers on the trigger?

So we stay alone, talking to the wall, there's nobody to talk to

If only we can understand that we're all one, we'll see that everything will connect

When your property burns, your soul burns, too

If you don't rush to save yourself.

We murdered the earth and we murdered the soul

There will be almost no air left to breathe anymore

And the world moves non-stop

Turning around and coming back to the same spot

What rises has to fall

How can you accept it all?

There are people claiming the title of God

There are those struggling, kicking and scratching

How many of us are actually listening?

Everyone talks about peace.

Everyone talks about peace

No one talks about justice

For one it's heaven, for the other it's hell

How many fingers on the trigger?

Everyone has the same dream

Across mountain, across valley

They keep talking, talking about peace

But there will be no peace without justice

-Mooki • talking about peace

_________________________________________

This song feels relevant again, it was written during the second intifada about how the real world isn't happening in the politics, it's happening between the people.

I see so many people talking about peace but none of them are talking about justice

Give it a listen

[rabash-maamarim]

815. בא

"בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו, למען שיתי את אותותי אלה בקרבו".

והקשו המפורשים על מה שכתוב "כי אני הכבדתי": כיון שהקדוש ברוך הוא נתן לי את הכבדת הלב, היינו שהקדוש ברוך הוא נטל ממנו כוח הבחירה, אם כן מה הוא אשם בזה.

וכמו כן הקשו על לשון "בא אל פרעה": לך אל פרעה היה צריך לומר, כי לשון בא משמע, שנלך ביחד, היינו שהקדוש ברוך הוא ילך ביחד עם משה.

ולהבין הנ"ל נקדים במה שכתוב, "תנו רבנן, לעולם יראה אדם את עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו לכף זכות" (קידושין דף מ' ע"ב).

ויש לש��ול:

א. איך יכול האדם לומר, שהוא חציו וכו', בו בזמן שהוא יודע בעצמו, שיש לו יותר עבירות ממצוות.

ב. "עשה מצוה אחת", אמרו שהכריע את עצמו לכף זכות. והם אמרו "לעולם", משמע שאפילו לאחר שהכריע את עצמו לכף זכות, הוא צריך גם כן לראות את עצמו, כאילו הוא מחצה על מחצה. ואיך אפשר לומר דבר כזה, בזמן שכבר עשה מצוה אחת.

ג. אם הוא יודע בעצמו, שיש לו רוב זכיות ומיעוט עונות, איך חייב לומר, שהוא מחצה על מחצה.

והנה חז"ל אמרו, "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" (סוכה נ"ב ע"א). ויש לשאול, מדוע מגיע לו כל כך עונש גדול, אם הוא גדול, שנותנים לו יצר הרע יותר רע מה שנותנים לאיש קטן.

והענין, שחז"ל באין להורות לנו את הדרך בעבודת ה', לתת עצות לאדם, איך לצאת מרשות היצר הרע.

לכן הם הורו לנו, שאל יאמר האדם, היות שיש לו מיעוט זכיות והרבה עונות, אם כן אין כבר בידי להכריע, שאקבל עלי ללכת מכאן להבא בדרך הטוב, מאחר שהוא רואה, שנמצא תחת שליטת הרע, היות שיש לו הרבה חובות ומיעוט זכיות, ועושה חשבון לעצמו, שכל זה נמשך מטעם שנולד במידות רעות, ואין לו עצה להיחלץ משליטת הרע.

כי ענין הבחירה, שניתן לאדם להכריע את הכף לזכות, שייך דווקא לגבי מ�� שכח הטוב והרע הם שווים, אזי יש יכולת להכריע לטוב. אבל למי שהרע יותר גדול מהטוב, אין כבר בידו להכריע.

ועל זה אמרו חז"ל, "לעולם יראה אדם את עצמו כאילו חציו חייב", היינו על דרך, ש"כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". מטעם שאם מי שנעשה גדול וישאר בהרע שמטרם שנעשה גדול, אז יש לו ריבוי טוב ומיעוט רע, ובאופן זה אי אפשר לעשות בחירה. כי כמו שאין שייך בחירה אם הרע יותר גדול מהטוב, כמו כן אין שייך בחירה, אם הטוב הוא יותר גדול מהרע.

לכן מי שהוא גדול, היינו שבחינת הטוב שלו הוא גדול, מוכרחין מן השמים להגדיל את הרע שלו, בכדי שיהיה בדיוק באותה מידה של הטוב. ואז כששניהם שווים - שייך בחינת בחירה.

נמצא לפי זה, שאם האדם רואה בעצמו, שהטוב שלו הוא בתכלית המיעוט, אזי הוא צריך לדעת, שגם הרע שלו הוא בתכלית המיעוט.

ואף על פי שיודע בעצמו, שכבר עשה הרבה עבירות, מכל מקום הוא צריך לדעת, שמן השמים הקטינו אצלו את הרע לבחינת מיעוט, מטעם שהטוב נתקטן אצלו. והוא מטעם, כדי שיהיה לו בחינת בחירה. ומה שעשה הרבה מעשים רעים, על זה יש תיקונים, היינו על ידי גיהינום, או על ידי תשובה מיראה, או מאהבה.

אבל לגבי עשיות, מכאן ולהבא יש תיקונים, שממעטים את הרע, שלא יהיה יותר גדול מהטוב, בכדי שיהיה לו כוח הבחירה.

נמצא לפי זה, שלעולם האדם יכול לעסוק בענין הבחירה, כי מטרם שעשה מצוה אחת, אזי כוח שליטת הרע אינו יותר גדול משליטת הטוב, אף על פי שיש לו הרבה מעשים רעים. ולאחר שעשה מצוה אחת והכריע לכף זכות, אזי הוא נעשה, אזי מגדילים לו את הרע, היינו שנותנים כוח להרע שישלוט כאותה מדת הטוב. נמצא, שגם אז הוא בבחינת מחצה על מחצה.

ובזה נבין את הפסוק "בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו", כי מאחר שפרעה כבר הכריע את עצמו לכף זכות, שאמר "ה' הצדיק", אם כן כבר היה בחינת גדול, אם כן כבר לא היה אצלו מקום לבחירה, לכן היה צורך, שה' יכביד את לבו, היינו להגדיל את הרע שלו, משום שרק באופן זה יהיה מקום לבחירה.

נמצא לפי זה, שעל ידי הכבדת לב לא ניטל ממנו כוח הבחירה, אלא להפך, שכאן ניתן לו מקום, שיוכל לעשות בחינת בחירה.

מקור

[hakdamat-sefer-hazohar]

מצוות התורה, המצווה הראשונה

[פקודי אורייתא פקודא קדמאה]

.189 בראשית ברא אלקים. זו המצווה הראשונה לכולן, ומצווה זו נקראת יראת ה', הנקראת ראשית. כמ"ש, ראשית חכמה יראת ה'. וכתוב, יראת ה' ראשית דעת. משום שיראה נקרא ראשית. וזהו שער להיכנס אל האמונה. ועל מצווה זו מתקיים כל העולם.

למה כתוב שיראה היא ראשית אל החכמה, ושהיא ראשית אל הדעת? מפני שהיראה, היא ראשית לכל ספירה, שאי אפשר להשיג שום ספירה, זולת ע"י השגת היראה תחילה.

וע"כ אומר, שזהו שער להיכנס אל האמונה. כי אי אפשר להשיג אמונה שלמה, זולת מתוך יראת ה'. וכפי שיעור היראה, כן שיעור השראת האמונה. וע"כ, על מצווה זו מתקיים כל העולם. כי אין העולם מתקיים, אלא על תורה ומצוות, כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי.

וכיוון שהיראה היא ראשית, ושער לכל מצווה, להיותה השער לאמונה, נמצא שעל היראה מתקיים כל העולם. כמ"ש, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. שעם היראה, הנקראת ראשית, שכל המצוות כלולות בה, ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. ולולא היראה, לא היה בורא אלקים כלום.

.190 היראה מפורשת לשלוש בחינות. שתיים מהן, אין בהן שורש כראוי, ואחת היא שורש היראה.

יש אדם שירא מהקב"ה, בשביל שיחיו בניו ולא ימותו, או ירא מעונש גופו, או מעונש כספו, וע"כ הוא ירא אותו תמיד. נמצא, שהיראה, שהוא ירא מהקב"ה, לא שׂם אותה לשורש, כי תועלת עצמו היא השורש, והיראה היא תולדה ממנה.

ויש אדם הירא מפני הקב"ה, משום שירא מעונש העולם ההוא ומעונש של הגיהינום.

שתי מיני יראות האלו, היראה מעונש עוה"ז והיראה מעונש עוה"ב, אינן עיקר היראה ושורשה.

.191 היראה, שהיא עיקר, שאדם יירא מפני אדונו, משום שהוא גדול ומושל בכל, העיקר והשורש של כל העולמות, והכול נחשב כאַין לפניו. כמ"ש, וכל דיירי הארץ כלא חשובים. וישים חפצו באותו המקום, שנקרא יראה.

יש ג' אופנים ביראת ה', שרק אחד מהם נחשב ליראה אמיתית:

א. שמתיירא מהקב"ה ושומר מצוותיו, כדי שיחיו בניו, ויהיה נשמר מעונש גופו או ממונו. יראה מעונשים שבעוה"ז.

ב. שמתיירא גם מעונשים של גיהינום.

ואלו השתיים אינן יראה אמיתית, כי אינו מקיים היראה מטעם מצוות ה', אלא מטעם תועלת עצמו. ונמצא שתועלת עצמו היא השורש, והיראה היא ענף ומסובבת מתועלת עצמו.

ג. יראה, שהיא עיקר, שאדם יירא מפני אדונו, משום שהוא גדול ומושל בכל, העיקר והשורש של כל העולמות, והכול נחשב כאין לפניו. הוא גדול, משום שהוא השורש, שממנו מתפשטים כל העולמות, וגדלותו מתראה על מעשיו, והוא מושל בכל, משום שכל העולמות שברא, הן העליונים והן התחתונים, נחשבים לפניו כלא כלום, שאינם מוסיפים משהו על מהותו.

ונאמר, וישים חפצו באותו המקום, שנקרא יראה. שישים ליבו ותאוותיו באותו מקום, הנקרא יראה, שיהיה דבוק ביראת ה' ברצון ובחשק, המותאם והראוי למצוות המלך.

.192 בכה רבי שמעון ואמר, אוי אם אומר, אוי אם לא אומר. אם אומר, יידעו הרשעים, איך לעבוד לאדונם. ואם לא אומר, יאבדו החברים את הדבר הזה. כי במקום שהיראה הקדושה שורה, יש כנגדה למטה יראה רעה, שמכה והולמת ומשׂטינה. והיא רצועה, להכות את הרשעים, להענישם על עוונותיהם. וע"כ ירא מלגלות, כדי שלא יידעו הרשעים, איך להיפטר מהעונש. כי עונשם הוא טהרתם.

רומז בזה, שאינו יכול לגלות במקום הזה את דבריו במלואם, מפני שמתיירא, שלא להזיק את הרשעים. כי בא לגלות כאן, איך להתדבק בעה"ח, ולא לגעת לעולם בעץ המוות, שזה ראוי רק לאותם, שכבר תיקנו בחינת עצה"ד טו"ר. אבל הרשעים, שעוד לא תיקנו את החטא של עצה"ד טו"ר, אסור להם לדעת זה, כי הם צריכים לעמול מקודם בכל העבודות, עד שיתקנו את החטא דעצה"ד.

וכמ"ש, פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים, ואכל וחי לעולם. שאחר שחטא אדם בעצה"ד, גורש מגן עדן, מחשש שמא יתדבק בעה"ח ויחיה לעולם, והפגם שעשה בעצה"ד יישאר לעולם בלי תיקון. ולפיכך, כדי שלא יאבד מהצדיקים, הזכאים לדעת דבר זה, גילה הדבר בדרך רמז.

.193 ומי שירא מפני עונש הכאה ושׂיטנה, אינה שורה עליו אותה יראת ה', הנקראת יראת ה' לחיים. אלא שורה עליו אותה היראה הרעה, אותה הרצועה, ולא יראת ה'.

.194 ומשום זה, המקום שנקרא יראת ה', נקרא ראשית דעת. וע"כ נכללה כאן מצווה זו. וזוהי השורש והיסוד לכל שאר מצוות התורה. מי ששומר את היראה, הוא שומר הכול. ומי שאינו שומר את היראה, אינו שומר מצוות התורה, כי היראה השער לכל.

הזוהר סובב על מה שפעם כתוב, ראשית חכמה יראת ה', ופעם כתוב, יראת ה' ראשית דעת. וביאר, שבסיום היראה הקדושה, הנקראת יראת ה' לחיים, יש שם למטה יראה רעה, שמכה והולמת ומשׂטינה, והיא רצועה להכות את הרשעים, ורגליה יורדות מוות. אשר המקיים מצוות היראה, מטעם שהוא גדול ומושל בכל, נמצא מתדבק ביראת ה' לחיים.

ואותם המתייראים מטעם עונש המכות ולא מטעם מצווה, עליהם כתוב, מְגוֹרַת רָשע היא תְבוֹאֶנוּ. כי היראה של הסיום שולטת עליו ומכה אותו. ומבחינה זו, שהסיום של היראה שוכנת ברצועה רעה להכות הרשעים, נקראת גם היראה העליונה הקדושה, בשם, ראשית דעת יראת ה'. להורות, שיש להידבק רק בבחינת הראשית שלה, שהיא יראת ה' לחיים. ולהישמר מהיראה הראשונה, שהיא הרצועה הרעה. וע"י זה מיתקן החטא דעצה"ד.

.195 ומשום זה כתוב, בראשית, ביראה, ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. כי מי שעובר על זו, עובר על כל מצוות התורה. ועונשו של מי שעובר על זו, הוא, שהרצועה הרעה הזו, היראה הרעה, מכה אותו. וזהו כמ"ש, והארץ הייתה תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום, ורוח אלקים. הרי אלו ארבעה עונשים, להעניש בהם את הרשעים.

.196 תוהו זה חנק, כמ"ש, קו תוהו. וכתוב, חבל מידה.

בוהו זו סקילה, אבנים המשוקעות בתוך תהום הגדול, בשביל עונש הרשעים.

וחושך זו שריפה, כמ"ש, ויהי כשומעכם את הקול מתוך החושך, וההר בוער באש, עד לב השמיים חושך ענן וערפל. וזוהי אש חזקה, שעל ראש רשעים יחול לשרוף אותם.

אותם, שאינם מקיימים יראת ה' מטעם מצוות המלך, אלא מטעם יראת עונש, נלכדים בקליפות תוהו, שתמהים למה אינם מבינים מחשבותיו ודברי ה'. וקליפה זו נבחנת לחבל מחנק על צווארו של האדם, המפסיק לו אוויר דקדושה לנשימת חייו.

וכתוב בפסוק ראשון, קו תוהו. ובפסוק שני כתוב, חבל מידה. ובא זה ולימד על זה. אשר פירושו של קו תוהו הוא חבל מידה. כי כמו שהקו והשיעור של תמיהתו, כך מידת החבל, שהס"א משליך על צווארו וחונק אותו. כמ"ש, מושכי העוון בחבלי השווא.

ולכן, בוהו זו סקילה. אחרי שכבר ניצוד ע"י הס"א בחבל על צווארו, כבר יש להן כוח לעשות בו כחפצן: או לסקלו, או לשורפו, או להורגו בסיף. סקילה פירושו, שמרוצצים את גולגולתו ע"י תאוות רעות ומחשבות רעות, ומושכים אותו לתהום הגדול להענישו.

חושך זו שריפה, שעל ראש רשעים יחול לשרוף אותם, שס"א מסובב אותו באש חזק, ההולך ושורף החיוּת דקדושה מהם.

.197 ורוח, זהו הרג בחרב. כי רוח סערה היא חרב שנונה, הלוהטת בו. כמ"ש, ואת להט החרב המתהפכת. ונקראת רוח. זהו עונש למי שעובר על מצוות התורה, שכתובות אחר יראה, ראשית, שהיא כלל הכול. כי אחר בראשית, יראה, נאמר תוהו ובוהו וחושך ורוח, שהם עונש של ארבע מיתות. מכאן והלאה שאר מצוות התורה.

כי הס"א שולח בו רוח סערה, שהוא כמו חרב שנונה, המפרידה ראשו מגופו ומסיימת את חייו. וזה עונש למי שעובר על מצוות התורה, שכתובות אחר יראה, ראשית, שהיא כלל הכול. שכל המצוות שבתורה כלולות בב' הפסוקים הראשונים, מבראשית, עד, ויאמר אלקים יהי אור.

והעונש הנזכר, למי שעובר על מצוות התורה, שהוא ארבע מיתות המרומזות בתוהו, בבוהו, בחושך, וברוח, הן כתובות אחר יראה, הנקראת ראשית, המרומז בכתוב, בראשית ברא אלקים.

ונמצא, שהפסוק הראשון הוא יראה, ראשית, עיקר היראה לחיים. והפסוק השני הוא העונש, למי שאינו דבוק ביראה, ראשית. והם כלל הכול, להיותם השער לאמונת ה'. ונמצא, שכל המצוות שבתורה כלולות בה. מכאן והלאה שאר מצוות התורה, מהפסוק, ויאמר אלקים יהי אור, ואילך. כלומר, כל המצוות שבתורה, הן פרטים כולן של מצוות היראה.

[koheletgirl]

‏זהו. אין קליטה, אין חשמל, אין מים, אין גז, אין קורת גג, אין בתי חולים, אין תקשורת, אין אוכל. חושך, והפצצות. פצצות מגיהנום, טכנולוגיות חדשות ואכזריות שלא ידענו כמוהן, הרג "אסתטי", לא ברברי בידיים כמו החיות ברי המוות, מרחוק, גיהינום שנופל מלמעלה.

מחר נקום, ונגלה שהאנושות מתה, והחברה הישראלית? כשישאלו אותה איפה היית? איך נתת לממשלה פשיסטית שמכרה את אזרחיה, עבור חזון משיחי. שהפקירה באזרחיה, שאחרי כל כך הרבות זוועות ואובדן בלתי נתפס, שיכנעו את כולנו שאובדן צלם של אנוש זה מחיר סביר לשלם כנקמה, ושזה יביא לכולנו ביטחון. איזה אשליה אכזרית.

הלכה האנושות. עם הילדים בעזה, עם יותר מ1.3 מיליון אנשים בלי בתים, חיים שלמים שנמחקו ויימחקו בלילה הארור הזה. הלכה האנושות כשנקמה הייתה יותר חשובה מהחזרת ילדים מהשבי, וחיי חיילים - צעירים שבויים לשירות ממשלה אכזרית. הלכו החיים, נכבה האור. נגמר האוויר.

https://twitter.com/sally_abed/status/1718000891507192012?s=19

[mizmorim]

מישהו כתב לי שאני הולך לגיהינום. שאלוהים שונא אותי כי "god hates fags" ובתנך אסור משכב זכר וואללה יופי כל הומופוב נהיה לי פה רש"י. כאילו שביומיו�� אתה פותח את ויקרא כ פסוק יד וקורא להנאתך על מה העונש בגין יחסי מין הומוסקסואלים.

מישהו כתב לי שאני הולך לגיהינום. כי אני סוטה ופושע כי מסתבר שאהבה לא קונבנציונלית זה בדיוק כמו ביסטיאליטי. ובעצם, מה באהבה יכול להיות לא קונבנציונלי?

מישהו כתב לי שאני הולך לגיהינום, כי אנחנו הופכים את מדינת היהודים למדינת תועבה ומסתובבים חופשי עם כל הסטיות שלנו ומנופפים בהם כמו דגל.

מישהו כתב לי שאני הולך לגיהינום. שאלוהים שונא אותי. אמרתי לו שליהודים אין גיהינום.

[maccabihaifafc]

‏‎בקשה אחת מכל מי שבא היום למשחק. הורים, מבוגרים, ילדים, נערים. צפוני, מזרחי, דרומי. לא אכפת לי איפה אתם יושבים. הם צריכים אותנו היום 90 דקות בטירוף, לא משנה אם אנחנו מקבלים גול מהיר או שלא הולך הדריבל לאחד השחקנים. היום כולנו צריכים לדחוף אותם מאחורה כל המשחק. תצעקו כמו שלא צעקתם בחיים, תשרקו כמו שלא שרקתם בחיים, והכי חשוב, לא משנה מה תהיה התוצאה תרימו לגברים האלה בסוף המשחק לפחות ל5 דקות כי על פתיחת העונה הזו, הכי מגיע להם בעולם לקבל עידוד כמו שהם לא קיבלו. היום נראה לכוכב האדום מי אנחנו, היום כולנו מאוחדים למטרה אחת - להטריף את השחקנים 90 דקות מלאות ולהראות לכוכב האדום מה זה גיהנום באמת.. לא יודע מה איתכם, אני לא הצלחתי להירדם בלילה וכבר מעכשיו עם דפיקות לב של ה' ישמור. ובואו ניכנס קצת לאווירה.... אההההה גיהינום, גיהינום גיהינום גיהינום............. 🔥🔥💚💚🔥🔥💚💚 @maoraverbuch ‎‏ https://www.instagram.com/p/ChXXfEFq_vk/?igshid=NGJjMDIxMWI=

[shiur-lo-chashuv]

אוקיי לא להיות בורה ועמת הארץ אבל מה זה האדסטאון לעזאזל? אני מנחשת שזה מחזמר או פודקאסט פשוט כי יש וייב

כאילו אני מכירה את המיתולוגיה אבל מה הקשר קפיטליזם זה נשמע מדהים ואני רוצה גםםםםם

ובכן

זה מחזמר מדהים שהוא בייסיקלי הסיפור של אורפיאוס ואורידיקה, אבל יש גם סיפור יותר משני על האדס ופרספונה. ויש שם גם שינויים בסיפור עצמו עם ביקורת חברתית וביקורת על השלטון, ולפני שיורדים לשאול אז הסיפור קורה במקום שהוא בייסיקלי בתקופת השפל הגדול. ונגיד במקום שנחש נושך את אורידיקה, היא יורדת לשאול מבחירה כי האדס אמר לה שיהיה לה שם טוב יותר, כשבפועל זה גיהינום קפיטליסטי. יש פלייליסטים ביוטיוב, מומלץ מאוד

[notesfromofk]

Notes from the border

בהתקרבי לגבול פולניה ואוקראניה,  עברה בי תחושה של אזור דימדומים, שטח הפקר.יתכן שזכרון היסטורי, משפחתי של חציית גבולות, בפחד, טמון בי. ואולי הקרבה למלחמה, והזרות. התחושה הזו אינה מתעוררת בטיולים ובחופשות, חציתי הרבה פעמים את הגבול הימי שבין דנמרק לשבדיה או בין צרפת לבריטניה.

אבל כאן, כשאנחנו מתקרבות, הדבר הראשון שאנחנו רואות הוא תור ארוך מאוד של משאיות. אחר כך מספרים לנו שהעמידה בתור נמשכת כשלושה ימים, התור הוא לכיוון אוקראניה. היציאה לכיוון פולין כמעט שוממת,

מעט מכוניות ויש תנועה לא גדולה, אנשים שנושאים את מטלטיהם, בשני הכיוונים פנימה והחוצה. אין לחץ,

שקט.

 בצד הפולני של הגבול התמקמו אנשים טובים, הרבה מאוד ארגוני הצלה ועזרה. באוהלים ודוכנים, מרפאה של ”ארגון ללא גבולות“, דוכנים שמחלקים אוכל, ודוכן של חברת תקשורת, שניתן להתקשר ממנו, בחינם. המלחמה נמשכת כבר יותר מ-100 ימים והחוצים את הגבול היום עושים זאת מסיבות אחרות מקרוב ל-8 מיליון פליטים שנמלטו מאזורי הקרבות בתחילת המלחמה.

זה גם האזור שבו מסתובבים ציידי אדם ושוחרי טרף, קשה להבדיל בין אלו לאלו. כולם חשודים בעיני. כך גם בעיניי האישה עם הילדים שראינו, אולי היא זקוקה לעזרה. אבל, כשאנחנו פונות .אלייה ושואלות, מבחינתה אין הבדל בינינו ובין אלו המבקשים לשעבד אותה ואת ילדיה.

אני מרגישה שבעיינים שלה, גם אני חשודה

לצד החסד והמעשים הטובים, גם חוסר אמון, החשש והניצול גדולים, ומציאותיים.

ביציאה מ“טסקו“ מבנה שהיה פעם סופרמרקט, והיום משמש תחנת מעבר ומקום לינה להרבה פליטים. אני פוגשת את לבנה. אני רואה חולצה כחולה, וכיוון שכיבסתי הרבה כאלו שילדי היו בתנועות הנוער הכחולות, אני שואלת אותה האם היא ממחנות העולים? לבנה, דווקא מהשומר הצעיר (כבר שכחתי מה צבעו של השרוך) היא מספרת לי שהשומר הצעיר מפעיל בתוך המבנה מרכז לילדים , אי של שפיות ותשומת לב. מחוץ ל“טסקו“ דוכן של מתנדבים מכול העולם, שמגישים אוכל חם וטעים. קפה ועוגיות, גם לי נותנים מרק עוף. קשה להרגיש בבית כאן, כול לגימה מביאה איתה תחושה של פליטות, אבל, מרק עוף בגשם בהחלט מנחם.

מיה, עובדת סוציאלית קהילתית, חברת המשלחת שלנו יוצאת מ“טסקו“ מוקסמת, היא אומרת שזהו סוג של ”גן עדן“, מקום שבו בני אדם מטפלים באחיהם.

האמירה שלה הזו מזכירה לי סיפור חסידי ישן על רב שניהל שיחה עם אלוהים על גיהינום וגן עדן. אלוהים, מבקש להסביר לרב מהו הגהנום ומוביל אותו לחדר ובו קבוצת אנשים רעבים ונואשים. האנשים האומללים יושבים סביב שולחן עגול, במרכז השולחן ניצב סיר גדול מעלה אדים, ומעורר תיאבון, לתבשיל ריח ניחוח, אבל אף אחד לא אוכל. כל אחד מהסועדים אוחז בידו כף בעלת ידית ארוכה מאוד – ארוכה מספיק להגיע לקדרה ולהעלות מן התבשיל מלוא הכף, אך ארוכה מדי להביא את האוכל אל פיו. הרב רואה את סבלם ונעצב מאוד.

עכשיו אראה לך את גן עדן , אומר אלוהים, ומוביל אותו לחדר אחר, זהה לראשון: אותו שולחן עגול גדול, אותו סיר ואותו תבשיל ריחני, גם כאן האנשים סביב השולחן אוחזים באותן כפות בעלות ידית ארוכה. אבל בחדר הזה השמחה גדולה; האנשים סביב השולחן שבעים ומרוצים, בריאים וקורנים מנחת.

הרב תמהה ושואל את האלוהים לפשר ההבדל? זה פשוט מאוד, עונה לו אלוהים, האנשים בחדר הזה למדו להאכיל אחד את השני.

בבית בז’שוב, לולקה(שם בדוי) מגישה לי בלינצ‘ס נפלאים שהיא הכינה. לולקה הגיעה הנה לפני כמה ימים, מאחת ממדינות ערב.

נעשה מאמץ גדול של עמותת טופז ואחרים, לחלץ אותה ואת ילדתה בת ה-10 ולהביאה לבית בז‘שוב. המסע הקשה והלא מובן, האם נפלה קורבן בידי סוחר בבני אדם או שמא התאהבה באיש שלקח אותה לשם? הסיפור לא ברור, אך הטראומה ניכרת.

החיים של לולה, גם לפני המלחמה לא היו פשוטים, היא מספרת לי, בדמעות, על הורים שנשארו באוקרניה, על אבא שמחכה לניתוח פרוססטטה ובן, ילד בן 21, חייל.

ליבי יוצא אליה.

קשה לה, היא בוכה ואסירת תודה, נסערת ונרגשת. בשיחה היא מזכירה הרבה פעמים את כרטיס האשראי שלה, שנחסם או לא עובד.

למרות שהפולנית שלי משתפרת מרגע לרגע, אני מבינה רק חלק מהעובדות בסיפור שלה. אבל, מרגישה, ביחד איתה, את האבל האובדן, הגעגועים והדאגות..

היא מאכילה אותי בבלינצ’ס הנפלאים שהיא הכינה, ביד עדינה, לבת שלה. העדינות הזו מאישה שניכר עליה שהחיים גסים וקשים איתה, מפתיעה.

לכמה רגעים, מערכות העצבים שלי ושלה מתחברות, ואני יודעת שגם אני במצב הזה הייתי בוכה על אובדנו של כרטיס.

דקלה זיסמן, ראש המשלחת שלנו, בגבול. מאחוריה תור של משאיות, בעיקר מכוניות, וסחורות . ניכרת העובדה שכרגע הגבול הזה פטור ממס, הופך אותו ”טוב לעסקים“

הקרבה הזו בין החסד לסבל בין גן העדן לגהנום המלחמה, מביא אותי לשאול את עצמי  מה אני עושה עם הכף הארוכה שהחיים זימנו לי?

[vlad-newreality]

אדם שאינו ברוגע ושלמות, אדם ששרוי בחוסר איזון רגשי וכלום לא נראה לו באופק, מתחיל לשנוא את הסובבים אותו ולמתוח עליהם ביקורת. לעומתו, אדם רגוע, כלומר שהשכל והרגש שלו מאוזנים, הוא אדם שגם מאוזן עם הסביבה.

הישראלי המצוי הפוך מלהיות מאוזן. הוא בלחצים גדולים, בין בהכרה ובין בתת-ההכרה. חסרה בו שלווה פנימית ואש גיהינום בוערת בו עד שפורצת לחוץ. הוא מרגיש תחת דיכוי: הילדים בבית משגעים אותו, השכנים מטמטמים אותו, הנהגים בכביש עוקפים אותו, הממשלה מאמללת אותו – אלף ואחת סיבות להתנגשויות ולחיכוכים. איך בדרך כלל ישראלי כזה מאזן את מצבו הפנימי? בדיכוי הזולת. הוא מחזיר להם. מתפרץ על כל העולם. מפצה לרגע על חוסר האיזון הפנימי שלו, זועם ומרגיע את עצמו.

חוסר האיזון של העם הישראלי, בניגוד לכל עם אחר, מחייב אותנו להגיע לאיזון. להתחבר בינינו, לאהוב איש את רעהו, לגלות את הכוח החיוני שבטבע – שהוא יאזן אותנו. ומה מיוחד בעם שלנו? העם שלנו נוצר בבבל העתיקה, מאוסף של אנשים זרים לחלוטין שהתקבצו באוהלו של אברהם. בבית מדרשו שפתח בלב המדבר התאספו בבלים זרים שדחו זה את זה, ואברהם לימד אותם את חכמת הקבלה: איך להתעלות מעל כל ההבדלים ולחוות איזון ביניהם.

רמת הקשר החדשה חשפה בפניהם ממד חדש של יחסים, קשר רוחני עמוק. הם היו מכוונים ישר לכוח העליון שחיבר ביניהם, ישר–אל. על בסיס הגישה הזו נוצר עם ישראל, ועל פריצת הדרך בהפצת שיטת החיבור מכונה אברהם – אב האומה.

רק אם נתעלה מעל השנאה והדחייה בינינו, בלי לטשטש את היותנו שונים זה מזה, נגיע לרוגע ולחיים טובים. עולם נוהג כמנהגו. במישור הגשמי נישאר מנוגדים לעד, אבל מעל היחסים העכורים יהיה עלינו להתאמץ ולבנות גשר שיחבר בינינו לאחד. האש תמשיך לבעור, הגאווה תגבר והטענות אף יתחזקו – אבל דווקא האהבה תקשור בינינו לאחד. כמו שכתוב, "על כל פשעים תכסה אהבה".

זו צורת הקיום שלנו, עם ישראל. זה חוק האהבה שמלכד אותנו לאחד. ואין יותר מתאים מימים אלה להחיות את מה שנשכח מהלב.

[yigalarbivikmagidon-stuff]

‏‎אם הדרך בה אתה הולך,דורשת ממך לעבור גיהינום תעבור כאילו אתה בעל הבית https://get-marketing.co.il/yigal-arbiv/‎‏ (ב‏‎Yigal Arbiv Israeli Krav Maga Gidon System‎‏) https://www.instagram.com/p/CBYLPbhFG2I/?igshid=1tvfd07beo8mi

[hardwarehebrew]

אולפני לילה צלילה משחררים 87 דקות משחק וידאו למשחק מחודש של הלם המערכת

יום רביעי, 29 בינואר 2020 אולפני לילה צלילה משחררים סרטון משחק של 87 דקות למשחק מחודש של הלם המערכת אולפני Nightdive, המפתחים גרסה מחודשת ל"הלם המערכת המפורסם של Looking Glass Technologies ", פרסמו זה עתה חלון ראווה למשחק של 87 דקות לגירסת המחודש של המשחק. בתוכו, תסתכל על מערכת הלחימה, המלאי, האמנות והגרפיקה של המשחק (בין אם זה יישאר נאמן לזיכרון המקורי תלוי בך). המשחק עבר מעין גיהינום פיתוח, כאשר לאחר שגייס יותר מ -1.4 מיליון דולר במימון הקהל, הוכרז כי המשחק מוחזק. ההחלטה הזו הונעה על ידי התחשבותם של יתר המאמץ של המפתחים במשחק System Shock, שהביא אותם ללא הרף לרעיונות הליבה של המשחק - מה שהופך אותו למעשה ליותר ממשיך דרכים רוחני בהשראת הכוכבים מאשר המחזה המחודש שהם צפו במקור. שינוי מנועי פיתוח משחקים מהאחדות ל Unreal היה גם חלק מהסיבה לעיכוב הפיתוח של המשחקים. המשחק צפוי להשיק השנה, אם כי אין פרטים לגבי מתי בדיוק הועמדו לרשותך. תפוס את הסרטון לאחר ההפסקה.

[sportsentertainmenthebrew]

סטיבן ג'רארד מתלונן על חבריו לקבוצה של ליברפול בגין החלקה הזו נגד צ'לסי

סטיבן ג'רארד לא חושב שהוא לגמרי אשם בשער שהסתיים בתואר של ליברפול בתקווה עוד ב -2014. קפטן האדומים לשעבר הפך לשם נרדף לתלוש באנפילד ב- 27 באפריל 2014, שאיפשר לדמבה בא לעבור דרך ללא עוררין ולתת לצ'לסי את ההובלה במפגש מכריע עבור הצד הרודף אחרי התואר של ברנדן רודג'רס. המטרה העלתה את ג'רארד ושות 'למצב שממנו הם מעולם לא התאוששו, והמשיכו להפסיד את המשחק 2-0, לפני כן ובאמת פוצצו את סיכוייהם כעבור שבוע, כאשר נכנעו ליתרון 3-0 לתיקו בקריסטל פאלאס. סטיבן ג'רארד נפתח שוב על החלקה שעלתה לליברפול בתואר בשנת 2014 קפטן ליברפול איבד את דרכו באנפילד, ואיפשר לדמבה בא של צ'לסי לגנוב צעדה חלוקתו של הקשר האנגלי לשעבר, מאז ומעולם הובאה ברגע שהמטוטלת בפרמייר ליג התנדפה בחוזקה לטובתו של מנצ'סטר סיטי באותה עונה, עם זאת, ג'רארד - עם לשונו בחוזקה בלחי - מתעקש שלחבריו לקבוצה היה תפקיד למלא נו. בשיחה על הפודקאסט הגדול ביותר, המארח וחבר הקבוצה לשעבר ג'יימי קארגר אמר למנהל ריינג'רס: 'קשה לעזוב את ליברפול, כשאתה שחקן מקומי. 'בנוסף, לפעמים אני חושב שהייתי צריך להישאר עוד שנה? ברור שליברפול מעולם לא ניצחה את הליגה אבל יכול להיות שהייתי עושה את ההבדל, אולי הייתי מחמירה אותה. מי יודע? ג'רארד ענה: 'יתכן שהיית במצב טוב יותר לעצור את המטרה הזו - גיהינום, הגב המלא, הגבוה והרחב. חלוץ סנגל חזר הביתה בכדי להעלות את צ'לסי ליתרון, עמדה שמעולם לא הוענקה לה ג'רארד מודה שהוא עדיין חושב על הרגע ברוב הימים, כמעט שש שנים לאחר שנאמר בהמשך, ג'רארד הודה כי האירוע עדיין משחק במחשבתו. ליברפול, תחת יורגן קלופ, ממשיכה לשבור את הבצורת בתואר האנגלי, לאח�� שלא הרימה כתר מהשורה הראשונה מאז 1990. והילד בן ה -39 מאמין כי ראיית האדומים תרים את הפרס בשנת 2020 תעשה בדרך כלשהי להקלת תחושת הייסורים שלו. לוח סיכום ליגת המשנה 2013-14 שיחק נקודות עיר אחת 38 86 2 ליברפול 38 84 3 צ'לסי 38 82 4 ארסנל 38 79 "אני חושב על זה ברוב הימים," אמר ג'רארד כשנשאל על התלוש. 'קבוצה של ליברפול שזכתה בליגה תעזור איך אני מרגיש בוודאות. כשאני מנתח את זה כמו שצריך אני מבין שזה לא היה בדיוק הרגע הזה (החלק) אבל עדיין חלק מהראש שלי חושב שזהו. 'אנשים אומרים לי, כדי לגרום לי להרגיש טוב יותר, זה היה מעל 38 משחקים. אבל אני עדיין יודע, מאחורי מה שאתה אומר לי, הרגע הזה היה כל כך גדול. ברנדן אמר משהו לאחרונה - הו ההשעיה של ג'ורדן הנדרסון הרגה אותנו וזה קרה. יתכן שהיה זה אחוז מינורי - שער משלו שקולו (טורה) כבש פעם אחת כשניצחנו בווסט ברום ובסופו של דבר סיימנו את המשחק, ועלו שתי נקודות. 'כל הדברים הקטנים כאלה בעונה. אבל זה לא היה באותו זמן, באותו הרגע נגד הקבוצה ההיא. אז כדי לענות על השאלה שלך, כן זה היה. ' ג'רארד דיבר במשחק הגדול ביותר - פודקאסט בהנחיית החבר ג'יימי קאראגר