#פואמה

[ultimate-toad-but-greener]

פואמה.

נכתבה בסדנה על ילדות.

בדידות//קאי

יש לי כל כך הרבה חלומות, ולכם? הרי אתם לא אוהבים אותו הדבר כמו פעם. האם ויתרתם?

נראה שויתרתם, עליי. וזה מפחיד, להישכח. אני מקווים שאתם כבר לא מכירים את ההרגשה,

אני גם, גם לא מכירים את ההרגשה, הרי לא נשכחתי, כי לא נשכחתי- פשוט, לא הוכרתי מלחתחילה.

ולכן- אני בסדר, וגם אתם. אנחנו לא מכירים את ההרגשה.

[nadiv22]

פואמה אנונימית שיחה בין פועל למעסיקו:

אולי נחש אותי נחש

אולי קרץ אותי קרץ

אלעד ערב טוב מה נשמע (X2)

אני, מתחת העץ של הטין, של הטין

ואני...........נבוח

[another-shibolet]

תוך כדי ארוחת ערב עם המשפחה, דיברנו על אָרס-פואטיקה (לא ערס פואטי 🤭) - פואמה שעוסקת בתהליך כתיבת הפואמה עצמה, או כל פיסת מדיה שעוסקת ביצירה של עצמה. כל אחד מכיר דוגמאות לארס-פואטיקה, לדוגמא השיר "איך שיר נולד" של הכבש השישה-עשר אם אתם בומרים כמוני, "פזמון" של הדג נחש, או ברכות יומולדת בסגנון "מה אפשר לאחל לילדה שיש לה הכל".

והאזכור של הדג נחש גרם לי לחשוב - "שירת הסטיקר" מתמקד בחברה ובתרבות הישראלית. עם הפופולריות של שירת הסטיקר, אפשר לומר שהוא כבר חלק מהתרבות עצמה? האם זה הופך אותו לארס פואטיקה?

[itsthebeckyzone]

יש לי זמן פנוי אז החלטתי להמציא משחק נוסף לכם ישראבלר

אנחנו נרכיב פואמה חסרת היגיון

החוקים?

מותר לכם להביא רק שני משפטים, ולמרות שההיגיון חייב לצאת מהחלון צריך להיות קשר כלשהו למשפט שמלפניכם

בעדיפות לחריזה

אני אתחיל:

לפעמים כשמשעמם לי,

אני גונבת שרוכים של חתולים

[beigale-shtuchim]

מסתכלת על פואמה קצרה שכתבתי ב7.10

וואו כמה זמן עבר וכמה הכל השתנה מאז

[ebabad]

התופת - דן בראון \ ביקורת קריאה

כן, אפשר להגיד עלי לפעמים שאני late bloomer – הספר הרביעי בסדרת המתח של פרופ’ רוברט לנגדון (אחרי צופן דה וינצ’י, מלאכים ושדים והסמל האבוד). הפעם נמצא לנגדון באיטליה המקסימה ושוב מעביר דן בראון את יופיין של הערים וגורם לקורא הממוצע לחשוב ולהכין רשימה של אתרים המומלצים לתיור וסיור. הקומדיה האלוהית (La Divina Commedia) היא פואמה בעלת שלושה חלקים, שכתב דנטה אליגיירי בתחילת המאה ה- 14.על פי הפואמה –…

[my-friends-fan]

בראשית הייתם רק אתה והיא.

במעמקי אמך שכשכת דרכה

הייתם כאחד, וכקבר אטום היה שקט.

מלחות לאוויר נפרדתם. בעוד היא נפלה ונשברה

אתה צרחת

על האוויר שמילא את ראותיך.

מתפלל שתחזור אליה - אל החום, אל האהבה, כשעוד הייתם.

בפעותיך שכחת שהייתם.

רק היית.

רצת באפר ובאור, דג בזרם.

וכשנפלת, היא יצאה - חמה ואדומה, מלטפת ונושקת לברכך, משתיקה ומרגיעה,

במשך השנים היא חזרה אליך שוב ושוב.

עם הגשם הרועש; קוראת לך לצאת בעוד נשארת בפנים

עם הים הנושם מחוץ לדלת מעונך,

מבקשת שתיקח פסק מלימודיך;

ועם האמבטיה שזימנת מהצינורות, עוטפת אותך - כמו-אז - חמה, אוהבת, מחבקת.

וכששיערותיך הלבינו, וכשרגליך רעדו, היא הייתה שם - בסוף - משוחחת איתך דרך נוזל התותבות, דרך האינפוזיה במיטה, וכשנטלת איתה את התרופות

ובתומך, כשמתת, והבשר נידף מעצמותיך, אשר שכשכו בה, שוב הייתם כאחד.

וכמו רחם מחבק, היה שקט.

[haomnamu]

פואמה קצרה שכתבתי

הורדים אדומים

זה מסוכן להתאפק

אני חושב שלחז"ל

היה פטיש מרפק

and an English version 'cause why not

violets are blue

roses are reddish

I think that Chaza"l

had an elbow fetish

[poemboi]

מבחן

היה לי עכשיו

מבחן

חשוב הוא וגדול

אבל בגלל

שאני נכשל

ונראה שאני לא יכול

כנראה שאותי יורידו

אל חברי הטוב

נלמד יחדיו

הסתברות

בארבע יחידות

[everydayimsufferin]

כי מה עוד יש לעשות במתמטיקה?

קריאת הדרור

קן הציפור

מסמן את הדור

החדש של המעוף

עלי הסתיו

שנשרו זה עכשיו

מחכים יחדיו

עד לבוא המגף

דרך החלונות

כל החלומות

מעיניים עייפות

לאוויר קריר פורחים

וממוחו של התלמיד

שממזמן כבר לא מקשיב

פורץ חלום בהקיץ

בעונת הסתיו.

[shiur-lo-chashuv]

היי אני צריכה צומי וואלידיישן, מישהו רוצה לקרוא פואמה שכתבתי?

[ultimate-toad-but-greener]

פואמה.

אזהרת טריגר: איזכור של מוות ושריפה (המשפט הראשון שחוזר על עצמו) בקטנה, רק איזכור, בלי פרטים.

יער נשרף//קאי

יער נשרף ובו נלקחו חיים.

קול כאב נישא על רוח אל מקומות אחרים,

קדושים.

הקדושים שומעים,

הם יודעים.

יער נשרף ובו נלקחו חיים.

הקדושים מתפללים, עיניהם עצומות.

קול כאב נישא אליהם, חודר דרך עצמות.

הקדושים שומעים,

הם יודעים.

יער נשרף ובו נלקחו חיים.

הקדושים מפנים עורפם, שלווים בקדושתם.

קול כאב נישא להתחנן לעזרתם.

הקדושים שומעים,

הם יודעים.

יער נשרף ובו נלקחו חיים.

[harduffim]

טוב, נשברתי ופתחתי בלוג שמוקדש לשירה וספרות עברית, וכנראה ישלב גם זמר עברי. הבלוג הזה נועד לדבר על המחשבות והרגשות שלי למסורת הספרותית הנהדרת וגם להרחיב את ההיכרות שלכם, וגם שלי, עם שירים- אני מתעסק בספרות באופן חובב בלבד, ויש לי הרבה חורים בהשכלה והרבה שירים שאני לא מכירה.

הבלוג קרוי הרדופים, על שם פואמה נהדרת של נתן יונתן, שבוצעה כשיר בידי שלמה ארצי:

גם אם בשמיעות הראשונות או הקריאות הראשונות הוא נראה מסובך ולא ברור, אי אפשר שלא להתרשם מהשפה שלו. המילים שלו מעבירות תמונה ותחושה כל כך רכה עם המשלב המסובך- "זכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות", "תאנה חנטה פגיה, והנשר היגע- אל קינו חזר בחושך מדרכי האלוהים"- איפה עוד בעולם יש שפה עם כזה הדר שקט?

אני לא יכול לטעון שאני מבינה אותו לחלוטין, ולא קראתי אף פעם פרשנות שלו, אבל לי זה נראה כמו שיר על אוהבים בדייט בנחל. אבל אלה אוהבים לא צעירים, והם הגיעו כבר לשלב בו הם מתמודדים עם מעבר הזמן- כפופי צמרת עם שיער שיבה, ומתוארת לנו ההשתאות שלהם מהאופן שהמים והרוח מפרקים את הסלעים. באופן שבו אני מפרשת כרגע את השיר, הם מביטים באור שהפיצו לקהילה סביבם בחייהם, והם מרוצים. הם כבר לא צעירים שחושבים שהם יכבשו את העולם- הם יודעים שלגובה השמיים הם לא יגיעו, כי אף אחד לא באמת מגיע, אבל זה לא סוף העולם. החיים ממשיכים: על קו הרכס מישהו מוסיף ללכת, והם לא צריכים את השמיים כל עוד הם יכולים לחזור הביתה בערב מהפלג המפכפך. זו התחושה המשונה הזו שיש כשאתם חוזרים מהים עם הנעליים בידיים ויודעים בדיוק את המקום שלכם ביקום. האהבה והמים הם מה שמספיק, וכמובן, רחש הרדופים ליד החוף.

(הערת אגב: אל תיגעו בהרדופים. הם רעילים.)

[ooooo5us]

מעריב, יעקב אורלנד - פואמה על מלחמת ששת הימים, שהתפרסמה בערב יום כיפור, 1973

מעריב, יעקב אורלנד – פואמה על מלחמת ששת הימים, שהתפרסמה בערב יום כיפור, 1973

[kruvi1200]

פואמה דו גלגלית ליום שאחרי הקורונה

פואמה דו גלגלית היישר מליבו של אופנוען המשווע לחופש, לתנועה ולרכיבה. כל עוולות הנהגים האחרים ייעלמו, ולו לתקופה קצרה, כשישחררו את הרסן ואת ההגבלות.

כתב: רועי אדור

צילום: שמוליק פאוסט

אם אראה שוב נהג מתעסק בטלפון אעצור ארוץ אליו ברמזור “מטומטם, תסתכל על הכביש התגעגעתי, כושלאימאחותך” והוא לא ישמע אותי מבעד לקסדה אבל עיני המחייכות תנצנצנה בתודה

כשכמעט ואאבד את חיי מפוסטמה חיננית ברכב פנאי שלא מסתכלת…

[justaticket1]

בית האופרה סטניסלבסקי ונמירוביץ’-דנצ’נקו – האופרה סיפורו של הצאר סלטן

לראשונה בישראל – האופרה המרגשת של רימסקי קורסקוב על פי פואמה מאת פושקין. הפקה קסומה על שלוש אחיות, שלוש משאלות, והלהיט הגדול של מעוף הדבורה. תאריך: 05/05/18 – 13/05/18 ערים: תל אביב-יפו כרטיסים למכירה: מ-136 ל-396 ש״ח

The post בית האופרה סטניסלבסקי ונמירוביץ’-דנצ’נקו – האופרה סיפורו של הצאר סלטן appeared first on כרטיסים להופעות.

from כרטיסים להופעות http://justatickets.co.il/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%94-%d7%a1%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%9c%d7%91%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%95%d7%a0%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%99%d7%a5-%d7%93%d7%a0%d7%a6%d7%a0/