#חלום טוב

[paam-halamti-be-ivrit]

אני מסתובבת בכנס אנימה, מסתכלת על דוכנים, מציצה על פינה בה מקרינים סרט שאני לא מזהה, מדברת עם אנשים רנדומלים.

לכנס מלווה אותי מכשיר דמוי מטריה. יש לו ידית ארוכה ואין לו כיסוי, רק זרועות זהובות. מדי פעם אני רצה, לוקחת תנופה, קופצת, ודואה על המכשיר קדימה.

[feet2eat]

יש לי חבר טוב ונדמה לי שלפעמים הוא מסתכל על הרגליים שלי אבל אני לא ממש בטוח וזאת לא שאלה שאפשר פשוט לשאול. פעם אחת הוא נרדם אצלי וצילמתי את הסרטון הזה. אם הוא אוהב את הרגליים שלי אז הגשמתי לו חלום חח ואם הוא רואה את זה אז אולי הוא יוכל להגשים גם לי את החלום. הלוואי

[evilidiottierdcat]

ארץ נהדרת היה פשוט מדהים. אני צחקתית אני בכיתי. אני התרגשתי. מדהים. פשוט מדהים.

נקודות שהרגו אותי:

המערכון של ביבי וגולדה (חיקוי של גולדה באמת נהדרת זה לא דבר שידעתי שאני צריכה עד שזה קרה)

שיר המלחמה, פאקיניק אבריהו. אני בכיתי מרוב צחוק, אני לא צוחקת.

עוד כותרות, ספציפית הפחותים שקרא אותי מצחוק בלי סיבה ברורה והאחד עם דנה וייס וברהנו מתקפע מצחוק ברקע

המונית של אשר. וואו. פשוט וואו. זה היה כלכך מרגש, וזה איכשהו הרגיש גם כמו המונית של אשר אבל גם רעיונות עם מפונים, במובן של היו קטעים מצחיקים אבל רובם היו קטעים שיצע לי הלב לאנשים האלה.

הצערת דובר צה"ל השנייה. שאני הבנתי מה קורה אני סירבתי להאמין לרגע שזה קורה, אשקרה חתונה בארץ נהדרת, זה היה מאוד מרגש, וגם אהבתי שהצליחו לשמור את ההומור היחסי של ארץ נהדרת וגם להיות רציניים עם החתונה ולהפוך את החתונה הזאת לחוויה שמרגישה כמו חלום, זה היה פשוט וואו. אני בכיתי מהתרגשות בשביל הזוג המאושר.

היה פרק חזק שרישמית הפך לפרק האוהב עליי של ארץ נהדרת אי פעם ואני לא חושבת שאני אצליח לשכוח אותו, מזל טוב לזוג המואשר.

ותזכרו, יש לנו ארץ נהדרת. (ולצה"ל יש הומור)

[jewvian]

למה כמעט לכל ישראלים כשהם היו קטנים היה את החלום לעבור לארהב או להיות אמריקאים? יותר מסוכן אצלם משאר צלנו והמערכת בריאות שלהם לא קיימת

שאלה טובה.

אני חושבת שתמיד אמריקה הייתה המפלט של העולם, לפחות בתחילת דרכה. כל קבוצה נרדפת או יחידים שרצו לשנות את מזלם ראו באמריקה את ההזדמנות הזאת להתחיל מחדש, כאילו כל הרעיון האמריקאי מסתכם במילה "חירות". היא הפכה מקולוניה בריטית לרפובליקה עצמאית, היא זנחה את המונרכיה והעצימה את הדמוקרטיה, הפרט הוא הריבון החדש! כאילו דמיינו את עצמכם בתור אירופאי פשוט בסוף המאה ה-18 שכל חייו רק עבד את האדמות שסבא רבא שלו קיבל מאיזה אדון או אציל בעל קרקעות, אין לו כמעט כסף כי הכל הולך למיסים, המלחמות באירופה הולכות ומתגברות ופחד הגיוס עומד באופן תמידי מעל הראש, ונוסף להכל הוא גם מיעוט נרדף. עסקת חבילה.

ואז פתאום מגיעות חדשות לכפר הקטן והנידח שלך על מדינה חדשה מעבר לים שמקבלת את כולם, שהאדמות שם מחולקות כמעט בחינם, שאין מלכים ואדונים, שכל אחד יכול לבוא ולהתחיל מאפס!

עזבו שהמציאות הייתה מסובכת יותר מזה, אבל רק המחשבה הזאת שאפשר להגיע למקום אחר, מקום שהוא הרבה יותר טוב מהחיים האומללים שלך בתור עובד אדמות פשוט, כאילו מי לא היה לוקח את זה? מי לא היה שומר את הגרושים שהרוויח בשביל לעלות על ספינה ולהתחיל מחדש?

החלום הזה המשיך והתפתח, דורות על גבי דורות של אנשים היו מוכנים לסכן הכל בשביל טעם החופש שאמריקה ייצגה, טעם שרק הלך וגדל ככל שאמריקה עצמה הלכה וגדלה. ניו יורק של המאה ה-19 הייתה מלאה במהגרים, זה היה הפיק של ההגירה האירופאית! הרעב באירלנד, הרדיפות והפרעות ביהודים, שינויים גיאופוליטיים כאלה ואחרים ביבשת, הכל הוביל לגלי הגירה מטורפים שהלכו והעצימו במאה ה-20 עם מלחמת העולם הראשונה ואז השנייה.

באמת שאפשר לדבר שעות על היסטוריית ההגירה לאמריקה, אבל לכולם יש מאפיין אחד: החלום. החלום להיות מישהו, החלום להתפתח, החלום להתעשר, החלום לחיים טובים יותר! הרבה מתו בדרך לאמריקה, רבים יותר מתו בתוך אמריקה. ניצול, רעב, אלימות, גזענות - כל אלה לא הפריעו למיליונים להמשיך ולהגיע לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ולהגשים את אותו חלום נשגב שהרגיש בר השגה רק באמריקה.

ברור שלהוליווד יש תפקיד מרכזי בהשארת החלום הזה בתודעה העולמית, אחרי מלחמת העולם השנייה ארה"ב יצאה כמנצחת מובהקת מה שרק העצים את הרצון הזה להגיע לשם. כמה סרטים יצאו על החלום האמריקאי, כמה ספרים, כמה סדרות! האשליה שזה המקום הטוב בעולם עדיין נשמרת, רק שעכשיו הוא מגיע ליותר מקומות בעולם. מי לא זוכר את הסצנה בסוף של הטיטאניק שרוז רואה מול עיניה את פסל החירות? שנים שכ��ר לא מהגרים לאמריקה דרך הים, אבל פסל החירות ממשיך לסמל את החלום הזה.

עם התפתחות האינטרנט והתקשורת העולמית הרבה יותר קל לבקר את ארה"ב, כאילו מהמילה ביקורת. העולם הרבה יותר פתוח, הסודות השמורים של המעצמה מספר אחת פרוסים בפנינו כבר כמה עשורים: האלימות הגועה, הגזענות שכל פעם מעלה את הראש, ביטוחי הבריאות שכמעט ולא קיימים אם אתה לא עשיר, יוקר המחייה שלא מבייש את תל אביב, האבטלה שממשיכה לעלות ולעלות. הכל ידוע.

ובכל זאת לכולנו יש משפחה בארה"ב, איזה בן דוד מרוחק, חבר של המשפחה, הגיס של האחות של אשתך - אין אחד שלא ימצא מישהו באמריקה, כי למרות הכל החלום הזה ממשיך להתקיים. ארה"ב עוד מעט תחגוג 250 שנות עצמאות, 250 שנים של חלומות. גם לפני 250 שנים היו לאמריקה את הבעיות שלה, גם לפני 100 שנים, גם היום. זה עצר מישהו אי פעם? אולי, אבל לא את כולם. חלומות זה דבר שמאוד קשה לשבור, בכל זאת.

אז למה לכל הישראלים היה את החלום הזה מילדות? כי זה אנושי. לחלום זה אנושי, לרצות חיים טובים יותר זה אנושי. יש כאלה שמתפכחים ורואים את אמריקה במערומיה ויש כאלה שהחלום עדיין בוער בהם, ובחיי שאני מצדיעה לאנשים האלה. תחיו את החלומות שלכם, למה לא? רק אל תשכחו להתאמן על האנגלית למה המבטא הישראלי עובד רק על גל גדות.

[feelsgoodshoesblog]

ארטטה מאמצת את 'קסם ותוהו ובוהו' כאשר ארסנל מתמודדת עם המירוץ לתואר

מיקל ארטטה הרהר בשאלה לשבריר שנייה, ואז הגיב. האם הוא היה בקשר השבוע עם פפ גווארדיולה כדי לדון בהפסקת המירוץ לתואר הפרמיירליג ביום ראשון? "לא, לא," באה התשובה הנחרצת.

מנג'ר חולצת כדורגל של Arsenal נשאר ביחסים טובים עם עמיתו במנצ'סטר סיטי, שנתן לו את ההזדמנות הראשונה שלו באימון עוד ב-2016, כשארטטה דחה את ההצעות להרוויח את הפסים שלו באקדמיה של ארסנל תחת ארסן ונגר או להתחבר לחברו הוותיק מאוריסיו פוצ'טינו בטוטנהאם. . אבל, אל תטעו, כששני הספרדים סוף סוף משיגים טלפון אחרי העונה - כפי שהפכה למסורת מאז חזרתו של ארטטה לנהל את ארסנל ב-2019 - ארטטה מעדיף לא לסיים שוב במקום השני. "דיברנו בטלפון, נורמלי מאוד, אבל זה לא ניתוח", אמר על השיחה האחרונה שלהם בשנה שעברה. "אנחנו מדברים על דברים אחרים."

בראיון ל-BBC לציון הענקת המסדר המלכותי היוקרתי של איזבלה הקתולית ממלך ספרד השבוע, דיבר ארטטה על "הכימיה הבלתי ייאמן" שהיה לו עם גווארדיולה "ולא רק בצד הכדורגל". "אנשים היו מדברים על הצד הטקטי, אבל הוא היה ברמה האנושית", אמר. "פשוט הסתכלת עליו, פשוט צוחקת ומתחברת, ואז היה קשר עין. המשמעות של קשר עין זה הייתה ברורה ממה שעלינו לעשות או מה שחשבנו באותו הרגע. היה לנו מזל גדול".

אחרי עונה שבה קבוצה צעירה של ארסנל לקחה את המירוץ לתואר ליום האחרון, זה לא יהיה מפתיע אם שניהם ירצו להתנתק לכמה שבועות. עם זאת, זו אולי מורשת של חוסר הרחמים שלמד ארטטה במהלך שלוש שנים כעוזרו של גווארדיולה, שלא סביר שהוא יבלה זמן רב ברחמים על עצמו אם המנהל לשעבר שלו דיוויד מויס וווסטהאם לא יצליחו לעשות טובה לארסנל על ידי תיקו או מכות. עִיר.

ליברפול חזרה מהאכזבה של צבירת 97 נקודות וסגניתה של סיטי ב-2019 על ידי הפיכתה לאלופה בפעם הראשונה מזה 30 שנה בעונה שלאחר מכן. ארטטה, שנשאל אם ארסנל יכולה לקחת השראה מכך, אמר: "כמו בכל ספורט, אתה רוצה לנצח. אם לא, בסדר, מה אתה יכול לשפר כדי להיות טוב יותר ולנסות שוב? ולהיות חסר רחמים עם ההערכה הזו ולנסות להיות טוב יותר".

חולצת כדורגל

ארטטה צפה במשחק של טוטנהאם נגד סיטי ביום שלישי בביתו עם משפחתו ואמר שזו הייתה חוויה רגשית שמסתכמת ב"כמעט לשחק את המשחק עם" ספרס. אבל הוא התעקש שלמרות רגע ההזזה שבו הבן של טוטנהאם החמיץ הזדמנות פז להשוות ולתת לארסנל את היתרון, אפילו היותו בעמדה הזו הראתה את ההתקדמות שקבוצתו עשתה מאז ויתרה על יתרון התואר לסיטי באפריל האחרון.

"אם הייתי צריך לבחור שחקן בליגת העל לאותו רגע, זה כנראה היה הוא", אמר על סון. "הילדים שלי התרוצצו סביב השולחן והלכו ככה [מכניס את ראשו לידיים]. אתה יכול לדמיין. זה גם קסם, לקבל את ההזדמנות לחיות את זה, ליד המשפחה שלך וליד הקולגות שלך. להיות חלק מזה. אל תשכח ש[מירוץ האליפות בעונה שעברה] נעשה כשבעה או שמונה או 10 משחקים לסיום".

ארטטה הוסיף: "כשזה נהיה ממש צמוד וכשזה נהיה רגשי, ברגש הזה הרבה דברים יכולים לקרות כשמשחקים הופכים לכאוטיים. קורים דברים שבדרך כלל לא קורים ובתוך הכאוס הזה, הקסם יכול לקרות גם כן. ראינו את זה הרבה מאוד פעמים. אני חושב שהקסם כבר קורה כי זה מה שכולם רוצים. כל אוהד כדורגל, כל אוהד, רוצה לחיות את זה ושזה יגיע למשחק האחרון, לרגע האחרון בליגת העל ברמה הזו. זו הליגה הכי יפה בעולם ללא ספק ויש לך שתי קבוצות ובנוסף לזה יש לך קבוצות אחרות שנלחמות על דברים אחרים. זה מה שאנחנו רוצים ולמה זו הליגה התחרותית ביותר בעולם".

ארטטה חווה איך זה לזכות בתואר פרמייר ליג ביום האחרון לאחר שהיה על הספסל לצד גווארדיולה על הניצחון של סיטי 4-1 על ברייטון ב-2019, לאחר שזכה בה גם בעונה הקודמת. הוא דיבר בחיבה על הזיכרונות האלה לפני הדייט עם הגורל מול אברטון באמירויות ביום ראשון, אם כי לא היה מסתיר את התחושה שהפעם יהיה טעם מתוק הרבה יותר אם חולצת כדורגל לילדים של Arsenal תערער את הסיכויים.

"זה רגע גדול וזה הבלתי צפוי - זה כמו סם", אמר ארטטה. "אתה שם ואתה עדיין צריך להרוויח את זה ואתה כל כך רוצה את זה ויש הרבה גורמים שיכולים לשנות דברים מהר מאוד אבל כשאתה עושה את זה זה פנומנלי. זה בטוח יהיה אחד הימים הטובים בחיי בפן הספורטיבי. זה היה חלום גדול שלא הצלחתי לעשות כשחקן והיה לי עוד אחד כמנהל. אם אני יכול לעשות את זה ועם האנשים שעובדים כאן כל יום, זה יהיה יום אחד".

[sexythingil]

תל אביב, העיר השוקקת לחוף

תל אביב, העיר השוקקת לחוף הים התיכון, ידועה בחיי הלילה התוססים ובסצנת המסיבות שלה. היבט אחד של חיי הלילה האלה שלעתים קרובות נעלם מעיניהם הוא נוכחותן של נערות ליווי. בני לוויה ברמה גבוהה אלה מספקים את הרצונות והצרכים של לקוחות מקומיים ובינלאומיים, ומציעים חוויה ייחודית ומפנקת שלעתים קרובות אינה מובנת וסטיגמה. נערות ליווי בתל אביב https://www.usex.co.il/%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96/ אינן מוגבלות רק למתן שירותים אינטימיים, אלא הן מציעות הרבה יותר מזה. הם אנשים שאפתניים, בטוחים בעצמם ומשכילים מאוד שעוברים הכשרה קפדנית כדי לחדד את כישוריהם ומומחיותם. צריך הרבה יותר מסתם יופי כדי להיות נערת ליווי מצליחה בעיר הזאת. מאחורי הקלעים: תהליך המיון תהליך המיון לנערות ליווי בתל אביב הוא סלקטיבי ותחרותי ביותר. לפני שהם יכולים להצטרף לסוכנות או לעבוד באופן עצמאי, הם עוברים בדיקות רקע יסודיות, כולל בדיקות בריאות, כדי להבטיח את שלומם של הלקוחות וגם של עצמם. רק הצעירות המתוחכמות והיפות ביותר נבחרות להיות חלק מתעשיית העילית הזו. כישורים ומומחיות להיות נערת ליווי בתל אביב דורש יותר מסתם מראה טוב. נשים אלה מאומנות במיומנויות שונות, כולל תקשורת, נימוסים ושפות כדי לשרת קהל לקוחות מגוון. הם גם מיומנים בעיסוי, משחקי תפקידים וטכניקות אינטימיות אחרות כדי לספק חוויה בלתי נשכחת ללקוחותיהם. עם הידע והמיומנות הנרחבים שלהם, נערות ליווי יכולות לגרום לכל אירוע להרגיש כמו חלום שהתגשם. תפקידן של נערות ליווי בתל אביב תל אביב היא יעד פופולרי לנסיעות עסקים ותיירות במזרח התיכון. נערות ליווי משמשות כבנות לוויה עבור אנשי מקצוע אלה ואנשים בעלי פרופיל גבוה אחרים. הם מספקים תחושה של נוחות ותחכום, וגורמים ללקוחות להרגיש בנוח בעיר חדשה. בנות אלה משמשות גם כמדריכות טיולים, ומראות ללקוחותיהן את המקומות הטובים ביותר בעיר, בין אם זה פנינים מקומיות נסתרות או אטרקציות תיירותיות פופולריות. למרבה הצער, עדיין קיימת סטיגמה הקשורה למקצוע הליווי, מה שמוביל לתפיסות מוטעות לגבי תפקידן של בנות אלה. עם זאת, המציאות היא שהם מספקים שירות בעל ערך ללקוחות שלהם, בין אם זה חברות, בידור, או אינטימיות. הם עובדים בצורה מקצועית ביותר ושמים בראש סדר העדיפויות את הבטיחות והפרטיות שלהם ושל לקוחותיהם. לשבור את הסטיגמה נוכחותן של נערות ליווי בתל אביב לא הובנה כהלכה וסטיגמה בשל אופי המקצוע שלהן. עם זאת, חיוני להכיר בכך שעבודתם חוקית ומוסדרת לחלוטין בעיר. נשים אלו חופשיות לבחור את מקצוען ולספק חוויה בטוחה ומהנה ללקוחותיהן. עם עלייתן של סוכנויות ליווי יוקרתיות והביקוש למלווים ברמה גבוהה, התעשייה פורצת אט אט מהתדמית השלילית שלה. לסיכום לתל אביב יש הרבה מה להציע, ונערות ליווי הן חלק משמעותי מסצנת חיי הלילה המשגשגת שלה. הנשים האלה הן יותר מסתם פנים יפות; הם אנשי מקצוע שאפתניים, מיומנים ומשכילים המספקים שירות בעל ערך ללקוחותיהם. הגיע הזמן לשבור את הסטיגמה ולהכיר בתפקיד שממלאות נערות ליווי בהפיכת חיי הלילה של תל אביב לאחד התוססים והמרגשים בעולם.

[rabash-maamarim]

חשיבותה של האמונה, שנוהגת תמיד

תשמ"ז - מאמר ו' 1987 - מאמר 6

הזה"ק (ויצא דף ל"ח, ובהסולם אות ע"ה) שואל וזה לשונו, "אמר רבי יהודה כיון שהקב"ה הבטיח לו כל זה, שאמר לו, והנה אנכי עמך, ושמרתיך בכל אשר תלך, למה לא האמין. אלא אמר, אם יהיה אלקים עמדי. ומשיב, אלא אמר יעקב, חלום חלמתי והחלומות, מהם שהם אמיתיים, ומהם שאינם אמיתיים. ואם יתקיים, אז אדע שחלום אמיתי הוא. ועל כן אמר, אם יהיה אלקים עמדי, כמו שחלמתי, והיה ה' לי לאלקים", עד כאן לשונו.

ולהבין את הקושיא וכמו כן התירוץ בדרך העבודה, מה שנוגע לנו: ומהו חלום, ומהי ההבטחה שהבטיח ה', ומהו התנאי, שיעקב אמר, "אם יהיה אלקים עמדי, והיה ה' לי לאלקים", אז הוא יקיים את הנדר.

ובכדי לבאר הכל בדרך העבודה, צריכים להקדים את מטרת הבריאה, שברא הקב"ה שהיא להטיב לנבראיו. וזה נקרא שהקב"ה הבטיח לתת להנבראים כל טוב. ובודאי צריכים להבין זה, שהבטיח להנבראים לתת להם כל טוב, בטח שאין הכוונה, שיתן לבני אדם, אלא אותו הטוב שמתאים לבני אדם.

למשל, אנו רואים, מהו הטוב אצל חתולים, שבזמן שתופסים עכברים ואוכלים אותם, זהו הטוב שלהם. ואיננו יכולים לומר, שהטוב הזה, שנותן לשקצים ורמשים, יתן לבני אדם. וגם בבחינת המדבר, הנקרא אדם, יש גם בהם, שאין להם מושג יותר, ממה שנקרא טוב אצל דומם, צומח, חי. ובטח לבעלי חי, למשל ניתן את הטוב, המתאים להם. ובאם ניתן להם טוב אחר, נקרא זה רע. היות שאין להם כלים, שירגישו בזה טעם. וכן צומח, וכן בחינת דומם. היינו, שבבחינת מדבר, יש להבחין בו עצמו דומם, צומח, חי.

וזהו כמו שכתוב בהקדמה לספר הזוהר (דף י"א אות ל"ג) וזה לשונו, "וצריך שתדע, שכל נחת רוח של יוצרנו יתברך, להנות לנבראיו, היא במידה שהנבראים ירגישו אותו יתברך, שהוא המשפיע, והוא המ��נה אותם, אשר אז יש לו שעשועים גדולים עמהם, כאב המשתעשע עם בנו החביב לו, בה במידה שהבן מרגיש ומכיר גדולתו ורוממותו של אביו, ואביו מראה לו כל האוצרות שהכין בשבילו".

ובהאמור רואים אנו, שמטרת הבריאה להטיב לנבראיו, היא שישיגו את התגלות האלקות. ולא היתה הכוונה לתענוגים גשמיים, כי כל התענוגים גשמיים, שמזה ניזונים הנבראים מטרם שבאים להשיג כלים דהשפעה, הם רק, כמו שכתוב בזה"ק, שהם רק נהירו דקיק, שנפלו ניצוצי קדושה בין הקליפות. זהו כל חיותם. מה שאין כן עיקר הטוב והעונג הוא מלובש בתורה ומצות.

אולם בכדי שהתענוג, מה שהבורא רוצה לתת להנבראים, יהיה בשלימות, נעשה תיקון הצמצום, שהוא ההסתר על הטוב והעונג שישנם בתו"מ. (אלא בכדי שיהיה קיום העולם, מטרם שיוכלו לקבל את הטוב, שיהנו בינתיים מההארה דקיק, שנפלה בין הקליפות. ומזה ניזונים העולם).

וע"י ההסתר יש מקום, שהאדם יתרגל עצמו, שכל מה שהוא עושה יהיה לשם שמים, מטעם שהוא רוצה לשמש את המלך, בלי שום תמורה, היות שהוא מקיים תו"מ בלי שום התגלות אור, המכונה הטוב והעונג האמיתי.

ואחרי שיסתגל שכל כוונתו תהיה בעמ"נ להשפיע, שאז, כשמקבל את הטוב והעונג, לא תהיה בזה בחינת נהמא דכסופא, משום שלא מקבל את הטוב והעונג בשביל תועלת עצמו, כי לצורך עצמו הוא מוכן לוותר על התענוגים, אלא היות שהוא רוצה להנות לבורא, ועכשיו הוא רואה, אין שום דבר שחסר להבורא, אלא ענין אחד חסר עדיין, היינו שיוכל להוציא את מטרתו לפועל, היינו שהנבראים יקבלו ממנו. ומשום זה הוא הולך עכשיו לקבל את הטוב, בכדי להנות להבורא, כי רק זה יכול הקב"ה לקבל מהתחתונים, היינו, שיקבלו ממנו טוב ועונג. והיות שהבורא רוצה להנות לנבראים, לכן הנבראים גם כן צריכים להנות להבורא, שזה נקרא השתוות הצורה.

אולם בכדי להגיע להשתוות הצורה, הנקרא שכל המעשים יהיו לשם שמים, זוהי יגיעה גדולה, מטעם שהיא נגד הטבע. היות שהאדם נברא עם רצון לקבל הנאה לעצמו, המכונה רצון לקבל לתועלת עצמו. ואומרים להאדם, שהוא צריך לבטל את הרצון לקבל הזה, וצריך לרכוש כלי חדש, המכונה רצון להשפיע. אז לא כל אדם זוכה לזה, היינו שיוכל לרכוש את הכלים האלו, המתאימים שישרה בתוכם אור עליון.

ובכדי שהאדם יוכל להגיע לידי רצון להשפיע, אמרו חז"ל (קידושין ל') "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין". שדוקא ע"י התורה הוא יכול להגיע לכלים דהשפעה. וכמו כן יש מאמר חז"ל (סוכה נ"ב) וזה לשונו, "אמר רבי שמעון בן לוי, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר, צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו, שנאמר, ה' לא יעזבנו בידו". שהכוונה על הרצון לקבל הזה, היות שהוא נפרד מהבורא, כידוע שברוחניות שינוי צורה מבדיל ברוחני לחלקהו לשנים.

וכמבואר בהקדמה לספר הזוהר (דף ה' אות י') וזה לשונו, "אכן יש להבין מקודם ענין מציאות מהות הטומאה והקליפות מה היא. ותדע, שזה הרצון לקבל הגדול, שאמרנו, ונתן אותו (היינו הרצון לקבל) במערכת העולמות אבי"ע דטומאה, ונמצאו בגללו נפרדים מהבורא יתברך ומכל העולמות דקדושה. ומטעם זה מכונות הקליפות בשם מתים, כמו שכתוב זבחי מתים. וכן הרשעים, הנמשכים אחריהם". כמו שאמרו חז"ל, "הרשעים בחייהם נקראים מתים". כי הרצון לקבל המוטבע בהם, בהפכיות הצורה מקדושתו יתברך, מפרידן מחיי החיים, והן רחוקות ממנו יתברך מקצה אל הקצה, כי הוא יתברך אין לו שום ענין של קבלה, אלא רק להשפיע לבד, והקליפות אין להן שום ענין של השפעה רק לקבל לעצמן להנאתן בלבד. ואין הפכיות גדולה מזה.

ובהאמור, בכדי שהאדם תהיה לו בחינת השתוות הצורה, בכדי שיוכל לקבל את הטוב והעונג מהבורא, האדם צריך יגיעה גדולה ועזרה גדולה מהשמים, שיוכל לנצח את הרע שבקרבו, שהוא הרצון לקבל, ושתהיה לו היכולת לשמש עמו על הכוונה עמ"נ להשפיע. ויש הרבה אנשים שלא זוכים לזה. ומי שכן זוכה לזה הוא ממש מעשי ניסים.

ועכשיו יש לבאר מה ששאלנו, מה שכתוב אצל יעקב, מה בא זה ללמדנו את דרך ה', במה שהתורה מספרת לנו את חלומו, ואת הנדר מה שנדר, וגם מה שהנדר היה על תנאי, במה שאמר אם יהיה.

הנה הכתוב אומר, "ויקץ יעקב משנתו, ויאמר, ויקח את האבן אשר שם מראשותיו". ידוע שאבן נקרא מלכות. ומלכות נקראת אמונה. היינו, שזה שהאדם רוצה להבין, והבנה נקרא ראש, אז הוא לוקח את ההבנה הזו, שיש בראשו, ומניחה מתחת לראשו, היינו שהאמונה הוא שם בראש, וההבנה והדעת שלו הוא שם מתחת לראשו. נמצא אחר זה הסדר, האמונה למעלה והדעת למטה.

וזה מכונה אמונה למעלה מהדעת. וזה יכולים לפרש את מה שכתוב, "ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו". וזה שכתוב, "וישם אתה מצבה", פירושו, שהאמונה למעלה מהדעת, עשה אותה שזה יהיה המצב שלו. מצבה מלשון מצב. זאת אומרת, שהמצב שלו, שהוא רוצה לבנות את הבנין דקדושה, יהיה בבחינת אמונה למעלה מהדעת.

וזה שכתוב "וידר יעקב נדר לאמור, אם יהיה אלקים עמדי, וכו', והיה ה' לי לאלקים".

והזה"ק הקשה על זה, למה לא האמין, אלא אמר, אם יהיה. ומשיב, אלא אמר יעקב, חלום חלמתי והחלומות, מהם שהם אמיתיים, ומהם שאינם אמיתיים, ואם יתקיים, אז אדע שחלום אמיתי הוא.

ויש לפרש ענין עולם הזה ועולם הבא על דרך העבודה. הנה עולם הזה דומה לחלום, דהיינו, איך שפותרים אותו כך הוא מתקיים, כמו שאמרו חז"ל (ברכות נ"ה) "כל החלומות הולכין אחר הפה", שנאמר "כאשר פתר לנו כן היה". ובפשטות קשה להבין דבר זה, היינו איך שאנשים פותרים אותו כך הוא מתקיים. ולפי זה, למה לי ליישב תענית על חלום רע. יש עצה פשוטה, שיכולים ללכת לאנשים, שהם ידידיו, ובטח יפתרו את החלום לטוב, כמו שאמרו חז"ל, כל החלומות הולכין אחר הפה. ובטח שיש תרוצים על דרך הפשט.

ונפרש זה על דרך העבודה. הנה הקב"ה ברא את העולם להטיב לנבראיו. ובכדי שלא תהיה בחינת בושה בהטוב ועונג, לכן נמצא האדם בעולם הזה, שהוא מקום עבודה, שיוכל להשיג כלים דהשפעה, שע"י יקבלו הכל בעמ"נ להשפיע, שע"י זה אין כאן מקום לבושה, מטעם שהוא מקבל הכל מטעם מצוה, כנ"ל.

וזה שאומר הזה"ק, "הקב"ה הבטיח ליעקב כל טוב". אבל זה דיבר אליו בדרך חלום, היינו בעולם הזה, שדומה לחלום, היינו לפי שאדם פותר אותו, היינו אם האדם הולך לפי דעת תורה (כמו שכתוב במאמר ה', תשמ"ז), נמצא, שנותן פתרון טוב על מה שהקב"ה הבטיח, בזה שברא את העולם על הכוונה להטיב לנבראיו. אבל הבטחה זו היא בבחינת חלום, היינו שע"י זה שהאדם יפתור את ההבטחה דלהטיב, שהוא מה שהבורא רוצה להשפיע, הוא יתן את הפתרון, כמו שהבורא הוא המשפיע, כמו כן האדם גם כן יעבוד הכל רק בעמ"נ להשפיע.

וזה נקרא שההבטחה שהבטיח הבורא להטיב היא, באם האדם יתן גם כן הפתרון, היינו להטיב, שזהו כנ"ל, כמו שאמרו חז"ל "מה הוא רחום אף אתה רחום". מה שאין כן אם אין האדם נותן את הפתרון על החלום, אלא מה שהקב"ה הבטיח, הוא להשפיע לנבראיו. והוא רוצה את ההיפך, היינו שהוא רוצה במקבל בעמ"נ לקבל.

נמצא, שהוא פותר אותו לרע. היינו שאין הטוב, מה שהקב"ה רוצה לתת, אינו יכול להתקיים, מסיבת שהוא לא הכין את הכלים המתאימים, שתהיה היכולת שהטוב והעונג יכנס בתוכם, היינו שלא יהיה פירוד ביניהם, כנודע ששינוי צורה מפריד את הרוחני לשתיים.

ובהאמור נבין מדוע החלום הולך אחר הפתרון. הכוונה היא, שמה שהבטיח הקב"ה להטיב לנבראיו תלוי בעבודת האדם בעולם הזה, שעולם הזה דומה רק לחלום, והכל תלוי בהפתרון, איך שפותרים אותו. היינו, אם הפתרון בעולם הזה הוא לטוב, היינו שהאדם, כל עשיותיו הם להטיב, היינו להשפיע, אז ההבטחה שהבורא הבטיח להטיב, תתקיים. ואם הפתרון הוא לפי יצר הרע, אז החלום, שהוא העבודה בעולם הזה, שה' יתן את הטוב, אי אפשר להתקיים.

ולפי זה יכולים להבין מה שאמרו חז"ל, "כל החלומות הולכים אחר הפה". הכוונה היא, אם האדם מדבר עם הפה שלו דברים טובים, היינו שאומר תמיד, שצריך לעשות מעשים טובים, שהוא הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, אז מקוים החלום הטוב, היינו שהוא זוכה, כמו שאמרו חז"ל (ברכות י"ז) "עולמך תראה בחייך ואחריתך לחיי עולם הבא".

מה שאין כן אם הפה שלו פתר רע, שהוא שאומר, שצריכים לדאוג בשביל תועלת עצמו, אז הוא חלום רע, היות שפתר את החלום לרע. היוצא מזה, מה שהבטיח הקב"ה לתת את הטוב והעונג, נתן בתור חלום, היינו בתוך עולם הזה, הדומה לחלום.

ועתה נוכל להבין את התנאי, ואת הנדר, ומהי החשיבות של הנדר, איזה גדלות יש בהנדר, שאמר, אם ה' יקיים כל מה שהבטיח לו, ומה יהיה אז דבר גדול הוא יעשה, כמו שכתוב, "והאבן הזאת, אשר שמתי מצבה, יהיה בית אלקים".

ובהאמור יוצא, שמה שכתוב, "ויקח מאבני המקום", יהיה הפירוש, שלקח את האבנים, היינו ההבנות והשכלים והדעות מהמקום. שלכל אחד יש דיעה משלו. ולפי ההבנה של כל אחד, יש לו ללכת בדרכי ה' רק במקום שהשכל מחייב, ולא ללכת נגד הדעת. ואומרים, לכן ניתנה לנו דעת, שנבין מה שאנו עושים. והוא ראה, הגם שיש לכל אחד שכל אחר, אבל הוא ראה, שה', בזה שברא את הנבראים בטבע של רצון לקבל, אין כאן אלא דעה אחת, היינו אהבה עצמית, אלא שכל אחד מוציא את אהבה עצמית שלו בשכל מיוחד. אבל הצד השוה שבהם רצון לקבל ולא יותר. וזה כמו שכתוב, "ויקח את האבן, אבן אחת".

היינו כנ"ל, שהדעת, הנקראת אבן, "שם מתחת לראשו". ובראשו לקח אמונה. והדעת למטה מהאמונה. והנדר היה אם "אם יהיה אלקים עמדי", היינו שיזכה לבחינת קבלת פני השכינה וכמו שכתוב "והיה ה' לי לאלקים". ומכל מקום אני לא אקח זה לבסיס, אלא כל בנין בית אלקים שלי יהיה על בחינת אמונה למעלה מהדעת. וזה שכתוב "והאבן, אשר שמתי מצבה", כנ"ל "יהיה בית אלקים".

ועתה נבין את חשיבות הנדר, שאמר, שאם ה' יעזור לו לפתרון טוב, היינו שירכוש את הכלים דהשפעה המתאימים, ששם יתלבש השפע העליון, שזה נקרא קבלת פני השכינה, מכל מקום הוא רוצה לשמש רק מהאבן, שלקח מתחילה ועשה אותו שזה יהיה לו למצבה. היינו האבן, שהיה למטה מראשותיו. ואז הנדר היה, שאף על פי שיזכה ש"האלקים יהיה עמדי והיה ה' לי לאלקים", והאבן הזאת, אשר שמתי מצבה, יהיה בית אלקים. היינו, שהוא רוצה להישאר בבחינת אמונה, אפילו שיהיו לו כל הגילויים. נמצא, אמונה נוהגת בין בקטנות ובין בגדלות. ורואים מכאן את חשיבות האמונה, שהנדר היה, שאפילו בגדלות לא יזוז מהאמונה.

Sourse

[maccabihaifafc]

‏‎חלום הדאבל נגוז: מכבי חיפה הודחה מגביע המדינה אחרי הפסד 2:1 בהארכה למכבי נתניה בסמי עופר מחצית ראשונה דווקא הייתה טובה עם לא מעט החמצות שבסוף עלו ביוקר, אבל תחילה פיירו בישל נהדר לסבע שכיכב. חצי שני כנראה לא למדו ממקרה אשדוד ושוב שער ממצב נייח לטובת האלופה, שהפך למתפרצת קטלנית ורוטמן השווה. בכר חיכה עם השינויים אבל גם כנראה עשה יותר מדי במכה ובסוף החיל��פים רק עשו נזק לעומת ההרכב שפתח את המשחק ואולי היה נכון לשנות בהדרגה ולנסות להשאיר את סבע יותר על הדשא, גם אם היה כבר סחוט. פיירו ואצילי שוב החמיצו ולאחר מכן רק נתניה עד לסיום הייתה על הדשא וסיפקה החמצות הזויות. בסוף היהלומים באו על שכרם בהארכה, עם שער של טומאסי אחרי סגירה רעה של סונדגרן. שער של שרי נפסל מדי, פנדל על פיירו נפסל ונגיד שזה היה מוצדק, סק הביא לשוויון ופסלו כי הוא גבוה וקפץ נהדר לכדור מעל ניצן, קיפוח ללא ספק. זה גביע, הפסדנו אין מה לעשות מאכזב אבל אסור שישליך לליגה ושאפו לנתניה. ערב עם מלא איבודים וחוסר ריכוז מקדימה חבל, חוץ מסק אין הגנה, דילן היה חלש מאוד וגם המגנים. בכר עם ניהול משחק לא טוב ויותר מדי שחקנים לא יציבים שחייבים להתעורר. דעתכם? @eliranmhod ( תמונות-האתר הרשמי) ‎‏ https://www.instagram.com/p/CpOIMO7Kn64/?igshid=NGJjMDIxMWI=

[miraculousladybugisrael]

חלק 8: ההודעה שהתקבלה באיחור

בטח עברו כבר חודשים מאז מרינט פתחה את הדבר הכי יקר לליבה (שלא היה קסום). וזה באמת פשע, אבל היא פשוט לא מצאה זמן. היא הייתה עסוקה מאוד מאז שאליה מצאה והחזירה לה את המחברת האבודה באותו הזמן.

התקפות אקומה הופיעו בתדירות גבוהה יותר במהלך החודש, בהן נבלי-העל התרכזו במיוחד בחתול שחור, ובאותו הזמן, אפילו לא דרשו את המופלאים של החיפושית ושל החתול השחור. למען האמת, כל ההתקפות שלו נראו כעוסות, אלימות באופן מיוחד ולא מתוכננות היטב. מרינט דאגה שהאויב שלהם איבד את סבלנותו וחטף התקף טירוף לאחרונה.

כמובן שגם היה את העניין עם אדריאן. הוא התרכז יותר בלהרוס אותה מבפנים והיא לא הצליחה להבין מאיפה זה הגיע פתאום. לא שהיא התלוננה כמובן, אבל...

לא, היא לגמרי התלוננה.

העובדה שאהובה פלירטט איתה בכל יום היה אמור להיות חלום שמתגשם עבורה, אבל למען האמת, זה היה פשוט סיוט. היא לא הצליחה להוציא משפט אחד נורמלי לידו במשך הרבה מאוד זמן, וזה צעד ענקי אחורה לעומת כל ההתקדמות שעשתה עד אז! היא הייתה חוזרת הביתה בהרגשה לחוצה לגמרי בכל יום, ובנקודה הזאת, היא כבר לא הצליחה לעמוד בזה יותר.

אבל בשלושת הימים האחרונים, אדריאן לא נראה בבית הספר, נתן לה זמן סוף סוף להתמודד עם הרגשת הבושה שלה, לחשוב על ההתנהגות שלו כלפיה לאחרונה, וסוף סוף לקפוץ, לרקוד, לצייץ ולהתפרץ בשמחה מההתקדמות שלה.

מה שכמובן גרם לה לזכור את המחברת האסורה.

איך היא הייתה יכולה לשכוח ממנה?!

היא כעסה על עצמה על שעשתה כזו טעות. היא לא אחת ששוכחת משהו חשוב כל כך בכזאת קלות, במיוחד למשך זמן מה. אפילו אם לא היה לה זמן להוסיף לשם שרבוטים, היא הייתה צריכה לחשוב עליה או לזכור אותה לפחות לפעם אחת!

אבל לא היה לה זמן לחשוב עליה. עכשיו כשהיה לה זמן פנוי סוף סוף, זו אפילו לא שאלה למה היא תשתמש בה כרגע.

במבט של נחישות, מרינט שלפה את העיפרון שלה מהמגירה על שולחנה ופתחה את המחברת.

ואז היא כמעט התעלפה.

היא שמה לב שמבין הדפים בצבץ פתק.

אליה הבטיחה לה שהיא לא הסתכלה בה ושהיא לעולם לא תסתכל, אבל איכשהו היה בתוכה פתק, והיא הייתה בטוחה במיליון אחוזים שהיא לא זו ששמה אותו שם.

ביד רועדת, היא נתנה לעיפרון שהחזיקה ליפול על השולחן ובהיסוס עברה בין דפי המחברת. עיניה נעצרו בדף האחרון של עיסוקיו של אדריאן, היכן שציירה אותו בפיג'מה, מחובק עם שלושת הילדים העתידיים שלהם, שבראש הדף כתוב "אבא שנשאר בבית".

זה האהוב עליי! D:

פעימות ליבה עצרו. היא זיהתה את כתב היד הזה.

ברגע שההבנה הכתה בה, ליבה חידש את פעימותיו, רק הפעם הוא פעם פי 10 יותר מהר.

היא קמה במהירות והכיסא התגלגל בחלל החדר עד שנחבט בחוזקה באחד מקירות חדרה. היא העבירה לדף הראשון ואז קול חלוש ברח מגרונה.

היא מצאה פתק נוסף.

העיצובים שלך מדהימים! אני לא יכול לחכות לראות אותם כשיגיע הרגע! ;)

ליד הפתק היה את השרבוט שלה בשמלת כלה. פניה האדימו והיא פלטה ציוץ.

"מרינט?"

טיקי הציצה מהמקום בו הייתה לפני רגע, כשפירורי עוגיות היו על לחייה, והסתכלה על החיפושית שלה בדאגה. ההבעה שהייתה על פניה של מרינט לא הייתה משהו חדש, במיוחד לאחרונה, בעקבות התנהגותו של אדריאן, אבל זה היה מוזר לראות אותה ככה כשהיא בחדר השינה שלה.

"את בסדר?"

לא מצליחה להוציא מילה מפיה, מרינט הנהנה בחוזקה והצמידה לגופה את המחברת האסורה.

"אל תדאגי, אני לא אסתכל," טיקי אמרה במעט שעשוע. "טוב, אם את אומרת שאת בסדר, אני מאמינה לך. אבל אם את צריכה משהו, רק תבקשי, בסדר? או... תנקשי באצבעות שלך אם את לא מצליחה לדבר."

ברגע שמרינט הנהנה בהסכמה, טיקי חזרה למקומה וכרסמה לה עוד כמה עוגיות.

כשהקוואמי שלה כבר לא הייתה בסביבה, מרינט לקחה כמה נשימות עמוקות, בניסיון להרגיע את עצמה מספיק בכדי שפניה לא ירגישו כאילו הן עולות בלהבות.

"אני- מרפסת!" מרינט גמגמה, אבל ידעה שטיקי מכירה מספיק את הגמגומים שלה בכדי לדעת מה היא ניסתה להגיד.

"בסדר! אבל תיזהרי, ממש קר בחוץ!"

"כן, אוקי!"

שלוש דקות לאחר מכן, מרינט התכרבלה באחת השמיכות שלה כמו בוריטו, נחה על הכיסא הוורוד שהיה במרפסת שלה. האוויר הקר ליטף את לחייה, וזה בדיוק מה שהייתה צריכה בכדי לאסוף את עצמה בכדי להמשיך.

היא פתחה שוב את המחברת והעבירה לדף הבא, כשחשפה את השרבוט של אדריאן בחליפת החתונה שלו.

אני אוהב את איך שאני נראה כאן. אני נראה מאושר ונאהב.

אני רוצה את זה.

היא סגרה את עיניה ופשוט נשמה בזמן שהרגישה דמעות נאספות מאחורי עפעפיה, את חזהה שהרגיש לחוץ ומעט חמימות לעומת הרוח הקרה. היא חיכתה לרגע לפני שהמשיכה, והעבירה דף דף עד שהגיעה לפתק הבא.

אני אהיה פרופסור דיי נאה, לא חושבת?

צחקוק מופתע ברח מפיה. היא העדיפה את המראה המטופש, עם השיער המפוזר, עם החיוך הרחב, ועם העניבה המגוחכת, כשדמיינה אותו הולך אל כיוון הלוח בכיתת הלימוד שלו.

כן. הוא יהיה פרופסור דיי נאה.

היא המשיכה.

היי, את נותנת לי יותר מדי קרדיט. אני אוהב סייף, אבל אני באמת חומר של מדליית זהב?

רוגבי? בתור קריירה? ולהרוס את הפנים המדהימות שלי? אבא שלי לא ייתן לזה לקרות.

בסדר, הרעיון שלך לדוגמנות נראה כיף יותר משל אבא שלי. אני אשמח.

אופה? אני לא יכול לאפות. אבל אשמח מאוד ללמוד. לא יהיה לי אכפת להמשיך את העסק המשפחתי. חושבת שאבא שלך יסכים ללמד אותי?

את יודעת, מעולם לא חשבתי על להיות בלהקה בתור מקצוע. אהבתי את הרעיון.

רקדן קרח? בסדר, אני לא אשקר שהייתי מעוניין בשיעורים האלה, אבל אני חושב שאני קצת בוגר מדי בכדי לעשות מזה קריירה כרגע. או שזו הייתה החלקה אמנותית?

היא המשיכה להעביר את הדפים, אחד אחרי השני, עד שלבסוף הגיעה פעם נוספת לעמוד של האבא שנשאר בבית, כשחיוך ענקי התפרש על פניה וזה כמעט כאב.

אדריאן שיתף אותה בדעותיו על העתיד המשותף שלהם. הוא לא כתב איך זה לא יקרה או שהוא לא מחבב אותה בצורה כזאת, או שהוא חשב שזה מוזר, או שהוא חיבב מישהי אחרת. לא, במקום זה, הוא זרם עם זה, נראה שמח עם התגלית הזאת וסימן לעצמו אופציות לעתיד שלהם ביחד.

אבל היא לא הייתה יכולה להכחיש שעמודי המקצוע שלו ועמודי החתונה שלהם לא היו החלק הכי חשוב. זה מה שהגיע לאחר מכן שבאמת היה חשוב. והיא הייתה יכולה לראות פתק נוסף שבצבץ מאחד העמודים הבאים, אז היא ידעה שהוא ראה את ההמשך.

היא לקחה נשימה עמוקה והעבירה לדף הבא.

הוגו דופן-צ'אנג-אגרסט.

לואיס דופן-צ'אנג-אגרסט.

אמילי "אמה" דופן-צ'אנג-אגרסט.

הם כל כך יפים.

את כל כך יפה.

תודה לך.

הדמעות שאיימו שיזלגו סוף סוף עשו את דרכן אל לחייה, והחיוך שהיה על פניה היה גדול כל כך שזה כמעט הביך אותה, ומיד לאחר מכן ידה עלתה בכדי להסתיר אותו.

"מה יש לך שם, מרינט?"

היא צייצה ומעדה כשניסתה לעמוד מכיסאה הנוח, כשהשמיכה החליקה את דרכה עד למותניה. ראשה נחבט בכאב ברצפת המרפסת בגלל שידיה היו עסוקות מדי בהגנה על מחברת השרבוטים האסורה שלה בכדי להציל אותה לפני שנפלה.

החתול השחור התכווץ ברגע שראה אותה נופלת והתכופף לעזור למסכנה לשבת על הכיסא, בזמן שהתנצל על שהבהיל אותה.

"זה שום דבר, חתול שחור," מרינט אמרה לבסוף, לא כל כך מופתעת לראות אותו על המרפסת שלה. הוא ביקר אותה יותר ויותר לאחרונה, וזה היה עוד משהו שהעסיק את מחשבותיה וגרם לה לשכוח מהמחברת האסורה שלה.

ברצינות. איך החתול הזה העז להיות חלק מהסיבות שגרמו לה לבצע כזה פשע?

"את לא מסוג האנשים שבוכים על שום דבר," החתול השחור אמר, בזמן שאחת מגבותיו התרוממה.

"זה לא שאלו דמעות של עצב."

"אז, אלו דמעות של שמחה?"

עיניה הוסטו ממנו בזמן שלחייה האדימו. הבעתו של החתול התחלפה להבעה ערמומית.

"אולי בנוגע לאיזה נער?"

"זה לא עניינך."

"דווקא ההפך הוא הנכון! אין לך מושג כמה זה כן ענייני! אבל, מאחר שאני החבר הכי טוב שלך, אני מבטיח לא ללחוץ בנוגע לזה. נכון שזה ממש נחמד מצידי?"

מרינט פלטה אנחה – שהייתה מעט משועשעת – ושלחה לחברה מבט אסיר תודה. היא הסתכלה על המחברת שהייתה בידיה בזמן שווידאה ששום דבר לא קרה לה בזמן שנפלה, ואז היא סגרה אותה והניחה על הירך שלה.

מבלי ששמה לב, עיניו של החתול השחור נחתו על החפץ שמילא אותה בשמחה, וחיוך עדין ורך הופיע על פניו.

אז היא סוף סוף שמה לב.

"מתחיל להיות ממש קר כאן בחוץ, לא חושבת? בואי ניכנס פנימה. חוץ מזה, בשבוע שעבר הבטחת לי שנעשה מרתון אנימה. ועכשיו יום שישי וכבר חיכיתי לזה כל השבוע!"

מרינט צחקה ונענעה את ראשה, בזמן שהחליקה את השמיכה מעליה בכדי להצליח לעמוד.

"כמובן, חתלתול. אתה יודע את הסיסמאות למחשב שלי ולמשתמש הנטפליקס שלי, ארד למטה בכדי להגניב לנו כמה חטיפים."

היא צלצלה בפעמון שלו.

"תהיה חתול טוב."

ומיד לאחר מכן היא נכנסה לחדרה וירדה לסלון בזמן שהשאירה גיבור-על מרוגש שנשאר שם לעוד כמה רגעים.

הא, החתול חשב, ליבו מיהר את קצב פעימותיו. זה יהיה הגיוני להעביר את תאריך החתונה שלנו לשנתיים מוקדם יותר? גיל שמונה-עשרה הוא לא גיל צעיר מדי לחתונה, נכון? כן.

להפתעתו של אף אחד, הוא חשב על זה ברצינות.

להפתעתם של כולם מלבד אדריאן, היא תגיד כן.

... אבל זה סיפור לפעם אחרת.

הסוף.

קרדיט ל Miraculous_Max (Maximilian_Alexander) ב ArchiveOfOurOwn

@my-miraculous-headcanons

Marry That Girl - Miraculous_Max (Maximilian_Alexander) - Miraculous Ladybug [Archive of Our Own]

[atlantida-show]

atlantida-show

כל חשפנית היא בחורה אמיצה באיזה שהוא שלב . לא כל אחת תוכל ללכת לעבוד כחשפנית . כל בחורה פוחדת מהתגובות של אחרים וק��לה היום לא מעריץ את המקצואה הזה . אבל יש נשים שלא אכפת להן כי הן יודעות טוב מוד שבעבודה רגילה כמו פקידה , באיזה שהוא מפעעל עורזנית , ו כל עבודה אחרת אפילו הייטק , אי אפשר להרוויח קמות כזאות של כסף . חשפנות זאו היא עבודה שבאה אפשרי להרוויח המון כסף . בחורות הולכות על זה כי יש להן חלום שאף אחד לא יכול לעזור להן להגשים ובגלל זה הן הולכות ועושות את זה לבד ואחר כך עוד הגברים שלא ישיגו שום דבר בחיים שלהם מאפשרים לעצמם להגיד דברים לא טובים על חשפניות כי זאות העבודה שלא נראת להם כי באה כל הבחורות כמו שהם חושבים ….. ! אבל זה ממש לא כך וזאות היא הטעות לחשוב כך . לכל בחורה יש את הבחירה שלה וכמובן גם את הגבולות משלה . אם בחורה מהתחלה שמה את הגבולות הנכונות ולא עוברת אותם אז היא לא עושה שום דבר רעה כי חשפנות זה הו ריקוד בעירום שמאוד סקסי ויפה והוא נחשב אומנות כמו כל סיגנון של הריקוד אחר . חשפניות הן בחורות שיודעות מה הן רוצות ואיך אפשר להשיג את זה ! ולא צריך על זה להגיד להן שהן מלוכלכות או משהוא בסיגנון . בנות ן דבר עדין שאסור להכאיב להן כי אחרת זה יעשה מהן נחש Фто בחבחות אלא צריכות להיות בסי של κENקהילה כי בחitionר לא מפחד מפחד ש דבר דבר וצריכístן שיісти מפחד ל את דבר צר משל .....

[stripservices]

חשפניות

כל חשפנית היא בחורה אמיצה באיזה שהוא שלב . לא כל אחת תוכל ללכת לעבוד כחשפנית . כל בחורה פוחדת מהתגובות של אחרים וקהלה היום לא מעריץ את המקצואה הזה . אבל יש נשים שלא אכפת להן כי הן יודעות טוב מוד שבעבודה רגילה כמו פקידה , באיזה שהוא מפעעל עורזנית , ו כל עבודה אחרת אפילו הייטק , אי חשפניות אפשר להרוויח קמות כזאות של כסף . חשפנות זאו היא עבודה שבאה אפשרי להרוויח המון כסף . בחורות הולכות על זה כי יש להן חלום שאף אחד לא יכול לעזור להן להגשים ובגלל זה הן הולכות ועושות את זה לבד ואחר כך עוד הגברים שלא ישיגו שום דבר בחיים שלהם מאפשרים לעצמם להגיד דברים לא טובים על חשפניות כי זאות העבודה שלא נראת להם כי באה כל הבחורות כמו שהם חושבים ….. ! אבל זה ממש לא כך וזאות היא הטעות לחשוב כך . לכל בחורה יש את הבחירה שלה וכמובן גם את הגבולות משלה . אם בחורה מהתחלה שמה את הגבולות הנכונות ולא עוברת אותם אז היא לא עושה שום דבר רעה כי חשפנות זה הו ריקוד בעירום שמאוד סקסי ויפה והוא נחשב אומנות כמו כל סיגנון של הריקוד אחר . חשפניות הן בחורות שיודעות מה הן רוצות ואיך אפשר להשיג את זה ! ולא צריך על זה להגיד להן שהן מלוכלכות או משהוא בסיגנון . בנות ן דבר עדין שאסור להכאיב להן כי אחרת זה יעשה מהן נחש Фто בחבחות אלא צריכות להיות בסי של κENקהילה כי בחitionר לא מפחד מפחד ש דבר דבר וצריכístן שיісти מפחד ל את דבר צר משל .....

[paam-halamti-be-ivrit]

אני אורחת באירוע מכובד ואחת המלצריות נמצאת איתי במערכת יחסים של בדס"מ כשאני בצד הדומיננטי. לאותו אירוע היא מקבלת ממני הוראה פשוטה - להתהלך ולמלא את תפקידה לאורך הערב ללא חזיה.

החזה שלה קטן וכנראה שאף אחד לא שם לב אבל זה לא משנה, מה שמעניין הוא המשחק המנטלי. היא מרגישה מבוכה וזה אומר שהמטרה שלי הושגה.

העיניים שלה מחפשות אותי בקהל ומבטה משקף חוסר אונים. אני נהנית לתצפת עליה ככה, מרחוק. מדמיינת איך אל כל צעד שלה מתלווה דפיקת לב ומודעות לחיכוך הבגד על עורה החשוף.

בסוף הערב היא ניגשת אלי סמוקה ומבקשת שאקח אותה איתי.

[bananot]

חשפניות בתל אביב

כל חשפנית היא בחורה אמיצה באיזה שהוא שלב . לא כל אחת תוכל ללכת לעבוד כחשפנית . כל בחורה פוחדת מהתגובות של אחרים וקהלה היום לא מעריץ את המקצואה הזה . אבל יש נשים שלא אכפת להן כי הן יודעות טוב מוד שבעבודה רגילה כמו פקידה , באיזה שהוא מפעעל עורזנית , ו כל עבודה אחרת אפילו הייטק , אי אפשר להרוויח קמות כזאות של כסף . חשפנות זאו היא עבודה שבאה אפשרי להרוויח המון כסף . חשפניות בתל אביב בחורות הולכות על זה כי יש להן חלום שאף אחד לא יכול לעזור להן להגשים ובגלל זה הן הולכות ועושות את זה לבד ואחר כך עוד הגברים שלא ישיגו שום דבר בחיים שלהם מאפשרים לעצמם להגיד דברים לא טובים על חשפניות כי זאות העבודה שלא נראת להם כי באה כל הבחורות כמו שהם חושבים ….. ! אבל זה ממש לא כך וזאות היא הטעות לחשוב כך . לכל בחורה יש את הבחירה שלה וכמובן גם את הגבולות משלה . אם בחורה מהתחלה שמה את הגבולות הנכונות ולא עוברת אותם אז היא לא עושה שום דבר רעה כי חשפנות זה הו ריקוד בעירום שמאוד סקסי ויפה והוא נחשב אומנות כמו כל סיגנון של הריקוד אחר . חשפניות הן בחורות שיודעות מה הן רוצות ואיך אפשר להשיג את זה ! ולא צריך על זה להגיד להן שהן מלוכלכות או משהוא בסיגנון . בנות ן דבר עדין שאסור להכאיב להן כי אחרת זה יעשה מהן נחש Фто בחבחות אלא צריכות להיות בסי של κENקהילה כי בחitionר לא מפחד מפחד ש דבר דבר וצריכístן שיісти מפחד ל את דבר צר משל .....

[help-i-am-lost-in-space]

הצילו

התחלתי לחלום על הציון של הפסיכומטרי ויש עוד איזה חודש עד שמקבלים תוצאות. כמו כן, אם אצטרך להיבחן שוב אני די בטוחה שאתחיל לבכות ולא אפסיק עד אחרי המבחן עצמו

[boker-tov-gidi-gov]

רק רציתי לשתף בצעד משמעותי בדרך לבריאות נפשית

אני שלושה חודשים על נוגדי דיכאון והיום לבשתי חצאית מיני וגופיית ספגטי, נעלתי נעליים פתוחות ואספתי את השיער והסתכלתי במראה והדבר הראשון שעלה לי לראש זה ״וואו אני נראית טוב״

ולמה זה משמעותי? כי כל בחירה שציינתי בפסקה הקודמת זה משהו שפחדתי ללבוש פעם או שהייתי בטוחה שאני אוכל להרגיש בו בנוח רק כשאהיה רזה. אני הכי שמנה שהייתי אי פעם ומרגישה הכי טוב שהרגשתי.

אז מוסר ההשכל הוא שאם אתם מרגישים שירידה במשקל תפתור לכם בעיות, זו נורה אדומה ענקית ומהבהבת שצועקת ״אתם צריכים טיפול״. זה משנה חיים, אני נשבעת לכם. היום הגשמתי חלום שהוא להרגיש בנוח בגופיית ספגטי ובחיים לא חשבתי שזה יקרה

[lamaaniosaetze]

שלווום! איך עבר היום שלך? מהמקום הטוב אני הכי אוהבת את טהאני ואלינור, בשי-רה אני באמת אוהבת את כולם אבל נטוסה וספינרלה הן מדהימות, הן גם הזוג הכי טובה בסדרה. רמיקוב נראה כמו אחלה משחק אבל בחיים לא שיחקתי בו 😶 וואו המקום שהייתם בו בהולנד נשמע כמו חלום, ויפן זה לגמרי מקום שהייתי רוצה לטייל בו. השאלונים של באזפיד כל כך רנדומלים אמאל'ה, בסגר הראשון גיליתי שאני פירה ובצל לבן בזכותם. ושאלה עבורך- האם יש לך חיות מחמד? ומה דעתך על סנדלי שורש? -החשמונאי(ת) חסוי 🐛

עד כה כל מה שעשיתי היום זה להתעורר, ולראות מה הכשיל אותי בטסט, אז שלומי די סבבה

טהאני😍 התהילך שהיא עברה בסדרה היה ככ יפה איך אני אוהבת אותה

אני הייתי ככ שמחה שנטוסה וספינרלה קיבלו אור זרקורים בעונה האחרונה, הן היו ככ חמודות🥺

פירה ובצל לבן נשמע כמו חלק מארוחת גורמה ביחד עם בשר ליד🤔

יש לי שלושה כלבים ושני חתולים+ חתול שאנחנו מאכילים לפעמים כי הוא חמוד (אני מתגעגעת לימים שהרשימה הזו היתה ארוה ומוזרה יותר, אבל זה פוסט בפני עצמו)

אני ארבלג את האסק עם תמונות ושמות, שטמבלר לא יכעס עליי

אישית אני בכלל לא אוהבת סנדלים, אבל לסנדלי שורש יש לפעמים עיצוב מגניב על הרצועות אז🤷 זה די נעליים שאנשים עירוניים כנראה לא ילבשו, אלא אם כן הם מדריך טיולים, זה הוויב של הסנדלים האלה פשוט

שיהיה לך יום טוב ושבוע נהדר חשמונאי(ת)🐛