#מחשבות על החיים

[thoughtsaboutlife23]

מהבהבת

1/7/22

ricardo villalobos and samuel rohrer - lobule

spiritualized - let it bleed (for iggy)

bad with phones - living and surfing (actress remix)

eli keszler - static doesn't exist (kode9 remix)

JakoJako & Rødhåd - lilium

Koma Saxo with Sofia Jernberg - Närhet

pancho piedra - servio

polo and pan feat. channel tres - tunnel

earthgang - american horror story

אביב מארק - בשעות הקרות

king gizzard and the lizard wizard - predator x

deap valley - i like crime (feat. jennie vee)

אביב מארק - חייך, אכלת אותה

[letaot-ze-magniv]

לא הצלחתי לישון אז ניסיתי לנחם את עצמי עם מחשבות על ניתוח עליון ואז קלטתי שאם אני רוצה שהצבא ישלם לי על החרא הזה העובדה שיש לי תור לייעוץ לא מספיקה. וההורים שלי כנראה יהיו מוכנים לשלם על זה אבל אני לא רוצה לגרום להם להוציא עליי 40000₪ כשיש אפשרות אחרת. אז יצאתי למסע חיפושים באינטרנט בעצתו של @jesus-in-a-life-boat וניסחתי מייל למזכירת ועדה ההיא. ופשוט. יש משהו כל כך מתיש בלהיות בהתחלה של גיהנום הבירוקרטיה. אני צריך את הניתוח הזה עכשיו. רע לי. הניתוח הזה כל כך ישפר את איכות החיים שלי. אני אוכל לעשות ספורט. לשלות. להסתובב בלי חולצה. להינות ממקלחות. לאהוב את איך שאני נראה. להירדם מתי שבא לי. להסריח פחות. ועכשיו כשאני רואה כמה דרך יש לי עד שאני אגיע לרגע הניתוח הוא מרגיש רחוק יותר מאי פעם.

[jewvian]

אפשר להסכים שהרגע הכי שובר לב בפרק האחרון היה כשיוגב אמר לנועה שזה לא נורא שהיא לסבית והיא ענתה "לא?" בקול כל כך שבור וחסר ביטחון? זה ריסק אותי ממש, היא כל כך מבוהלת מעצמה ומהמיניות שלה ומגיע לה יותר טוב מזה

מסכימה איתך אמנון במאת האחוזים!!

נועה היא שק חרדות מהלך, כאילו היא אסרטיבית מאוד ותמיד נדמה שיש לה מסלול בראש והיא יודעת לאן היא הולכת, והיא גם יודעת להסתיר את כל החרדות האלה מהסביבה. אבל יש את הרגעים האלה שהמסיכה שלה נשברת ורואים את האמת: היא פועלת מסוג של פחד תמידי כזה.

פחד שלא יעריכו אותה מספיק, פחד שהמב"סית שונאת אותה, פחד שידעו על העבר שלה, פחד מרגשות, פחד מעצמה.

איכשהו רוב קווי העלילה של נועה, עוד מתחילת העונה הראשונה, מונעים מפחד כלשהו. תמיד יש פחד נסתר שכזה שמתניע אותה. האסרטיביות שלה וההיצמדות לחוקים וכל זווית החיים של שחור ולבן שבלטה מאוד בעונה הראשונה - הם כולם תוצאה של הפחדים של נועה, אלה דרכי ההתמודדות שלה.

וכששמרית חוזרת לחייה אז בפרק הראשון של הסדרה, אנחנו רואים את הפחד הזה בבירור. אני לא חושבת שהיא הבינה את גודל הרגשות שלה, או שהיא בכלל שמה לב לרגש אחר חוץ מפחד. פחד שיש מישהי שמכירה אותה ויודעת עליה מספיק כדי להפיל אותה במסגרת שבה היא מנסה להיות אדם אחר.

דיברתי על זה באסקים אחרים שקיבלתי על צימר בתחילת העונה (הראשון והשני), אולי זה אפילו ממך אמנון חחח אבל דיברנו שם, אני והאמנון, על יציאה מהארון בהקשר של צימר, כאילו על החיים הכפולים שיש לנו כשאנחנו בצבא, על ההזדמנות להיפתח ולהיות אנשים אחרים שאנחנו לא יכולים להיות כשאנחנו בבית שלנו, בעיר שלנו.

מי היה מאמין שזה יהיה יותר מתאים לנועה כרגע מאשר לצימר חחח

נועה גילתה את עצמה בצבא, בהרבה דרכים שונות, וכרגע היא נמצאת בעיצומו של אחד המסעות המטלטלים שהיא תוכל לעבור: זהות מינית.

קשה לדעת מה נועה אשכרה יודעת על מיניות, כאילו מהמובן של זהות מינית. היא ראתה נשים מתנשקות פעם? באיזה סרט או סדרה או אפילו במציאות? היא בוודאות יודעת את ההגדרות היבשות של הומו ולסבית, עובדה שהיה לה ממה לפחד בהקשר הזה. אבל האם היא אי פעם נחשפה למשהו עמוק יותר?

היא כן ידעה מספיק כששמרית סיפרה לה שהיא לסבית בשביל להתקלח לבד בשעת ט"ש חחח העיניים שלה נפערו כאילו חללית נחתה לה מול הפרצוף. השאלה אם זאת נקודת האל חזור של נועה? זאת הנקודה שבה היא התחילה להפעיל את המוח ולחשוב על שמרית בהקשר רומנטי? או סתם לדמיין את שמרית עם מישהי אחרת? ומה לסביות עושות בדיוק?

שורה תחתונה, גלגלי השיניים במוחה של נועה התחילו לעבוד שעות נוספות בגלל שמרית וההבנה שהיא... נמשכת אליה? מסוקרנת ממנה? גם היה לנו את פרק 5 עם המכתב שנועה ישר חשבה שהוא משמרית. זאת אומרת שכל הנושא הזה שכב בראש של נועה ימים ארוכים, שבועות בסופו של דבר. כל אינטרקציה שהייתה בין שתיהן גרמה ליותר מחשבות וחרדות לצוץ לה בראש, השיא כמובן בפרק 6 עם הנשיקה ופרק 8 עם שיחת ה"סתם".

היא חשבה שברגע ששמרית תעזוב גם הרגשות האלה יעזבו, שהמחשבות האלה ייפסקו. ההדחקה שלה התחילה והובילה בסופו של דבר לאותם חזיונות בלתי פוסקים של שמרית. גם על זה כתבתי הרבה חחח אבל בקיצור, נועה הבינה שאין מנוס והיא חייבת לדבר עם שמרית.

או לשכב איתה. טומיטו טומאטו.

זה גם מסביר את כל הקטע עם יוגב ביותר בהירות, כאילו זה היה ברור שהיא לא מעוניינת בו בקטע רומנטי, אבל הוא היה שם והוא רצה אותה, ונועה בתמורה רצתה אולי להרגיש... נורמלית?

זאת מילה קשה, אני יודעת, אבל בהקשר של נועה אני חושבת שזה הדבר שהיא צמאה לו יותר מכל: נורמליות. משפחה אוהבת, בית מתפקד, חברים טובים ומישהו להיות איתו. או איתה?

וזאת השאלה שמניעה את נועה בפרק 7. האם איתה זה נכון? לא רק שמרית, אולי כן, אבל גם אולי... פשוט נשים? כל אישה? נועה התחילה לשאול את עצמה שאלות שכל אחד שואל את עצמו מתישהו. את מי אני מוכנה לאהוב?

אפשר לחפור שעות על הפסיכולוגיה של נועה ומה היא באמת רוצה או לא רוצה או חושבת שהיא רוצה וכו' וכו', אבל התשובה הקצרה שנועה הגיעה אליה בסופו של דבר? זה האולי הזה, זאת התשובה שלה, וזה מספיק ברור לה ומפחיד אותה בשביל לדבר עם יוגב על זה. האולי הקטן הזה, הכנראה, העובדה שכשיש ספק אז אין ספק - כל זה מניע אותה לדבר איתו כי היא חייבת לו את האמת.

ונועה בפחד היסטרי, כי אפילו אופציית האולי מזעזעת את העולם הפנימי שלה, אבל באותו זמן היא גם בטוחה בו מספיק בשביל להודות בפני יוגב שהיא... עם נשים.

זאת הפעם הראשונה שנועה אומרת את זה בקול רם, שהיא סוף סוף מבטאת משהו אישי, משהו פנימי. היא בוחרת לחשוף את עצמה בפני מישהו וזה אולי הצעד הכי גדול שנועה עשתה, כי אפילו עם שמרית היא פחדה מלהגיד את המילים האלה בקול.

הקול של נועה נשבר ב"לא?" הקטן הזה, וזה כאילו שכל הפחדים שלה נשברים גם כן. הם מתפרקים, הם לא רלוונטיים יותר.

יוגב, במהלך יוגב-י ביותר, מתחיל לספר בדיחות מיד אחר כך, אולי כמנגנון הגנה? אבל בעיקר כי הוא סחבק על מלא והוא באמת אוהב את נועה, בלי ציניות. הוא אחד האנשים שתמיד היו שם בשבילה ואני באמת כל כך שמחה שהוא הראשון שהיא דיברה איתו על זה.

כמובן ששמרית הייתה עדיפה, אבל בשביל טבילה ראשונה של נועה במי האמת והכנות? אחלה בחירה.

וזהו. הוא העביר נושא. נועה אולי לסבית והכל בסדר, אפשר להמשיך לראות את הסדרות שלהם כמו פעם. העולם ממשיך להסתובב.

הפנים של נועה בפריים האחרון הם הסיבה שאמרתי שיוגב הוא הבחירה הנכונה לצאת מהארון מולו. הקלילות שבה הוא קיבל את זה בזמן שבפנים הלב של נועה היה על 200 קמ"ש, הפחד שהיא אגרה במשך שבועות או חודשים, הכל התמוסס במשפט אחד פשוט.

נועה נתנה לעצמה שנייה להתפרק לפני שהיא ניגבה את הדמעות והצטרפה אליו. עדיין קצת בשוק, עדיין מעכלת, אבל הם עברו הלאה. אחרי שכל החיים היא עבדה קשה בלהסתיר את עצמה מכל מיני סיבות - מישהו מקבל אותה כמות שהיא.

אולי עכשיו היא תקבל גם את עצמה, אולי עכשיו היא תצליח לקחת שליטה אמיתית על המחלקה שלה. העולם פתוח בפניה, הוא לא קרס.

אולי גם עכשיו היא תצליח לסגור מעגל עם שמרית, מי יודע? מה שנועה כן יודעת זה העובדה שזה אפשרי. היא לא חייבת לתת לפחדים לשלוט בה, היא יכולה להתמודד איתם ולהמשיך בחיים.

נועה לומדת על בשרה מה זה לחיות, מה זה לגדול, מה זה לאהוב ולהתפתח ולהיות עצמאית. היא לא צמח מסכן בבית של ההורים שלה, היא אישיות בפני עצמה והיא סוף סוף מגלה את זה.

נשארו לנו 3 פרקים לראות איך נועה תמשיך מפה הלאה ואני לא יכולה לחכות!

[sexythingil]

נערות ליווי, המונח עשוי להביא

נערות ליווי, המונח עשוי להביא תמונות שונות לאנשים שונים. עבור חלק, זה עשוי לעורר מחשבות מרגשות ומעוררות, בעוד שעבור אחרים, זה עלול לעורר קונוטציות שליליות. עם זאת, בתל אביב, עולם נערות הליווי הוא ענף משגשג ומקובל. תל אביב, העיר השוקקת והתוססת בישראל, ידועה בחיי הלילה התוססים שלה, החופים היפים והתרבות הקוסמופוליטית שלה. זהו גם ביתם של מספר גדל והולך של נערות ליווי אשר לספק את הרצונות של המקומיים והתיירים כאחד. התפיסה המוטעית הנפוצה לגבי נערות ליווי היא שהן או עובדות מין. עם זאת, זה רחוק מהאמת בתל אביב. נערות ליווי בעיר אינן עוסקות בפעילות מינית עם לקוחותיהן תמורת כסף. במקום זאת, הם מספקים חברות ומגוון שירותים אחרים, כולל אירועים חברתיים, תאריכי ארוחת ערב ואפילו חברות נסיעות. ענף הליווי בתל אביב נמצא בצמיחה מתמדת בשנים האחרונות, והוא משקף את שינוי הגישה כלפי מין ובילוי מבוגרים בעיר. על פי דיווח של הג'רוזלם פוסט, בתל אביב פועלות כ-500 סוכנויות ליווי, עם הכנסות מוערכות של מיליארד שקל (כ-290 מיליון דולר) בשנה. אז מי הן נערות הליווי האלה, ומה מניע אותן לעבוד בתעשייה הזו? נערות ליווי בתל אביב מגיעות מכל תחומי החיים, ולכל אחת מהן סיבות משלה לבחור במקצוע זה. חלקן סטודנטיות המחפשות דרך לממן את לימודיהן, ואחרות הן אימהות חד הוריות או נשים המחפשות עצמאות כלכלית. אחת הסיבות העיקריות לפופולריות של נערות ליווי בתל אביב היא הביקוש הגבוה מצד תיירים. העיר היא יעד תיירותי פופולרי, ומבקרים רבים מחפשים חברה ומישהו להראות להם ברחבי העיר. נערות ליווי, עם הידע ללא דופי שלהן על העיר והיכולת לדבר במספר שפות, הן הבחירה המושלמת עבור תיירים אלה. גורם נוסף שתורם להצלחת ענף הליווי בתל אביב הוא הלך הרוח הפתוח והליברלי של העם. תל אביב מכונה לעתים קרובות "בירת ההומואים" של המזרח התיכון, עם קהילת LGBTQ+ משגשגת. העיר מארחת גם מצעד גאווה שנתי, המושך אליו אלפי משתתפים מכל רחבי העולם. רמה זו של סובלנות וקבלה כלפי נטיות מיניות שונות וסגנונות חיים שונים יצרה סביבה בטוחה ומסבירת פנים עבור נערות ליווי לפעול. יתר על כן, הממשלה בתל אביב הכירה בחשיבותה של תעשייה זו והתקינה תקנות וחוקים כדי להבטיח את שלומם וביטחונם של הלקוחות והמלווים כאחד. סוכנויות ליווי בעיר נדרשות לקבל רישיונות ולעבור בדיקות שוטפות כדי לוודא שהן עומדות בחוקים ובתקנות. לסיכום, נערות ליווי בתל אביב הן חלק משמעותי מהתרבות והכלכלה של העיר. הם מציעים מגוון שירותים שהם מעבר לאינטימיות פיזית בלבד, ונוכחותם סייעה לעצב את תל אביב לעיר מתקדמת ומודרנית. כל עוד התעשייה תמשיך להיות מוסדרת ולעמוד בסטנדרטים אתיים, היא תמשיך לשגשג ולתרום לתרבות התוססת והמגוונת של העיר.

[drguyrofe]

גבולות הטכנולוגיה הרפואית: עיצוב שירותי הבריאות של המחר

תחום הרפואה חווה שינוי סיסמי, כאשר טכנולוגיות מתקדמות סוללות את הדרך לאבחונים מדויקים יותר, טיפולים חדשניים וטיפול משופר בחולים. להישאר קדימה בתחום הרפואי פירושו לאמץ את ההתקדמות המהפכנית הללו. במאמר זה, נתעמק בכמה מהטכנולוגיות הרפואיות פורצות הדרך המעצבות את עתיד שירותי הבריאות.

מחשוב קוונטי לגילוי תרופות

מחשוב קוונטי, עם יכולתו לבצע חישובים מורכבים במהירויות שלא ניתן היה להעלות על הדעת עד כה, עומד לחולל מהפכה בגילוי תרופות. חוקרים יכולים להשתמש במחשבים קוונטיים כדי לדמות אינטראקציות מולקולריות, לנתח מערכי נתונים עצומים ולזהות מועמדים פוטנציאליים לתרופות בצורה יעילה יותר. קפיצה קוונטית זו בכוח החישוב מבטיחה להאיץ את פיתוחן של תרופות מצילות חיים.

אורגנואידים למודלים של מחלות

אורגנואידים, מודלים מיניאטוריים של איברים תלת מימדיים שגדלו מתאי המטופל, מאפשרים לחוקרים לחקור מחלות בפירוט חסר תקדים. מבנים זעירים אלה משכפלים את הפונקציונליות של איברים אנושיים, ומספקים תובנות לגבי מנגנוני מחלה, בדיקות סמים ורפואה מותאמת אישית. לאורגנואידים יש פוטנציאל לחולל מהפכה בהבנתנו לגבי מחלות כמו סרטן, אלצהיימר וסיסטיק פיברוזיס.

נוירופרוסתטיקה וממשקי מוח-מחשב

התקדמות בנוירו-פרוסטטיקה וממשקי מוח-מחשב משחזרות ניידות ותקשורת לאנשים עם הפרעות נוירולוגיות. גפיים תותבות הנשלטות על ידי המוח מאפשרות למשתמשים להחזיר את הניידות שאבדה, בעוד שממשקי מוח-מחשב מאפשרים לאנשים עם מוגבלויות קשות לתקשר באמצעות מחשבות בלבד. טכנולוגיות אלו פותחות אפשרויות חדשות עבור חולים עם מצבים כמו שיתוק ו-ALS.

טיפולים מבוססי מיקרוביום

המיקרוביום האנושי, אוסף המיקרואורגניזמים החיים בגופנו ועליו, משפיע באופן עמוק על הבריאות. טיפולים מבוססי מיקרוביום כוללים מניפולציה של המיקרוביום לטיפול במצבים שונים, מהפרעות עיכול ועד מחלות אוטואימוניות. פרוביוטיקה מותאמת אישית והשתלת מיקרוביוטה צואתית הן שתי דוגמאות לאופן שבו תחום מתפתח זה מעצב מחדש את שירותי הבריאות.

ביופסיות נוזליות לגילוי מוקדם של סרטן

ביופסיות נוזליות הן בדיקות לא פולשניות המנתחות חומר גנטי וחלבונים בדמו של המטופל כדי לזהות סרטן בשלביו המוקדמים ביותר. בדיקות אלו מציעות חלופה פחות פולשנית לביופסיות רקמות מסורתיות ויכולות לזהות סמני סרטן רגישים ביותר. לביופסיות נוזליות יש פוטנציאל לחולל מהפכה בסריקה ובניטור סרטן.

חיישנים קוונטיים להדמיה רפואית

חיישני קוונטים מקדמים את ההדמיה הרפואית על ידי מתן רגישות ודיוק גבוהים יותר. חיישנים אלה יכולים לזהות שדות מגנטיים חלשים, מה שהופך אותם לבעלי ערך רב עבור הדמיית מוח, מיפוי לב והבחין בהפרעות נוירולוגיות עדינות. חיישנים קוונטיים יכולים לשפר את דיוק האבחונים ולהנחות טיפולים יעילים יותר.

שלדים חיצוניים לשיקום

שלדים חיצוניים הם מכשירים רובוטיים לבישים המסייעים לאנשים עם לקויות ניידות להחזיר את עצמאותם. מכשירים אלו יכולים לסייע בשיקום לאחר פציעות, שבץ או פציעות חוט השדרה. טכנולוגיית שלד חיצוני מתפתחת ללא הרף כדי לספק פונקציונליות רבה יותר ולשפר את איכות החיים עבור אלו עם אתגרי ניידות.

נוף שירותי הבריאות מתפתח בקצב חסר תקדים, מונע על ידי התקדמות יוצאת דופן בטכנולוגיה רפואית. אימוץ טכנולוגיות טרנספורמטיביות אלו חיוני לאנשי מקצוע ומוסדות רפואיים המוקדשים למתן טיפול מתקדם. ממחשוב קוונטי ועד לטיפולים מבוססי מיקרוביום, החידושים פורצי הדרך הללו מעצבים מחדש את עתיד שירותי הבריאות, ומציעים תקווה חדשה ותוצאות משופרות למטופלים ברחבי העולם. ככל שאנו ממשיכים לחקור את גבולות הטכנולוגיה הרפואית, האפשרויות לשיפור שירותי הבריאות הן בלתי מוגבלות, ומבשרות עתיד שבו טיפול טוב יותר נמצא בהישג יד.

[rabash-maamarim]

מהו, שאם הטוב מתגדל, גם הרע מתגדל, בעבודה

תשמ"ט - מאמר ח' 1989 - מאמר 8

הכתוב אומר (תולדות כ"ב), "ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותאמר, אם כן למה זה אנכי, ותלך לדרוש את ה'". ומביא רש"י את דרשת חז"ל, "לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה, עשו מפרכס לצאת. דבר אחר, מתרוצצים זה עם זה, ומריבים בנחלת שני עולמות", עד כאן לשונו.

אנו רואים, שבזמן העיבור, היה זה פונה לקדושה, וזה פונה לעבודה זרה. אם כן מה החידוש שהתורה מספרת לנו אח"כ "ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד, איש שדה. ויעקב איש תם, יושב אוהלים". בטח כמו שנולדו, כן המשיכו בדרכם לפי תכונתם.

ורש"י מתרץ זה, ואומר, וזה לשונו, "ויגדלו, כל זמן שהיו קטנים, לא היו ניכרים במעשיהם, ואין אדם מדקדק בהם, מה טיבם, כיון שנעשו בן י"ג שנה, זה פירש לבתי מדרשות, וזה פירש לעבודה זרה".

ובכדי להבין זה בדרך עבודה, איך אנו לומדים זה באדם אחד את יעקב ועשו, צריכים להבין מקודם מהן בחינת יעקב ובחינת עשו בעבודה.

ידוע שכל הרע, שאנו לומדים, שהוא נגד הקדושה, נקרא בעבודה "רצון לקבל לעצמו". מה שאין כן קדושה נקראת "רצון להשפיע לה'", כמו שכתוב "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה'", שפירוש "קדוש" הוא מופרש מלקבל לעצמו, אלא רק להשפיע, שהבורא משפיע להנבראים, והנבראים צריכים להשפיע להבורא, כמו שאמרו חז"ל "מה הוא רחום, אף אתה רחום".

לכן נכנה את הרצון לקבל לעצמו בשם עשו, והרצון להשפיע לה' בשם יעקב. וממילא נבין מהו הפירוש עשו, כמו שפירש רש"י, הכל קראו לו כן, לפי שהיה נעשה ונגמר בשערו, כבן שנה הרבה. שזה מראה על הרצון לקבל לעצמו, שעל זה לא צריכים לעבוד, מטעם שזה כבר עשה הבורא, בזה שהרצון להטיב לנבראיו ברא את הרצון לקבל. ומטעם זה נקרא היצר הרע בשם "מלך זקן וכסיל", כמו שכתוב בזה"ק.

מה שאין כן על הרצון להשפיע, הנקרא יעקב, צריכים לתת הרבה עבודה עד שמשיגים את הרצון הזה. שזה ממש ההיפך מעשו, שהוא נעשה ונגמר מאליו, מצד הבורא. מה שאינו כן הרצון להשפיע, זה שייך לעבודת האדם, כי זה נמשך מתיקון הצמצום, שמלכות, הנקראת רצון לקבל, חשקה להיות משפיע, כמו המאציל, לכן עשתה תיקון הצמצום, שלא לקבל, רק בעמ"נ להשפיע. ובזה היא מקבלת השתוות הצורה.

וזה נקרא בחינת עשו, כמו שפירש רש"י על עשו, הכל קראו לו כן, לפי שהיה נעשה ונגמר. כלומר, שאין האדם צריך לעבוד בכדי להשיג כלים דקבלה, אלא תיכף כשנולד, יש לו כבר היצר הרע, כמו שאומר בזה"ק, שתיכף כשנולד יש לו היצר הרע, כמו שכתוב "לפתח חטאת רובץ". ומפרש, ש"פתח" נקרא פתח הרחם. תיכף בא לו היצר הרע, הנקרא "חטאת", כמו שאמר דוד "וחטאתי לנגדי תמיד".

מה שאין כן יעקב, שהוא בחינת כלים דהשפעה, שהם ישלטו בהאדם, זה בא דרך רמאות, כמו שכתוב (תולדות שישי) "ויאמר, בא אחיך במרמה, ויקח ברכתך". וענין הרמאות הזה, אמר אאמו"ר זצ"ל, היות שתחילת העסק בתו"מ מתחילים בשלא לשמה, ועל זה הרצון לקבל יכול להסכים. אמנם אח"כ ע"י זה זוכים לשמה. אז העשו צועק, אתה רמיתני, כמו שכתוב "ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים". ענין פעמיים יש לפרש, הן במוחא והן בליבא. ומתחילים בשלא לשמה, לכן אין לו כל כך התנגדות מהגוף, היות שהוא נותן לו להבין, שיאמין לו, שהוא עובד רק לטובת הגוף, שזה מכונה אהבה עצמית.

אולם לצאת אח"כ משליטה זו של אהבה עצמית ולזכות לאהבת ה', כאן מתחילה העבודה האמיתית, וכאן מתחיל את סדר העבודה, הנקרא, שהאדם רוצה לעלות על המסילה ההולכת לדביקות ה'.

ותחילת העבודה מתחילה בעיבור, היינו בזמן שרוצים לעבור מהרצון לקבל לעצמו, ולהכנס לבחינת רצון להשפיע. וזה שכתוב, "ויתרוצצו הבנים בקרבה". ופירש רש"י, לשון ריצה. כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת. עוברת על פתחי עבודה זרה, עשו מפרכס לצאת.

ואאמו"ר זצ"ל פירש, כי בזמן שהאדם מתחיל בעבודה, אז הוא הזמן שבאות לו מחשבות הפוכות זו מזו, כלומר שמטרם שמתחיל בעבודה דלהשפיע, אינו יכול לשים לב כל כך להבחין ההבחנות הדקות שיש בסדר העבודה. מה שאין כן כשרוצה להכנס בעבודה דלהשפיע, אז הוא יכול להרגיש כל מצב ומצב שבו הוא נמצא.

ואמר, שבזמן שהאדם עובר על פתחי תורה, האדם מתעורר, ובאות לו מחשבות, שכדאי להכנס למקום תורה, שהיא בחינת "כי הם חיינו ואורך ימינו". וזה נקרא, שבחינת יעקב מתעוררת. והוא חושב אז, שבטח הוא ישאר במחשבות כאלו תמיד, היות שהוא מרגיש, שזוהי תכלית החיים, ועל גשמיות אינו כדאי לתת תשומת לב, כי זה לא עיקר החיים, שכדאי לחיות בשביל זה.

אולם אח"כ, כשעובר על פתחי עבודה זרה, שפירושו, בזמן שיצא לשוק, ורואה שכל אנשים שקועים רק באהבה עצמית, ובכלל ענין להשפיע לא מעניין אותם, באות לו תיכף מחשבות שכדאי ללכת בתלם שלהם, ושוכח עכשיו את כל העבודות שהשקיע בענין לשמה, שזהו עיקר החיים, ועכשיו הוא מבין בכלל אחרת. זה נקרא עבודה זרה. היינו, שעובד את עצמו, ואינו עובד את ה'.

וזה נקרא עבודה זרה בדרך עבודה. זאת אומרת, שהאדם רואה, שבחינת עשו שבקרבו מפרכסת לצאת ולהשתתף עמהם. אולם את זה רואים רק בזמן העיבור, כלומר בזמן שהאדם רוצה לעבור מבחינת אהבה עצמית לאהבת ה', שהוא עמ"נ להשפיע. מה שאין כן בזמן שהאדם עדיין עובד בבחינת הכלל, הוא אינו מסוגל להבחין את ההרגשים האלו, אף על פי שנמצאים אצלו.

והטעם הוא פשוט, כמו שאמרו חז"ל "מילתא דלא אתרמו על אינשא לאו אדעתהו", שפירושו, דבר שלא כל כך מעניין לאדם, אינו עולה על דעתו לחשוב על זה. לכן דוקא אלו אנשים, שרוצים ללכת בדרך הפרט, הנקרא בעל מנת להשפיע, היות שהם מעונינים לדעת, אם הם מתקדמים בעבודה, אצלם חוש הבקורת מפותח, לראות כל דבר דק. וכל חוט השערה הם רואים, אם הם בסדר או לא. לכן בעיבור מתחילה הריצה הנ"ל בין יעקב לעשו.

וזה שכתוב "ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותאמר אם כן למה זה אנכי". כלומר, בזמן שהאדם מתחיל לראות, פעם הוא משתוקק לאהבת ה', ופעם הוא משתוקק לאהבה עצמית, ואז הוא אומר "אם כן למה זה אנכי". פירוש, למה לי כל העבודה הזאת, אם אני רואה, שעליות וירידות שלי, אין להם סוף, ואני מרגיש עצמי, שמעת שנכנסתי לעבוד בדרך של השפעה, נשארתי קרח מכאן וקרח מכאן.

כלומר, בזמן שעבדתי בבחינת הכלל, ידעתי שבכל יום ויום אני מתקדם בעבודת ה', היות שכל יום הייתי יכול לעשות חשבון הנפש, וראית כמה זמן שהתפללתי, וכמה זמן שלמדתי, והיה לי על מה להסתכל, והייתי בשמחה ובמצב רוח מרומם, היות שהסתכלתי רק על מעשים, וראיתי שברוך ה' אני מצליח בעבודה.

מה שאין כן עכשיו, שנכנסתי לעבוד על הכוונה דלהשפיע, ואמרו לי, שלא מספיק המעשים, שאני עושה, על הכוונה, משום שה' צוה לנו לעשות ולקיים את התו"מ, אלא שצריכים לכוון בעל מנת להשפיע, היינו לתועלת ה', ואני רואה, עד כמה שאני משקיע כוחות, ואני לא מסוגל להתגבר, אף על פי שלפי דעתי עשיתי מה שביכולתי, ואין אני מתקדם אף שעל וצעד קדימה, ומה תהיה התכלית, "אם כן למה זה אנכי", בשביל מה עזבתי את העבודה בבחינת הכלל.

וזה שכתוב "ותלך לדרוש את ה'". כלומר, שראה, שאין עכשיו שום עצה, היות כי לחזור להכלל כבר אינו יכול, מטעם כיון שראה, שיש דרך של אמת, כבר אינו מסוגל לעבוד, רק בבחינת המעשה, לכן אין ברירה, רק לדרוש את ה', שהוא יעזור לו, כמו שאמרו חז"ל, "הבא לטהר מסייעין אותו".

ואומר, עכשיו אני רואה, מה שאמרו חז"ל "יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו", את זה הוא לא צריך להאמין, שאינו יכול לו, אלא את זה הוא רואה בתוך הדעת.

מה שאין כן אלו אנשים, שעובדים בתוך הדעת, הם צריכים להאמין, שהקב"ה עוזר להם, היות שבתוך הדעת הם רואים, שהם עוסקים בתו"מ, והם רואים, מתי שהגוף רוצה להתעצל קצת, תיכף הם מתגברים על עצלות הגוף, ואין הם רואים, שיש להם חסרון בעבודה, הגם שהוא רואה, שיש אנשים יותר גדולים ממנו, הן בכמות והן באיכות, אולם ידוע לגדלות אין שיעור, אמנם ברוך ה', הוא רואה, שהוא נחשב בין אנשים חשובים, ואף פעם לא באות לו מחשבות רעות, כלומר, שיחשוב, שיש לו רע, אלא הוא כמעט בסדר, מטעם "אין צדיק בארץ, אשר יעשה טוב ולא יחטא". לכן הוא מאמין למעלה מהדעת, שיש לו חסרונות. אולם זה הוא רק מטעם שהוא מחפש שפלות, אבל באמת מצבו לא כל כך נורא ברוחניות.

מה שאין כן בזמן שרוצים לעבור לבחינת עבודה דלהשפיע, הוא בתוך הדעת, שאין לו שום התקדמות בתו"מ, שתהיה לו היכולת לכוון בעל מנת להשפיע. לכן הוא רואה, שאין לו ברירה אחרת, אלא לדרוש מה', שיעזור לו. וגם כן קשה לו לה��פלל, שה' יעזור לו, מטעם שנופלים ספקות חס ושלום, בזה שה' ישמע תפלתו.

וזה בא לו מטעם שהוא כבר התגבר הרבה פעמים, וביקש מה' שיעזור לו, שיהיה ביכולתו לעסוק בעבודה דהשפעה, והוא לא קיבל שום התקדמות בעבודה דלהשפיע. אם כן, הוא צריך עתה להתגברות גדולה, שיהא בידו כח להתפלל לה', שיעזור לו. כלומר, הוא צריך להאמין למעלה מהדעת, שה' יעזור לו. ובתוך הדעת הוא רואה, שהוא בעירום וחוסר כל מבחינת עבודה דלהשפיע. שזהו ממש ההיפך משהיה עוסק בבחינת עבודת הכלל.

ועתה נבאר מה ששאלנו, מה שכתוב "ויגדלו הנערים, ויהי עשו איש שדה, ויעקב איש תם יושב אהלים". ושאלנו, מהו החידוש. בטח כמו שהיו בעיבור, כך יהיו כשיגדלו. ורש"י מתרץ זה ואומר, "כל זמן שהיו קטנים, לא היו ניכרים במעשיהם, ואין אדם מדקדק בהם, מה טיבם. כיון שנעשו בן י"ג שנה, זה פורש לבתי מדרשות, וזה פורש לעבודה זרה".

ויש לפרש זה על דרך שאמרו חז"ל (קידושין מ') וזה לשונם, "תנו רבנן, לעולם יראה אדם עצמו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע עצמו לכף זכות". ומתעוררת השאלה, לאחר שעשה מצוה אחת, וכבר הכריע עצמו לכף זכות, איך הוא יכול לומר אח"כ, שיראה עצמו חציו חייב וחציו זכאי, הלא כבר הכריע עצמו לכף זכות.

אלא יש לתרץ כמו שאמרו חז"ל (סוכה נ"ב) וזה לשונם, "אתא ההוא סבא תנה ליה, כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו". וגם זה יש להבין, מדוע אם הוא נעשה גדול, מדוע מתגדל אצלו גם היצר הרע. אלא כנ"ל, היות שצריכים, שיהיה חציו על חציו, אחרת לא שייך לומר בחירה, שיש בידו להכריע. כי זה שעשה מצוה אחת, כבר הכריע לכף זכות או להיפך. לכן כשמוסיפים לו רע, מתי שנעשה גדול, היינו, לאחר שכבר עשה מצוה אחת. נמצא לפי זה, שכל פעם שנעשה גדול, מוסיפים לו רע. לכן תמיד הוא נמצא בחציו טוב וחציו רע. וזה שאומר "לעולם יראה אדם עצמו חציו חייב וחציו זכאי".

ובזה יש לפרש מה שמפרש רש"י "ויגדלו הנערים", "כל זמן שהיו קטנים, לא היו ניכרים במעשיהם, ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם. כלומר, היות כשהם קטנים, אין לו הרבה טוב. וממילא אין לו הרבה רע, שיהיה ניכר הרע שבו. זה שמפרש רש"י "לא היו ניכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם".

מה שאין כן "ויגדלו", אז נגדלו שניהם. ואז יש היכר בין יצר טוב לרע. וזה בא ללמדינו, שבתחילת העבודה בזמן העיבור, זאת אומרת, בזמן שמתחיל לעבור מעבודת הכלל לעבודת הפרט, תיכף מתחיל אצלו להתגלות הרע. אמנם לא ניכר כל כך. אבל כשמתחיל להתעלות בעבודה, שמתחיל להתגדל, כמו שכתוב "ויגדלו הנערים", לפי סדר ושיעור גדלות, מתגדל הרע, לפי שיעור הטוב, מה שהוא עושה, בשיעור זה מתגדל הרע אצלו, כנ"ל, בכדי שיהיו חציו חייב וחציו זכאי.

ובהאמור יש לפרש מה שפירש רש"י "דבר אחר, מתרוצצים זה עם זה, ומריבים בנחלת שני עולמות". ויש להבין, לאיזה צורך צריך להיות הריב בין שניהם. אלא כמו שאמרו חז"ל (ברכות ה') "אמר רבי לוי, לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע". ופירוש רש"י, שיעשה מלחמה עם יצר הרע. ויש להבין, המלחמה הזו לאיזה צורך. הלא יותר טוב היה, שאם האדם רואה, שהרע שבו לא מתעורר בקרבו. בשביל מה הוא צריך לעורר ולעשות עמו מלחמה. הלא יותר טוב שלא יכניס עצמו לסכנה, אולי לא יכול לנצחו, כדברי חז"ל, "שאין לאדם להכניס עצמו בסכנה".

ובדרך עבודה, שרוצים להגיע להשפיע, אז מוטל על האדם להגיד, בזמן שהוא עושה מעשי מצות, או שעוסק בתורה, שהוא רוצה לעשות הכל על הכוונה דלהשפיע, זה נקרא שירגיז את יצר טוב על יצר הרע. כי בזמן שהאדם אומר להגוף שלו, שצריכים לעבוד לשם שמים, ולא לתועלת עצמו. תיכף הגוף מתרגז, ועומד בכל תוקפו נגדו, ואומר לו "את הכל אתה תוכל לעשות, אבל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, זה לא בא בחשבון". נמצא, שאם לא ירגיז אותו, אף פעם לא יהיה לו מציאות להגיע להאמת.

Sourse

[3wish-dreampictures]

לוח החזון האישי - דרך מוכחת להגשמת חלומותינו

לוח החזון האישי - דרך מוכחת להגשמת חלומותינו

מאז ומתמיד, אנשים מחפשים דרכים להגשים את החלומות שלהם ואיך להפוך את החלומות למציאות שלהם. לוח חזון אישי הוא כלי ויזואלי ויעיל שמאפשר לנו לקחת את החלומות והשאיפות שלנו ולהפוך אותם למציאות. מדובר בכלי תורם במיוחד, הפועל עם חוק המשיכה, ומתבסס על דרך החשיבה שלנו ואיך נוכל לזמן את זה לחיינו דרך המחשבות שלנו.

איך לוח חזון אישי תורם ליצירת המציאות ?

באמצעות לוח חזון אישי, אנו יכולים לעצב וליצור את תמונת המציאות שלנו כפי שאנו מדמיינים. המטרה המרכזית שלו היא להעניק לנו לוח חזון מרהיב, שמאפשר לנו להתמקד בכל המטרות שלנו  בצורה ממוקדת וחד משמעית וכך עוזר לנו לייצר רעיונות , מחשבות חיוביות ומוטיבציה להגשים אותם. תמונות ההשראה ביחד עם משפט מעצים שאנו מתחברים אליו ומילים שאנחנו מאמינים בהם משתלבים באופן ייחודי ויוצא דופן, ובעזרתם אנחנו מצליחים ליצור תמונה חיובית ועוצמתית של העתיד שאנחנו מעוניינים ליצור.

לוח חזון אישי זו אחת הדרכים שעוזרות לנו להתמקד במטרות שלנו, לתת משמעות לחלומות שלנו ולקבל החלטות ורעיונות שתואמות את החזון שלנו. עם תמונות מוטיבציה המתארות את המטרות שלנו , אנחנו תופסים את ההזדמנות להביע את עצמנו בצורה חופשית ויצירתית, ולקחת את העתיד שלנו בידיים.

איך חוק המשיכה מתקשר ללוח חזון אישי ? 

לוח חזון אישי עובד עם חוק המשיכה ויוצרים מחשבה יוצרת מציאות , זאת אומרת שמה שאנחנו מדמיינים וחושבים אנו מושכים לחיינו , היקום שומע הכל , גם את המחשבות החיוביות וחלומות שלנו אבל גם את המחשבות השליליות , לכן מאוד חשוב להרגיל את עצמנו לחשוב חיובי ונכון , לדעת שהכל יגיע ואנחנו רק צריכים להמשיך לדמיין ולעשות פעולות שיהיו למטרת המטרות שלנו , ככל שהמחשבות שלנו יהיו נקיות , נהיה באנרגיות טובות , נחשוב על האיך כן ולא על הלמה לא , הכל יתחיל להסתדר ואנו נמשוך לחיינו את החיים כפי שאנו מדמיינים לתוך המציאות שלנו .

[thelonesmiler]

בוהה בבחורה שכנראה בחיים לא תשים לב שאתה שם

לא משנה כמה תנסה למשוך את צומת הלב שלה

היא לא תשים לב , מסכים ואנשים

זה סם ממכר , להיות שם מוקפת מסכים

אני ממש כמו גיבור על , רואה ואינו נראה

שם אוזניות ורוקד לעצמי , תוך כדי שאני מוזג עוד בירה , הרי צריך להתפרנס ממשהו

הייתי נותן הכל שהיא תתן מבט קטן למעלה , תקלוט אותי , תראה אותי, לא תסתכל כמה אנשים וירטואליים קיימים

כנראה מיליארדים , שצמאים לעוד ועוד

בינתיים היא מדליקה סיגריה , אני חושב לעצמי מחשבות על החיים

מוזג עוד בירה וחוזר לאותה נקודה , שבא אני יכול להסתכל מהזכוכית על אותה יפיפייה ,שפשוט בלא לעשות כלום , מושכת את כל העיניים

והיו שם אולי אלפיים

בחורות יפות זה כמו לקום בבוקר ולהסתכל על הזריחה

זה כמו להסתכל על השקיעה , זה כנראה בחיים לא ימאס , משהו אלוהי שפשוט גורם לי לבהות , איזה יפה , לא החלפנו מילה , וכבר בניתי לעצמי תסריט של איך אני כובש אותה , ואז חזרתי למציאות והבנתי שהסיכוי שלי לכבוש מלפפון הוא גדול יותר , הרי היא לא ישבה לבד , לא היה חבר אבל הייתה עם חברים , הרי אתה טס חשבתי לעצמי , אבל שוב פעם הכל עניין יחסי , אין לי מה להפסיד , ושטפתי עוד כוס

מסקנה , של 4 בבוקר , תחייך ותעשה דברים בדרך של עצמך , אתה מסוגל להכל

[rabash-maamarey-hachevra]

אין עדה פחות מעשרה

תשמ"ו - מאמר כ"ח 1986 - מאמר 28

בזהר נשא (דף ל"א ובהסולם אות ק"ה) וזו לשונו "רבי אלעזר פתח, מדוע באתי ואין איש. כמה אהובים הם ישראל לפני ה��ב"ה, שבכל מקום שהם שורים, הקב"ה נמצא ביניהם.

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, כי כל בית הכנסת שבעולם נקרא מקדש. ושכנתי בתוכם, כי השכינה מקדמת לבית הכנסת. אשרי הוא האדם הנמצא מאלו עשרה הראשונים בבית הכנסת, משום שבהם נשלם מה שנשלם, דהיינו העדה, שאינו פחות מעשרה. וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת. ולא יבואו קצתם קצתם, כי כל העשרה הם כאברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה. כי האדם, בפעם אחת עשה אותו הקב"ה, והתקין לו כל האברים ביחד. זה שכתוב, הוא עשך ויכוננך".

ויש להבחין את המאמר הנ"ל:

א. מהו שאומר "בכל מקום ששורים ישראל, הקב"ה נמצא ביניהם", משמע שלא צריך מקום מיוחד. ואח"כ הוא אומר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", משמע דוקא בבית הכנסת.

ב. מלשון "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" משמע שמקודם צריכה להיות איזו הכנה, דהיינו "עשית מקדש" ואח"כ "ושכנתי" ולא סתם.

ג. מהי השאלה ששואל "מדוע באתי ואין איש". אם אתה אומר, שהשכינה מקדמת לבוא לבית הכנסת, בטח שעדיין אין איש.

ד. קשה להבין מה שאומר "וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת, ולא יבואו קצתם קצתם". האם אפשר לומר, שכל מי שבא לבית הכנסת, יעמוד מבחוץ ולא יכנס עד שיתאספו עשרה אנשים, ואח"כ יכנסו כולם בבת אחת. היתכן לומר כך. אף פעם לא ראינו דבר זה. אם כן מהו הפירוש "ולא יבואו קצתם קצתם".

ובכדי להבין את הנ"ל, נבאר זה על דרך העבודה, איך להתחיל את סדר העבודה על דרך השפעה, הנקרא "שלא על מנת לקבל פרס". הנה קודם כל צריכים לזכור ב' דברים, שהם משפיע ומקבל. וזה נמשך, היות שרצונו להטיב לנבראיו, ומשום זה ברא נבראים, שיקבלו את הטוב והעונג, מה שהוא רוצה לתת להם. והמקבל הזה, היינו מה שהבורא ברא את הכלי, שבכלי זה יקבלו טוב ועונג, נקרא "רצון לקבל הנאה ותענוג". וכפי שיעור ההשתוקקות להדבר, כך הוא יכול להנות מהדבר. זאת אומרת, הכלי שבו מקבלים תענוג, נקרא "השתוקקות".

והכלים האלו אנו מתיחסים להבורא. היינו, שהכלי שקבלה בפעם הראשונה מהבורא, היא נקראת "מלכות" או "בחי"ד", שפירושו הוא השתוקקות לקבל טוב ועונג. וזה נקרא "כלי דאור ישר". ובכלי זה השתמשו לפני הצמצום, והיא נקראת "מלכות דאין סוף".

ואח"כ נעשה תיקון, בכדי שלא יהא "נהמא דכסופא". היות שיש כלל בהטבע שעשה הבורא, שהענף רוצה להדמות לשורשו. ומדוע יש טבע כזה, אין לנו רשות לשאול, מטעם כי לגבי הבורא, אומר הזה"ק, "לית מחשבה תפיסה ביה כלל וכלל", שפירושו, שאין התחתונים יכולים להשיג מחשבות של הבורא.

וכל מה שאנו מדברים, הוא רק מבחינת "ממעשיך הכרנוך", היינו רק מהמעשים שמתגלים לעינינו אנו מדברים, היינו ממה שאנו רואים אנו יכולים להגיד טעמים וסברות, אבל לא לפני המעשה שמתגלה לנו. ומשום זה מתחילים לדבר מהקשר הראשון שיש להבורא עם הנבראים, הנקרא "רצונו להטיב לנבראיו". ולפני זה אין מקום לדבר, היות שאין לנו השגה בו יתברך, לכן אנו רק רואים שיש טבע, שהענף רוצה להדמות לשורשו.

וכדי לתקן זה, היינו היות שהמקבל רוצה בהשתוות הצורה להשורש, ואם הוא יהיה מקבל אז הוא ירגיש אי נעימות, לכן נעשה צמצום, הנקרא "שלא רוצה לקבל בעמ"נ לקבל", אלא יקבל רק אם הוא יכול לקבל זה בעמ"נ להשפיע. וזה גרם לנו, שלא יכולים לקבל שפע עם הכלי הנקרא "רצון לקבל", אלא דוקא עם כלי חדש, המכונה "אור חוזר". שפירושו הוא, ש"אור ישר" (או"י) נקרא מה שהבורא נותן את השפע לתחתונים, ו"אור חוזר" (או"ח) נקרא להיפך, מה שהתחתונים רוצים לתת להבורא.

ומשום זה נקרא או"י "מלמעלה למטה". היינו, העליון, שהוא המשפיע, היינו הבורא, משפיע לתחתונים. והאו"ח נקרא "מלמטה למעלה", היינו התחתון, שהוא המקבל, רוצה להשפיע להבורא. וכלי זה, הנקרא "עמ"נ להשפיע", אנו מיחסים להתחתון, משום שהתחתון עשה זה לתקן את עצמו, היות שהוא רוצה להדמות לשורשו. וזהו כמו שלומדים, שבעולם אין סוף הכלי מלכות קבלה את האור בכלי דאור ישר, היינו בהכלי שבא מצד העליון. מה שאין כן כלי דאור חוזר הוא כלי שהתחתון צריך לעשות זאת.

ולאחר שנעשה התיקון הזה, שיקבלו רק בכלים דאו"ח, נמשך מזה כל כך רבוי עולמות והרבה מדרגות. היות שהכלי זה נמשך מצד התחתון, אין הכלי הזה יכול להגמר בפעם אחת, אלא בזה אחר זה, כפי כוחות של התחתונים. לכן, היות שנעשה רבוי כלים, לכן גם האורות נחלקים להרבה מדרגות. מה שאין כן בזמן שהיה מאיר בהכלי מה שאנו מתיחסים להבורא, הנקרא "מקבל בעמ"נ לקבל", הכלי הזה הבורא ברא אותה בפעם אחת בשלימות, וממילא היה אור אחד פשוט בלי הבחן מדרגות.

וזה כמו שכותב בספר "עץ החיים" (מובא בתע"ס דף א') וזו לשונו "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות, אלא הכל היה אור אחד פשוט שוה בהשואה א', והוא הנקרא אין סוף". והטעם הוא כנ"ל, היות שכלי זו שאנו מתיחסים להבורא, הוא נגמר בתכלית השלמות. לכן קבלו אור אחד בלי הבחן מדרגות.

מה שאין כן הכלי שאנו מתיחסים להתחתון, אינה יכולה להגמר בפעם אחת, אלא שכל העבודה שאנו צריכים להתיגע, היא רק דבר אחד ולא יותר, שהוא, לעשות כלי המכונה "או"ח", שפירושו הוא, שכל מה שהתחתון רוצה לקבל טוב ועונג מהבורא, הוא מטעם שרוצה להשפיע להבורא, שזה נקרא "או"ח". והיות, בזמן שהתחתון בא לידי הכרה, שאין לו שום רצון וחשק לקבל לעצמו, אלא שהוא רוצה להנות להבורא, אז הוא עושה חשבון, לראות מה הוא יכול לתת להבורא, שהבורא יהנה מזה.

אז הוא רואה, רק דבר אחד הוא יכול לתת, שמזה הבורא יהנה. היות שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, שהבורא רוצה לתת טוב ועונג להנבראים, ומשום זה הוא אומר, אני רוצה לקבל טוב ועונג, משום שאני רוצה לעשות נחת רוח להבורא. וכל מה שהוא יכול לקבל יותר שפע, היינו שמהשפע שהוא מקבל הוא מרגיש תענוג הגדול ביותר, בטח שהבורא נהנה מזה ביותר.

וזה דומה לאדם, שהזמין אליו אדם חשוב, והוא ובני ביתו היו מתיגעים כל היום וכל הלילה, בכדי שהאורח החשוב יהנה מהמאכלים. וכשהאורח אכל את הסעודה הזו, שעלה לו בהרבה יגיעה, והכל עשה בכדי שהאורח יהנה ממנה, ולבסוף הסעודה הוא שואל מהאורח, מה אתה אומר להסעודה שלנו, אם פעם היית טועם טעם כזה מסעודות.

אז הוא משיב לו, אני אגיד לך האמת, לי לא חשוב מה שאני אוכל, אני אף פעם לא הייתי עושה חשבון מהתענוג, שאני יכול להוציא מהמאכלים. אי לזאת, לא חשוב לי, אם אתה היית עושה סעודה יותר פשוטה, היות שאני שומע ממך, שאתה השקעת בה הרבה יגיעה. ובטח שהבעל בית, בזמן ששומע זאת, איזו הנאה יש לו מזה שנתן לו סעודה גדולה.

והנמשל בזה הוא, אם האדם מקבל טוב ועונג מהבורא, מטעם שרוצה להנות להבורא, בזה שעוזר לו להוציא לפועל את מטרת הבריאה, מה שהבורא רוצה להטיב לנבראיו, והוא אומר, שאין לו שום הנאה מהטוב והעונג שקבל מהבורא, אם כן איזה נחת רוח הוא גורם להבורא, בזה שאומר, שב��טוב והעונג שלו הוא לא מרגיש בזה שום טעם, אלא אצלו הכל שוה.

נמצא לפי זה, אם האדם יכול להשתדל להגביר כל פעם את מה שמקבל מהבורא, ולהחשיב את מתנת המלך, יש בזה סיבה, שיכול לומר להבורא, אני מקבל הנאה גדולה ממך, משום שאני יודע, שרק עם זה אני יכול להנות אותך, ומשום זה אני רוצה להרבות בקבלת תענוגים.

אולם יש לזכור, לאחר חטא דעץ הדעת, שחטא אדם הראשון, נעשה האדם מבחינת "עפר", שהיא בחינת מקבל בעל מנת לקבל. וזה נמשך מעולמות אבי"ע דטומאה, כמו שכתוב בהקדמה לספר הזהר (אות כ"ה) "ומוטל על האדם בסגולת תו"מ, לקבל כוחות מלמעלה, שיהיה בידו רצון להשפיע, שזה נקרא בחינת "ישראל", היינו ישר-אל. זאת אומרת כל מחשבותיו ורצונותיו הם רק לעשות נחת רוח להקב"ה. מה שאין כן אם עדיין אין לו הרצון הזה, נבחן האדם שהוא בגלות בין אומות העולם, שמשעבדין אותו לעבוד רק עבור אהבה עצמית, שזה נקרא "מקבל בעמ"נ לקבל", שזהו שייך להקליפות ולא לקדושה, כמו שכתוב "קדושים תהיו, כי קדוש אני", שפירושו, כמו שה' הוא רק להשפיע, כמו כן אתם תהיו כל כוונתכם רק בעמ"נ להשפיע.

מה שאין כן היפך זה, היינו שאין כוונתו בעמ"נ להשפיע, זה נקרא ההיפך מבחינת ישראל, אלא זה נקרא ישר - לאומות העולם, היות שהם בהופכיות הצורה מהבורא, שהוא רצונו רק להשפיע. מה שאין כן אם במקום הזה שורה בחינת ישר-אל, שהוא בהשתוות הצורה עם הבורא, היינו שאין שם רשות אחרת, במקום הזה באה השראת השכינה, כמו שכתוב "בכל מקום את אשר אני אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך", שהפירוש הוא, שה' אומר, אם אני יכול להגיד, שבמקום הזה שורה רק שמי, ואין רשות של הנברא עליו, משום שהתחתון רוצה רק להשפיע לה', אז "אבוא אליך וברכתיך", היינו שעל המקום הזה אני משרה את שכינתי.

ובזה נבין מה ששאלנו על מה שהזה"ק אומר, שבכל מקום שהם שורים הקב"ה, נמצא ביניהם, שמשמע, שאין צריך מקום מיוחד. ואח"כ אומר כמו שכתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", משמע שדוקא במקום מקדש ולא בכל מקום.

ויש לפרש זה שאומר "שבכל מקום שהם שורים" כוונתו בכל מקום שהם, היינו ישר-אל שורים שם, שהפירוש של ישר-אל הוא ישר אל, שהם נמצאים בבחינת השתוות הצורה לאל, היינו כמו שהקב"ה הוא משפיע חסד, כן הם רוצים רק להשפיע לה'. וכיון שיש השתוות הצורה, בשיעור זה נעבר הצמצום, לכן שורה במקום הזה השכינה.

וזה נקרא "ועשו כלי מקדש", היינו כמו שכתוב "קדושים תהיו כי קדוש אני ה'". נמצא לפי זה, שבחינת ישראל ובחינת "ועשו לי מקדש" הם דבר אחד. זאת אומרת, מה שאומר "ועשו לי מקדש", שזהו הכנה ועבודה גדולה לעשות את המקום שהוא הרצון, כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, ש"מקום" ברוחני נקרא רצון, היינו רצון דקדושה, שהוא בעמ"נ להשפיע נחת רוח להבורא, זהו נקרא בחינת "ישראל", כנ"ל ישר-אל.

עכשיו נבאר השאלה הב', מהו השאלה ששואל "מדוע באתי ואין איש". בטח שאם הוא אומר שהשכינה מתקדמת ובאה לבית הכנסת, בטח שעדיין אין איש. אם כן מהו שאומר "מדוע אין איש".

אולם מקודם צריכים להבין מה זה "איש". ויש לפרש, "איש" נקרא, כמו שכתוב "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים". היינו, שיש בחינת "איש" ובחינת "בהמה", כי "בהמה" נקרא מי שמשוקע באהבה עצמית ועושה מעשה בהמה. נמצא שהפירוש יהיה "מדוע באתי", היינו שהתקדמתי לבוא לפניכם. אבל גם זה צריך פירוש, היינו מה שייך לומר שהקב"ה התקדם ובא לבית הכנסת, הלא מלא כל הארץ כבודו, אם כן מהו הפירוש שהקב"ה בא לבית הכנסת לפני האנשים המתפללים.

ויש לפרש שהוא על דרך שאמר אאמו"ר זצ"ל פשט על מה שכתוב "טרם נקרא אני אענה", שהכוונה היא, זה שהאדם הולך להתפלל, זה בא ממה שאני נתתי לו מחשבה ורצון ללכת להתפלל. ולפי זה יהי הפירוש "אני התקדמתי לבוא לבית הכנסת", זאת אומרת "אני נתתי לבוא לבית הכנסת להיות איש, ולבסוף אני מוציא אותו בבית הכנסת ומתפלל על אהבה עצמית, כמו בהמה". נמצא, מה שאומר "מדוע באתי" יהיה הפירוש "מדוע נתתי לו רצון ללכת לבית הכנסת, בכדי שיתפלל על עניני קדושה, שהוא בחינת מקדש, ושיהיה בחינת ישראל, ולבסוף "אין איש", אלא אני רואה שכולם מתפללים על צרכי בהמה".

ועתה נבאר מה ששאלנו בזה שאומר "וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת ולא יבואו קצתם קצתם". ושאלנו, האם צריכים שאף אחד לא יכנס בבית הכנסת עד שיתאספו עשרה אנשים, ואח"כ יכנסו כולם ביחד, וכי ראינו דבר כזה. ומביא ראיה מהקב"ה "כי האדם, בפעם אחת עשה אותו הקב"ה". וגם הראיה בעצמה יש להבין.

אמנם, בכדי לפרש זה, צריכים קודם כל להבין למה דוקא צריכים עשרה אנשים שיהיו בבית הכנסת, אחרת משמע אין השכינה יכולה לשרות שם. ונותן טעם, ש"אין עדה פחות מעשרה". וגם זה יש להבין, מדוע דוקא עשרה, לא פחות ולא יותר. היינו, שאם יש שם תשעה אנשים, לא נקראת עדה. ואם יש אחד עשר, לא מוסיף לי כלום, כמו שאומרים בענין עדות "תרי כמאה ומאה כתרי" (שבועות דף מ"ב), אלא דוקא עשר, כמו שאמרו חז"ל (סנהדרין ל"ט) "כל בי עשרה שכינתא שריא".

ידוע שמלכות נקראת "עשירי". גם ידוע שהכלי המקבלת נקראת גם כן בשם ספירת "המלכות", שהיא ספירה עשירית, המקבלת השפע עליון. והיא נקראת "רצון לקבל", וכל הנבראים נמשכים רק ממנה. ומשום זה אין עדה פחות מעשרה, משום שכל ענפים הגשמיים נמשכים משורשים העליונים. ומשום זה לפי הכלל "אין אור שלא יהיה בו עשר ספירות", לכן לא נקרא בגשמיות "עדה", שיהא ניכר לדבר חשוב, אם אין שם עשרה אנשים, לדוגמת למדרגות עליונות.

ועתה נוכל להבין את ענין עשרה, שהקב"ה שואל "מדוע באתי ואין איש". הכוונה "איש" ולא "בהמה" כנ"ל, שהכוונה על בחינת מלכות שמים, שהיא ספירה עשירית, שצריכים להתפלל על גלות השכינה, שזה נקרא בזה"ק "שכינתא בעפרא". אם כן יהיה הפירוש "אם הקב"ה לא מוציא שם עשרה", זאת אומרת "אני התקדמתי ונתתי לכם רצון והתעוררות לבוא לבית הכנסת, ולבקש תפלה על גלות השכינה, הנקראת "עשרה", שהיא ספירת העשירי, ולא מוציא מי שיתפלל על העשירי, אלא אני מוצא שכולם מתפללים על דברים, ששייכים לבהמות ולא לאנשים".

ועל דרך זה יש לפרש מה שאומר "וצריכים שיהא נמצאים כולם בבת אחת ולא יבואו קצתם קצתם". יש לפרש, שצריכים שהקבלת מלכות שמים תהיה בבת אחת, ולא שיאמר "היום אני רוצה קצת לקבל על עצמי עול מלכות שמים, היינו רק בעת שאני נמצא בבית הכנסת. ואח"כ, כשאני הולך הביתה, אני רוצה להנות מאהבה עצמית".

זאת אומרת, הוא אומר שהוא מסכים לעבוד בעל מנת להשפיע קצת מזמנו, ולא לתת כל הזמן שלו רק בשביל כבוד שמים. אלא בזמן שהאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים, הוא צריך לבקש מהקב"ה, שיהיה זה לנצחיות לתמיד, ולא רק בזמן שהוא נמצא בבית הכנסת. וזה יכולים לפרש, שכוונתם היא, שצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת, ולא יבואו קצתם קצתם, שהפירוש הוא, שלא יגיד "עכשיו אני מקבל קצת מלכות שמים, ואח"כ עוד קצת". אלא כל קבלת עול מלכות שמים צריכה להיות בבת אחת, הכוונה בבת אחת על כל החיים שלו, ולא היום קצת ומחר קצת.

אי לזאת, אם הקבלת עול מלכות שמים הוא על דבר שלם, לכן הגם שיורד אח"כ ממדרגתו, והיות שהקבלה שלו היתה בבחינת שלימות, הנקרא "עשרה בבת אחת", ש"אחת" יהיה פירושו "על כל החיים שלו", "מצטרפת פרוטה פרוטה לחשבון גדול", עד שזוכה לבחינת אמונה, שהיא מלכות שמים בקביעות.

מה שאין כן בעת שהקבלת מלכות שמים היתה רק במקצת, היינו שקבל מלכות שמים רק לפי שעה ולא לתמידיות. נמצא שדבר זה אין לו שלימות, אם כן איך שיצטרף זה לזה לחשבון גדול, עד שיזכה לאמונה בקביעות. אי לזאת, בזמן שהאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים, הוא צריך לראות, שיהיה דבר שלם. וזה שאומר "שיהיו נמצאים בבית הכנסת בבת אחת", שפירושו "אחת ולתמיד". היינו, שהוא רוצה, שהקבלת מלכות שמים תהיה לנצחיות.

[megamoshe1111fan-blog]

איך לעצור את הטקס הכפייתי, לברוח ממעגל הטקסים של הכפייתיות | חני סילבר, מומחית בכפייתיות, OCD וחרדות

https://youtu.be/K7SPU_nGUU4 בסרטון זה אלמד אתכם כיצד להפסיק טקס כפייתי, בין אם זה טקס OCD או כל סוג אחר של טקס. זהו מדריך מועיל אם אתה סובל מ-OCD או כל סוג אחר של התנהגות חוזרת, ואתה רוצה למצוא דרך לעצור את זה. אם אתם נאבקים בטקס כפייתי, הסרטון הזה הוא בשבילכם! אני אלמד אותך איך לזהות את הטקס, איך לעצור אותו ואיך להחליף אותו בשגרה בריאה ומקיימת יותר. הפסיקו היום טקס כפייתי! זהו תהליך קשה, אבל זה שווה את זה אם את רוצה להחלים מ-OCD או כל התנהגות ממכרת אחרת. אם אתם נאבקים בטקס כפייתי, הסרטון הזה הוא בשבילכם. אסביר כיצד לזהות ולהפסיק את ההתנהגות הכפייתית, צעד אחר צעד. זה אולי לא קל, אבל ביצוע ההוראות ה��לה יעזור לך להתאושש מההתמכרות שלך ולחיות חיים בריאים ופרודוקטיביים יותר! מדריך זה כולל טיפים כיצד לזהות את הטקס שלך, כיצד לשבור את המעגל וכיצד להתחיל לחיות חיים בריאים ומספקים יותר! בסרטון זה, אנו הולכים לדון בטכניקת עצור טקס כפייתי וכיצד אתה יכול להשתמש בה כדי לשבור את הדפוס הכפייתי שלך. אם אתה נאבק עם דפוס כפייתי, ייתכן שהטכניקה הזו תוכל לעזור לך לעצור את ההתנהגות. אנו נדון בפירוט בטכניקת עצור טקס כפייתי ונספק לך הוראות כיצד להשתמש בה כדי לשבור את הדפוס הכפייתי שלך. לאחר צפייה בסרטון זה, תוכל להפסיק את ההתנהגות הכפייתית שלך ולחיות חיים בריאים וללא מתחים! בסרטון הזה, אני הולכת להראות לכם איך להפסיק טקס כפייתי. מדריך זה מיועד לאנשים הנאבקים בהתנהגויות כפייתיות, כמו אלה הסובלים מ-OCD או אלה הנוטים לבדוק את הטלפון שלהם ללא הרף. אם אתה נאבק בהתנהגות כפייתית, הסרטון הזה הוא בשבילך. אשתף אתכם שלב אחר שלב כיצד להפסיק טקס כפייתי, בעזרת דוגמאות מהחיים שלי. אם את מוכנת להשתחרר מההתנהגות הכפייתית שלך, אז צפי בסרטון הזה והתחילי לחיות את חייך בצורה בריאה! לכל שאלה, את יותר ממוזמנת להתקשר אלי עכשיו לטלפון: 052-7155401, או לרשום לי בתגובות, ואשמח לענות, לעזור ולייעץ בחינם! האם את נאבקת עם מחזור כפייתי של טקסים? האם את מרגישה שאת תקועה במעגל בלתי נגמר של התנהגות? בסרטון הזה, אני משתפת אתכם כיצד להתגבר על מעגל כפייתי של טקסים. אם אתם תקועים במעגל כפייתי של טקסים, אז הסרטון הזה הוא בשבילכם. בו אשתף אתכם כיצד להתגבר על מעגל התנהגות שמנע ממני לחיות חיים מספקים. על ידי שיתוף המידע, אני מקווה שתוכלי למצוא את האומץ להשתחרר ממעגל הטקסים שלך ולחיות את החיים שמגיעים לך. בסרטון זה, נחקור את המעגל הכפייתי של טקסים. מחזור זה נגרם על ידי מחשבות אובססיביות ויכול להוביל לדיכאון וחרדה. נדבר על OCD וכיצד זה יכול להוביל למעגל כפייתי של טקסים. אנו גם נדון כיצד להתגבר על המעגל הזה ולחיות חיים נקיים ממחשבות אובססיביות וטקסים. בואו נעבוד יחד כדי למצוא פתרון למעגל הכפייתי הזה! סרטון זה הוא חלק מרשימת סרטונים בנושא טיפול בכפייתיות OCD וחרדות, אימון והתפתחות אישית טיפולית מקצועית, התמודדות עם חינוך ילדים, הורות ומסגרת. הקליניקה ברחוב חפץ חיים 3 בני ברק. חני סילבר - ממכון פעימות, טיפול רגשי בבני ברק| טלפון | 052-7155401 | 08-6671-681 | כנסו לאתר שלי: http://shvilim.online במידה ונהניתם מהסרטון, והסרטון הועיל או תרם לכם, נשמח אם תלחצו על הצטרפות והרשמה למנוי ולייק. זה יוכל לעזור לנו לעזור לקהילה טוב יותר. לקבלת שאר הטיפים בערוץ: https://www.youtube.com/channel/UC2kC... הידעת? ניתן לשמוע את כל הערוץ בטלפון 08-6671-681 ############### תגיות: #טקסים_כפייתיים #טקסי_OCD #טקס_אובססיבי #טיפול_קוגניטיבי_התנהגותי #אוסידי #מחשבות_אובססיביות #טיפול_קוגניטיבי #מחשבות_טורדניות #cbt #הפרעה_טורדנית_כפייתית #טיפול_התנהגותי #או_סי_די #חוסר_בטחון_עצמי #אובססיה #ocd #מחשבות_טורדניות_כפייתיות #טיפול_התנהגותי_קוגנטיבי #טיפול_ב_ocd #טיפול_באוסידי #ocd_טיפול_עצמי #מחשבות_כפייתיות #ocd_טיפול #הפרעת_ocd #ocd_ילדים #אבחון_ocd #ocd_מה_זה #ocd_סימפטומים #טיפול_ocd_לילדים #כפייתיות #cognitive_behavioral_therapy #הפרעת_אובססיבית_קומפלסיבית ##############################

[vlad-newreality]

מה זה בדיוק אומר להיות מאוזנים? להגיע למצב שבו כל אדם בעולם, יהיה מי שיהיה, ירגיש שאין הבדל בינו לבין כל מה שנמצא מחוץ לו.

להגיע למצב שבו אני מכיר, מבין, מרגיש, שהטבע כולו זו מערכת אחת, ואני נמצא עימה בהרמוניה, בהדדיות, בחילוף מחשבות ורצונות. אין הבדל, בשום דבר, בין מה שאני מרגיש כ'אני', לבין מה שעתה אני קורא לו 'מחוץ לי'. הכול זה אני. ובעולם האחד הזה, אני מגלה את כוח הטבע, האחד, הכללי. הכוח שמנהל הכול, שמנהל אותי. ואני מזדהה עימו, ונכלל בו, עד למצב שנקרא דבקות. זוהי פסגת ההתפתחות של רוח האדם שבי.

במאה שעברה נפתחה חכמת הקבלה לציבור הרחב על ידי מקובל ענקי המכונה "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג. היא מציעה שיטה בדוקה להתעלות מעל גבולות התפיסה האגוצנטרית, שיטה לאיזון עם כל מה שמחוץ לך. על ידי מימוש השיטה נוכל להשפיע לטובה על כל מערכת הטבע.

איך זה עובד? הדומם, הצומח, החי והאדם הם מערכת אינטגרלית. מה שקורה בדרגה מסוימת משפיע על המערכת כולה. האדם נמצא בדרגת ההתפתחות הכי גבוהה, ולכן משפיע על כל יתר הדרגות בצורה הכי חזקה.

כאשר נלמד לבנות איזון בין אדם לאדם, נתייחס נכון יותר זה לזה, בהתחשבות, בדאגה, עד לרמה של אהבה לזולת ואהבת עולם, אנחנו נגרום איזון לכל הסביבה. הטבע כולו יירגע, ונזכה לפידבק חיובי מהדומם, הצומח והחי, במקום מכה אחר מכה.

אין מקרה בטבע, אלא חוקיות נוקשה. אם משהו רע בא, זה אומר שאנחנו לא מותאמים לרמת התפתחות שכבר הייתה דרושה. האדם נמצא במרכז הבריאה, וכל דבר שמתרחש במציאות קורה אך ורק בגללו. נקודה. ברור לחלוטין שהחוקיות הזו לא גלויה, אבל אין זה אומר שלא כך המערכת בנויה.

כיום אנחנו מוזמנים לחקור ולגלות את מה שפעם מצאו רק הגדולים שבגדולים. להכיר את החוק הכללי שבטבע, לפצח את הקוד של מקור החיים.

[drbardslava]

מהם היתרונות של ייעוץ כירורגי?

אם אתה רוצה להכין את עצמך לטיפול כירורגי כמו כריתה בכיס המרה או בקע מפשעתי, עליך ללכת לייעוץ כירורגי בו מנתח יחנך אותך למצבך הרפואי וצורך בטיפול כירורגי. כמו כן, המנתח יסביר את ההליך הכירורגי ואת היתרונות שלו.

נטילת טיפול כירורגי הופכת לקלה יותר כאשר אתה יודע את ההליך ואת היתרונות שלו. מסיבה זו מרבית המנתחים מדברים עם מטופליהם לפני הטיפול. כחולה, יש לך את הזכות לדעת על ההליך הכירורגי, כך שתוכל להשוות את היתרונות והחסרונות שלו. בקיצור, שיחה עם מנתח על טיפול תעזור להסתמך על הטיפול.

היתרונות של לקיחת עצות של מנתח

1. ביטחון

נטילת ייעוץ כירורגי לפני הטיפול תעזור לקבל אמון בטיפול. תוכלו לדעת על הטכנולוגיה שתנחה את המנתח לבצע את הטיפול. כשיש לך אמון בטיפול, אתה תהיה מוכן לניתוח. תתן את הסכמתך לטיפול.

2. נקה את הספקות שלך

אם יש לך שאלות לגבי הטיפול הכירורגי או על מצבך הרפואי, אתה יכול לשים את השאלות שלך לפני המנתח ולצפות לתשובות מפורטות. במידת הצורך, המנתח ישתמש אפילו בתרשימים כדי לעזור לך להבין את ההליך ואת היתרונות של הטיפול. מושב השאלה והתשובה הוא חלק מהטיפול.

3. דע מדוע אתה זקוק לטיפול כירורגי

בייעוץ כירורגי, תכירו את ההכרח בניתוח. היועץ שלך שיהיה מנתח מנוסה ידון בפירוט במצבך הרפואי כדי שתבין את נחיצות הטיפול ותתכונן לניתוח. מנתח יסביר מדוע ניתוח הוא הטיפול הטוב ביותר במקרה שלך.

4. חיים לאחר הניתוח

אתה תהיה להוט לדעת על החיים לאחר הניתוח. לדוגמה, אם אתה הולך לניתוח לכריתה בכיס המרה, עליך לדעת לדאוג לבטן לאחר הניתוח. באופן דומה, עליכם להיות מודעים לאמצעי הזהירות שעליכם לנקוט לאחר ניתוח בקע. ואתה צריך לבקר במנתח כדי לקבל תשובות לכל השאלות שלך.

מחשבות סופיות

עליכם לקחת עצות כירורגיות לפני שתצאו לניתוח. זה יהיה כמו מושב שאלה ותשובה קצרה בה המנתח שלך יענה על כל השאלות שלך. עליכם לקחת את זה כחלק מהטיפול מכיוון שהוא יעזור לשמור על רוגע.

למידע נוסף בקר בכתובת: https://drbardslava.com/

[eshcolit-sgula]

יש בי המון רגשות ומחשבות ודברים שמפריעים לי אבל אין לי עם מי לדבר על כל הדברים האלה כי כל האנשים בחיים שלי הם חלק מהבעיה אז אני כותבת פוסט התמוטטות בטאמבלר. זה מפוצץ במידע אישי שלא ממש דיברתי עליו עד עכשיו אבל זין. מוזמנים לעבור הלאה, לא יהיה קיפ רידינג כי אני בטלפון ופאק יו

בקיצור אני מסיימת תיכון עכשיו שזה נהדר ומפחיד ומזעזע אבל סוף פאקינג סוף ויש לי יותר מידי מחשבות על הנושא כי מצד אחד אני כל כך צריכה לפתוח דף חדש במקום שאף אחד לא מכיר אותי ואני לא צריכה להתנהג בצורה מסויימת כי בכיתה ז התנהגתי ככה ואני פוחדת שלא יאהבו אותי כי השתניתי. וגם יהיה נחמד לפגוש אנשים שלא מכירים את ההורים שלי ולא אכפת לי להיות מחוץ לארון איתם ולא צריך להיות טקס יציאה בשבילם™ כי קצת נמאס לי מזה. מצד שני אני ממש לא רוצה לסיים תיכון כי יש לי מלא דברים שאני אוהבת בלוז שלי ופתאום כולם ייעלמו וכל האנשים בחיים שלי ייעלמו ו��תאום ישארו לי שלושה חברים וחצי ואני אאבד קשר עם כל כך הרבה אנשים שחשובים לי היום אבל בטח שנה מהיום אני אשכח אותם לגמרי כי בלי המסגרת המשותפת לא ישאר לנו כלום וזה ממש חבל כי באמת פגשתי אנשים מקסימים בחיי. פגשתי גם שפע של חארות אבל אני אגיע לזה אחר כך. בקיצור אני ממש ממש לא יודעת איך להרגיש לגבי הסיום אז אני פשוט מרגישה הכל בתור דיפולט כי ככה אני עובדת, אני לא מרגישה דברים אני מעבדת אותם במוח ומעבירה אותם ללב ובדרך כלל הוא לא מצליח להתמודד עם הרוב אז הוא מחזיר את זה למוח שכבר די אבוד אם לומר את האמת.

טוב דבר הבא נמאס לי שאנשים לא מכבדים את הזמן והמאמצים והבקשות שלי. פשוט נמאס לי מזה שאנשים פשוט כזה "טוב היא ילדה טובה הדפוק אותה קצת ולא יהיה לה אכפת" אבל אכפת לי מאוד וזה כבר ממש מציק לי אבל אין הרבה טעם לעשות עם זה משהו כי כבר סוף יב ועוד חודש חודשיים שום דבר לא משנה והייתי צריכה לעשות את זה בשלב מוקדם יותר כמו שההורים שלי אמרו עליי מאחורי הגב והגדירו את זה הכישלון הכי גדול שלהם כהורים (כן זה קרה ואני לא מצליחה להסתכל להם בעיניים מאז). בקיצור כל פעם כשאני באיזשהי עמדת כוח אף אחד לא שם זין ולא מתחשב בצרכים שלי ובלוז שלי ובתכלס לאף אחד לא אכפת משום דבר חוץ מעצמם וזה כל כך מעצבן כבררררר

זה הכי בא לידי ביטוי בצופים ואני יודעת שלא אמרתי שאני בצופים פה בקטע של פרטיות אבל יאללה אני לקראת הסוף וזין שלי אז תדעו עכשיו. אז אני מרכזת בצופים ואף אחד בצוות שלי לא שם עליי זין וקבעו אירוע ממש גדול וחשוב ביום הולדת שלי (אגב זה יום ראשון הקרוב ווהו) וזה גם אומר שאני צריכה לוותר או ללכת מוקדם מאירוע שכבתי כזה שממש חשוב לי להיות בו ומי שקבעה את זה ידעה מראש שאני לא אוכל להגיע וקבעה בכל זאת כי היא עושה מה שבא לה ואם אני מעזה להתלונן היא יוצאת עליי מול כולם ועוד יותר מורידה מהמעמד שלי וזה כבר בלתי נסבל כי היא עשתה את זה מלא פעמים בעבר ולא אחד לא היה אכפת וכשדיברתי על זה עם המרכזת הבוגרת שהיא החיים אבל אין לה הרבה כריזמה היא אמרה שאין מה לעשות ואני צריכה להתמודד כי זה התחום שלה ולא התחום שלי וזה קצת אמירה מעצבנת כי אנחנו אמורים להיות צוות ולא חבורת אנשים נפרדים שעושים מה שבזין שלהם (התחלנו לקלל יותר יופי)

כל העניין הזה אומר שאני אבלה את היום הולדת שלי באוטובוסים כי גם לא נגמר לי המלווה עד הסופש הבא וההורים שלי עסוקים במשהו של אח שלי והם אומרים לי לוותר על הדבר של הצופים בשביל הדברים האחרים ואני לא רוצה לוותר כי כל דבר הוא פעם אחרונה וגם שנה שעברה פספסתי מלא דברים וזה ממש חסר לי נטו בשביל החניכים כי הם מושלמים בניגוד לשכבג המסריח שלנו שלא מעריך את הכמות שעות ודמעות שאני מבזבזת בשבילם וכוסאמא שלהם מיציתייייייי

עוד בנושא הצופים התנדבתי להדריך באיזה קורס כי ממש חשוב לי מבחינה ערכית וגם כי לא הלכתי שנה שעברה וזה חסר לי, אז ביקשתי לעבוד לבד ולא רק ששמו אותי בזוג, שמו אותי עם אידיוט משבט שאני שונאת שלפי חברה שמכירה אותו הוא גם יצור וטיפש ויהיה לי ממש קשה להתמודד איתו. התלוננתי לכל מי שצריך ואין מה לעשות עם זה שזה ממש מבאס ואני פשוט יודעת שאני אדפק מזה. לא יודעת אפילו באיזו צורה אבל אני אסבול מכל שניה ואתחרט שהלכתי כי אני מוותרת על מלא דברים בשביל החרא הזה ושוב לאף אחד זה לא מעניין את הביצה

נקסט אני סופר בודדה כבר הרבה זמן אבל עכשיו זה כבר ממש מפריע לי לתפקוד. כן יש לי חברים ואני מכירה את כל העולם ואחותו אבל פתאום בזמן האחרון כל החברים שלי חווים דברים ממש משמחים וטובים ואני ממש מממש מאושרת בשבילם כי מגיע להם והם אנשים טובים אבל אני ממש מקנאה ואני גם רוצה להיות מאושרת כמוהם. נגיד מתוך ה20 חברים הכי טובים שלי לפחות 10 במערכות יחסים עכשיו עם כל מיני אנשים או עם חברים אחרים מהרשימה וזה הפך לנושאי שיחה היחידים שלי עם אנשים, מי יוצא עם מי וכמה זמן ואיך הולך לזוגות הקיימים וכמה הם חמודים ביחד ומספרים לי שיכורים שהם לגמרי מאוהבים ואני גם רוצה את זההההה אני גם רוצה שיהיה לי מישהם שיאהבו אותי ואני לא אהיה להם נטל ולא סתם החברה החופרת הגלגל שלישי. כולם מקבלים בני ובנות זוג מתוקים שאוהבים להיות איתם ומה אני מקבלת? אקסית כלבה שקרנית ששיחקה לי עם הלב וברגעים אלו עושה את אותו דבר למישהו מהשכבה. כאילו מה למה לי לא מגיע? למה לי מנסים לשדך אנשים ותוך כמה דקות כבר אומרים לי לא? מה הבעיה איתי? אני כל כך נוראית?? ואני באמת מפרגנת ושמחה בשמחת הזוגות כי אני אוהבת שחברים שלי שמחים אבל אני כל כך רוצה גםםםםםם אני כל הזמן מרגישה שאני נופלת עם הבעיות שלי על אנשים עם בעיות משלהם או שיש להם מישהו אחר שנופל עליהם עם בעיות אחרות ופתאום אני לא מרגישה בנוח לדבר על זה עם חברים אמיתיים אלא כותבת פוסט ציבורי בטאמבלר, חצי מקווה שאף אחד לא יקרא. בקיצור, הלוואי.

טוב נושא הבא קצת יותר נחמד וחמוד וזה עדכון לגבי המשימה שלי לצאת מהארון בפני עוד אנשים בחיי. בחמישי האחרון הייתי במסיבה וברגע של שכרות סיפרתי לחברה שלי שממש פחדתי לספר לה והיא היא הייתה ממש מעולה לגבי זה וממש התרגשה ועל הדרך גם תיקנו את הבעיות אמון שמסתבר שהיו לנו אז שתי ציפורים במכה אחת. התכנון הוא עד הסופש לספר לעוד שתי חברות קרובות כדי להשלים את הסט של החבורה המרכזית שלי ואז סוף סוף אני אוכל לדבר על המיניות שלי בלי כל הזמן להסתכל לצדדים בפחד שמישהו שלא אמורה לשמוע דברים נמצאת באזור, וסוף סוף אני אהיה (חלקית) חופשיה!!!!! בנוסף אני רוצה לספר לעוד שתי חברות טובות, לאחת כי היא יוצאת עם חבר אחר שלי ואני לא יודעת כמה זמן הוא יצליח להסתיר ממנה ואני רוצה שהיא תשמע את זה ממני, וחברה שניה כי היא א. גאווה במועצת תלמידים בבית ספר ואני רוצה לספר לה מלא זמן אבל לא יצא אז יש לי קןנטקסט להשתמש בו. וויש מי לאק

אה וגם כמעט שכחתי אני דופקת חברות שלי ובוגדת באמון שלהן ברגעים אלו ממש, אז למה שהן ירצו לשמור על קשר איתי אחרי התיכון? אנחנו עושות עבודה ביחד כבר איזה חצי שנה ובמקור בכלל לא הייתי אמורה להיות איתן בקבוצה והתחננתי אליהן שיכניסו אותי כדי שאני לא אתקע עם אנשים דפוקים ואז בקושי עזרתי בלעשות את העבודה כי ממש לא היה לי זמן לזה ואיכשהו זה תמיד הגיע לתחתית הרשימה ואני דפוקה ומגעילה ואני יודעת את וזה ואני לא מאשימה אותן שהן כועסות עליי כי אני כועסת על עצמי והחברה הכי טובה שלי שכן בקבוצה אמרה לי שהן ממש עצבניות עליי כי באמת נטשתי אותן לגמרי בעבודה של 60 עמודים וכתבתי במצטבר שני עמודים במקרה הטוב. אבל אני מכירה את החברות האלה ואני יודעת טוב מאוד שהן ישארו עם הכעס הזה ולא יגידו לי כלום חוץ מכזה slap on the wrist כי הן לא יודעות לריב ואז הכל יהפוך לפאסיב אגרסיב ויתפוצץ ברגע הגרוע ביותר כי ככה זה עובד בחבורה שלנו. שמה 100 שקל ברגע זה שזה יתפוצץ במטוס בדרך לחופשה שלנו ביחד וזה יהרוס לכולנו את השבוע. מחר אנחנו נבחנות על העבודה הזאת ואני לא רואה את עצמי עוברת אבל משהו בי ממש רוצה לקבל ציון נמוך כדי שהן ירגישו קצת יותר טוב עם עצמן ועם ה100 שמגיע להן ביושר. בסוף אני אקבל ציון סביר וזה רק יכעיס אותן יותר. שונאת. עבודות. בקבוצות. אני ועבודת צוות אף פעם לא הסתדרנו. זה קרה בכל אחת מעבודות החקר הנוראיות שעשיתי השנה וזה ימשיך לקרות לנצח עד שאני אברח כבר מהציווליזציה

טוב מה עכשיו? אה כן העובדה שאני לא יכולה לדבר עם חברים שלי על שום דבר מזה. חברים מהצופים זה לא אופציה כי הם לא באמת חברים שלי, חברים מהשכבה יותר מידי עסוקים בעצמם, חברים אמיתיים עסוקים בדברים המשמחים שלהם ואני מבאסת להם וכל מה שנשאר לי זה טאמבלר

טוב אני חושבת שאני מתקרבת לסוף בשעה טובה ומוצלחת אבל הנקודה שלי בחרא הזה שאני כותבת פה כבר לפחות שעה ומתחיל לכאוב לי האגודל היא שדיכאון וחרדה עושים לי נוקאאוט אחרי נוקאאוט כבר הרבה זמן ואין לי אאוטלט לכל המחשבות האלה ונמאס לי להשאיר הכל בפנים כי בשניה שאני מנסה לישון אני מתחילה לקלל בראש באופן בלתי רצוני ולחשוב כמה לאף אחד לא אכפת ממני לא משנה כמה פעמים הם אומרים לי שהם אוהבים אותי כי הכל שקר!!!!

אני שונאת להתלונן כי אנשים שכל הזמן מתלוננים מביאים לי את הסעיף אבל אני לא יכולה יותר להפנות את הלחי השניה ולתת לכל החרא להציף אותי כאילו טבעתי בחירייה

החיים זה בזבוז זמן רציני ואני באמת חושבת שאין טעם

[thoughtsaboutlife23]

בלי להעליב את רביד

3/12/21

yaara haim - ma man

רקמות - סתר עליון

חיים רחמני - חסד הדעת (בהשראת סיפור מאת עילי אשדות)

martina topley bird - wyman

עטר מיינר - מאה שנה

jungle - fire

Christin Killer - Desert Introduction

וייב איש - לא לא לא לא

metronomy - The Bay (Mr. Mitch Remix)

a certain ratio - Down & Dirty (Mr Dan Remix)

Proc Fiskal - Convaerge Iana

beach house - Through Me

sufjan stevens and angelo de augustine - (This Is) The Thing

Chubby and the gang - Coming Up Tough

Tirzah - send me

Elkka - Burnt Orange

tirzah - לא היית צריך ללחוץ שלח, לדעתי

[rabash-maamarim]

מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה

תש"ן - מאמר ל"ח 1990 - מאמר 38

הזה"ק (פנחס דף רמ"א ובהסולם אות תר"ל) אומר וזה לשונו "מלא, הנאמר בכוס של ברכה, זה שכתוב, כוס מלא ברכת ה'. והאדם כך צריך להיות שלם, כמו ויבא יעקב שלם. ולא יהיה בה שום פגם, כי כל אשר בו מום לא יקרב. אף כך אלם עם י"ה, הוא אותיות אלקים. והוא כחשבון כוס, דהיינו פ"ו. ועל כן הכוס צריך להיות מלא, כי הפוך המלה אלם, ותמצא מלא, שהכוס בגמטריא מלא, י"ה", עד כאן לשונו.

ויש להבין:

א. מהו מרמז לנו, בזה שנותנים יין להכוס, והוא מלא, הוא נקרא "כוס מלא ברכת ה'". זאת אומרת, אם אין הכוס מלאה עם יין, לא יכולה להתקיים ברכת ה'.

ב. מהו שאומר "והאדם כך צריך להיות שלם, כדוגמת הכוס עם היין". מהו הוא מוסיף לנו בזה, הלא אם הכוס כבר מלאה ברכת ה', בשביל מה צריך האדם גם כן להיות כך, שמשמע, אחרת אין הוא יכול לקבל הברכה. אם כן לגבי מי נקראת הכוס "ברכת ה'" וכי הכוס צריכה לברכה.

ג. וביותר קשה במה שאומר, שהאדם צריך להיות שלם, כמו שכתוב "כי כל אשר בו מום, לא יקרב". שמשמע, שמי שיש לו מום, כבר הוא אינו מסוגל להתקרב לה'. נמצא לפי זה, שמי שחסר לו איזה אבר, כבר לא מסוגל להתקרב לה', והוא מוכרח להישאר בהתרחקות מה', ואין לו זכות בחירה חס ושלום.

ד. מה מרמז לנו בזה שאומר, "אלם" ו"מלא" הם אותם אותיות, שהכוס גמטריא "מלא י"ה".

ולהבין את כל הנ"ל, צריכים לזכור את כל סדר העבודה, שניתן לנו לעשות, כמו שכתוב "אשר ברא אלקים לעשות". ודברנו מזה כמה פעמים, שיש לפנינו ב' בחינות, שהם הפוכים זו לזו. והם נקראים:

א. מטרת הבריאה, שהיא רצונו להטיב לנבראיו, היינו שהנבראים יקבלו טוב ועונג.

ב. תיקון הבריאה, שהנבראים ישתדלו להשפיע להבורא שהוא יהנה. כלומר, מזה שהרצון לקבל לעצמו רוצה להנות, והרצון הזה הבורא נתן לו, ועל הרצון הזה הוא מוותר, אלא כל רצונו הוא שהבורא יהנה.

נמצא, ששניהם הפוכים זה לזה. לכן יש עבודה קשה, בכדי להגיע לרצון זה, הנקרא "רצון להשפיע נחת רוח ליוצרו", ולוותר על הרצון של תועלת עצמו. ובכדי שתהיה מציאות לאדם לצאת משליטת הרצון לקבל, מוכרחים להתחיל ב"שלא לשמה", היינו לתועלת עצמו. היינו, שעל ידי זה שיקיים תו"מ, יהיה לו שכר בעולם הזה, כמו שכתוב בזה"ק "שיהיה לו חיים, ובריאות, ופרנסה". אחרת לא תהיה לו המציאות, שיהיה בידו להנות מחיים גשמיים בעולם הזה. וכשהאדם מאמין בזה, כבר יש לו מי שמחייבו לקיים את התו"מ, שזה נקרא, שהוא מאמין בשכר ועונש, היינו שהוא מקיים תו"מ מסיבת שהוא מפחד מעונש, ומצפה לקבל שכר.

ולפעמים השכר ועונש מתבטא אצל האדם בשכר ועונש בעולם הבא, שיש שם ענין גן עדן וענין גיהנום. וזוהי הסיבה המחייבו לקיים תו"מ. והיות "שמתוך שלא לשמה באים לשמה", היינו המאור שבתורה מאיר לו, שיש ענין שכר ועונש באופן אחר, היינו השכר הוא לזכות לדביקות ה', שאז יש לו מקום, שיהיה בידו להרגיש גדלות המלך, ושהוא מצפה לשכר הזה. ועונש נקרא אצלו, בזמן שהוא רואה ומרגיש, שהוא נפרד מחיי החיים, וזה שהוא מרגיש, שהוא מרוחק מה'. זהו העונש הכי גדול אצלו.

נמצא, שגם בזמן שהאדם כבר קבל איזו הרגשה מתו"מ, ממה שהשלא לשמה גרם לו, שמתחיל להרגיש לפעמים קצת גדלות ה'. וזה גורם לו, שהאדם רוצה להיבטל אליו "כנר בפני אבוקה". ואין האדם יכול להבין אז, מדוע הוא רוצה עתה להיבטל אליו, ולבטל את כל מציאותו של עצמו לפני הבורא. אלא זה בא אליו כאילו זהו דבר טבעי. כלומר, אפילו שהאדם לא מבין מה נעשה עמו עתה, שהוא רוצה להיבטל, אבל מבחינת המציאות כך הוא. וזה נקרא "אתערותא דלעילא", שאין יד אדם מגעת שם. כלומר, שענין "יד" פירושו השגה, מלשון "כי תשיג יד". כלומר שאין האדם מבין, מדוע הוא רוצה להיבטל אליו ממש.

אולם אח"כ, כשהתעוררות מסתלקת ממנו, ואז האדם מתחיל לחשוק ולהגיע לידי ביטול לה', והוא רוצה עתה להשיג את ההרגשה, כמו שהיתה לו בזמן עליה, הוא מתחיל לראות, איך שהוא מרוחק מזה, וכל האברים שבו מתנגדים לרעיונות כאלו, היינו לבטל את התועלת עצמו, ושכל דאגותיו יהיו אך ורק איך לעשות נחת רוח ליוצרו.

אז הוא רואה, שהעולם חשך בעדו, ואין הוא מוצא שום מקום, שיהיה לו ממה לקבל חיים. ואז הוא רואה, שהוא נמצא במצב של ירידה ושפלות. שהוא רואה, שאין לאף אחד מחשבות רעות כאלו, בזמן שהוא בא לירידה כזו. והגם שהאדם צריך להאמין באמונת חכמים, שהמחשבות האלו באות מלמעלה, כלומר, מלמעלה רוצים שהאדם הזה, שרוצה עתה להתקרב לה', שיקבל ירידות, מטעם שזה שהוא מקבל ירידות, הוא בכדי שירגיש צורך שה' ירום אותו.

וזהו כמו שכתוב "מאשפות ירום אביון". כלומר, שדוקא בזמן שהוא מרגיש שנמצא באשפה, כלומר כל אלה הדברים, שהיה מסתכל עליהם שהם בחינת פסולת, שהוא מאכל לבעלי חי, שהם אוכלים את הפסולת מה שבני אדם זורקים לאשפה, ואומרים שזהו מאכל שלא מתאים למאכל אדם, כמו שהוא בעצמו היה אומר בזמן עליה.

אבל עתה, בזמן שהבורא רוצה לקרב אותו, אז האדם צריך להרגיש את החסרון שלו, אז הוא יכול לקבל מילוי על החסרון. נמצא, שדוקא בזמן שהאדם נמצא באשפות, ומשם הוא מחפש את מזונותיו, וכשהוא רואה לאיזה מצב הוא הגיע אחרי כל היגיעה, שנתן בכדי להגיע להשיג את הרצון להשפיע נחת רוח ליוצרו, אז הוא יכול לתת תפלה אמיתית. אבל לא תמיד יש לאדם כח הזה להאמין.

אולם בזמן שהאדם כבר עומד סמוך למקום, שיקבל את העזרה מלמעלה, היינו ש"סמוך" נקרא, שהכלי, היינו הצורך להרצון להשפיע, הוא ממנו ולהלאה, שאז הוא רואה, שרק הבורא יכול להציל אותו. וכמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, שזוהי הנקודה החשובה ביותר בעבודת האדם, שיש לו אז מגע הדוק עם הבורא, היות שהוא רואה, מאה אחוז שלא יועיל לו שום דבר, רק הבורא בעצמו יכול לעזור.

והגם שהוא מאמין בזה, מכל מקום לא תמיד מאירה לו האמונה הזו, שדוקא עתה הוא הזמן היותר מוכשר לקבל את ישועת ה', שדוקא עתה הוא יכול להיוושע שה' יקרב אותו, היינו לתת לו את הרצון להשפיע ולצאת משליטת אהבה עצמית, שזה נקרא "יציאת מצרים". כלומר, שהוא יוצא משליטת המצריים, שהיו מצירים את ישראל, שלא נתנו להם לעבוד את עבודת הקודש. "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ותעל שועתם אל אלקים", אז ה' הוציא אותם מגלות מצרים.

כלומר, היות שעם ישראל היו מרגישים את השעבוד, ורצו לברוח מהגלות הזאת, מה שהמצריים היו מעבידים אותם, כשבאו לנקודה החשובה הזו, היינו שהיו מרגישים את שפלותם, אז הוציא אותם הקב"ה ממצרים. וזה כמו שאומר האר"י הקדוש, שעם ישראל כשהיו במצרים, כבר היו במ"ט שערי טומאה. ואז הוציא אותם הקב"ה ממצרים.

שפירושו כנ"ל, שכבר באו בתכלית השפלות, שאין למטה הימנה. אז הוציא אותם הקב"ה.

נמצא, בזמן שהאדם רואה, איך שהוא בתכלית השפלות, והוא צריך להאמין אז, שדוקא עתה הוא הזמן, שה' יקרב אותו, ואם האמונה אינה מאירה לו אז על המקום, אז הוא בורח מהמערכה.

נמצא, שכל סדר היגיעה שהוא נתן, כאילו היה בחינם. אבל אח"כ נותנים לו עוד הפעם מלמעלה התעוררות, ושוב שוכח מה שהיה לו בזמן הירידה, ושוב הוא חושב, שכבר לא יהיו לו ירידות, וחוזר חלילה. והאדם צריך לרחמים גדולים, שלא יברח מהמערכה. והגם שהאדם משתמש עם העצות מה שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין", אבל האדם אומר, שכבר השתמש עם העצה הזו כמה פעמים, ולא עוזר לו.

וגם אומר, שכבר השתמש עם העצה של "הבא לטהר מסייעין אותו", וכאילו כל אלו העצות הן לא בשבילו. אם כן הוא לא יודע מה לעשות. ואז הוא המצב הכי גרוע אצל האדם, היינו שהוא רוצה לברוח מהמצבים האלו. אבל אין לו לאן לברוח. ואז הוא סובל יסורים, מזה שהוא נמצא בין יאוש למצב של בטחון. אבל האדם אומר אז, לאן אפנה.

ואז אין שום עצה אלא לתת תפלה. והתפלה הזו היא גם כן בלי שום בטחון. נמצא, שאז הוא צריך לתת תפלה, שיאמין, שה' כן שומע תפלה, וכל מה שהאדם מרגיש במצבים האלו, הוא לטובתו. וזה יכול להיות רק למעלה מהדעת. כלומר, הגם שהשכל אומר לו, שמכל החשבונות, אתה רואה, שאין שום דבר יכול לעזור לך, גם זה הוא צריך להאמין למעלה מהדעת, שה' כן יכול להוציא אותו מהרצון לקבל לעצמו, ותמורת זה הוא יקבל את הרצון להשפיע. ואז, כשהאדם מקבל את הרצון להשפיע מהקב"ה, אז האדם נעשה שלם עם ה', כלומר שזוכה לבחינת השתוות הצורה, שזה נקרא "יחוד".

ואז האדם נבחן ש"אין בו מום". כי כל המומים שיש באדם, הוא שיש לו מחשבות רעות על רוחניות. כלומר, במקום שהאדם צריך להרגיש את חשיבות דקדושה, שזה דבר חשוב מאוד, בזמן שהאדם רוצה להתבטל אליו, שיש לו בחינת אהבת ה' מחמת השתוקקות לה', ואצלו הוא להיפך, היינו שהוא מרגיש את התנגדות הגוף. וכל זה הוא מחמת חסרון אמונה בגדלות ה'. ואיך יכולה להיות מציאות, שיתקרב לה' עם המומים שיש בו. וזהו ששאלנו, איך אמרו שמי שיש לו מום, לא יקרב. היינו, שכבר אין לו שום בחירה, שיוכל לבוא להתקרבות ה'. היינו, לא עליו נאמר "ובחרת בחיים". היתכן לומר כך.

אלא בעבודה יש לומר, כי "מום" נקרא חסרון, היינו חסרון באמונת ה'. ממילא "כל אשר בו מום, לא יקרב" לא יכול להתקרב לה'. אלא צריכים מקודם לתקן את מומיו, היינו שיעשה מעשים טובים על הכוונה שיזכה לאמונת ה', שהוא משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב.

ועתה נבאר מה ששאלנו, מה שכתוב "מהו הרמז שכוס של ברכה צריך להיות מלא עם יין, אחרת לא נקראת זה "כוס של ברכה". ואומר, וכך צריך להיות האדם שלם. ומהו הקשר הכוס להאדם, כלומר שאם הכוס צריכה להיות שלמה, גם האדם צריך להיות שלם.

והתשובה היא, הכוס היא הכלי שנותנים בתוכה יין. ו"כלי" נקרא בחינת חסרון, שבהחסרון נכנס המילוי. הנה יין נקרא "שפע". ומבחינת השפע אין אף פעם חסרון, "כי כלום חסר מבית המלך", וכמו שכתוב "אני הוי"ה לא שניתי", שבאור אין אף פעם חסרון. אלא הכל תלוי בהכלים המקבלים, שהם יהיו כלים שלמים לא שבורים.

וכמו שלמדנו, שהיה ענין שבירת הכלים, שמשבירת הכלים יצאו הקליפות, ששבירת הכלים פירושו, כמו בכלי גשמי שנשבר, ואם נותנים משקה בתוך הכלי הכל יוצא לחוץ. כמו כן ברוחניות, אם הכוס, הנקראת "כלי", אינה מלאה, אלא שהכלי הוא בחסרון עם הבורא, אז השפע יצא להחיצונים, היינו להקליפות.

וזהו הרמז, שהכוס צריך להיות מלא, שפירוש, שהכוס תהיה בהשתוות הצורה להשפע הבא מהמשפיע. אז הכוס יכול להיות מלא, ואין השפע הולך להחיצונים. ובכדי להבין את הרמז, לכן הוסיפו ואמרו "והאדם כך צריך להיות שלם, ולא יהיה בו שום פגם, וזהו שהכוס נקרא "כוס של ברכה".

כלומר, שהאדם הוא הכלי, הצריך לקבל את שפע של ברכה, צריך האדם להיות שלם עם הבורא, שהכוונה היא, שכל דאגותיו של האדם הוא אך ורק לטובת הבורא ולא לתועלת עצמו. וזה נקרא ש"הכוס שלם". וזהו לרמז שהאדם צריך להיות שלם. ואז יכול להיות הכוס מלא.

היינו, שאם הכלי, הנקרא כוס, המרומז על האדם המקבל, אז הברכה יכולה להיות מלאה בהכלי, ואינו נשפך מהברכה, היינו מהכלי, להחיצונים, שהם הקליפות. אלא הכל נשאר בקדושה, היות שאין להאדם שום פגם, כי פגם ברוחניות נקרא, שיש עירוב של רצון לקבל. ואם האדם תיקן את עצמו מכל חסרונות. שהוא הרצון לקבל לעצמו, אז נשאר כוס מלא ברכת ה', ואינו יוצא שום שפע להחיצונים.

ועתה נבאר מה שאומר "אלם עם י"ה הוא אותיות אלקים, והוא בחשבון כוס, ועל כן בכוס צריך להיות מלא, כי הפוך המלה אלם ותמצא מלא". ויש להבין מה הוא מרמז לנו בזה.

הנה האר"י הקדוש, מבאר את ה' אלקים על שם הכלי הראוי לקבל את השפע, הנקרא "אור". ואומר, שסדר הברורים הוא, היות שצריכים להעלות הניצוצין וכלים מבי"ע לאצילות, לעיבור באמא, אז עולים ש"ך ניצוצין, שהם ל"ב בחינות, וכל בחינה כלולה מעשר, הרי הם ש"ך בחינות.

והיות שע"י המלכות דמידת הדין, שהיה בכל מלכות, שבכל נתיב מהל"ב נתיבות, שבגלל המלכות הזו היתה השבירה, לכן התיקון הראשון היה, שאבא, הנקרא "חכמה", בירר והוריד את המלכות של כל בחינה. שזה נקרא, שהוריד את המלכות שבכל נתיב ונתיב, שזה נקרא "פה", שהוא בחינת מלכות, שממנה מתגלה המדרגה ומאירה.

וזה כמו שאומר (בתע"ס חלק י"ב, דף א - רכ"ב, אות רמ"ו) וזה לשונו "שהעובר אינו מדבר כלל, כי הוא בסוד אלם, מאלקים. ולכן הוא אלם, בלי דיבור. וזה סוד "או מי ישום אלם". וכמו שכתוב (בתע"ס, חלק י"ב באות רנ"א) "והנה עתה (היינו בזמן היניקה) נתמלאו מהאותיות י"ה ונעשו אלקים שלמים".

והנה יש להבחין בין דיבור לאלם, בעבודה. כי דיבור הוא בחינת גילוי, היינו שכבר יש להאדם בחינת יניקה ברוחניות, כבר הוא מרגיש שהוא יונק מקדושה, שענין יניקת חלב מורה על חסדים, כי מדת החסד היא בחינת השפעה, שבזמן שהאדם זוכה לכלים דהשפעה, היינו, שכל מעשיו הם לשם שמים, וכבר אינו דואג לתועלת עצמו, זה נקרא שזכה לבחינת חסד.

אולם מטרם היניקה יש בחינת עיבור, היינו שהעליון מתקן אותו. וזה יכול להיות, שהאדם הוא כמו עיבור במעי אמו, שהעובר מתבטל להאם, ואין לו שום דעה בפני עצמו, אלא כמו שאמרו חז"ל "עובר ירך אמו, אוכל מה שאמו אוכלת", ואין לו שום רשות בפני עצמו, לשאול איזו שאלות, אלא הוא לא עולה בשם. וזה נקרא שהוא אלם, שאין לו פה לשאול שאלות.

וזהו בזמן שהאדם יכול ללכת בעינים עצומות, למעלה מהדעת, ולהאמין באמונת חכמים, וללכת עד הסוף. זה נקרא עיבור, שאין לו פה. ועיבור פירושו (תע"ס חלק ח' דף תר"ח אות י"ז) וזה לשונו "קומת מלכות, שהוא הקטנות היותר מצומצם באפשרות, נקראת בשם עיבור, שהוא מלשון "עברה ודינין", בסוד הכתוב "ויתעבר ה', בי למענכם".

ויש לפרש את ענין עברה ודינין. היות זה שהאדם צריך ללכת בעינים עצומות למעלה מהדעת, הגוף מתנגד לעבודה זו, לכן זה שהאדם צריך תמיד להתגבר, זה נקרא "עברה, וזעם, וצרה", היות שזוהי עבודה קשה ללכת תמיד בהתגברות להיבטל להעליון, שהעליון יעשה ממנו מה שהעליון רוצה. וזה נקרא "עיבור", כנ"ל, שהוא קטנות היותר מצומצם באפשרות.

וסדר התיקונים הוא, כמו שאמרו חז"ל "אבא, שהוא חכמה, נותן את הלבן", היינו שמלבן את התחתון מהרצון לקבל שלו, שהאדם מתחיל להרגיש, שהרצון לקבל הוא פסולת, כמו שכתוב "אם יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבנו". ואז נבחן ש"אמו נותנת האודם", שפירושו, שבינה נקראת אור דחסדים, שהוא האור הבא בכלים דהשפעה. כלומר, לאחר שכבר האדם הגיע לידי ידיעה, שהרצון לקבל לעצמו נקרא "פסולת", אז הוא מקבל את הרצון להשפיע. וזה הכל נקרא, שהעליון עושה והתחתון מבטל את עצמו בלי שום בקורת. וזהו כנ"ל, שזה נבחן, שאין לו "פה". וזה נקרא "אלם", שפירושו, שחסר לו "פה", כנ"ל.

ואח"כ באה בחינת "לידה ויניקה", שאז כבר יש לו "פה", שפירושו, שהוא בא לרשות עצמו, והוא כבר יודע מה שהוא עושה. וכבר יש לו רשות בפני עצמו לעשות בחירה, וזה נבחן שכבר הוא נמצא ברשות עצמו. ואז נקרא, שהוא מקבל בחינת "רוח", שזה מאיר בזמן שכבר יש לו רשות בפני עצמו בקדושה. מה שאין כן ב"עיבור", היתה לו רק בחינת "נפש", שהיא מלשון "נפישה", היינו בחינת "דומם", שאין לה "תנועה" בעצמה, אלא העליון הוא המנענע אותו לכל פעולה.

ואז הוא מקבל, שם מלא מאלקים, כלומר מה שהיה בבחינת עיבור, אלם מאלקים, שהיתה חסרה לו רשות עצמו, שהוא יהיה בעל עבודה, אלא הכל הוא על חשבון העליון. וכשנולד, ויש לו "יניקה בקדושה" מצד עצמו, אז הוא שם מלא מאלקים, שזה הרמז מה שהיה קודם אלם מצד עצמו, נעשה עתה מלא, היינו שכבר זכה לבחינת י"ה מאלקים, שזה שאומר, ששם מלא גמטריא כוס, שהוא מספר ד - אלקים שהוא פ"ו, שאז הכוס מלא. היינו, שבזמן שהאדם כבר תיקן את עצמו לרשות דקדושה, זה נקרא "כלי שלם". וזה נקרא "כוס של ברכה", היינו שהברכה כבר יכולה לשרות בה. משום שהכלי מתוקנת, שכל מה שיקבל ישאר בקדושה.

ובזה מובן מה מרמז, שהכוס צריך להיות מלא עם יין. שזה מרמז לנו, שהשפע ישאר בהכלי, ולא ישפך משם משהו לחיצונים, אלא הכל יהיה בעל מנת להשפיע. נמצא, כשמדברים מבחינת המצות, הכל מרמז על בחינת ענף ושורש, לכן כוס של ברכה צריך להיות מלא, שזה מרמז על רוחניות, היינו סדר עבודת האדם להגיע למטרת הבריאה.

[letaot-ze-magniv]

קצת מחשבות לגבי ונום:

(כן אני עושה את זה במקום ללמוד לבגרות שיש לי מחר זה נקרא סדר עדיפויות (למדתי את הכל אני פשוט צריך לחזור על החומר ואני לא רוצה))

אני אוהב הרבה יותר את הרעיון של הסרט מאשר את הסרט עצמו. יש שם סצנות נפלאות. החלקים האהובים עליי זה החלקים שבהם זה סרט קומדיה הומואי. יש כמה שינויים שלדעתי ממש צריכים לקרות.

ברגע שונום מתחיל לדבר עם אדי, אדי מנסה קצת להכיר אותו. לא יודע אם זאת המוזרות האישית שלי אבל זה בכנות מה שהייתי עושה.

יותר עקביות במה שונום יודע על אדי. האם הוא יודע כל דבר לגביו? אם כן למה הוא שואל אותו מי זאת אן? אם לא איך הוא יודע על קולטון דרייק?

לדעתי ונום צריך להיות יכול לקרוא את המחשבות הפעילות יותר של אדי (המונולוג הפנימי שלו) ולהיות מודע למצב הפיזי של אדי (פעימות ל��, זיעה, רעב, פחד…)

שאדי יתמרמר בפניו על קולטון דרייק וככה ונום יקבל את הרעיון.

אדי צריך לחבב את ונום הרבה יותר בסרט הראשון. אולי אני פשוט מוזר אבל סימביוט הומו מהחלל שנותן לי כוחות על זה מאוד פאקינג מגניב. לפחות כשזה מגיע לזה שאן רוצה לקחת אותו לבית החולים כדי להפריד אותו מונום, שאדי יתנגד.

בעיקר צריך לשנות את השיחה של אדי עם אן כשהיא לוקחת אותו לבית החולים אחרי שהיא רואה אותו בחליפת ונום. במקום שאדי יהיה כזה ״אני לא בשליטה על עצמי…. 😟😖הוא כל הזמן מדבר אליי…. אני מחליק…..😰״ שהוא יהיה כזה ״היי אן😅 תכירי😅 זה ונום😅 הוא סימביוט מהחלל וגם אוכל אנשים לפעמים😅 אבל זה בסדר אנחנו חברים 😅 הוא בחור טוב😅 הוא הציל את החיים שלי הרבה מאוד פעמים 😅״

פשוט. עוד תקשורת בין ונום לאדי. בvoiceover של המחשבות שלהם.

כשונום ואדי קופצים מהחללית, שזה לא יראה כאילו ונום מת. כי זה סתם היה מטומטם. אולי אז שאדי יציל אותם. וזה יהיה הדדי יותר.

שמתישהו בסרט תהיה השיחה

אן/דן: ״אדי, הוא הרגע אכל את הראש של מישהו!״

אדי: ״… אף אחד לא מושלם.״

שקולטון דרייק יהיה דילף. דילף מוזר ודפוק בראש. דילף קפיטליסט שונא אדם.